תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

מהו אוטם בשריר הלב?

אוטם בשריר הלב מאופיין בכאבים בחזה, המופיע בדרך כלל בפתאומיות. אוטם יכול להופיע בכל אחת משעות היממה, אך שכיחותו גבוהה יותר בשעות הבוקר. לאופי הכאב ומיקומו חשיבות עליונה באבחנת אוטם שריר הלב, יחד עם זאת לחלק מהחולים אין כאבים (חולי סוכרת, אלכוהוליסטים, צרכני סמים), אולם לא כל כאב בבית החזה נובע מאוטם שריר הלב. הכאב של אוטם שריר הלב הוא בעל אופי תעוקתי, נמשך בדרך כלל יותר מחצי שעה, אינו מוקל במנוחה ולעתים קרובות מלווה בהרגשת חולשה רבה. לעתים הכאב ממוקם ברום הבטן ויוצר תחושה של ”קלקול קיבה". 
הכאב, משמעותו היא מצוקה לשריר הלב, שהוא עדיין בעל חיות, שכן רקמה מתה (נמקית) אינה כואבת. חידוש אספקת הדם לאזור הסובל יביא מיד להתפוגגות הכאב, ומכאן שכל זמן שקיים כאב משמעות הדבר היא שרקמת השריר עדיין חיה ויש מה לנסות להציל.

סוגים

מבחינים בין שני סוגי אוטם: 

  • אוטם חודר, בו הנזק מערב את כל שלוש שכבות דופן השריר. 
  • אוטם לא חודר, בו נפגעת רק השכבה הפנימית של הדופן וככל שמתרחקים מחלל הלב כלפי חוץ, הדופן שמורה יותר. היווצרות אוטם מסוג זה, יכולה לרמז על קיום חסימה לא שלמה של העורק.

סיבות לאוטם שריר הלב

כדי שיווצר אוטם שריר הלב יש צורך בחסימה כמעט מוחלטת של חלל העורק הכלילי. כתוצאה מכך, לא יכול לזרום בו דם ולספק חמצן ללב. סיבות אפשריות לכך:

  • קריש דם – ברוב המקרים חסימה פתאומית ואוטם שריר הלב נגרמים מקריש דם הנוצר באזור הדופן הפנימית של כלי הדם הכלילי, באזור מועד לפורענות כיוון שהיה מוצר מלכתחילה ע”י רובד טרשתי.
  • גורמים קיצוניים – ישנם מקרים, שבהם גורמים מקומיים או סביבתיים קיצוניים עלולים לגרום לאוטם שריר הלב, ללא היצרות מקדימה בכלי הדם הכליליים. למשל, הופעת עווית פתאומית של כלי הדם הכלילי, הגורמת לירידה קיצונית פתאומית באספקת הדם, או מאמץ גופני קיצוני וחריג.
  • תסחיפים - תסחיפים הם חומרים שונים ומגוונים שמקורם מחוץ לעורק הכלילי, הניתקים ממקומם ונסחפים לתוכו עם זרם הדם ועלולים לחולל סתימה. חומרים אלה, יכולים לכלול קרישי דם קטנים שנוצרו בפרוזדור השמאלי, או חלקי רקמה פגועה.
  • תהליכים דלקתיים מקומיים – תהליכי דלקת גורמים לבצקת (צבירת נוזלים) בדופן העורק הכלילי, וזו תביא להקטנת חלל העורק. תהליכים דלקתיים עלולים להיגרם על ידי וירוסים, חיידקים, או באמצעות מחלות אחרות שבהן מעורבת המערכת החיסונית של הגוף.
  • סיבה לא ידועה – בחלק קטן מהמקרים, כ-5% (במיוחד באלה המתחרשים בגיל צעיר מ-35), לא מוצאים סיבה ברורה שניתן לאבחן.

אבחון

כדי לאבחן אוטם יש צורך בקיומם של שניים מתוך שלושת המרכיבים הבאים:

  • התבטאות קלינית – התבטאות של מצב חולני שאינה מחייבת תלונה מצד החולה.
  • תרשים א.ק.ג אבחנתי 
  • עלייה ברמת אנזימי שריר הלב בדם – באמצעות בדיקת דם.

טיפול

הטיפול מורכב מטיפול בו זמני בסימפטומים שמהם סובל החולה, בגורמים הישירים לאוטם, בסיבוכים המוקדמים של האוטם ובתחילת טיפול מונע לסיבוכים עתידיים אפשריים.

  • מרכיב הזמן - מכיוון שלזמן החולף מרגע פרוץ האוטם ועד לחידוש אספקת הדם לעורק החסום, קיימת חשיבות עליונה, יש לעשות כל דבר אפשרי כדי להקטין פרק זמן זה למינימום ולהתחיל את הטיפול במהירות האפשרית.
  • שיכוח כאבים ואמצעים כלליים – החולה יקבל תרופות משככות כאבים, יינתן לו חמצן באמצעות מסיכה ובדרך כלל יוחדר עירוי לווריד בזרוע שישמש למתן תרופות וללקיחת בדיקות דם. כל חולה מחובר למכשור ניטור, שתפקידו לרשום באופן קבוע מדדים רלוונטיים.
  • שיקום אספקת הדם לאזור האוטם – פתיחה פולשנית או בלתי פולשנית לחידוש אספקת הדם לאזור האוטם בעורק החסום.
  • תזונה – מומלצת תזונה שלא תגרום לעצירות ובכל ימנע מהלב המאמץ הכרוך בפעולת מעיים מאומצת על רקע עצירות.
  • השראת אווירה רגועה – לאווירה רגועה ושקטה יש חשיבות בהפחתת מהירות הדופק ובהורדת לחץ הדם, ובכך להקטנת העומס על הלב.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון