תזונה בכירורגיה ומחלות כבד ומעי דלקתיות

במסגרת העבודה במחלקה, הדיאטנית מתייחסת למצב התזונתי של המטופל/ת טרום ניתוח, במהלך האשפוז והשיקום שלאחריו במטרה לשמור על מצב תזונתי הגסטרואנטרולוגי בבית החולים.

דיאטנית רכזת תחום כירורגיה - רוני ברוך
דיאטניות מחלקות אשפוז כירורגיה )כללי, טראומה, HPV , טיפול נמרץ כירורגי( )הרחב : טקסט מפורט(
דיאטניות מרפאות גסטרו וטרום ניתוח )הרחב : טקסט מפורט(

• לקראת ניתוח במערכת העיכול על מנת לאפשר הגעה לניתוח בסטטוס תזונתי מיטבי
• לאחר ניתוח או דלקת במערכת העיכול והאיברים המקושרים אליה לצורך הדרכה לתזונה מתאימה
• בהחמרה או ניתוח הדורשים אשפוז כמו במצבים של מחלות מעי דלקתיות
• בנוכחות של הפרעת בליעה או לעיסה
• במצבים שבהם נדרשת הזנה חליפית ) PEG, PEJ , הזנה בזונדה, הזנה תוך ורידית(
• בנוכחות מגבלות תזונתיות המקשות על הגעה למלוא הצרכים התזונתיים )סיכון לתת תזונה(
• כאשר ישנן מגבלות תזונתיות הנובעות עקב רגישות או אלרגיה למזון
• במצב של תאבון ירוד וצריכה תזונתית שאינה מספקת
• במצבים מורכבים לאחר ניתוחי כבד/לבלב, שחמת כבד וסיבוכיה וכן השתלת כליה.
• צורך בהזנה תוך ורידית PN-Parenteral Nutrition) - ( )ראה הרחבה לקישור תחום הזנות מיוחדות(

• הערכה ואבחנה של המצב התזונתי באמצעות כלי הערכה תזונתי מתוקף GLIM – (תת תזונה, פגיעה במסת שריר, תסמיני מערכת עיכול ועוד) - ניטור סימני תת-תזונה, חוסרים תזונתיים (ויטמינים, מינרלים, חלבון), התאמת תוספים/מזון יעודי לפי הצורך.
• המלצות תזונתיות ומתן תמיכה תזונתית מיטבית - התאמת תפריט אישי באשפוז בהתאם לסוג הניתוח, מיקום הפגיעה, מצב תפקודי, מחלות רקע והעדפות אישיות.
• ייעוץ לגבי שלבי מעבר תזונתי המאושפז לשחרור : החל נוזלית או מתזונה מיוחדת TPN) או הזנה אנטרלית (דרך זונדה/גסטרוסטום) במצבים של אי ספיקה עיכולית, דרך מעבר הדרגתי למרקמים רכים, תזונה דלת סיבים ועד חזרה לתזונה רגילה.
  
  
• טיפול / הקלה בתופעות הלוואי - טיפול במצבים משניים: שלשולים, עצירות, גזים, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, התאמת תזונה למצבים של סטומה או פיסטולה
  הדרכה לאכילה נכונה: ארוחות קטנות ותכופות, לעיסה איטית, שתייה מספקת, הימנעות ממאכלים מגבירי תסמינים ) כגון סיבים לא מסיסים, מוצרי חלב, שומנים מסוימים( בהתאם לניתוח / טיפול / תופעות לוואי.
  
  
• הדרכה תזונתית לקראת השחרור, ובמידת הצורך יעשה גם קשר עם דיאטנית ייעודית בקהילה/מרפאה בבית החולים, ע"מ ליצור רצף טיפולי והמשך מעקב תזונתי מתאים.
    

כיצד מאבחנים כבד שומני?
לרוב אין תסמינים בשלבים הראשונים, והמחלה מתגלה במקרה, למשל בבדיקות דם )עלייה באנזימי כבד( או בבדיקות הדמיה כגון אולטרסונוגרפיה.
אבחון סופי נעשה על ידי שילוב של בדיקות דם, הדמיה ולעיתים ביופסיית כבד.

קיימות שתי דרגות עיקריות:
NAFL– הצטברות שומן ללא דלקת.
NASH– הצטברות שומן עם דלקת, העלולה להוביל לצלקות )פיברוזיס( ואף לשחמת.

גורמי סיכון
השמנת יתר, סוכרת סוג 2 , תסמונת מטאבולית (כוללת גם יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם), תזונה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית ונטייה גנטית.

הטיפול התזונתי במחלות כבד בדגש על כבד שומני הינו בעל השפעה טיפולית רחבה. הטיפול התזונתי משתלב הן במניעה של תחלואה זאת כמו בכבד שומני, הן בטיפול במחלה ובתסמיניה כמו גם שמירה על מצב תזונתי תקין ואיכות החיים של המטופלים

עקרונות הטיפול התזונתי:

• ירידה במשקל: ירידה של 5% ממשקל הגוף 
• משפרת את אחוזי השומן בכבד, וירידה של 7% ומעלה עשויה להביא לשיפור משמעותי ואף לריפוי דלקת בכבד.
• הגבלת קלוריות: הפחתה מתונה של צריכת הקלוריות היומית, בהתאמה אישית, מסייעת בירידה במשקל ושיפור מצב הכבד.
• הפחתת בשר אדום ומעובד: צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד )נקניקים, נקניקיות, בשר טחון קפוא ומעובד( נמצאה קשורה לעלייה בסיכון לכבד שומני.
• הפסקה / הימנעות משתיית אלכוהול: למרות שמדובר במחלה שאינה נגרמת מאלכוהול, מומלץ להימנע משתיית אלכוהול, שעלול להחמיר את מצב הכבד.
• הפחתת צריכת שומן רווי: מומלץ להמעיט בשומן רווי ממקורות כמו בשר אדום, מוצרי חלב שמנים, מאפים מתועשים ( ולהעדיף שומן בלתי רווי ) שמן זית, אבוקדו, דגים.
• הפחתת צריכת סוכרים פשוטים ופרוקטוז (סוכר הפירות): יש להימנע ככל הנתן ממשקאות ממותקים, ממתקים, מאפים ומזון מעובד עתיר סוכר, במיוחד פרוקטוז (סירופ תירס, משקאות קלים ממותקים בסוכר).
• העדפת דיאטה ים-תיכונית: דיאטה זו, העשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, דגים, שמן זית ואגוזים, נמצאה כמפחיתה את השומן.
  
  

תוספי תזונה
מחקרים בוחנים את תרומת תוספי ויטמינים, חומצות שומן אומגה 3 , פרוביוטיקה ופוליפנולים, אך נכון להיום אין המלצה חד-משמעית לשימוש קבוע בהם

מומלצת פעילות גופנית מתונה לפחות 150 דקות בשבוע לפי המלצות ארגון הבריאות הבינלאומי , כחלק בלתי נפרד מהטיפול.
מרפאת

מרפאת הכבד השומני במכון הגסטרואנטרולוגי הינה מרפאה רב תחומית הכוללת רופא/ה מומחה בתחום ודיאטנית בעלת ניסיון בתחום בנוסף למקצועות טיפולים נוספים.
היעוץ התזונתי במצבים אילו משתלב בפעילות המרפאה הרב תחומית.

הצורך בשינוי אורחות חיים מהווה את הטיפול הראשוני והחשוב בטיפול במחלה, כשהטיפול התזונתי הינו משמעותי ביותר.
מטרת הליווי התזונתי לטפל ולשפר את גורמי הסיכון השונים: עודף משקל ,שיפור מדדי TG וכולסטרול, איזון מדדי סוכרת אם קיימת ו/או למנוע אותה באמצעות המלצות תזונתיות מוכחות מותאמות למצבו המטבולי והכבדי של המטופל

מטופלי מרפאת כבד שומני יופנו על ידי הרופא/ה המטפל/ת לייעוץ תזונתי מותאם אישית.

טיפול תרופתי:

• הבחירה בסוג התרופה תלויה במיקום המחלה, חומרתה, וסיבוכיה. קיימות מספר קבוצות עיקריות של תרופות:
• תרופות אנטי-דלקתיות – יעילות בעיקר במקרים קלים עד בינוניים.
• סטרואידים– לדיכוי התלקחויות חריפות, אך לא לטיפול ממושך בשל תופעות לוואי.
• תרופות המדכאות את מערכת החיסון )אימונומודולטורים, ביולוגיות( – ניתנות במקרים בהם יש צורך בשליטה טובה יותר במחלה ולמניעת סיבוכים.
• אנטיביוטיקה – במצבים מסוימים, כמו פיסטולות או סיבוכים זיהומיים.
• טיפולים ביולוגיים – תרופות מתקדמות הניתנות בעירוי, בזריקה תת-עורית או בבליעה, בהתאם לצורך ולמאפייני המטופל.

טיפול כירורגי:
נדרש כאשר ישנם סיבוכים כמו חסימות, פיסטולות, אבצסים, או כאשר אין תגובה מספקת לטיפול התרופתי. לעיתים יש צורך בכריתת חלק מהמעי כדי להשיג רגיעה במחלה.

מעקב רב-תחומי:
ליווי של צוות מקצועי הכולל רופא, דיאטנית, אחות ולעיתים פסיכולוגית, חשוב להתמודדות עם ההיבטים הגופניים והנפשיים של המחלה. במידת הצורך משתפים מרפאות נוספות כמו כירורגיה, ראומטולוגיה ודרמטולוגיה.

טיפול תומך:
כולל תמיכה תזונתית, טיפול במחלות נלוות )כגון מחלות מפרקים או עור(, טיפול נפשי, ולעיתים גם רפואה משלימה להקלה על תסמינים.
שילוב בין טיפול תרופתי, תזונתי, פסיכולוגי ולעיתים כירורגי – בהתאמה אישית – הוא המפתח להצלחת הטיפול במחלות מעי דלקתיות ולשיפור אי

התזונה מהווה חלק מרכזי בטיפול בחולי IBD, הן במניעת חסרים תזונתיים והן בהפחתת תסמיני המחלה.
ההמלצות התזונתיות מותאמות אישית לכל מטופל, בהתאם לסוג המחלה, מיקומה במערכת העיכול, שלב המחלה )התלקחות/רגיעה( ותסמינים נלווים.

מטרות עיקריות של הטיפול התזונתי:

• מניעת תת-תזונה וחסרים תזונתיים – באמצעות העשרת התפריט, תוספי תזונה או במקרים מסוימים הזנה רפואית.
• הפחתת תסמיני המחלה – התאמת המרקם והרכב המזון להפחתת כאבי בטן, שלשולים ותופעות לוואי נוספות.
• השראת הפוגה (רמיסיה) – במיוחד במחלת קרוהן, באמצעות דיאטות ייחודיות כמו תזונה אנטרלית בלעדית( EEN) או דיאטת CDED) Crohn’s Disease Exclusion Diet). אותן יש לבצע בליווי מקצועי בלבד כדי למנוע חסרים תזונתיים

דגשים עיקריים בטיפול התזונתי:
בתקופת התלקחות המחלה, מומלץ להמעיט בצריכת סיבים תזונתיים )ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות( ולהעדיף בהתאם לסבילות מזון דל שומן ודל לקטוז, כדי להקל על מערכת העיכול.
במצבים קשים, ניתן לשקול הזנה בלעדית במזון רפואי טיפול שהוכח כיעיל במיוחד בילדים בהשקטת הדלקת ובהשגת הפוגה מהירה, ללא תופעות לוואי משמעותיות.
דיאטות אלימינציה או דיאטות ייחודיות (כמו CDED) עשויות לסייע לחלק מהמטופלים.
בתקופת רגיעה, מומלץ לחזור בהדרגה לתפריט מגוון, תוך בחינת סבילות אישית למזונות שונים.

רצף הטיפול התזונתי בבית החולים שלנו:
אשפוז
בימים ראשונים להגעת המטופל/ת לבית החולים, צוות דיאטניות ייעודיות מבצע מעקב תזונתי במחלקות פנימיות וכירורגיות תוך התייחסות לצרכי המטופל/ת וליווי שלו עד השחרור מבית החולים.

מרפאת IBD
מטופלים במרפאה יפגשו את הדיאטנית כחלק בלתי נפרד מהטיפול של הצוות הרב-מקצועי של המרפאה.
יעדי הטיפול התזונתי הינם אישיים ומותאמים למטופל כל זאת תוך התחשבות במצב המטופל ,היסטוריה ניתוחית, אורח חייו ,העדפותיו והטיפול התרופתי:

• מתן כלים תזונתיים מותאמים אישית לכל מטופל במטרה לשפר את איכות חיי,
• הקלה על תסמיני מערכת העיכול
• שימור מדדי סטטוס תזונתי משקל והרכב גוף תקין ככל הניתן
• תיקון חסרים תזונתיים
  
  

מטופלי המרפאה יופנו על ידי הרופא/ה המטפל/ת לייעוץ תזונתי מותאם אישית.