תזונה באונקולוגיה

תזונה מתאימה מתייחסת לצרכים התזונתיים של המטופלים/המטופלות במסע המחלה, במטרה להקל ולצמצם את תופעות הלוואי של המחלה והטיפולים, לאזן מחלות כרוניות אחרות, להפחית סיכויים לסיבוכים לאחר ניתוחים, לטפל בתת תזונה ולשמור על הנאת האכילה ואיכות החיים.

ירידה במשקל כמו גם ירידה במסה ובכוח השריר שכיחים בקרב סוגי סרטן שונים וכן בטיפולים אנטי סרטניים שונים.


מצבים בהם יש פגיעה משמעותית בהרכב הגוף מאובחנים כתת תזונה וסרקופני (מחלת שריר הפוגעת במסה ובכוח השריר).
לפגיעה כזו בהרכב הגוף יש השלכה ישירה על פעילות, תפקוד ואיכות חיים אבל גם על הסיכון לעליה ברעילות הטיפול ובסבילות אליו ובכך השלכה על תחלואה ושרידות.

הגישה התזונתית החדשה בטיפול במצבי סרטן הינה תמיכה ככל הנתן בשמירה על משקל יציב בדגש על מסת השריר.
אפשר לצפות בירידה במסת השריר כבר בשלב האבחנה, עוד טרם הטיפול. פגיעה זו מוגדרת תלוית מחלה (disease related) ואם הפגיעה במסה ובכוח השריר הינה חמורה היא תאובחן כסרקופניה.

הסיבות לפגיעה במסה ובכוח השריר במצבי סרטן שונים הינן מורכבות:

  • הגידול עצמו משחרר חומרים הגורמים לירידה בתיאבון ובצריכת חלבון ובכך מגביר פירוק של רקמות הגוף כולל השריר.
  • טיפולים כימיים, ביולוגים ואימונולוגים גם הם נמצאו כבעלי השפעה על פירוק שריר גם באם אין ירידה במשקל.
  • ירידה בפעילות הגופנית היומיומית והספורטיבית השכיחה במהלך המחלה אצל מטופלים רבים מפחיתה את הגירוי לבנייה מחדש של השריר ובכך תורמת עוד יותר לירידה בכוח ובמסה שלו.
  • ירידה בצריכת חלבון בשל חוסר תיאבון, בעיות בליעה, שינויי טעם ודחייה ממזונות חלבוניים, גורמת גם היא לירידה באספקה של חלבונים ליצור שריר.

    הטיפול הרב תחומי המשולב בשמירה על מסה וכוח השריר, מתמקד בפעילות גופנית, בעקר פעילות התנגדות, ותזונה.

 

מטרות הטיפול התזונתי בהקשר של סרטן ומסת שריר הם:

  • למנוע ולטפל בתופעות לוואי הפוגעות במצב התזונתי ובצריכת המזון והחלבון.
  • למנוע כמה שאפשר פגיעה במסת השריר ובתפקוד השריר במהלך המחלה והטיפול הפעיל.
  • לשפר את מסת השריר וכוח השריר בשלב השיקום וההחלמה.

תזונה אונקולוגיה

ההמלצות התזונתיות מקדמות גישת אכילה ים תיכונית וממוקדות בצריכת חלבון – במטרה לשמר את מסת השריר, לתמוך בתיקון רקמות ולשפר את איכות החיים הכללית. המלצות אילו מתמקדות בכמות חלבון יומית, איכות החלבון ומקורותיו, פיזור החלבון במהלך היום ואפילו שעות האכילה ביחס לפעילות ושינה:

  1.   הגברת צריכת חלבון בתפריט היומי.
  2. צריכה של מגוון חלבונים ממקורות שונים כמו מוצרי חלב ויוגורט, ביצים, דגים, כמו גם קטניות ומזונות ממקור סויה כמו טופו, תוך המלצה על בחירה של מקורות חלבוניים שאינם מעובדים.
  3. העדפת ריכוז האכילה של מזונות חלבוניים ב- 3 ארוחות בניגוד לפיזור מזונות אילו בארוחות קטנות במשך היום.
  4. שילוב של מזונות חלבוניים עם מנות של ירקות בכל אופני הכנה מתאימים כמו ירקות טריים, סלטים של ירקות, ירקות מבושלים, מרקים ועוד.

ההמלצות לתזונה עשירה בחלבון מציבות אתגר בפני המטופלים והמטפלים. מצד אחד לעיתים ישנו קושי לצרוך מזון בכלל וחלבון בפרט בשל תופעות לוואי של הטיפול והמחלה, ומצד שני ניתנת המלצה להגברת צריכת חלבון.

כדי לקדם עמידה באתגר החלבון משלבים בתפריט מזונות פונקציונליים עשירים בחלבון, כמו יוגורטים או משקאות חלבון, חטיפי חלבון, אבקות חלבון שונות להעשרה ועוד. בנוסף, על פי ההמלצות החדשות בטיפול במצבי פגיעה בהרכב גוף במחלות סרטן, הגישה הטיפולית הקלינית המוכחת הינה שילוב של מזון ייעודי רפואי במסגרת תפריט עשיר בחלבון.

מזון ייעודי עשיר בחלבון המכיל רכיבים פונקציונליים שונים: ויטמינים, מינרלים, HMB,  והוכח מדעית כמשפר כוח שריר, כמו גם איכות חיים ומשקל ומצוי בהמלצות של כל גורמי התזונה העולמיים כחלק מטיפול אונקולוגי פרואקטיבי מוכח עובדות.


ההמלצה למטופלים / מטופלות המתמודדים עם סרטן היא לקבל ייעוץ תזונתי אישי ולהיות במעקב דיאטן/ית המתמחה באונקולוגיה. אנשי מקצוע אלה יכולים להתאים תוכניות תזונה מותאמות אישית הלוקחות בחשבון את המצב הרפואי הספציפי של המטופל/ת, תוכנית הטיפול, העדפות תזונתיות וכן תופעות הלוואי שעשויים לחוות. דיאטנים יתנו הדרכה לגבי קבלת החלטות תזונתיות מושכלות ויעזרו למטופלים/מטופלות לנווט בין האתגרים התזונתיים המלווים לעתים קרובות את הטיפול ובהמשך את ההחלמה והשיקום, תוך שמירה על איכות חיים ותפקוד בלי לשכוח גם את ההנאה מאכילה וכוח הריפוי של התזונה.

 

 

מטרת הנחיות התזונה במהלך הטיפולים הכימיים, ביולוגיים, אימוניים וקרינתיים – לתת תמיכה תזונתית למניעה, הקלה, שיפור בתופעות
לוואי שונות: בחילות, חוסר תיאבון, שינויי טעם, שינויים ביציאות ועוד. 

טיפולים אנטי-סרטניים כוללים כימותרפיה, הקרנות )רדיותרפיה(, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, ולכל אחד מהם תופעות לוואי ייחודיות המשפיעות משמעותית על חיי המטופל.

  • כימותרפיה - פועלת על ידי פגיעה בתאים שמתחלקים במהירות, ולכן היא פוגעת גם בתאים בריאים וגורמת לתופעות לוואי מגוונות:
    חריפות: בחילות, הקאות, שלשולים, עייפות, חום, פצעים בפה -אפטות.
    תת-חריפות: ירידה בתאי דם (דיכוי חיסוני), פגיעה בתיאבון, עצירות, דלקות בריריות - בחלל הפה (סטומטיטיס)
    כרוניות: פגיעה בעצבים (תחושת נימול או כאב בקצות הגפיים), פגיעה בפוריות, נשירת שיער.

  • הקרנות (רדיותרפיה) - גורמות לתופעות לוואי מקומיות ותלויות אזור טיפולי:
    מוקדמות: עייפות, חולשה, פצעים וכאבים באזור המטופל, גירוי עורי, בחילות, פגיעה בבליעה או ביציאות.
    מאוחרות: פגיעה קוגניטיבית )בעיקר בקרינה למוח(, פיברוזיס (הצטלקות רקמות).

  • טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה - נחשבים ממוקדים יותר, אך גם הם גורמים לתופעות לוואי:
    נפוצות: עייפות, חולשה, חום, פריחה עורית, שלשולים, בחילות והקאות.
    נדירות: פגיעה בתפקוד איברים (כבד, ריאות), דלקות אוטואימוניות.

    תופעות לוואי משפיעות על ירידה במשקל, פגיעה בהרכב גוף ובמצב התזונתי, ירידה בתפקוד היומיומי הפיזי, החברתי והמשפחתי, פגיעה באיכות החיים, מעלות צורך בהתאמות תזונתיות, סיכון לזיהומים עקב דיכוי מערכת החיסון, ולעיתים פגיעה נפשית בשל שינויים פיזיים ותשישות. יהיו מקרים בהם תופעות הלוואי יגרמו להפסקת טיפול או שינויו. יש צורך במעקב רפואי צמוד, טיפולים תומכים, ולעיתים תמיכה נפשית, ולכן חשוב ליידע את המטופלים, להיערך מראש ולהציע טיפול תומך לאורך כל הדרך.

    מטרת הטיפול התזונתי בתופעות הלוואי היא למנוע, להקל, לשפר את תופעות הלוואי השונות, בדגש על אילו המשפיעות על מערכת העיכול וצריכת מזון, תוך שמירה ככל הניתן על תזונה מלאה ושלמה התומכת בצרכים התזונתיים של המטופלים, במשקל ובהרכב גוף תקין, מונעת חסרים תזונתיים ותומכת במצב תזונתי (מניעת תת תזונה וסרקופניה).

    התאמת התזונה האישית נעשית על ידי צוות דיאטניות אונקולוגיות. מומלץ לכל מטופל/ת לפנות לדיאטנית אונקולוגית במרכז הרפואי לקבלת הנחיות מותאמות אישית.

 

ההנחיות המפורטות מטה הינן כלליות ומטרתן לתת מידע כללי בלבד ואינן מחליפות יעוץ תזונתי פרטני ואישי:

 

שלשולים
המלצות תזונתיות כלליות אשר עשויות לסייע במצבים של שלשולים:

  • לאכול ארוחות קטנות בהפרשי זמן קצרים.

  • להקפיד על שתייה מספקת 8-10 כוסות ביום )בהתאם למשקל הגוף, לתכיפות ולכמות השלשולים, רצוי לשתות כמויות קטנות בכל פעם.

  • להמעיט בצריכת משקאות אלכוהוליים ומשקאות המכילים קפאין.

  • להמעיט באכילת מזונות עם תיבול חריף.

  • להימנע ממזונות המכילים תחליפי סוכר כוהליים, כדוגמת סורביטול שעשויים לגרום לאי נוחות בטנית.

  • מומלץ להעדיף מזונות דלי סיבים ורצוי לפזר אותם במהלך היום ולא לרכז בארוחה אחת:
    דגנים שאינם מלאים כמו: לחמים (לחם לבן, חלה, לחם אחיד, עדיפות לטוסטים וצנימים), תפוח אדמה מחית או אפוי בתנור, אורז לבן, פתיתים, פסטה, אטריות, קוסקוס, בייגלה, מקלות מלוחים, פריכיות אורז, קרקרים, ירקות ופירות מקולפים ומבושלים.

  • מוצרי חלב - אין הכרח להימנע אלא אם כן יש רגישות ללקטוז )סוכר החלב(. במקרה זה רצוי לצרוך מוצרי חלב דלי לקטוז כגון: קוטג', גבינה צהובה, חלב דל לקטוז וכו' או תחליפי סויה כגון: חלב סויה, מעדן סויה. במצבים של רגישות ללקטוז רצוי להימנע ממוצרי חלב ניגרים – חלב ניגר, גבינו לבנות מסוימות, לבן, אשל,
    רוויון.

בחילות והקאות
שינויים התנהגותיים העשויים לסייע בהתמודדות עם הבחילה:

  • לאכול מספר ארוחות קטנות,  6-8 ארוחות תכופות במשך היום.
  • לאכול לאט ובנחת ולהקפיד על לעיסה טובה.
  • להפריד בין שתייה ואכילה, מומלץ לשתות בין הארוחות ולא במהלך הארוחה.
  • לאכול בישיבה ולהימנע משכיבה לאחר האכילה לפרק זמן של כשעה.
  • להעדיף צריכה של מזונות ומשקאות בטמפרטורת החדר או מזונות קרים.
  • להימנע מריחות כבדים, במידה וריח המזון גורם לבחילה יש לאכול במקום מאוורר או להעדיף מזון קר או בטמפרטורת החדר.
  • הגשה אסתטית ומושכת של המזון.
    להגביר את האכילה בשעות בהן יש פחות תחושת בחילה

התאם את המזון לאפשרות האכילה - בזמן בחילה מומלצים מזונות ומשקאות בעלי טעם וריח ניטרלים:

  • חלב ומוצריו כגון: יוגורט, אשל, לבן, דייסה, סוגי גבינה שונים, גלידה ומילקשייק.
  • מזונות מבושלים במים או מאודים כגון: עוף מבושל או בגריל, קציצות מבושלות ולא מתובלות/מטוגנות, ביצה קשה וירקות/פירות מבושלים.
  • מזונות עמילניים יבשים ו/או מזונות מלוחים היכולים לספוג מיצי קיבה כגון: צנימים וטוסטים, קרקרים, פריכיות אורז, פתית, בייגלה, אורז, אטריות ותפוחי אדמה אפויים.
  • משקאות כגון: מים, סודה, לימונדה, מיץ פרי צלול מדולל ותה צמחים- קמומיל, ג'ינג'ר, נענע וכדומה.
  • מרק צח ללא שומן.
  • סוכריות מנטה, ג'ינג'ר מיובש מסוכר, קוביות קרח, קרטיב קרח ואכילת ג'לי/

 

מומלץ להימנע ממזונות העשויים לגרות את חוש הטעם והריח ולהחמיר את תחושת הבחילה:

  • מזון שומני במיוחד. ריכוז גבוה של שומן יכול לעכב את ריקון הקיבה ולהגביר בחילות והקאות.
  • מזונות מטוגנים כגון: בצל מטוגן, בשר מטוגן, קציצות מתובלות ומטוגנות וצ'יפס.
  • מזונות מתובלים במיוחד כגון: המבורגר, נקניקיות, נקניק ורטבים.
  • מזונות בעלי ריח חריף כגון: שום, פלפל, חזרת או סחוג.
  • מזונות בעלי מתיקות גבוהה כדוגמת קינוחים עשירים.
  • מיני פירות וירקות בעלי ריח דומיננטי כגון: גויאבה, קולרבי, ברוקולי וכרובית.

שינויים בטעם:
שינויים בתחושת הטעם והריח יכולים לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות של טעם בזמן אכילת מזון כמו: מתיקות או מרירות יתר, חוסר תחושת טעם, טעם לוואי או טעם מתכתי בפה ועוד.
כל התחושות האלו פוגעות בהנאת האכילה וגורמות לירידה בכמות המזון הנאכלת, ויחד איתה מעלות את הסיכון לירידה לא רצויה במשקל ולפגיעה במצב התזונתי.

המלצות תזונתיות לשינויים ספציפיים בחוש הטעם והריח

הערה: כאמור ההנחיות המפורטות מטה הינן כלליות ומטרתן לתת מידע כללי. מומלץ לכל מטופל ומטופלת לפנות ליעוץ תזונתי מותאם אישי שמטרתו מתן יעוץ מותאם לתופעות הלוואי תוך שמירה על מצב תזונתי תקין ככל הנתן והנאת האכילה/

עם גילוי מחלת הסרטן, אנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לסייע לגוף להתמודד עם הטיפולים ולצלוח את התקופה המאתגרת. רבים מחפשים פתרונות להקלה, מזור ותמיכה, ובין היתר שוקלים נטילת תוספי תזונה. מה שמציב אותם מול שפע אדיר של מידע והמלצות שונות בנוגע לנטילת תוספי תזונה שונים, תוספים של ויטמינים ומינרלים, מיצויי צמחים, פטריות שונות ועוד.


חולי סרטן העוברים טיפולים )כימותרפיה, הקרנות, טיפולים ביולוגיים( נמצאים בסיכון לתת-תזונה עקב ירידה בתיאבון, שינויים בחילוף החומרים ותופעות לוואי של הטיפולים. מטרות התזונה בתקופה זו הן שמירה על משקל גוף תקין, צריכת מזון בעל ערך תזונתי גבוה, והפחתת הסיכון להישנות המחלה או להתפתחותה של מחלת סרטן נוספת.


רבים מהמטופלים פונים לשימוש בתוספי תזונה כחלק מטיפול משלים, במטרה להתמודד עם תופעות לוואי, לחזק את הגוף ולשפר את איכות החיים.

ישנם תוספי תזונה שבמינונים מסוימים אינם מזיקים, אך יעילותם אינה ברורה מה שפוגע בבטיחות שלהם. בנוסף, השימוש בתוספים מלווה בחששות בקרב הרופאים,
בעיקר בשל פוטנציאל לאינטראקציות שליליות עם הטיפול התרופתי או פגיעה ביעילותו.


מהו תוסף תזונה?
תוסף תזונה הוא ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית או מיצוי, שנועד להשלים את התזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבים אלו.


מה בטיחות השימוש בתוספי תזונה שונים במהלך הטיפולים?

  • נוגדי חמצון , ויטמינים C, E, קרטנואידים, קו-אנזים Q10 - מחקרים מסויימים מצביעים כי נטילה של תוספי נוגדי חמצון, בעיקר במהלך הקרנות אך גם כימותרפיה, עלולה להפחית את יעילות הטיפול ואף להעלות את הסיכון לחזרת המחלה.
  • ברזל ו- B12 - נטילה של תוספי ברזל או B12 נמצאה קשורה לתוצאות טיפוליות פחות טובות, כולל הישרדות נמוכה יותר וחזרת מחלה כאשר המטופלים מצויים בחסר תזונתי או קליני בבדיקות הדם.
  • תוספי תזונה אחרים כגון גלוטמין, כורכומין – ישנם תוספים שנמצאו יעילים בהפחתת תופעות לוואי מסוימות. למשל, גלוטמין להפחתת פגיעות במערכת העיכול, אך גם כאן יש להיזהר מתופעות לוואי ואינטראקציות, ויש להתאים את השימוש לכל מטופל באופן פרטני.

המלצות גופי בריאות רשמיים

  • להעדיף להשיג את רכיבי התזונה ממקורות תזונה טבעיים ומגוונים – תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה מאוזנת, ויש להעדיף צריכת רכיבי תזונה מן המזון.
  • השימוש בתוספי תזונה במהלך טיפול בסרטן דורש זהירות רבה, ליווי מקצועי והתאמה אישית. אין ליטול תוספים ללא ייעוץ רפואי, ויש להעדיף תזונה מגוונת ומאוזנת.
  • נטילת תוסף תזונה מומלצת רק לאחר ביצוע בדיקות דם מקיפות ובהתייעצות עם האונקולוג והדיאטנית הקלינית.
  • אין ליטול תוספי תזונה באופן עצמאי – יש להתייעץ עם הצוות הרפואי והדיאטנית הקלינית לפני התחלת כל תוסף, כדי למנוע אינטראקציות מסוכנות או פגיעה ביעילות הטיפול.
  • רכישת תוספים ממקורות מוסמכים בלבד – בישראל אין פיקוח הדוק על תוספי תזונה, שוק תוספי התזונה פרוץ יחסית, ותוספים רבים נמכרים באתרים שונים, חלקם מחו"ל. חשוב לדעת שחלק מהתוספים אינם מפוקחים על ידי משרד הבריאות, ולכן אנו לא יודעים מהי השפעתם ומהי האינטראקציה שלהם עם
    הטיפולים האונקולוגיים ולכן יש לרכוש ממקורות אמינים בלבד.
  • טבעי אינו בהכרח בטוח - לעיתים קרובות אנו תופסים את תוספי תזונה כטבעיים ולכן בטוחים. חשוב לזכור שתוסף תזונה אינו עובר את אותה רגולציה קפדנית כמו תרופה. לפני הפצתו, תרופה עוברת ניסויים קליניים ונבדקת לעניין יעילות ובטיחות. לעומת זאת, תוספי תזונה רבים אינם עוברים תהליך זה,
    ולעיתים אינם מפוקחים כלל על ידי גורם מוסמך.
  • הימנעות ממינונים גבוהים של נוגדי חמצון – עקב החשש לפגיעה ביעילות הטיפול, מומלץ להימנע מנטילת מינונים גבוהים של נוגדי חמצון במהלך כימותרפיה או הקרנות.
  • התאמה אישית – כל החלטה על שימוש בתוספים חייבת להיעשות בהתאמה אישית, לפי סוג הסרטן, שלב המחלה, סוג הטיפול והמצב התזונתי של המטופל.

 

המלצות נוספת:

  • שתפו את כל גורמי הטיפול (רופא, דיאטנית, אחות) בכל תוסף תזונה שאתם נוטלים.
  • קראו היטב את הוראות השימוש על גבי התוסף.
  • שימו לב לתאריך התפוגה.
  • אחסנו את התוסף במקום קריר ויבש

 

יעוץ תזונתי מותאם אישי לתוספי תזונה במהלך הטיפולים:
המלצות לשימוש בתוספי תזונה במהלך טיפולים אונקולוגיים נבנות במטרה להבטיח בטיחות ויעילות למטופל. עקרון העל המנחה הוא "קודם כל לא להזיק", ולכן כל תוסף שאינו חיוני או שקיים חשש לאינטראקציה מזיקה – יימנע. יחד עם זאת, תוסף שאינו מזיק וגם שאינו נמצא יעיל הינו מיותר בטיפול ועלול לגרום
להשלכות שאינן רצויות.

היעוץ התזונתי בנושא תוספי תזונה נעשה על ידי דיאטנית העוסקת באונקולוגיה והינה חלק ממערך ההמלצות התזונתיות הכוללות של המטופל המותאמות לכל שלב ושלב בו הוא נמצא מבחינת המחלה או הטיפול. על כך יש לעשות הערכה תזונתית מלאה ולהכיר את התיק הקליני של המטופל לפני כל יעוץ.
ההמלצות לנטילה של תוספי תזונה הן דינמיות ויכולות להשתנות כתלות בגורמים שונים במהלך המחלה והטיפול.

  • הערכה תזונתית מקיפה - כוללת בדיקות דם, הערכת משקל, מצב תזונתי והרגלי אכילה, תופעות לוואי, טיפול אנטי סרטני ומטרתה:
    - לבחון האם קיימים חסרים תזונתיים אמיתיים המחייבים השלמה, תוך התחשבות בסוג הטיפול האונקולוגי ובאפשרות לאינטראקציות בין התוספים לתרופות
    - לבחון יעילות ובטיחות של תוספים לטיפול תומך בתופעות לוואי

  • המלצה על טיפול בתוסף תזונה - רק אם נמצא צורך תזונתי, רפואי אמיתי ומוכח, נבחר תוסף תזונה איכותי, מוכח מחקרית, שנספג היטב, מכיל את החומר הפעיל בכמות המוצהרת, ועבר מחקרי בטיחות מחמירים.
    המלצה לשלב תוסף מתקבלת בשיתוף הצוות הרפואי והדיאטנית. ההמלצות יכללו את שם התוסף, מינון, כיצד ליטול ביחס לאכילה / טיפול תרופתי, משך הנטילה.
  • מעקב אחר טיפול בתוסף תזונה - הדיאטנית מבצעת מעקב מתמיד אחרי תגובות המטופל, תופעות לוואי ושינויים במצבו הבריאותי ובהתאם ממליצה על המשך / שינוי בטיפול בתוספי תזונה.

    זכרו: חשוב לזכור שכל תוסף תזונה שנלקח דורש התייעצות עם הרופא המטפל ודיאטנית קלינית. המטרה היא לוודא שאינו מזיק בזמן הטיפולים השונים.

בתקופת השיקום וההחלמה, תזונה מיטבית חשובה לשיפור איכות החיים, לשמירה על משקל גוף תקין ולהפחתת הסיכון לחזרת המחלה.
מחקר ארוך טווח מצא כי בקרב מחלימי סרטן, הקפדה על תזונה מגוונת ובריאה הפחיתה את הסיכון לתמותה מסרטן ב- 65% . בנוסף, שמירה על משקל תקין, הפחתת צריכת אלכוהול, והגברת פעילות גופנית מומלצות כחלק בלתי נפרד מהשיקום.

השיקום לאחר מחלת סרטן כולל היבטים רבים, אך בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי לתזונה ותמיכה תזונתית יש תפקיד חשוב ומשמעותי בשיקום ושיפור איכות חיי המחלימים, בהפחתת סיבוכים ובמניעת הישנות המחלה. הסרטן והטיפולים גורמים לעיתים לאתגרים ובעיות תזונתיות הקשורות במשקל ובהרכב גוף, תפקוד מערכת העיכול, חסרים תזונתיים הנמשכים זמן גם לאחר סיום הטיפול במחלה, ובעלי השפעה על איכות חיים ותפקוד, כמו גם שרידות.


נמצא כי תזונה נאותה מסייעת לפעילות מערכת החיסון, מונעת סיבוכים לאחר ניתוח או טיפול תרופתי ומפחיתה עייפות, חוסרים תזונתיים וירידה במסת השריר, המשויכים לעלייה ברגישות לתופעות לוואי ולסיכון לפרוגנוזה ירודה וששיקום תזונתי מותאם אישית בשילוב פעילות גופנית מחזק את התפקוד הפיזי והנפשי ומשפר איכות חיים. מחקרים עדכניים מדגישים כי האתגר המרכזי הוא אבחון מוקדם של בעיות תזונה ומעקב יעיל לאורך זמן. למרות שמחקרים רבים מדברים על שיקום טרם טיפול prehabilitation, עם העליה ביעילות הטיפול ובמספר המחלימים ממחלת הסרטן עולה יותר ויותר חשיבות המשך השיקום גם לאחר סיום הטיפולים.

אין תוכנית שיקום אחת המתאימה לכולם: מחקרים מצביעים על הצורך בהערכה ובנייה אישית במטרה להתמודד עם סימפטומים משתנים ומגבלות תפקודיות.

 

תהליך השיקום
תהליך זה הוא שילוב טיפול רב-תחומי, כלומר העבודה של כל אחד מאנשי הצוות משתלבת עם שאר המקצועות המטפלים כמו רופאים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים וצוותים נוספים לצורך התאמה מיטבית.

 

מטרות עיקריות של השיקום התזונתי והתזונה בזמן השיקום

  • מניעה וטיפול במצבי פגיעה תזונתית נמשכים כמו תת-תזונה וחסרים תזונתיים, בעיקר בקרב מטופלים שחוו ירידה במשקל, אובדן שריר או עייפות גדולה.
  • איזון המשקל ושמירה על משקל יציב ותקין )מניעת ירידה במשקל/ תת משקל, עליה במשקל/ עודף משקל/ השמנה(
  • שיפור התפקוד הגופני, החוזק ומניעת סרקופניה באמצעות שמירה חיזוק ותיקון הרכב גוף – מסה וכוח שריר, שומן ופיזור שומן דרך שילוב תזונה מתאימה ופעילות גופנית.
  • תיקון חסרים תזונתיים וקליניים, למשל אנמיה מחסר ברזל או ויטמינים כמו ויטמין B12 ומחסור ברכיבי תזונה כמו חלבון ושומן מסוג אומגה 3 , החיוניים להחלמה.
  • טיפול בתסמינים שונים הנמשכים גם לאחר הטיפולים כמו בחילות, חוסר תיאבון, שינויי טעם וריח )טעם מתכתי(, שלשולים / עצירות ועוד שמלווים מחלימים רבים.
  • מניעת תחלואה נלווית שיכול להתפתח בעקבות או אחרי הטיפולים: סוכרת, אוסטיאופורוזיס ועוד.

 

היעוץ התזונתי השיקומי השלם כולל:

  • הערכה תזונתית אישית: כולל בירור מצב תזונתי )משקל, BMI , מדדי דלקת, מסת שריר(, מיפוי בעיות אכילה והרגלי תזונה.
  • התאמת תפריט תזונתי מותאם אישית: העשרת התפריט בחלבון, קלוריות, ויטמינים ומינרלים, לעיתים באמצעות תוספי תזונה
  • חינוך תזונתי וליווי משפחתי: הדרכה להתמודדות עם השפעות משניות של הטיפול, תחזוקת המשקל ואיכות חיים.