תחום המחקר המרכזי שלי הוא פתופיסיולוגיה וטיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות. אני אחת מהחלוצים בתחום המחקר של גירוי מוחי עמוק (DBS) בפסכיאטריה.
הייתי חוקרת ראשית במחקר רב מרכזי אירופאי שבדק השפעת גירוי מוחי עמוק במחלת דיכאון. במחקר זה קבוצה של 5 חולים בדיכאון טופלו לראשונה בישראל בטכנולוגית הגירוי המוחי העמוק. מחקר זה תוכנן כמחקר בסמיות כפולה, מבוקר, רב מרכזי למשך שנה לבדיקת גירוי באזור ברודמן 24-25 בתדירות גבוהה או נמוכה. זהו היה המחקר הראשון שהעריך פרמטרים של גירוי מוחי עמוק באוכלוסיית חולי דיכאון. במחקר זה מצאנו שיפור בכל המטופלים לאחר 6 חודשים של גירוי, ותוצאות טובות יותר בטווח הארוך, לאחר 12 חודשים של גירוי. גירוי בתדירות נמוכה ולאחריה בתדירות גבוהה הביא לשיפור המקסימלי, שהיה קרוב לרמיסיה. טיפלתי בהצלחה בחולי הפרעה טורדנית כפייתית לראשונה בישראל בעזרת גירוי מוחי עמוק. אנו הצטרפנו למחקר בינלאומי שכלל 30 מטופלים, וגירוי בקפסולה הפנימית, בנוסף, יזמתי מחקר עצמאי לטיפול בחולים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית בעזרת גירוי מוחי עמוק בגרעין הסאב-תלמי.
יחד עם שותפי, פרופ' חגי ברגמן (נוירוביולוגיה רפואית, האוניברסיטה העברית), פיתחנו שיטות חדשניות למחקר בהדמיה אלקטרופיסיולוגית תפקודית בעומק המח. לאחרונה, דיווחנו על חוסר איזון של מסלולים עצבי בהפרעות נוירופסיכיאטריות. ראשית, הראנו לטרליזציה (ימין-שמאל) של תפקודים רגשיים בגרעיני הבסיס של חולים הסובלים ממחלת פרקינסון. במחקר זה, נרשמה הפעילות החשמלית הספונטנית ובתגובה לגירוי רגשי מהגרעין הסאב-תלמי בחולי פרקינסון שעברו ניתוח לגירוי מוחי עמוק. התוצאות הראו כי באזור הונטרלי של הגרעין הסאב-תלמי קיימת אסימטריה, והעיבוד הרגשי מתבצע בצד ימין. שנית, חקרנו היבטים קוגניטיביים של תנועה ועיכוב תנועה בגרעין הסאב-תלמי בחולי פרקינסון. אנו סבורים שתכנון כל תנועה מעובדת באופן שגרתי באזור הרגשי-קוגניטיבי של הגרעין הסאב-תלמי, ולא רק באזור המוטורי של גרעין זה. שלישית, בעזרת מערכת חדשה לרישום לטווח ארוך מעומק המח, הצלחנו לזהות מנגנון תת-קליפתי המייצר מחשבות טורדניות ומעשים כפייתיים. מצאנו פעילות אוסצילטורית בתדר תטא (6.5-8 הרץ) באזור הרגשי-קוגניטיבי של הגרעין הסאב-תלמי בחולים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית. ממצאים אלו ישמשו לפיתוח קיצוב בלולאה סגורה בעתיד הקרוב לטיפול בסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית. בנוסף, מצאנו פעילות אוסצילטורית בתדר בטא (25-35 הרץ) באזור המוטורי של הגרעין הסאב-תלמי בחולים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית. ממצא זה העמיד באור חדש את ההנחה שפעילות בתדר בטא הינה ייחודית ומאפיינת חולי פרקינסון, והביא לחיפוש מחודש של עקרונות לטיפול בלולאה סגורה בחולי פרקינסון. לאחרונה גילינו כי יהיה עלינו להשתמש בכלי רפואה מותאמת אישית לאיתור האותות החשמליים שישמשו קיצוב בלולאה סגורה.
