סרטן ריאות מסוג תאים קטנים

אנטומיה

הריאות הינן האיבר החשוב ביותר במערכת הנשימה ודרכן נכנס חמצן מהאויר לדם. אויר נכנס דרך הפה או האף, ממשיך דרך הגרון לקנה ומשם לדרכי נשימה הנקראות ברונכוסים. הריאה הימנית בנויה משלוש אונות והשמאלית משתיים. בתוך האונות, הברונכוסים מתחלקים לדרכי נשימה קטנות יותר הנקראות ברונכיאולים.

גורמי סיכון

גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאות הינו עישון. בטבק יש לא פחות מ-50 רכיבים מסרטנים וככל שמעשנים יותר, הסיכון גדל. גם למי שאינו מעשן אך חשוף לעשן ("עישון פסיבי") יש סיכון מוגבר לסרטן ריאות. גורמי סיכון נוספים כוללים מחלות ריאה, סיפור משפחתי של סרטן ריאה וחשיפה לחומרים מסרטנים אחרים כגון אזבסט או גז ראדון.

סרטן ריאות תסמינים

תסמינים הנגרמים על ידי סרטן ריאות מושפעים מגודל הגידול, מיקומו, מעורבות של איברים סמוכים והימצאות גרורות מרוחקות. כמו כן הסימפטומים יכולים להיות ספציפיים למערכת הנשימה - שיעול, קוצר נשימה או שיעול דמי או תלונות כלליות כגון עייפות או ירידה במשקל.

אבחנה והערכת מצב המחלה

בדיקת רופא הכוללת תשאול לגבי סימפטומים וכן בדיקה גופנית.

בדיקות דם – בדגש על ספירת דם (המוגלובין), תפקודי כבד ותפקודי כליה.

בדיקת הדמייה כגוןCT  (סריקת החזה, הבטן והאגן על ידי קרני רנטגן) או PET-CT.

לקיחת דגימה (ביופסיה). ישנן מספר דרכים לדגום את הגידול כאשר השכיחות הן:

1. באמצעות ברונכוסקופיה (תחת טשטוש באמצעות צינור עם מצלמה המוחדר דרך הפה לתוך הריאה)
2. לקיחת דגימה של כיח (פחות מקובל)
3. ניתוח בהרדמה כללית
   
   

במידה ויש חשד לגרורה מרוחקת, ניתן לקחת ביופסיה מהגרורה. ברוב המקרים יש לצורך לבצע הדמייה של המוח באמצעות MRI או CT.

טיפול

מרבית המקרים של סרטן ריאות מסוג תאים קטנים מאובחנים בשלב אשר אינו מאפשר ניתוח וכריתת הגידול. אולם, במידה והגידול אובחן בשלב מוקדם מאוד המטופל יופנה לניתוח ולאחריו לטיפול כימותרפי. מקרים של סרטן ריאות מסוג תאים קטנים המאובחנים בשלב הלא נתיח מחולקים לשתי קבוצות – מחלה מוגבלת (limited disease) ומחלה נרחבת (extensive disease). כימותרפיה היא מרכיב הכרחי בטיפול בכל החולים עם סרטן ריאות מסוג תאים קטנים. במקרים של מחלה מוגבלת הכימותרפיה תנתן במקביל לטיפול הקרינתי ובמקרים של מחלה נרחבת כימותרפיה ניתנת לבד והשימוש בקרינה נבחן לאחר סיום הטיפול הכימותרפי כתלות בתגובה לטיפול. הטיפול הכימותרפי המקובל הינו שילוב של שתי תרופות כימותרפיות – ציספלטין ואטופוזיד.

קרינה מניעתית

בשל השכיחות הגבוהה של פיזור המחלה במוח כל החולים מופנים לבדיקת הדמייה (CT או MRI) של הראש בזמן האבחנה. במידה ולא נמצאו גרורות מוחיות המטופל מופנה בסיום הטיפול במחלה בגוף ולאחר שהתאושש לטיפול קרינה מונע למוח הניתן במשך שבועיים.