טרשת נפוצה

המחלה פוגעת בדרך כלל באנשים בשנות ה-20-40 לחייהם, אך עלולה להופיע גם בגיל צעיר, או מבוגר יותר. שכיחות המחלה גבוהה פי 2 בקרב נשים.

מהלך המחלה קשה לחיזוי ובדרך כלל מתבטא בקרב 85% מהחולים בהתקפים שלאחריהם הפוגות. סימני המחלה שונים מאדם לאדם ולעיתים גם משתנים אצל אותו אדם. בקרב חלק מהחולים המחלה תתבטא בהמשך בסימנים קבועים ומתקדמים ובחלק קטן מהחולים תופיע המחלה כבר מהשלב ההתחלתי עם תסמינים מתקדמים (15% מהחולים). יתכן שהמחלה תלווה בתסמינים קלים מאוד אם בכלל, אשר אינם גורמים לשינוי באורח החיים ובתפקוד היומיומי של החולה, אולם אצל חלק ניכר מהחולים המחלה עלולה לגרום לפגיעה תפקודית.

המחלה מתבטאת לעיתים בתחושת של הרדמות ונימול של הגפיים או הגוף, טשטוש או כפל ראיה והפרעות בדיבור. בחלק מהמקרים תיתכן חולשת גפיים, הפרעה בקואורדינציה של הגפים, אי יציבות בהליכה, הפרעה בשליטה על הסוגרים – בעיקר של השתן, ופגיעה בתפקוד המיני. תופעה לא נדירה המתלווה למחלה הינה עייפות מוגברת, וכן לפעמים ישנה השפעה על הזיכרון ומצב הרוח במידה מתונה.

מכיוון שטרשת נפוצה משפיעה על אנשים באופנים כל כך שונים זה מזה, קשה להכליל לגבי מידת הפגיעה בתפקוד – אם בכלל. מנתונים סטטיסטיים עולה כי שני שליש מקרב החולים בטרשת נפוצה הינם ניידים לאורך כל תקופת חייהם.

לאבחון המחלה יש צורך ב:

• נתונים קליניים, המבוססים על תלונות החולה וממצאי בדיקתו.

• צילומי M.R.I של המוח וחוט השדרה.

• לעיתים יש צורך בבדיקת נוזל השדרה.
  
  

על שלושה תנאים קליניים להתקיים, בכדי שתינתן אבחנה מוחלטת של טרשת נפוצה:

• חייבת להימצא עדות למעורבות המחלה ביותר ממקום אחד של מערכת העצבים המרכזית.
• חייבת להיות עדות לפעילות המחלה בזמנים שונים עם הפסקה ביניהם או עדות להחמרת המחלה לאורך זמן. דרישה זו אינה בהכרח מצריכה עיכוב באבחון ולעיתים בדיקת MRI מוח וחוט שדרה או ניקור מתני בסמוך לביטוי הראשוני של המחלה מראים ממצאים שנחשבים כממלאים קריטריון זה של עדות לפעילות המחלה בזמנים שונים. 
• יש לשלול שאין מדובר במחלה אחרת שיכולה לעמוד בקריטריונים אלו

• תרופות המונעות ומעקבות את המחלה - כיום מוכרות ומאושרות לטיפול מספר הולך וגובר של  תרופות הניתנות באמצעות זריקות , עירוי לווריד או בכדורים שעשויות לצמצם את תדירות ההתקפים ולעכב את התקדמות המחלה ולעיתים אף לעצור את ביטויה לחלוטין. בשנים האחרונות ישנה האצה של פתוחים תרופתיות נגד טרשת נפוצה ועמה גדילה בכמות התכשירים שמאושרים לטיפול במחלה ושנכנסו לסל הבריאות. 
• סטרואידים - טיפול בעת התקף חדש – הטיפול המקובל במקרה זה הינו הזלפת סטרואידים דרך הוריד זאת בהתאם להערכה הנוירולוגית. טיפול זה מקצר ומקל על התסמינים המלווים להתקף. הטיפול ניתן במסגרת אשפוז יום או אשפוז מלא במחלקה הנוירולוגית.
• טיפול בתסמינים –  באמצעות תרופות, המקלות על תלונות ותסמינים ספציפיים כגון: נוקשות שרירים, כאבים, הפרעות במתן שתן, עייפות, שינויים במצב הרוח והפרעה בתפקוד המיני , קשיי הליכה, שינוי בביטוי של מצב הרוח.
• פיזיותרפיה ופעילות גופנית - התאמת תוכנית טיפול פיזיותרפית ופעילות גופנית מסייעות לשיפור השליטה בשרירים, שנחלשו בעת התקף.  ניתן להתעניין במרפאה להתאמת תוכנית טיפול עם דגשים ספציפים למצבך, כמו שימת דגש לשיפור כושר ההליכה, ולצורך בטיפולים ייחודיים ועזרים שישפרו את איכות התפקוד וההליכה.
• ריפוי בעיסוק - משמר תפקודים שנפגעו בעקבות התקף של המחלה ומסייע בהתגברות על מוגבלויות ובכלל זה קשיים קוגניטיביים.
• ייעוץ פסיכולוגי שיקומי – על מנת להקל על ההתמודדות עם המחלה ולסייע בהתמודדות עם מצבי דיכאון או חרדה, הנלווים לעיתים להתמודדות היומיומית עם המחלה.
• טיפולים עתידיים – מאחר והטיפולים הקיימים מתמקדים בהאטת התקדמות המחלה, אך בדרך כלל אינם עוצרים אותה לחלוטין, מתבצע כל העת חיפוש אחר תכשירים חדשים. חלק מהתרופות, הנחקרות כיום אותרו כבעלות פוטנציאל מבטיח לטיפול במחלה. מדובר בתכשירים המעקבים את יצירת מוקדי הדלקת של הטרשת הנפוצה. ונראה כי לא רחוק היום שיהיו גם טיפולים שיעזרו ריפוי המיאלין והרקמה  שנפגעו.