השמנת יתר

השכיחות של עודף משקל והשמנת יתר נמצאים בעלייה חדה בעולם המערבי. מימדי הבעיה גדלו עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנת יתר כמגיפה בתאוצה. בישראל, כל גבר חמישי וכל אישה רביעית מוגדרים כסובלים מהשמנת יתר.

מהי השמנה

מדד BMI מבטא את היחס בין הגובה למשקל - משקל יתר נחשב כאשר ה-BMI בטווח שבין 25 ל- ל-29.9 והשמנת יתר נמדדת בערכי BMI של 30 ומעלה. אנחנו יודעים היום שמדד ה-BMI אינו מושלם. אפשר לומר שהוא מדויק לגבר לבן אירופאי ממוצע, אבל הוא מפספס הרבה אוכלוסיות אחרות. למשל, נשים יכולות להיות עם אחוזי שומן גבוהים בגוף ולסבול מנזקי השמנה למרות שה-BMI שלהן יהיה בטווח הנורמה. בנוסף, אוכלוסיות לא מערביות כמו אסייתיים והודים עם BMI נמוך על הנייר גם הם יכולים לסבול מהשמנה. לעומתם, אנשים עם מסת שריר גבוהה יכולים להיות עם משקל גוף גבוה אבל עם אחוזי שומן נמוכים. מהסיבה הזאת נעדיף את ההגדרה ההוליסטית והמדויקת יותר – עודף ברקמת שומן שמביא לירידה ברמת הבריאות.

היום מבינים יותר טוב שהבסיס להשמנה הוא חוסר איזון במרכזי השובע והרעב שממוקמים בגזע המוח. היכולת שלנו לשלוט בכוחות האלה אך ורק בעזרת כוח הרצון דומה ליכולת שלנו לשלוט בקצב הנשימה שלנו. אפשר להחליט בצורה מודעת שנושמים לאט ואפשר גם לעצור את הנשימה בכלל, אבל בסופו של דבר יש מנגנונים חזקים בגוף שידאגו שנחזור לנשום כמה שאנחנו צריכים. אותו הדבר עם רעב ושובע – יש לנו בגוף מנגנונים מאוד חזקים שיגרמו לנו לאכול לפעמים יותר ממה שצריך.

מדוע מוגדרת ההשמנה כמחלה?

עודף משקל והשמנת יתר אינם בעיה קוסמטית בלבד אלא קשורים באופן ישיר למשהו הרבה יותר חשוב: בריאותך. השמנת יתר היא בעיה בריאותית רצינית המלווה במספר רב של סיכונים כגון: התפתחות סוכרת סוג 2, מחלות לב וכלי דם וממאירויות שונות. בנוסף, קשורה ההשמנה גם לבעיות פסיכולוגיות כגון הערכה עצמית נמוכה, דכאון ואכילת יתר.

מדוע אנו משמינים?

להשמנה גורמים רבים: גנטיים, מטבוליים, התנהגותיים וחברתיים אך בסופו של דבר, הסיבה העיקרית להשמנה היא חוסר איזון בין כמות הקלוריות הנצרכת על ידינו ביום לבין כמות הקלוריות אותה אנו מוציאים. במילים אחרות, אנו אוכלים יותר משאנו שורפים והתוצאה - עלייה מתמדת במשקל.

כיצד אדע האם אני סובל מהשמנת יתר?

אבחנה של עודף משקל נעשית על ידי מדדים מדוייקים. המדד המקובל שבאמצעותו ניתן לחשב את רמת ההשמנה נקרא מדד מסת הגוף (BMI-Body Mass Index).

הנוסחה לחישוב מדד מסת הגוף (BMI):

משקל (ק"ג) = BMI
מטרים (בריבוע)

התחום הבריא לערך מדד מסת הגוף (BMI) הוא בין 22-25 בנשים ובין 23-26 בגברים; תוצאה גבוהה יותר מצביעה על השמנת יתר.

טיפול בהשמנה

כל טיפול בהשמנה מתחיל בתמיכה בשינוי אורחות חיים – מה שנקרא דיאטה, וזה בנוסף לטיפול רגשי. אין אחד שסובל מהשמנה שאין אצלו מרכיב רגשי - בין אם ההשמנה התחילה בגלל מרכיב רגשי או שהאלמנט הרגשי התחיל בעקבות ההשמנה. גם פעילות גופנית כמובן שהיא מתווספת לבסיס של דיאטה וטיפול רגשי. החוכמה בטיפול בהשמנה היא להראות תוצאות לאורך זמן. אין היום שום טיפול שאפשר להגיד שיעלים את המחלה. השמנה היא מחלה כרונית, עמידה לטיפול עם נטייה לחזרה ועלייה מחדש במשקל.

טיפול תרופתי
תרופות שינו את התחום של הטיפול בהשמנה כי פעם ראשונה שיש טיפול שהוא יחסית פשוט, בטוח ויעיל.

התרופות הישנות להשמנה סבלו מיעילות נמוכה ומתופעות לוואי ולכן ירדו מהמדף. עם ההופעה של התרופות האנלוגים ל-glp1 – הורמון טבעי שיש בגוף ומופרש מהמעי הדק אחראי ארוחה. התרופות האלה התחילו כתרופות לטיפול בסוכרת ועם הזמן גילו שהן גם מאטות את התרוקנות הקיבה ואת התנועתיות של מערכת העיכול ומשפיעות באופן ישיר על מרכזי הרעב והשובע במוח.

התרופה הראשונה מהמשפחה הזאת היא הלירגלוטיד או הסקסנדה שניתנת כזריקה חד יומית. בשנים האחרונות הסמגלוטייד או אזומפיק הרשום בישראל כטיפול לסוכרת מוצע גם כטיפול להשמנה.

טיפול תרופתי ניתן למי שיש לו BMI מעל 27 עם תחלואה נלווית (כולסטרול גבוה, כבד שומני, סוכרת, לחץ דם גבוה וכד'). או מעל BMI 30 אף ללא תחלואה נלוות. כמו בכל טיפול בהשמנה חלק מהמטופלים לא יגיבו לתרופות.

תרופה יחסית בטוחה שכן מדובר באנלוג סינתטי להורמון שקיים בגוף אך הן לא מושלמות. יש מטופלים שיצטרכו טיפול נוסף מעבר לטיפול התרופתי. עבור מטופלים בדרגות BMI גבוהות מ- 35, התרופה לא מהווה באמת תחליף לטיפול בריאטרי כזה או אחר. בנוסף, בשלב מסוים הירידה במשקל נעצרת בגלל אותם מנגנוני גוף חזקים ששומרים על מסת השומן מתחזקים יותר. ככל שמתרחקים מאותה נקודת שיווי משקל שהגוף היה בו, הם נלחמים יותר חזק והירידה נעצרת. תופעות הלוואי שרלוונטיות לרוב המטופלים הן בחילה, שלשולים או עצירות. ככל שעולים במינון לאט יותר ובהדרגה, כך תופעות הלוואי יותר נסבלות.

טיפול אנדוסקופי
התחום התחיל מהתקן שנקרא בלון תוך קיבתי שהיום כבר פחות נפוץ מסיבות של יעילות מוגבלת וגם כי הוא גרם לחוסר נוחות למטופלים (תחושת כבדות, דקירות ובחילות) ולכן רבים הוציאו אותו לפני הזמן.

בשנים האחרונות מבצעים טיפול יעיל יותר שנקרא "הצרת קיבה בתפירה" או "שרוול אנדוסקופי" – טיפול שבו דרך הפה וללא חתכים ועם התאוששות קלה מכניסים גסטרוסקופ – סיב אופטי עם מצלמה שמאפשרת לעשות תפרים כירורגים בכל עובי דופן הקיבה בצורת שעון חול. כל מה שאוכלים נכנס לחלק העליון של הקיבה שמתמלא מהר – נהיים שבעים מהר והוא מתרוקן דרך הצוואר של שעון החול יותר לאט. בניגוד לניתוח אין פה חיתוכים והפעולה היא הפיכה.

היסטורית נושא ההשמנה היה בידיים של האנדוקרינולוגים. אבל היום מבינים יותר את החשיבות של מערכת העיכול בהשמנה. בעשור האחרון כל הנושא של הבריאטריה האנדוסקופית, היא אצל הגסטרולוגים. השילוב של ניתוחי אנדוסקופיה עם הטיפול התרופתי הוא שילוב מצוין.