סרטן המעי הגס

מהות המחלה
סרטן היא מחלה המאופיינת על ידי גידול בלתי מרוסן של תאים. במצב תקין תאי הגוף מתחדשים על ידי חלוקה, במטרה לרפא או לבנות רקמות שניזוקו. חלוקת התאים הרגילים היא לרוב סדורה ומבוקרת. בתאים סרטניים, להבדיל מתאים בריאים, יוצא התהליך מכלל בקרה והתאים ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא צורך. סרטן המעי הגס מתחיל ברירית התאים המרפדים את הדופן הפנימי של המעי הגס. עומק חדירת הגידול אל תוך דופן המעי, ולאו דווקא גודלו, וכן מידת התפשטו לקשרי לימפה ולאברים מרוחקים מהווה גורם מכריע בקביעת דרגת חומרת הגידול.

סרטן המעי היא מחלה שכיחה במדינות המתועשות. בקרב הנשים, סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו, אחרי סרטן השד. בקרב הגברים , זוהי מחלת הסרטן השלישית בשכיחותה, אחרי סרטן הערמונית והריאות. כמו כן, רוב גידולי המעי הינם מסוג אדנוקרצינומה.

הגורם למחלה
לא ידוע בבירור מה גורם לסרטן המעי הגס, אולם, להלן רשימת גורמים המעלים את הסיכון להופעת המחלה:

• פוליפים שפירים במעי הגס, המתפתחים פעמים רבות לגידולים סרטניים.
• גורמים סביבתיים ואורח חיים - עישון, השמנת יתר, אלכוהול, צריכת מזון מעובד וכמויות גדולות של בשר אדום.
• היסטוריה אישית/משפחתית של סרטן - אדם שחלה בעבר בסרטן המעי הגס, הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לחלות שוב בסרטן זה בהשוואה לאדם אחר שלא חלה. הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר גם אצל אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן.
• תסמונות משפחתיות כמו תסמונת LYNCH ותסמונת פוליפוזיס אדנומתית משפחתית (FAP) - בלי טיפול רפואי, ילקו מרבית הלוקים בתסמונת אלן בסרטן המעי הגס בגיל צעיר בהרבה יותר מחולים באוכלוסייה הכללית.
• מחלת מעיים דלקתית - מחלות כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, מגבירות את הסיכון לסרטן המעי הגס, כאשר יש קשר חיובי בין הסיכוי לחלות בסרטן ובין מידת ההתפשטות של מחלת המעיים הדלקתית וחומרתה. הסיכון לחלות בסרטן אף עולה ככל שמשך מחלת המעיים הדלקתית ארוך יותר. רמת הסיכון לחלות בסרטן גבוהה יותר בנוכחות קוליטיס כיבית, מאשר בנוכחות מחלת קרוהן.

תסמיני סרטן המעי הגס

• נוכחות דם כהה וריר בצואה
• יציאה לא סדירה ובעלת מרקם משתנה
• כאבי בטן
• סרטן ברקטום עלול להפריע לתפקוד הסגירה ולגרום לדחף תמידי ליציאה

הבדיקות לאבחון המחלה

• בדיקות אנדוסקופיות: בדיקות קולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה מאפשרות התבוננות בתוך המעי הגס. בדיקת קולונסקופיה מאפשרת התבוננות לכל אורך המעי וגילוי סרטן גם בחלקו העליון של המעי, לקיחת דגימות מרקמת המעי והסרת פוליפים.
• בדיקת דם סמוי: בדיקה המאפשרת זיהוי דם בצואה גם בכמויות שאינן נראות לעין. אף שדם בצואה אינו מעיד בהכרח על סרטן המעי הגס, תוצאה חיובית מחייבת בדיקת קולונוסקופיה. הבדיקה מאפשרת גילוי סרטן בשלב מוקדם של המחלה, ומעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה.

הטיפול במחלה
במרכז לגידולי מערכת העיכול במערך האונקולוגי, בהתאם לחומרת המחלה ומידת התפשטותה, יקבע אחד מאופני הטיפול הבאים:

• הסרת פוליפים: הסרת פוליפים נעשית, לעתים קרובות, בזמן בדיקת קולונוסקופיה. רקמת הפוליפ נשלחת למעבדה פתולוגית, כדי לגלות נוכחות מחלת הסרטן ומידת החדירה לדופן המעי. ההמלצה להמשך טיפול תלויה בממצאי הפתולוגיה. לרוב, כריתת פוליפ מלאה מרפאת את הנגע, ודורשת מעקב תוך מספר חודשים או שנים.
• ניתוח: הטיפול הראשוני לסרטן המעי הגס הוא ניתוח, במהלכו כורתים את החלק הנגוע של המעי הגס ואת קשרי הלימפה המנקזים אותו ומחברים את שני קצוות המעיים. במקרים של סרטן הממוקם ברקטום, יש לעיתים לטפל בקרינה ו/או כימותרפיה לפני הניתוח.
• כימותרפיה: כימותרפיה היא שימוש בתרופות להשמדת תאים סרטניים. חולים בהם התגלתה המחלה בשלבים מתקדמים יחסית יצטרכו לקבל כימותרפיה כלשהי לאחר הניתוח. זאת, מכיוון שתאים סרטניים יכולים להישאר בגוף גם לאחר הסרת הגידול. אם תאים אלו לא יושמדו, הם עשויים להתרבות, לגדול ולהתפשט באתר המקורי או באתרים מרוחקים.
• טיפול בקרינה: במקרים של סרטן החלחולת, הקרנות לאזור האגן עשויות לכווץ את הגידול, ולמנוע את חזרתו לאזור המוקרן. שלא כמו כימותרפיה סיסטמית, הטיפול בהקרנות אינו יכול למנוע חזרה של הסרטן מחוץ לאזור המוקרן.