חיסון רביעי - כל מה שחשוב לדעת
פרופ' רונן בן-עמי, מנהל מערך הזיהומים על הבוסטר השני, בהמשך להמלצת משרד הבריאות לחסן במנת חיסון רביעית כנגד נגיף הקורונה בני 60 ומעלה ועובדי מערכת הבריאות.
מהו הרקע להמלצה למנת חיסון רביעית (בוסטר שני)?
בחודש יולי 2021 מדינת ישראל הייתה בעיצומו של גל הדבקות בוריאנט הדלתא. רבים מהחולים המאומתים והמאושפזים במחלקות הקורונה היו אנשים שהתחסנו בעבר בשתי מנות חיסון, אך יעילות החיסון פחתה כעבור 5 חודשים ויותר.
בעיצומו של גל התחלואה, התקבלה החלטה לתת מנת חיסון שלישית לכלל האוכלוסייה הבוגרת. ההמלצה למנה שלישית גובשה בצוות לטיפול במגפות (צט"מ) לאחר דיונים ארוכים ותוך הבנה שמהלך כזה הוא ראשוני בעולם, אבל החיסון בטוח מאד, הסיכוי לתועלת גבוה, ויש לעשות כל מאמץ להקטין תחלואה, אשפוזים ומוות של ישראלים רבים.
כעת ניתן לקבוע בוודאות שההחלטה על מנה שלישית הייתה נכונה והשיגה את מטרתה. מנת הבוסטר הראתה יעילות גבוהה של מעל 90 אחוז לא רק במניעת הדבקה, אלא גם במניעת תחלואה קשה, אשפוזים ומוות. בעקבות תוצאות החיסון בישראל, מנת הבוסטר אומצה באופן נרחב בעולם והפכה למדיניות רשמית של ארגון הבריאות העולמי ושל רשויות הבריאות בארה"ב ואירופה.
כיום, מדינת ישראל, כמו רוב מדינות העולם, נמצאת בעיצומו של גל הדבקות בוריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה.
וריאנט האומיקרון מדביק ביעילות רבה אנשים לא מחוסנים, אך גם מחוסנים ומחלימים נמצאים בסיכון משמעותי להדבקה. בגל התחלואה הנוכחי, כשליש מהמאומתים החדשים חוסנו בשלוש מנות החיסון, והסיכוי של מחוסנים להידבק עלה פי שלושה בחודשים האחרונים. כפי שקרה ביולי 2021, גם כיום - ישראל, שהייתה הראשונה לחסן בבוסטר, היא המדינה הראשונה לדווח על ירידה בהגנה שמקנה המנה השלישית.
בדיוני הצט"מ, בהם הייתי שותף, לקחנו בחשבון מספר שיקולים הנוגעים למנה רביעית של החיסון:
- וריאנט האומיקרון שובר שיאי הדבקה ברחבי העולם, עם קצב הכפלה של כל 2 עד 3 ימים, יותר מכל זן שקדם לו. חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל יפגוש את הנגיף כשהוא מוגן באופן חלקי בלבד.
- וריאנט האומיקרון שובר שיאי הדבקה ברחבי העולם, עם קצב הכפלה של כל 2 עד 3 ימים, יותר מכל זן שקדם לו. חלק גדול מהאוכלוסייה בישראל יפגוש את הנגיף כשהוא מוגן באופן חלקי בלבד.
- למרות שלא ראינו עד כה ירידה בהגנה של מחוסני 3 מנות ממחלה קשה מנגיף הדלתא, איננו יודעים מה יהיו השלכות ההדבקה באומיקרון. גם נגיף עם סיכון נמוך יחסית למחלה קשה יכול לגרום להצפה של בתי החולים אם הוא מדביק ביעילות רבה מאד.
- נתונים ראשוניים מאירופה הראו שמי שחוסן רק לאחרונה במנת דחף מוגן במידה טובה מפני וריאנט האומיקרון. קיימת לכן סבירות גבוהה שמנת חיסון "טרייה" תחדש את ההגנה בתקופה הקריטית של גל התחלואה וחשיפה לנגיף.
לבסוף, החיסון הוא הכלי היעיל ביותר המצוי בידינו כדי להגן על האוכלוסייה. בהתחשב בבטיחות החיסון ויעילותו המוכחת במניעת הדבקה ומחלה קשה, ההחלטה להמליץ מידית על מנה רביעית לאוכלוסיות סיכון התקבלה ברוב גדול.
האם וריאנט האומיקרון הוא נגיף חלש? ואם כן, למה להתחסן מפניו?
וריאנט האומיקרון הוא נגיף קורונה (SARS-CoV-2) שצבר שינויים רבים בחומר הגנטי שלו לעומת זנים שקדמו לו. שינויים אלו מאפשרים לנגיף לחמוק מנוגדנים שנוצרו כתוצאה מחיסונים או מחלה קודמת.
יחד עם זאת, כפי שראינו בגלי קורונה קודמים, גם היום הנתונים מראים שמי שאינו מחוסן כלל נמצא בסיכון למחלה קשה עם זן האומיקרון. בעיר ניו יורק למשל, יחידות טיפול נמרץ מתמלאות בחולים שלא חוסנו לקורונה ומספר המאושפזים כבר משתווה לזה שבגל הדלתא.
מחוסנים נמצאים בסיכון נמוך בהרבה מלא מחוסנים למחלה קשה. אולם כאשר מתרחשת הדבקה נרחבת באוכלוסייה, גם המחוסנים עלולים להיפגע, במיוחד אם הם מבוגרים או סובלים ממחלות כרוניות.
האם יש סיכון במתן מנה רביעית?
בשנה האחרונה צברנו ניסיון רב עם חיסון ה- mRNA כנגד נגיף הקורונה. מצאנו כי החיסונים בטוחים ביותר, ותופעות הלוואי העיקריות (כאב או רגישות במקום הזריקה, עייפות, ולעיתים חום או נפיחות בלוטות), קלות וחולפות. תופעה נדירה של מיוקרדיטיס זוהתה בגברים צעירים אחרי מנה שניה של החיסון (בשכיחות של 1 ל- 10,000 מתחסנים), אולם תופעה זו הייתה נדירה עוד יותר אחרי המנה השלישית, ואיננה צפויה להיות שכיחה לאחר מנה רביעית.
מסקנה?
אני ממליץ לבני 60 ומעלה ועובדי מערכת הבריאות אשר קיבלו מנת חיסון שלישית לפני למעלה מ- 4 חודשים, לא להמתין ולקבל את מנת החיסון הרביעית.
מי שחוסן רק ב- 2 מנות או החלים מקורונה ולא חוסן כלל, יכול לקבל תוך זמן קצר הגנה מצוינת ממנת בוסטר אחת, ומומלץ לעשות זאת מוקדם ככל האפשר.
שאלות ותשובות - לקראת חיסון קורונה מנה שלישית
האם כדאי להמתין שחברת פייזר תייצר חיסון כנגד נגיף הדלתא?
לא! לחיסון הקיים יש פעילות מצוינת נגד זן הדלתא.
האם נשים הרות יכולות לקבל חיסון שלישי?
כן! אין מניעה לחסן אישה הרה בתרכיב נגד קורונה אם היא מעוניינת בכך, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון לחשיפה לנגיף או לתחלואה קשה.
מותר לתת תרכיבים נגד נגיף הקורונה בו זמנית עם תרכיבים המומלצים לנשים הרות כגון תרכיב נגד שעלת או נגד שפעת ובכל פרק זמן לפני תרכיבים אלה או אחריהם.
האם מחלים מקורונה זקוק לחיסון שלישי?
בשלב זה אין התוויה לחיסון מחלימים שאינם מדוכאי חיסון מעבר למנה אחת.
רמת הנוגדנים שלי היא X , האם אוכל להתחסן?
כן. אין מידע ברור על הקשר בין רמת נוגדנים להגנה מפני קורונה ובכל מקרה לא ידוע מה סף הנוגדנים הנחשבים מגנים.
לכן ההמלצה היא להתחסן ללא קשר לתוצאת בדיקת הנוגדנים.
ישראל המדינה הראשונה בעולם המחסנת חיסון שלישי, מדוע?
ישראל התחילה לחסן מוקדם מכלל העולם ולכן גם נכנסה לתהליך ההתחסנות במנה השלישית מוקדם מיתר מדינות העולם.
האם תופעות הלוואי של החיסון השלישי קשות יותר?
מדיווחים עולה כי תופעות הלוואי אינן קשות יותר מהחיסונים הקודמים ואף קלות יותר.
האם מעכשיו נצטרך בוסטר בכל חצי שנה?
אין כרגע מספיק מידע על מנת לקבוע.
מידע כללי על החיסון - לקראת חיסון ראשון
מהו חיסון mRNA ?
חיסון הקורונה הוא חיסון מבוסס RNA. החיסון מכיל שרשרת קצרה של חומצת הגרעין mRNA, המשמשת תבנית ליצור חלבון ה- Spike, שהינו קריטי להדבקה בנגיף הקורונה (SARS-CoV-2). ה- RNA ארוז בתוך מעטפת שומנית (Lipid nanoparticle) השומרת על יציבותו.
החיסון עובד בדומה לחיסונים אחרים המבוססים על מתן חלבון נגיפי המעורר תגובה חיסונית שמגנה מהדבקה (כמו למשל חיסון להפטיטיס B). ההבדל הוא שבמקום להזריק חלבון, מזריקים RNA המעובד על ידי תאי הגוף ומשמש ליצירת חלבון ה- Spike. ה- RNA מפורק בגוף תוך זמן קצר, לאחר שמילא את תפקידו. חשוב להבהיר: חיסון RNA אינו משנה את הרצף הגנטי (DNA) של התא.
האם יש לחיסון תופעות לואי?
תגובות מקומיות ותגובות סיסטמיות לאחר החיסון הן שכיחות, ורובן קלות עד בינוניות.
התגובות הנפוצות ביותר הן:
תגובות מקומיות באזור ההזרקה:
- בעיקר כאב (60-80%), ברובו קל-בינוני. יותר בצעירים מתחת ל- 55.
- אודם מקומי ונפיחות (5-7%)
תגובות סיסטמיות: ביומיים לאחר החיסון. יותר בצעירים ויותר לאחר מתן המנה השנייה:
- עייפות (34-59%)
- כאבי ראש (25-52%)
- כאבי שרירים (14-37%)
- צמרמורות (6-35%)
- כאבי מפרקים (9-22%)
- חום (1-16%) – שכיח יותר לאחר המנה השנייה.
תופעות לוואי בעלות עניין מיוחד, שעלולות להיות קשורות לחיסון:
- הגדלת בלוטות לימפה, שהופיעה לרוב 2-4 ימים לאחר החיסון, ונמשכה בממוצע 10 ימים, בקרב 64 משתתפים (0.3%): רובן בקבוצת הגיל הצעיר.
- Bell's palsy (שיתוק של עצב הפנים) דווח ב- 4 נסיינים מקבוצת החיסון, שיעור העולה בקנה אחד עם השיעור הצפוי באוכלוסייה הכללית.
- 12 משתתפים סבלו מדלקת התוספתן; 8 בקבוצת החיסון ו-4 בפלצבו. לא נמצא קשר לחיסון, והשכיחות לא הייתה גבוהה יותר מהצפוי באוכלוסייה הכללית.
- משתתף אחד בלבד בקבוצת החיסון פיתח COVID19 בחומרה קשה, לעומת 9 משתתפים בקבוצת הפלצבו.
- 6 מקרי מוות התרחשו בתקופת הדיווח של המחקר- 2 מקרי מוות בקבוצת החיסונים, 4 בקבוצת הפלצבו. 2 הנפטרים בקבוצת החיסונים היו מעל גיל 55, אחד נפטר 3 ימים לאחר המנה הראשונה ממחלה טרשתית, והשני מדום לב 60 יום לאחר המנה השנייה. כל מקרי המוות מייצגים אירועים המתרחשים בשיעור דומה באוכלוסייה הכללית, בקבוצות הגיל בהן התרחשו.
אני סובל מאלרגיות קשות. האם מותר לי לקבל את החיסון?
לרוב הסובלים מאלרגיה קלה כדוגמת נזלת עונתית, אין כל מניעה מהתחסנות.
מי שסבל מתגובה קשה (אנפילקטית) לתרופה מוזרקת בודדת, יכול להתחסן בכפוף לאישור רופא מומחה באלרגיה.
מי שהגיב בעבר בתגובה אלרגית בכל דרגה לאלרגן ספציפי ידוע, שאינו ממרכיבי התרכיב: כגון מזון, תרופות בבליעה, חומר ניגוד רנטגני, עקיצות חרקים, אלרגנים נשאפים, לטקס, וכיוצא בזה – יכול להתחסן.
במקרים של אנפילקסיס לאחד מהאלרגנים הללו או שהמטופל הונחה על ידי גורם רפואי לשאת מזרק אפינפרין (אפיפן), מומלצת השגחה למשך 30 דקות לאחר מתן התרכיב.
כיצד ניתן החיסון?
החיסון ניתן בזריקה לשריר הדלתויד.
האם ניתן לוותר על אמצעי המיגון לאחר החיסון?
החיסון נמצא יעיל ביותר בהפחתת הסיכון למחלה תסמינית ומחלה קשה, אולם עדיין יש סיכוי להידבק ולהדביק, לכן יש להקפיד על עטיית מסכות וריחוק חברתי.
