סרטן המעי הגס


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

סרטן היא מחלה המאופיינת על ידי גידול בלתי מרוסן של תאים. במצב תקין תאי הגוף מתחדשים על ידי חלוקה, במטרה לרפא או לבנות רקמות שניזוקו. חלוקת התאים הרגילים היא לרוב סדורה ומבוקרת. בתאים סרטניים, להבדיל מתאים בריאים, יוצא התהליך מכלל בקרה והתאים ממשיכים להתחלק ולהתרבות ללא צורך. סרטן המעי הגס מתחיל ברירית התאים המרפדים את הדופן הפנימי של המעי הגס. עומק חדירת הגידול אל תוך דופן המעי, ולאו דווקא גודלו, וכן מידת התפשטו לקשרי לימפה ולאברים מרוחקים מהווה גורם מכריע בקביעת דרגת חומרת הגידול.

סרטן המעי היא מחלה שכיחה במדינות המתועשות. בקרב הנשים, סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו, אחרי סרטן השד. בקרב הגברים , זוהי מחלת הסרטן השלישית בשכיחותה, אחרי סרטן הערמונית והריאות. כמו כן, רוב גידולי המעי הינם מסוג אדנוקרצינומה.

אנטומיה

המעי הינו צינור דרכו עובר המזון, ותפקידו העיקרי הוא ספיגת המרכיבים התזונתיים והמים. צינור זה מתמשך מהקיבה ועד לפי הטבעת, ומורכב משני חלקים – המעי הדק והמעי הגס. המעי הגס מתחיל במעי ה"עולה", ממשיך למעי ה"רוחבי", למעי ה"יורד" ומשם ל"סיגמה" ומסתיים ברקטום. מחוץ למעי, לכל אורכו, נמצאות בלוטות הלימפה – בלוטות קטנות שתפקידן הגנה מזיהומים וניקוז נוזל הלימפה מהמעי.


הגורמים למחלה

לא ידוע בבירור מה גורם לסרטן המעי הגס, אולם, להלן רשימת גורמים המעלים את הסיכון להופעת המחלה:

  • פוליפים שפירים במעי הגס, המתפתחים פעמים רבות לגידולים סרטניים.
  • גורמים סביבתיים ואורח חיים - עישון, השמנת יתר, אלכוהול, צריכת מזון מעובד וכמויות גדולות של בשר אדום.
  • היסטוריה אישית/משפחתית של סרטן - אדם שחלה בעבר בסרטן המעי הגס, הוא בעל סיכויים גבוהים יותר לחלות שוב בסרטן זה בהשוואה לאדם אחר שלא חלה. הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר גם אצל אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן.
  • תסמונות משפחתיות כמו תסמונת LYNCH ותסמונת פוליפוזיס אדנומתית משפחתית (FAP) - בלי טיפול רפואי, ילקו מרבית הלוקים בתסמונת אלן בסרטן המעי הגס בגיל צעיר בהרבה יותר מחולים באוכלוסייה הכללית.
  • מחלת מעיים דלקתית - מחלות כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, מגבירות את הסיכון לסרטן המעי הגס, כאשר יש קשר חיובי בין הסיכוי לחלות בסרטן ובין מידת ההתפשטות של מחלת המעיים הדלקתית וחומרתה. הסיכון לחלות בסרטן אף עולה ככל שמשך מחלת המעיים הדלקתית ארוך יותר. רמת הסיכון לחלות בסרטן גבוהה יותר בנוכחות קוליטיס כיבית, מאשר בנוכחות מחלת קרוהן.

גורמי סיכון

מדי שנה מאובחנים בישראל סביב 3,500 חולים חדשים בסרטן המעי הגס. לעומת זאת, סרטני מעי דק נדירים ביותר. רוב החולים מאובחנים בגיל 60 ומעלה, אך קיימים גם מקרים של חולים צעירים יותר. ברוב המקרים הסיבה להתפתחות סרטן במעי הגס אינה ידועה, אך ישנם גורמים המעלים את הסיכון, כגון תזונה דלה בסיבים (מיעט פירות וירקות), ועשירה בבשר אדום מעובד ובחלבון מן החי, מיעוט בפעילות גופנית, השמנת יתר, עישון סיגריות ומחלות מעי דלקתיות כרוניות (קרוהן, קולוטיס). סיפור משפחתי של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקה בסרטן מעי בגיל צעיר (מתחת  ל- 50), או ריבוי מקרים של סרטני דרכי העיכול באותו צד של המשפחה גם הם מהווים גורם סיכון. ישנם מקרים תורשתיים המהווים סיכון גבוה מאד להתפתחות סרטן מעי גס כגון תסמונת HNPCC (לינץ'), או FAP (פוליפוזיס משפחתית).


תסמינים

סרטן המעי הגס עלול לגרום לכאבי בטן, הפרעה ביציאות (נטייה לעצירות או לשלשולים), חוסר תיאבון, ירידה במשקל, דימום ביציאות (דם טרי או צואה שלשולית שחורה) ותחושת התרוקנות לא מלאה. כאשר יש עיכוב באבחנה המסה הגידולית עלולה לגרום לחסימה במעי. במצב כזה החולה יגיע למיון עם כאבי בטן עזים, נפיחות בטנית, והקאות – דבר שעלול להוביל לניתוח חירום. 

 


בדיקות לאבחון

בדיקת דם סמוי חיובי בצואה מהווה בדרך כלל אינדיקציה להמשך בירור על ידי בדיקות נוספות, אך בדיקה חיובית אינה מצביעה בהכרח על נוכחות סרטן.

קולונוסקופיה – בדיקה שמאפשרת לסקור את המעי הגס לכל אורכו, בעזרת צינור גמיש המוחדר דרך פי הטבעת ובקצהו מצלמה. אם נמצא בבדיקה תהליך חשוד, ניתן לדגום אותו ע"י נטילת ביופסיה. אם נמצא בבדיקה פוליפ – ניתן להסירו.


בדיקת היקף המחלה

אם נעשתה אבחנה של ממאירות מעי גס, יש צורך בביצוע בדיקות נוספות בכדי להעריך את היקף המחלה. לפי שיקול דעת רפואי תתבצענה בדיקות שונות:

  • סריקת CT כל גופי – כלומר סריקת החזה, הבטן ובאגן.
  • מיפוי PET-CT – לעיתים יש צורך בבדיקה זו, כאשר בדיקת CT מעלה חשד למחלה גרורתית. לא בכל המקרים תבוצע בדיקה זו.
  • בדיקות דם – בדגש על ספירת דם (המוגלובין), תפקודי כבד, תפקודי כליה, וכן בדיקת סמני סרטן ("מרקרים") – חלבונים המיוצרים בעיקר על ידי תאי סרטן, שנקראים CEA ו-CA19.9 ועוזרים לאונקולוג המטפל ללמוד על עומס המחלה הגידולית, ועל התגובה לטיפול.

טיפול באמצעות ניתוח

אם מתברר שהמחלה ממוקמת למעי בלבד, הטיפול הראשוני הינו ניתוח להסרת הגידול ובלוטות הלימפה הסמוכות אליו.

אם מסיבה כלשהי לא ניתן לחבר את קצוות המעי, ניתן לחבר את הקצה לדופן הבטן – קולוסטומיה, ליצירת "סטומה" (פיום). על פני ה"חור בבטן" מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לאחר הניתוח, החלק שהוסר נבדק בקפידה במכון הפתולוגי, ומתקבל דו"ח המפרט את מידת החדירה של הגידול לתוך דופן המעי, את מספר הבלוטות שהוסרו, וכמה מהן נגועות בסרטן (אם בכלל). במידה ובעיבוד מתברר שהמחלה גרורתית, ניתן במקרים נדירים לשקול ניתוח להסרת הסרטן הראשוני והגרורות - במידה והן נמצאות בכבד ו/או בריאות, באתרים נגישים לניתוח, ובכמות קטנה יחסית. במקרה כזה, אפשרי שהאונקולוג המטפל יחליט לטפל במספר קורסים של טיפול כימותרפי לפני הניתוח וגם לאחריו.


טיפול משלים למחלה מקומית

  • בשלב 1, בו הגידול מוגבל למעי עם חדירה מינימלית לדופן וללא מעורבות בלוטות, הניתוח מספיק כדי לטפל במחלה, ואין צורך בטיפול נוסף.
  • בשלב 3, בו קיימת מעורבות של בלוטות לימפה, האונקולוג המטפל ישקול לתת טיפול כימותרפי מונע לאחר הניתוח, שמשכו כחצי שנה ומטרתו הפחתת הסיכון לחזרת המחלה.
  • במקרי ביניים (שלב 2), אין הסכמה מלאה על צורך בטיפול מונע, והאונקולוג יפעיל מספר שיקולים – קליניים ומעבדתיים, לצורך קבלת החלטה על מתן טיפול.
  • עם סיום הטיפולים נקבעים מפגשים שגרתיים, אחת ל- 3-6 חודשים, בהם החולה מתבקש לבצע בדיקות שונות (דם, CT, קולונוסקופיה). תדירות המפגשים תלך ותרד לאורך השנים כאשר סיכויי המחלה פוחתים.

טיפול במחלה גרורתית (שלב 4)

בשלב מחלה זה, הסרטן התפשט למספר אתרים. מטרת הטיפול הינה לעכב את המשך גדילת הסרטן, לצמצם את היקף המחלה, להאריך חיים ולשפר את איכותם על ידי הפחתה בסימפטומים. הטיפול מתבצע ע"י מתן כימותרפיה – בכדורים (בכימותרפיות מסוימות, אך לא בכולן) או דרך הוריד. לעיתים יתווסף טיפול ביולוגי, גם הוא ניתן דרך הוריד. סוג הטיפול הביולוגי ייבחר בהתאמה אישית, לפי בדיקות גנטיות שמבוצעות ספציפית על רקמת הגידול של החולה.


הקשר בין תזונה ומניעת סרטן המעי הגס

ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ע"י שינוי אורח החיים ושיפור התזונה. הגורמים העיקריים שיש לשים עליהם דגש הינם:

  • עודף משקל - רקמת השומן, ובייחוד זו הבטנית, הינה רקמה פעילה המפרישה אל הדם חומרים רבים וביניהם גם כאלו המעודדים חלוקה תאית, ולכן אלו מעלים את הסיכון לסרטן. מומלצת שמירה על משקל גוף תקין לפי BMI=25, אך חשוב לא פחות, לפי היקף מותן. לאדם הסובל מעודף משקל, מומלצת ירידת משקל הדרגתית ומתונה (כ- 1-2 ק"ג בחודש) שתושג ע"י שינוי תזונתי המשולב עם ביצוע פעילות גופנית.
  • סידן - מחקרים שונים מראים כי אנשים שצריכת הסידן שלהם נמוכה (פחות מ- 700- 1000 מ"ג ליום) הינם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס לעומת אנשים שצריכתם גבוהה (מעל 1000 מ"ג ביום). מומלץ להקפיד ולשלב בתזונה מזונות עשירי סידן- חלב ומוצריו עד 5% שומן (גבינת הריקוטה עשירה במיוחד בסידן), טחינה מלאה, סרדינים (עם אדרותיהם), כרוב, ברוקולי, שקדים, מוצרי סויה מועשרים. על מנת לשפר את ספיגת הסידן מומלץ להפריד שתיית משקאות העשירים בקפאין ממזונות אלו ולצמצם את צריכת המלח במהלך היום.
  • סיבים תזונתיים - משערים כי השפעת הסיבים על הפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס, מתווכת ע"י יכולתם לספוח ולסלק חומרים בעלי פוטנציאל  מסרטן  מהמעי, עידוד קצב התרוקנות המעי, השפעה חיובית על הרכב חידקי המעי ועוד. מזונות עתירי סיבים הינם- ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות (כגון עדשים, שעועית יבשה, אפונה, סויה ומוצריה). ההמלצה הינה צריכה של לפחות 5 מנות ירק מסוגים וצבעים שונים ביום, כאשר הפעילים ביותר הינם הירקות העליים הירוקים והמצליבים (כרוב, כרובית, קולורבי, ברוקולי). חשוב לשים לב כי צריכת פירות הינה מומלצת אך בכמות מוגבלת, וזאת לאור התכולה הגבוהה של סוכר שבהם.
  • בשר אדום ומעובד - צריכת בשר אדום ומעובד הינם גורמי סיכון מוכחים לסרטן המעי הגס. ככל שכמותם בתזונה עולה,כך ניתן לראות עליה בסיכון לסרטן מסוג זה. זאת עקב תכולת חומרים שונים, שלהם השפעה ישירה על הפוטנציאל החמצוני ועל נזק גנטי לתאי המעי. בשר אדום כולל בקר, עגל, כבש, בשר לבן, איברים פנימיים של עוף/בקר. בשר מעובד כולל מוצרי בשר מוכנים מראש- נקניקיות, נקניקים, מוצרי בשר טחון, מוצרי עוף מעובד וכדומה. ההמלצה הינה לצמצם את צריכת הבשר האדום לכמנה שבועית אחת (עד 500 גר' בשבוע), והמנעות מוחלטת מצריכת בשר מעובד. חשוב לציין כי לצורת ההכנה של הבשר גם כן חשיבות- הכנה בטמפ' גבוהות (כגון צליה "על האש") או למשך זמן רב מובילה ליצירת חומרים מסוכנים בבשר. על כן, מעבר להעדפת בשר עוף, הודו או דגים, יש להעדיף שיטות בישול משמרות נוזלים ושאינן ארוכות. 
  • אלכוהול - גורם סיכון נוסף לסרטני מערכת העיכול כולם (כולל ושט, קיבה, כבד וכו'), על כן יש להגביל צריכתו. ידוע כי לצריכת אלכוהול, ובייחוד יין אדום, השפעה מיטיבה מבחינה קרדיווסקולרית, על כן ההמלצה היא צריכה מתונה של 2 מנות ליום עבור גברים ומנה אחת לנשים. במידה ואינך נוהג לצרוך אלכוהול, אין המלצה להתחיל בכך באופן סדיר.
  • פעילות גופנית - חוסר פעילות גופנית הינו גורם סיכון לסרטן. ההמלצה הינה להקפיד על ביצוע כ-150 דקות בשבוע, הפרוסות על פני השבוע (לדוגמא 30 דקות 5 פעמים בשבוע). הדגש הוא על פעילות אירובית כגון הליכה נמרצת, ריצה קלה, רכיבת אופניים, שחיה. רצוי לשלב גם פעילות אנאירובית. 

לסיכום, להתפתחות סרטן המעי הגס ישנם גורמים שאינם בשליטתנו,יחד עם זאת, ישנם גם גורמים רבים שביכולתנו לשנות. על כן, ישנה חשיבות רבה לשינוי והקפדה על אורח חיים בריא ובחירות תזונה נבונות, אשר יקדמו את בריאותנו ואיכות חיינו.