כריתת גידולי עצם בהקפאה

מדוע מבוצעת הפעולה?

כריתת גידולי עצם בהקפאה היא פרוצדורה חדשנית ומתקדמת, המיועדת לטיפול בגידולים שפירים וממאירים של השלד והרקמות הרכות, כמו למשל במחלת סרקומה ע"ש יואינג (Ewing Sarcoma). בדרך כלל מדובר בגידולים שהתפתחו באזור הגפיים, בחגורת הכתפיים, בחגורת האגן, בעמוד השדרה, בדופן החזה ובדופן הבטן או בגרורות שהגיעו לעצמות מסרטן ראשוני ממקור אחר (למשל: סרטן כבד מפושט או סרטן ריאה גרורתי). פרט לכך, כריתת גידולי עצם בהקפאה משמשת גם לטיפול בכמה מחלות אחרות של העצמות, דמויות-סרטן, כמו מחלת פאג'ט של העצם (Paget's disease of bone).

טיפול בהקפאה (או ניתוח בהקפאה-CRYOSURGERY) הוא למעשה שימוש בקור קיצוני המופק ע"י חנקן נוזלי (או גז ארגון) לשם הרס רקמה לא נורמלית. השימוש בקור והקפאה איננו חדש: יישום של הקפאה כאמצעי טיפול אונקולוגי תואר ובוצע כבר לפני עשרות שנים ברפואת עור, גינקולוגיה, גידולי שד, אורולוגיה וכירורגיה כללית. היישום של הטכניקה בעצמות הוא מיוחד, מעצם העובדה שיש צורך בהקפאה של חלל בעצם ולא משטח ישר או רקמה רכה, ולצורך כך פותחו טכניקות מיוחדות.

בישראל פותח מכשיר ייחודי על-ידי חברה ישראלית, העובד על גזי הליום וארגון (Helium and Argon), ופועל כמערכת סגורה לצורך יצירת טמפרטורות קיצוניות של מינוס 60 עד מינוס 180 מעלות. המכשיר מאפשר יצירת תנאי הקפאה מבוקרים, תוך כדי יצירת בקרה מושלמת על עומק ההקפאה ואורכה. בנוסף, בשל היכולת לשלוט על הטכניקה, ניתן לבצע הקפאה גם במקומות מסובכים, כמו האגן או עמוד השדרה – דבר שלא ניתן היה לעשות קודם באמצעות שיטת ההקפאה ה"פתוחה", שבה שופכים חנקן נוזלי ישירות על הגידול בעזרת קומקום ומשפכים.

בעזרת שיטה זו, ניתן לטפל בגידולים שפירים מסוגים שונים בעצם, כולל גידולים אגרסיביים כמו GIANT CELL TUMOR, וכן בגידולים בעלי דרגת ממאירות נמוכה, במחלות גרורתיות ובחלק קטן גם בגידולים ממאירים ראשוניים של העצם. בשיטה זאת, כורתים את הגידול, משאירים את המסגרת של העצם, וממלאים את חסר העצם במתכות או צמנט. ההקפאה מונעת הישנות מקומית של הגידול. כמו כן, הטיפול יכול להפחית את הסיכון של פגיעה במפרק, בהשוואה לניתוחים רחבים יותר, וכן לסייע להפחית את הצורך בקטיעות גפיים.

שיטת ההקפאה זהה בתוצאותיה לטיפול קרינתי, אבל יש לה יתרון בולט על פני טיפול הקרנות: היא אינה כוללת את שלל תופעות הלוואי של הטיפול הקרינתי (שעלולות לכלול: בחילות, הקאות, שלשולים, עייפות, צריבה בעור, נשירת שיער באזור המוקרן, פגיעה בתפקוד המיני וירידה בשמיעה). במילים אחרות: מדובר באלטרנטיבה מתקדמת ומוצלחת הרבה יותר – שבעזרתה ניתן להגיע לאותן תוצאות טיפוליות, תוך מזעור וצמצום משמעותיים של הסבל הנגרם למטופל.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

כריתת הגידול עם הפחתת הפגיעה במפרקים והורדת הצורך בקטיעת גפיים. הפחתת הסיכוי להישנות מקומית של הגידול.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

כריתת גידולי עצם בהקפאה מבוצעת לרוב בהרדמה כללית. בתחילת הניתוח יבוצע חתך מעל אזור הגידול. בהמשך יבוצע ניקיון מקומי של הרקמה הגידולית מהעצם בעזרת כפיות ומקדחים מיוחדים. ההקפאה של מיטת הגידול ואזור מסוים בקרבתו תבוצע בעזרת מכשיר ייחודי העובד על הליום וארגון ופועל כמערכת סגורה לצורך יצירת טמפרטורות קיצוניות בין 180- ל - 60- מעלות. חסר העצם ימולא על ידי מתכות או צמנט. החתך העורי ייתפר וייחבש בתום הניתוח.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לכריתת גידולי עצם בהקפאה אינו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. הסיבוכים כוללים דימום, זיהום, פגיעה עצבית ונזק לרקמות שכנות או סדקים בעצם (תופעות אלו יכולות להופיע גם בשלב מאוחר יותר לאחר הניתוח) וחזרה מקומית של הגידול.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• אבחון גידולי עצם או גרורות בעצם מתבצע בד"כ בעזרת בדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או MRI.
  
• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה.
  
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  
• אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להפסיק נטילתם שבוע טרם הניתוח ולהיוועץ ברופא המטפל אם יש צורך בתחליפים.
  
• עליך להישאר בצום מוחלט 8 שעות לפני הניתוח.
  

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

אם לאחר שחרור המטופל לביתו, חום גופו עולה על 38 מעלות, או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי למחלקה.