הפרעות שינה במתבגרים

תקופת החופש הגדול, מסמלת של ניתוק ממסגרות ומשגרה, ולכן מלווה בשינויים רבים בדפוסי השינה בילדים. בעוד שתינוקות, ילדי גן וילדי ביה"ס היסודי משתלבים במסגרות אלטרנטיביות במהלך החופש הגדול, רוב המתבגרים נמצאים ללא כל מסגרת, במשך תקופה של חודשיים ואף יותר. היעדר שגרת יום קבועה, הוא גורם הסיכון העיקרי לשיבוש של דפוסי השינה, ולכן אוכלוסית המתבגרים היא קבוצת הגיל העיקרית שנמצאת בסיכון לפתח הפרעות שינה בתקופת החופש הגדול. בגיל ההתבגרות, מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במבנה ובדפוסי השינה, ללא קשר לתקופת החופש הגדול. בגיל זה, קיימים קיצור הדרגתי של משך השינה, ודחייה של שעת ההירדמות ושעת ההשכמה.

למרות שמחקרים מצביעים על כך, שמתבגרים זקוקים ל-9-10 שעות שינה בלילה, ברוב המתבגרים ישנם דפוסים של חסך שינה מצטבר. מספר מחקרים הראו, שקרוב ל- 27% מהמתבגרים ישנים פחות מ-6.5 שעות בלילה, ורק 15% ישנים מעל 8.5 שעות בלילה. הבסיס לשינויים בדפוסי השינה במתבגרים הוא אולי פיזיולוגי, אולם גורמים התנהגותיים ופסיכוסוציאליים (המובילים ל"הגיינת שינה ירודה"), הם התורמים העיקריים לשינויים אלה.

כאמור, בגיל ההתבגרות קיימת דחייה של שעת ההירדמות, ובמקביל קטנה השפעת ההורים על זמני ההליכה לישון, כך שמשך השינה תלוי בעיקר בזמן ההשכמה. לכן, דווקא בתקופת חופשות, משך השינה מתארך, ובעיית משך השינה הקצר - האופיינית כל כך לתקופת בית הספר, כמעט שאינה קיימת בתקופת החופש הגדול.

אולם, אליה וקוץ בה. היעדר זמני השכמה קבועים במשך תקופה ארוכה, מביא להחמרה בדחייה של שעת ההרדמות ושעת ההשכמה. מחזורי השינה והעירות מבוקרים על ידי מרכז במוח, הקרוי "השעון הביולוגי", המסונכרן לאורך רוב חיינו עם הסביבה החיצונית בעזרת "רמזים" חיצוניים כמו האור.

בשנים האחרונות, בעיקר עקב מחקרים שנעשו בחיות מעבדה, אנו יודעים שגם אכילה הינה "רמז" חיצוני, שעוזר לסנכרון של השעון הביולוגי עם הסביבה החיצונית. דפוסי השכמה קבועים (כמו בתקופת הלימודים), מונעים הסטה מתמשכת של זמני השינה/עירות.

בהיעדר זמני השכמה קבועים בתקופת החופש הגדול, מוחמרת אותה הסטה, וכך קורה שמתבגרים רבים ממשיכים בדחייה הדרגתית של שעת השינה ושעת ההשכמה, ותוך מספר שבועות "הופכים את השעון", ישנים רוב שעות היום, וערים רוב שעות הלילה.

קיימות מספר דרכים לטיפול באותם שינויים בדפוסי השינה:

• שינוי הדרגתי של שעת ההליכה לישון, בחזרה לשעות הרצויות.
• זמני השכמה קבועים.
• זמני אכילה קבועים.
• המנעות משינה במשך היום.
• חשיפה לאור בשעות הבוקר המוקדמות.
• המנעות מפעילות מעוררת (כמו רשתות חברתיות ומשחקי מחשב), כשעה לפני ההליכה לישון.
• בחלק מהמקרים, יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי.