זיהום בדרכי השתן
זיהום בדרכי השתן
זיהום בדרכי השתן קורה לרוב כאשר חיידק חודר לשופכה ( אורטרה) ומזהם דרכה את מערכת השתן. בדר"כ מדובר בחיידקים של מערכת העיכול המגיעים מאזור פי הטבעת.
זיהומים במערכת השתן מתחלקים לזיהום בדרכי השתן העליונות (מרמת השופכנים ועד הכליות)- פיאלונפריטיס, אופייני יותר לקבוצת הגיל הצעירה.
וזיהום בדרכי השתן התחתונות (בשלפוחית ו/או השופכה)- ציסטיטיס, אופייני יותר לבנות בגיל בית הספר.
הבחנה קלינית בחדר מיון על בסיס סימנים קליניים בין ציסטיטיס לבין פיאלונפריטיס אינה תמיד אפשרית, בעיקר בילדים הצעירים שהם הקבוצה העיקרית עם זיהום בדרכי השתן ולכן מקובל להתייחס לחום כמדד לקיום פיאלונפריטיס.
ישנם ילדים עם סיכון גבוה יותר לזיהומים במערכת השתן: ילדים עם מום מולד במערכת השתן, ילדים לאחר ניתוחים אורולוגים או פרוצדורות אורולוגיות, ילדים עם קטטר שתן קבוע או שעושים קטטריזציות עצמיות על בסיס קבוע, ילדים שסובלים מעצירות כרונית.
בילדים מעל גיל שנתיים: חום, כאבים תכיפות וצריבה בזמן מתן שתן, יתכן גם צמרמורת כאבי גב בגובה המותן, כאבי בטן בחילות והקאות. בילדים מתחת לגיל שנתיים חום יכול להיות הסימפטום היחידי ללא תסמינים נוספים.
הטיפול האנטיביוטי הראשוני שניתן מייד עם הקבלה לאשפוז הוא טיפול אמפירי כלומר טיפול שאמור לכסות את אוכלוסיית החיידקים שסביר שאחד מהם גרם לזיהום. לאחר כ- 48 שעות, עם הגעת תשובות התרבית ניתן טיפול ספציפי ובדר"כ פחות רחב טווח שמיועד להתאים לחיידק המסוים שצמח בתרבית השתן. לכן הטיפול הראשוני שונה בהתאם לקבוצות גיל שונות ולאוכלוסיות שונות של ילדים בהתאם למידת הסיכון שלהם לחיידקים עמידים כגורם לזיהום.
עד גיל חודשיים הטיפול הראשוני בטיפול הוא ע"י שילוב של שני סוגי אנטיביוטיקה: אמפיצילין וגנטמיצין. מעל גיל חודשיים בילדים ללא רקע אורולוגי /נפרולוגי , ללא טיפול אנטיביוטי מונע קבוע הטיפול הוא זינצף ( Cefuroxime)
בילדים עם רקע אורולוגי מורכב הכולל:
- שתי דלקות שתן או יותר תוך 12 חודשים
- מום אנטומי מורכב במערכת השתן
- קטטריזציות עצמיות או קטטר שתן קבוע שהוכנס לפחות 48 שעות לפני הזיהום
- עד שבועיים לאחר ניתוח או פעולה פולשנית לדרכי השתן
- ילדים עם גוף זר במערכת השתן ( stent , קטטר )
- ילדים שנמצאים תחת טיפול אנטיביוטי קבוע מונע ל- UTI
בדר"כ בכל אירוע ראשון של זיהום בדרכי השתן המלווה בחום הילד/ה יעבור סונר של מער השתן ( באשפוז או אמבולטורי) ובהתאם לכך יוחלט אם יש צורך בברור נוסף.
צוות הרופאים במחלקה ידון עם ההורים בכל מקרה לגופו אם יש צורך בהמשך ברור ומעקב אורולוגי/נפרולוגי.
הילד ישאר באשפוז עם טיפול אנטיביוטי תוך ורידי עד שיפור קליני עם לפחות 24 שעות של חום גוף תקין.
בנוסף כמובן קבלת תשובות תרבית השתן עם סוג החיידק שצמח ומגוון הטיפולים האנטיביוטיים שניתן לתת לו דרך הפה.