קרדיולוגיה בילדים - במה עוסקת?
על הקרדיולוגיה לילדים
הכותבת: פרופ' ליויה קפוסטה מנהלת היחידה לקרדיולוגית ילדים
מומים מולדים
הלב, האיבר החיוני ביותר לחיים, נוצר כבר בשבועות הראשונים לחיי העובר.
בישראל נולדים כל שנה כ 1300 תינוקות עם הפרעה במבנה הלבבי, להלן מומי לב מולדים (שכיחות 1% ל1000 לידות). בחלקם הקטן מדובר במומים מורכבים ולעיתים בשילוב עם מומים (לא לבביים) מולדים אחרים. רק ב 10-20% מדובר כחלק מהפרעה כרומוזומלית גנטית , במרבית המקרים הגורם למומי לב מולדים אינו ידוע. מומי לב מולדים, בעיקר הקשים יותר, מאובחנים בסקירות המוקדמות והמאוחרות בזמן ההריון, או בימים הראשונים לאחר הלידה. בנוכחות מומי לב מולדים מהסוג הקל יותר, כגון פגם מזערי במחיצה העלייתית או החדרית, התינוק או הילד מגיעים לרופא ללא תלונות גופניות, והמום מאובחן באופן מקרי בשל אוושה לבבית בהאזנה ללב. במקרים הקשים יותר התינוק עלול לסבול מסימני אי ספיקת לב (כגון:קצר נשימה, הזעה בזמן אכילה, קושי בהאכלה ועלייה איטית במשקל) או מראה כיחלוני. האבחון של מום לב מולד מתבסס על ההסטוריה המשפחתית, תלונות על הילד, בדיקה גופנית (כגון אוושה), אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג, רישום קצב והולכה של הלב) ואקוקרדיוגרפיה (בדיקת אולטראסאונד המדגימה את מבנה ותפקוד הלב). ניתן גם להשלים את האבחנה עם בדיקות הדמיה אחרות כגון טומוגרפיה (CT) או MRI. בעוד שהילדים עם מומים קלים יותר מנהלים חיים רגילים כמו כל ילד בגילם, הטיפול במומים הקשים יותר הוא כבר בינקות וכולל תרופות, ניתוחים ו/או צינתורים (סוג של הדמיה פולשנית המשמשת גם לטיפול בעת הצורך). מומים הניתנים לתיקון מלא יובילו במרבית המקרים לחיים רגילים, בעוד אילו אשר לא ניתנים לתיקון מלא, מצריכים ניתוחים חוזרים או צנתורים.
מחלות לב נרכשות
תחום נוסף בו עוסקים קרדיולוגים לילדים הוא מחלות לב נרכשות, למשל בעקבות זיהום ויראלי או חידקי הפוגע בתפקוד שריר הלב ו/או המסתמים. לרוב מדובר בתופעה ארעית אך לעיתים התפקוד אינו משתפר ודורש מעקב וטיפול תרופתי לאורך כל החיים. ישנן מחלות אחרות המערבות את דופנות כלי הדם הקטנים המספקים חמצן ללב, כדוגמאת מחלת הקואסקי, בה יכולה להתפתח הרחבה משמעותית של העורקים הכליליים. הגורם למחלות אילו אינו ידוע, אך בהם ניתן טיפול תרופתי ממושך למניעת נזק לבבי עתידי.
מחלות לב נרכשות
תחום נוסף בו עוסקים קרדיולוגים לילדים הוא מחלות לב נרכשות, למשל בעקבות זיהום ויראלי או חידקי הפוגע בתפקוד שריר הלב ו/או המסתמים. לרוב מדובר בתופעה ארעית אך לעיתים התפקוד אינו משתפר ודורש מעקב וטיפול תרופתי לאורך כל החיים. ישנן מחלות אחרות המערבות את דופנות כלי הדם הקטנים המספקים חמצן ללב, כדוגמאת מחלת הקואסקי, בה יכולה להתפתח הרחבה משמעותית של העורקים הכליליים. הגורם למחלות אילו אינו ידוע, אך בהם ניתן טיפול תרופתי ממושך למניעת נזק לבבי עתידי.
מעקב אחר טיפול כימותרפי
ההישרדות לאחר מחלות הסרטן השונות בגיל הילדות השתפרה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. ואולם, הטיפול בתרופות כימותרפיות מסויימות (לא בכולן) מחייב מעקב צמוד אחר תיפקוד שריר הלב בזמן הטיפול, בין מנת כמותרפיה אחת לשניה, ולאחריו לכל אורך החיים, שכן אי ספיקת לב יכולה להופיע גם שנים מרובות לאחר סיום הטיפול הכימותרפי המסויים. גם כאן תתבצע הבקרת אצל קרדיולוג הילדים.