לרגל חודש המודעות לסרטן השד רצינו לעודד אתכן – נשים יקרות, ללכת להיבדק, גם בתקופה זו, גילוי מוקדם יכול להציל חיים!
הכותבת ד"ר אורית גולן, מנהלת היחידה לדימות השד במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב ע"ש סוראסקי.
מהו סרטן ?
סרטן הוא שם כולל למחלות שנובעות מליקויים במנגנוני בקרת התא, המפקחים על גדילה, התחלקות ומוות של תאים. כתוצאה מפגיעה במנגנונים אלו, תאי הסרטן מתחלקים ומתרבים בצורה לא מבוקרת ולא מתים כפי שהיו צריכים. אנו סבורים שגידול סרטני מתחיל מתא יחיד שעובר שינוי גנטי, המקנה לו יתרון בהתרבות. תא אחד הופך לשניים, שניים הופכים לארבעה וכן הלאה. עם הזמן, צוברים תאי הסרטן שינויים נוספים שמעניקים להם יכולת להתפשט ולגדול גם ברקמות שבהן לא היו אמורים לגדול, ומעניקים להם עמידות לטיפולים השונים. שכיחותם של רוב סוגי הסרטן , כמו גם סרטן שד, עולה עם הגיל.
סרטן השד
סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם המערבי ובישראל.
גורמי סיכון
ברוב המקרים, לא יודעים מה גרם לסרטן השד אצל אישה מסוימת, לכן כולן צריכות להיבדק ! גורמי הסיכון המוכרים הם :
- סיפור משפחתי של סרטן שד, בעיקר במשפחה קרובה (כלומר, אצל אם או אחות).
- נשאות למוטציה גנטית, בעיקר ל-BRCA1/2.
- טיפול בקרינה לבית החזה בגיל צעיר (10-30) בשל מחלה ממארת אחרת, לרוב לימפומה.
- חשיפה ממושכת לאסטרוגן: התחלת המחזור החודשי בגיל צעיר, לידה ראשונה בגיל מבוגר וטיפול הורמונאלי חלופי מעלים במקצת את הסיכון לסרטן שד.
איך מגלים את סרטן השד?
מרבית המקרים של סרטן השד מתגלים בבדיקות הדמיה, לרוב ממוגרפיה ואולטרסאונד, או במשוש עצמי על ידי האישה. חלק מהגידולים יתגלו בבדיקת כירורג שד.
ככול שהגידול יתגלה בשלב מוקדם יותר, כלומר: כשהוא קטן יותר ובשלב שטרם התפשט למקומות אחרים בגוף, סיכויי הריפוי טובים יותר. בבדיקות הדמיה (ממוגרפיה ואולטרסאונד) ניתן לגלות את הגידול עוד לפני שהגיע לגודל שניתן לגלותו באמצעות מישוש ולפני שגרם לשינויים כלשהם בשד.
למרות שיעילותה של בדיקה עצמית מוטלת בספק ואין המלצה גורפת לכל אישה לבדוק את עצמה כל פרק זמן מסוים, רצוי שתהיי ערה לשינויים בשד שלך, כגון: גוש בשד או בבית השחי, משיכה של הפטמה פנימה, משיכה של העור, או הפרשה מהפטמה.
בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן השד
בישראל, כמו ברוב מדינות המערב, ממליצים על בדיקת ממוגרפיה פעם ב- שנה-שנתיים לכל אישה שעברה את גיל 50 (בספרות המקצועית, מתקיים ויכוח מתמיד בשאלה האם להתחיל בדיקות סקר מוקדם יותר, כלומר בגיל 40 או 45) ועד גיל 74. מאז 1995, ביוזמת משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, פועלת בישראל תכנית לאומית לגילוי סרטן השד.
על פי תכנית הסקר הלאומית בישראל, כל אישה שהגיעה לגיל 50 תקבל מסמך הקורא לה לבצע ממוגרפיה. נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, לרוב בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד, צריכות להתחיל מעקב ממוגרפיה סקר בגיל צעיר יותר, לפחות בגיל 40, ולעיתים אף בגיל צעיר יותר, אם החולות במשפחתה חלו בגיל צעיר במיוחד, או כאשר יש מוטציה גנטית ידועה הגורמת לשכיחות יתר של סרטן שד.
אם את בקבוצת סיכון עלייך לעדכן את הרופא המטפל על מנת שיפנה אותך מוקדם יותר לבדיקה, המערכת אינה יודעת לאתר אוטומטית נשים בקבוצת סיכון!
יעילותה של הממוגרפיה כבדיקת סינון בהקשר להפחתת התמותה מסרטן השד בשיעור של כ-25-30% הוכחה במספר ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים.
מה לגבי נשים מתחת לגיל 50 ללא גורמי סיכון או נשים מעל גיל 74 ?
ועדה לבחינת התכנית הלאומית לגילוי סרטן השד בישראל, שהתכנסה ב-2.2019, החליטה כי בשלב הנוכחי נכון להמשיך בתכנית הסינון האוניברסלית לקבוצת הגיל 50-74. לגבי קבוצות גיל אחרות, הוחלט כי:
בנות 49-45 - ניתן לשקול הפניה לממוגרפיה אחת לשנתיים, לאחר דיון משותף בין האישה לרופא.
בנות 75 + - החלטה לגבי ביצוע ממוגרפיה כבדיקת סינון בנשים בקבוצת גיל זו תתקבל באופן משותף בין האישה לרופא, לאחר פנייה עצמית של האישה לרופא בנושא זה. יש לקחת בחשבון תוחלת חיים צפויה של 10 שנים לפחות ואת מידת המוכנות של הנבדקת לנקוט את הפעולות הנדרשות במידה ויאובחן סרטן השד.
מהי ממוגרפיה?
בדיקת ממוגרפיה היא בדיקה לא פולשנית המשתמשת בקרני רנטגן במינון נמוך, על מנת ליצור תמונה של רקמת השד. במילים אחרות: צילום רנטגן של השד.
לפני הבדיקה, תתבקשי להסיר בגדים ותכשיטים מהמותניים ומעלה. לצורך הבדיקה תעמדי לפני מכשיר רנטגן שתוכנן במיוחד לבדיקות ממוגרפיה. הרנטגנאית תמקם את השד על משטח הבדיקה, לצורך הצילום נלחץ השד למשך כמה שניות בין משטח הבדיקה ללוח פלסטי שקוף. המטרה היא לשטח ככל האפשר את רקמת השד בזמן הצילום. ההליך הזה גורם לאי נוחות קלה בקרב חלק מהנשים אך חיוני לאיכות הבדיקה.
בדיקת הממוגרפיה אינה מושלמת ועלולה להחמיץ גידולים במיוחד בנשים בעלות מבנה שד צפוף, כלומר רקמה שעיקרה בלוטית והמרכיב השומני בה פחות דומיננטי.
כיום במכוני דימות רבים, כמו גם בבית החולים שלנו, מבוצעת ממוגרפיה בטכנולוגיה הקרויה טומוסנתזיס:
למעשה זוהי מעין ממוגרפיה תלת ממדית.
במהלך הבדיקה מתבצעים מספר צילומים של השד, בכמה זוויות שונות, מהם יוצרים רקונסטרוקציה של השד, בפרוסות של כ-1 מ"מ.
הטכנולוגיה מאפשרת לזהות נגעים בשד ללא "חפיפה" של רקמת השד הסמוכה, כפי שקיימת לעיתים בבדיקת הממוגרפיה הרגילה, שהנה דו ממדית. בדיקה זו משפרת מעט את יכולת האבחון בנשים עם שד צפוף יותר.
במרכז הרפואי תל אביב איכילוב ע"ש סוראסקי ניתן לבצע גם בדיקת ממוגרפיה עם הזרקת חומר ניגוד. החומר מוזרק לווריד, בדומה לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ולאחר שתי דקות מבוצעת הממוגרפיה. בכל תנוחה מתבצעות שתי הדמיות: האחת באנרגיה נמוכה והשנייה באנרגיה גבוהה. התוצאה שמתקבלת: תמונה המדגישה את האזורים בהם הייתה קליטת יתור של חומר הניגוד, מצב היכול להחשיד לגידול ממאיר. בדיקה זו חדשה יחסית ואינה בסל הבריאות (עדיין) אך מספר מחקרים הראו שרגישותה לגילוי סרטן שד גבוהה מזו של הממוגרפיה הסטנדרטית, בעיקר בנשים בעלות שד צפוף/סמיך, ואף מתקרבת לרגישות בדיקת ה - MRI.
מה לגבי אולטרסאונד שד?
בבדיקת אולטרסאונד נעשה שימוש בגלי קול, על מנת ליצור תמונה של הרקמה, בדומה לנעשה בבדיקות הריון. בדיקה זו בטוחה ואינה כרוחה בקרינה.
מקובל לבצע אולטרסאונד שדיים כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה :
- במקרים של שד סמיך או צפוף. מבנה המפחית, לעיתים אף משמעותית, מרגישות הממוגרפיה.
- כבירור לממצא שנראה בממוגרפיה.
- במקרים של גוש נמוש.
- כאשר יש שתלי סיליקון. הבדיקה נדרשת הן להערכת רקמת השד והן להערכת שלמות השתלים.
- בנשים צעירות, שטרם מבצעות ממוגרפיה, לעיתים תעשה בדיקת אולטרסאונד כבדיקה יחידה ולא כהשלמה לממוגרפיה.
ישנה חשיבות רבה לאיכות ביצוע בדיקת האולטרסאונד. במכונים רבים בדיקה זו מבוצעת על ידי רנטגנאיות ,שהוכשרו לבצעה. הצילומים מועברים לפענוח ע"י רופא רדיולוג. הרופא לא יכול לראות אזורים ברקמה שלא תועדו ע"י מבצע/ת הבדיקה.
במרכז להדמיית השד בבית החולים איכילוב כל בדיקות האולטרסאונד מבוצעות ע"י רופא/ה רדיולוג מומחה בתחום.
MRI שדיים
MRI שדיים היא בדיקת הדימות הרגישה ביותר לגילוי של סרטן שד, כלומר במקרים שבדיקת ה- MRI תקינה הסיכוי שלאותה נבדקת יש סרטן שד הוא נמוך מאוד. ה"מחיר" של אותה רגישות גבוהה הוא בכך שלעיתים ה- MRIיגלה ממצאים שלאחר בירור נוסף, לעיתים ביופסיה, יתברר כשפיר או כחסר חשיבות.
יש לציין שהתופעה של ממצאים הדורשים בירור ובסופו של דבר אינם סרטניים קיימת גם בבדיקות הממוגרפיה והסונר.
נכון להיום, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות, MRI שדיים מבוצע כבדיקת מעקב שנתית, לרוב בנוסף לממוגרפיה, בנשים בעלות סיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד, כגון: נשאיותBRCA ונשים בעלות סיפור משפחתי משמעותי בהן לא נמצאה מוטציה אך על פי חישוב (לרוב ע"י יועץ גנטי אך ישנם מודלים שעל פיהם יכול כירורג שד לבצע חישוב) של מעל 20% לחלות בסרטן השד.
MRI שדיים נעשה גם בגילוי סרטן שד להערכת היקף המחלה או כמעקב על תגובה לטיפול בה, ובהתוויות מיוחדות אחרות על פי שיקול הצוות המטפל.
יש לציין שבדיקת ה- MRIהנה גם הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי דלף משתל סילקון, אם קיים חשד שכזה.
לסיכום:
גשי להיבדק! אם אינך יודעת איזה בדיקה עלייך לעשות ומתי התייעצי עם כירורג שד. בישראל אלפי נשים שהחלימו מסרטן שד, בעיקר בשל גילוי מוקדם וטיפול איכותי.
זכרי שאבחון מוקדם של סרטן שד עשוי להציל חיים!
