מאיזה גיל כדאי להתחיל לבדוק את השד, למה נשים לפעמים מדחיקות ולא ניגשות לרופא גם כשהן מרגישות שמשהו לא בסדר ומה התחדש בתחום כירורגיית השד
שיחה עם ד"ר מריאן חטיב, מנהלת מרכז השד בבית החולים איכילוב
מה יש לך להגיד לנשים בריאות מבחינת שמירה על בריאות השד?
"ראשית חשוב לשמור על אורח חיים בריא. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שאורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין מורידים את הסיכון לחלות בסרטן השד. כך גם לגבי אכילת בשר אדום ושתיית אלכוהול - ככל שמפחיתים בכמויות מורידים את הסיכון לחלות בסרטן השד. אז זה הבסיס. וכמובן לעשות בדיקות סקר של השד, לפי קבוצת הגיל המתאימה"
מאיזה גיל?
"כל אישה מגיל 25 ל-30 צריכה לראות כירורג/ית שד, לאו דווקא כל שנה, אבל לפחות פעם אחת כדי שתתוכנן מסגרת המעקב המתאימה לה לפי סיפור משפחתי וגורמי סיכון אחרים. לאחר מכן, מגיל 30, אם אין סיפור משפחתי מומלץ להיבדק פעם בשנה".
מה לגבי הכרת התסמינים של סרטן השד ובדיקות עצמיות?
"הכרת התסמינים של סרטן השד חשובה ומומלצת, אך הבדיקות העצמיות יצאו מההמלצות כי התברר שהן לא מעלות את שיעור האבחנה, אלא רק מגבירות את החרדה ולכן אין המלצה כזאת כיום. ההמלצה היא כן להכיר את הגוף שלך, ולשים לב אם מופיעים פתאום סימנים חריגים".
קרה לך שראית אישה חולה וחשבת איזה פספוס שהיא לא נבדקה קודם?
"זה קורה לא מעט. סרטן היא מילה מפחידה והרבה פעמים מאוד קשה להתעמת עם האבחנה הזאת, אז הרבה נשים מרגישות משהו ואומרות לעצמן 'זה לא זה', 'זה יעבור'. יש נשים שמגיעות בשלב מאוחר. השבוע למשל, הגיעה אלי אישה בת כ-60 שעשתה ממוגרפיה לפני כשמונה שנים כי ראו בשד קבוצת הסתיידויות והמליצו לה על המעקב אחרי חצי שנה. אחרי חצי שנה היא נבדקה והמצב היה יציב, ומאז שבע שנים היא לא עשתה הדמיית שד. היא הגיעה כי כבר כמה חודשים שהאזור שהיו בו הסתיידויות נהיה נוקשה והפריע לה. בבדיקה הגופנית נראה גוש מאוד חשוד והיא נשלחה להמשך בירור כמובן".
למה נשים מדחיקות?
"זאת אבחנה שיכולה לשנות חיים והיא אף פעם לא באה בזמן המתאים. זאת תגובה טבעית לדעתי"
מה אפשר לעשות נגד זה?
"הסברה, הסברה ועוד הסברה. צריך להבין שסרטן השד הוא כבר לא מה שהיה פעם, הוא הרבה פחות מפחיד. בכ-90% מהמקרים יש החלמה מלאה במקרה שמגלים בזמן. זה אחוז מאוד גבוה בהשוואה לסרטנים אחרים. צריך להוריד את סף החרדה והפחד ולהבין שזה יכול לקרות ולהיות ערניים".
איך מעריכים את הסיכון לחלות?
"יש היום מחשבונים שמשקללים את הסיכון לחלות בסרטן השד במהלך החיים. גורמים כמו סיפור משפחתי ומספר קרובות משפחה שחלו בעבר והקרבה אליהן, גיל המטופלת, הגיל שבו ילדה לידה ראשונה, הגיל שבו קיבלה מחזור ראשון, הגיל של תחילת המנופאוזה שלה, ביופסיות שנעשו בעבר ועוד".
האם הגישה היום היא לשמר יותר את השד?
"בעבר הלא רחוק היה נהוג שאם יש מחלה מפושטת, מולטי-צנטרית (גידולים ברבעים שונים של השד) או מולטי-פוקלית (יותר ממוקד אחד) – הניתוח הנבחר היה כריתה מלאה. היום הגישה היא יותר ויותר לשמר שדיים. בעולם האונקו-פלסטיקה יש ניתוחים שמאפשרים כריתות נרחבות בשד, אבל עדיין לשמור על מראה שד אסתטי".
את עושה לחולה גם את הכריתה וגם את השיחזור? זה פחות נפוץ.
"חשוב לי לדעת לטפל במטופלת שלי מכל הבחינות. יש בזה משהו שאתה מטפל בבנאדם מההתחלה עד הסוף. אני עשיתי את ההתמחות שלי באונקו-פלסטיקה ובשיחזור השד באוקספורד בבריטניה, ושם הרוטינה היא שהכירורג/ית שד עושים גם את הכריתה וגם את השיחזור".
האם יש שינוי לעומת השנים הקודמות במודעות של נשים?
"כן. נשים הרבה יותר מודעות מבעבר לבריאות השדיים והן מגיעות מגיל צעיר יותר להיבדק אצל כירורג/ית שד גם בלי סימפטומים, וזה דבר מבורך לדעתי. מה שחשוב לדעתי זאת המסגרת, לקבל המלצות מהרופא/ה באיזה תדירות להגיע ובעצם בכך להיכנס למסלול קבוע של שגרת בדיקות".
מה בקשר לנטילת הורמונים בגיל המעבר והטענה שהם מעלים את השכיחות לסרטן השד?
"עניין ההורמונים עבר כמה גלים במהלך השנים. בהתחלה התייחסו אליהם כמו להמצאת המאה, לאחר מכן התחילו להתפרסם מחקרים שהראו שהם מעלים את הסיכון לסרטן השד, ובהמשך פורסמו גם מחקרים שסתרו את זה. כרגע ניתן להגיד שאין קונצנזוס לגבי הנושא הזה".
מה דעתך על כך?
"אם האישה מסתדרת בלי ההורמונים, אז עדיף שלא תיקח. אם חייה אינם חיים והיא סובלת מתסמיני גיל המעבר - עדיף שתיקח ותעשה מעקבים כמובן".
מתי מפסיקים ללכת למעקבים?
"כעיקרון תוכנית הסקר במדינה היא עד גיל 74".
מה צריך שיהיה לכירורג/ית טוב/ה?
