להפוך לאמא של אמא

ההתמודדות של מיטל עם התנוונות המוח של אמה, הוא סיפורם של אנשים רבים שמרגישים שהוריהם המזדקנים 'מאבדים את זה'. לאט לאט הם שמים לב שהיכולות השכליות של ההורים יורדות, הם כבר לא מסוגלים להתרכז בשיחה, חוזרים על עצמם, לא זוכרים דברים פשוטים כמו איך להכין קפה בבוקר, לכבות (או להדליק) את הגז, לקנות חלב במכולת ולא מסוגלים להבין מה קורה בסרט הטלוויזיה שבו הם צופים. בתחילת התהליך, ברגעי הצלילות, ההורה מבין שמשהו אצלו לא בסדר, זה מוביל לחרדות, סערת רגשות, תסכול ודיכאון. זאת, לצד תופעות נפשיות נוספות של המחלה שבאות לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית, פרנויה (תחושה שגונבים מהם, שיש אנשים זרים בבית, שהאדם שהם רואים במראה הוא לא הם וכד') והרבה מירמור.

התחנה הראשונה של מיטל בחיפוש עזרה הייתה רופאת המשפחה. הרופאה הפנתה אותה לאבחון פסיכוגריאטרי ואבחון קוגנטיבי. האבחון התבצע במרכז הפסיכוגריאטרי בבית החולים איכילוב. "הסיבות למחלות המכונות בשם הגג 'דמנציה' עדיין אינן ידועות." מסביר פרופ' ירמיהו הייניק, מנהל המרכז הפסיכוגריאטרי בבית החולים איכילוב, "הסברה היא שהן תוצאה של שילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים ובכללם כל גורמי הסיכון למחלות אחרות כמו יתר לחץ דם ושומנים בדם. מבחינה רפואית מדובר באוסף של תסמונות שמתפרצות בעקבות זה שתאי המוח מתים ומפסיקים להתחדש. המחלה חשוכת מרפא והתרופות היחידות שקיימות מסייעות לעכב את ההתנוונות ולשפר את איכות החיים של החולים. לכן, אם ההורה מתלונן על ירידה בזיכרון, אנו ממליצים לא להתעלם ולבדוק את התלונות עם רופא מומחה. יתכן ומדובר בירידה קוגנטיבית קלה או בתלונה סובייקטיבית של ההורה. חשוב לאבחן, לטפל ולעקוב בכדי להעניק להורה איכות חיים מקסימלית. אבחון מוקדם חשוב ומוביל לטיפול נאות. כמו כן חוות הדעת תשמש את הילדים או בני הזוג בשלבים הבאים והיא הכרחית לטובת כל הגורמים המעורבים בתהליך. "הרופא הפסיכוגריאטר אבחן את אמא כחולת אלצהיימר" מספרת מיטל "הוא רשם לה כדורים לחידוד הזיכרון והכין אותנו לעתיד לבוא. במרפאה הפסיכוגריאטרית, קיבלנו הדרכה מעולה ועזרו לנו במילוי הטפסים הרבים הנדרשים לטיפול באמא: טפסים לביטוח הלאומי, למשרד הפנים, למשרד הבריאות (ר' הרחבה במסגרת). מעבר לזה, הרופא הסביר לנו שכדי להאט את ההתדרדרות המוחית אמא צריכה לבצע פעילויות שיאתגרו את המוח וייעץ לנו לקחת אותה לפעילות במרכז היום של המרכז הפסיכוגריאטרי. מאז, אמא מבקרת במרכז 4 פעמים בשבוע. היא הולכת לשם עם ברק בעיניים, היא משתתפת בקבוצת דיונים, שעוסקת באקטואליה ומחברת אותה להווה וכן בקבוצה ששרה, מה שגורם לה לשפר את אוצר המילים שהיא זוכרת. באופן כללי, הפעילויות שם מגוונות ומעניינות והצוות מאוד אמפטי, חם ומכיל"/

על חשיבותה של המסגרת התומכת עבור מי שמטפל באדם הדמנטי מספרת גם דליה, שבעלה החל לגלות סימנים לדמנציה אחרי שעבר 2 אירועים מוחיים וניתוח מעקפים. "אנשים שלא חווים את זה לא מבינים כמה הטיפול באדם עם המחלה הזו, תובעני. בעלי, שאני נשואה לו כבר קרוב ל- 60 שנה, וכל חייו היה אדם פעיל ונמרץ לא מזהה אותי ולא מסוגל לעשות כמעט שום דבר בכוחות עצמו. עד היום למרות שאני רואה את זה בעיניי, אני מתקשה להאמין. הרבה זמן התמודדתי עם הטיפול בו לבד, לא יכולתי לצאת מהבית, הייתי מותשת נפשית ופיזית. במרפאה הפסיכוגריאטרית עשו לו אבחון שבעקבותיו פניתי גם לביטוח לאומי לקבלת הזכויות הסוציאליות וגם לביטוח הפרטי שהיה לו. אבל מעבר לזה, גיליתי שבמרכז מתקיימת אחת לשבועיים סדנה לבנות הזוג של החולים. 25 נשים שכל אחת מספרת על ההתמודדות שלה עם מחלת בן הזוג. בסדנה אנחנו מקבלות טיפים מאנשי מקצוע איך לענות, איך להתמודד עם הוויכוחים או עם ההאשמות, מתי לתקן טעויות ומתי 'לזרום' איתן. הסדנה הזו כל כך חיונית שכולנו מגיעות לשם כמו שעון, יש שם אפילו שתי משתתפות שבן הזוג כבר נפטר והן ממשיכות להגיע כדי לפרוק את המשא".

אתם מרגישים שההורים כבר לא מה שהיו פעם ושואלים את עצמכם אם מדובר בתופעות שהן תולדה של הגיל המתקדם או ירידה קוגנטיבית הקשורה להתפרצות של דמנציה או אלצהיימר?
הנה 10 תמרורי אזהרה אשר מצדיקים פנייה לאבחון פסיכוגריאטרי:

1. אובדן זיכרון, שכחה לעתים קרובות: לשכוח גז דולק, מפתח בדלת, או תנור חימום פועל. שכחת שמות של אנשים קרובים, של מקומות יומיומיים.
2. אובדן חפצים או הנחת חפצים שלא במקומם (בגדים במקרר, נעליים בתנור האפייה)
3. ירידה בפעילות הפנאי וחוסר עניין באינטראקציות חברתיות
4. בית ההורה נראה מוזנח בצורה יוצאת דופן
5. בלבול בזמנים: לא יודעים איזה יום היום, איזו שנה, בני כמה הם
6. חוסר התמצאות במרחב: לא זוכרים איפה הם, איך הגיעו לשם ומה צריכים לעשות במקום
7. בעיות שפה: שכחת מילים, קושי בשליפת מילים, קושי להשלים משפטים
8. קושי להסתדר עם כספים (אי הבנה של ערך הכסף, חוסר יכולת להבין ערך של מספרים)
9. שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח ללא סיבה נראית לעין כמו כעסים, תוקפנות, התנגדויות, חרדות, האשמות של הסביבה
10. חוסר יוזמה- פסיביות לא אופיינית