תוכן עניינים

ככל שתוחלת החיים עולה, עולה שכיחות המחלות הניווניות של המוח. ההתמודדות היום יומית עם ההשפעות הקשות על התפקוד היא מנת חלקם של הילדים ובני הזוג; איך מבדילים בין תופעות של זקנה לסימפטומים של דמנציה ואיך מוצאים מסגרת תומכת שתקל על סבלם של החולים ובני משפחותיהם.
"מאוד קשה להודות בכך שאמא שלך לא מה שהייתה פעם", מספרת מיטל, שאמה לקתה באלצהיימר לפני כ-6 שנים "אחותי למשל, עד היום מכחישה את זה שאמא דמנטית. היא טוענת שכל התופעות שאנחנו עדים להן, הן חלק טבעי מתהליך ההזדקנות ולא תהליך התדרדרות שבסופו המוח של אמא יתרוקן ויתנוון. בדיעבד, מוזר שהדבר הראשון ששמנו לב אליו זה שהתחילו להישרף לה הסירים בבית, אבל זה נובע מזה שאמא אישה מאוד אינטליגנטית והצליחה להסתיר את החורים בזיכרון, את הכשלים בהתמצאות ואת הירידה ביכולות החשיבה. רק אחר כך התחלנו לשים לב שהיא שוכחת שמות של בני משפחה וחברים, שהיא לא יודעת בת כמה היא, שאין לה מושג שאבא נפטר. היום היא מתחילה כבר להודות בזה שהיא לא מבינה למה היא מבולבלת. הרבה זמן התמודדתי לבד עם הטיפול באמא אבל התלות שלה בי הלכה וגברה עם התקדמות המחלה. באיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה עזרה וממש לא ידעתי לאן לפנות.


momofmom.jpg


ההתמודדות של מיטל עם התנוונות המוח של אמה, הוא סיפורם של אנשים רבים שמרגישים שהוריהם המזדקנים 'מאבדים את זה'. לאט לאט הם שמים לב שהיכולות השכליות של ההורים יורדות, הם כבר לא מסוגלים להתרכז בשיחה, חוזרים על עצמם, לא זוכרים דברים פשוטים כמו איך להכין קפה בבוקר, לכבות (או להדליק) את הגז, לקנות חלב במכולת ולא מסוגלים להבין מה קורה בסרט הטלוויזיה שבו הם צופים. בתחילת התהליך, ברגעי הצלילות, ההורה מבין שמשהו אצלו לא בסדר, זה מוביל לחרדות, סערת רגשות, תסכול ודיכאון. זאת, לצד תופעות נפשיות נוספות של המחלה שבאות לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית, פרנויה (תחושה שגונבים מהם, שיש אנשים זרים בבית, שהאדם שהם רואים במראה הוא לא הם וכד') והרבה מירמור.

 

מסגרת הטיפול

התחנה הראשונה של מיטל בחיפוש עזרה הייתה רופאת המשפחה. הרופאה הפנתה אותה לאבחון פסיכוגריאטרי ואבחון קוגנטיבי. האבחון התבצע במרכז הפסיכוגריאטרי בבית החולים איכילוב. "הסיבות למחלות המכונות בשם הגג 'דמנציה' עדיין אינן ידועות." מסביר פרופ' ירמיהו הייניק, מנהל המרכז הפסיכוגריאטרי בבית החולים איכילוב, "הסברה היא שהן תוצאה של שילוב בין גורמים גנטיים לגורמים סביבתיים ובכללם כל גורמי הסיכון למחלות אחרות כמו יתר לחץ דם ושומנים בדם. מבחינה רפואית מדובר באוסף של תסמונות שמתפרצות בעקבות זה שתאי המוח מתים ומפסיקים להתחדש. המחלה חשוכת מרפא והתרופות היחידות שקיימות מסייעות לעכב את ההתנוונות ולשפר את איכות החיים של החולים. לכן, אם ההורה מתלונן על ירידה בזיכרון, אנו ממליצים לא להתעלם ולבדוק את התלונות עם רופא מומחה. יתכן ומדובר בירידה קוגנטיבית קלה או בתלונה סובייקטיבית של ההורה. חשוב לאבחן, לטפל ולעקוב בכדי להעניק להורה איכות חיים מקסימלית. אבחון מוקדם חשוב ומוביל לטיפול נאות. כמו כן חוות הדעת תשמש את הילדים או בני הזוג בשלבים הבאים והיא הכרחית לטובת כל הגורמים המעורבים בתהליך. "הרופא הפסיכוגריאטר אבחן את אמא כחולת אלצהיימר" מספרת מיטל "הוא רשם לה כדורים לחידוד הזיכרון והכין אותנו לעתיד לבוא. במרפאה הפסיכוגריאטרית, קיבלנו הדרכה מעולה ועזרו לנו במילוי הטפסים הרבים הנדרשים לטיפול באמא: טפסים לביטוח הלאומי, למשרד הפנים, למשרד הבריאות (ר' הרחבה במסגרת). מעבר לזה, הרופא הסביר לנו שכדי להאט את ההתדרדרות המוחית אמא צריכה לבצע פעילויות שיאתגרו את המוח וייעץ לנו לקחת אותה לפעילות במרכז היום של המרכז הפסיכוגריאטרי. מאז, אמא מבקרת במרכז 4 פעמים בשבוע. היא הולכת לשם עם ברק בעיניים, היא משתתפת בקבוצת דיונים, שעוסקת באקטואליה ומחברת אותה להווה וכן בקבוצה ששרה, מה שגורם לה לשפר את אוצר המילים שהיא זוכרת. באופן כללי, הפעילויות שם מגוונות ומעניינות והצוות מאוד אמפטי, חם ומכיל"/


על חשיבותה של המסגרת התומכת עבור מי שמטפל באדם הדמנטי מספרת גם דליה, שבעלה החל לגלות סימנים לדמנציה אחרי שעבר 2 אירועים מוחיים וניתוח מעקפים. "אנשים שלא חווים את זה לא מבינים כמה הטיפול באדם עם המחלה הזו, תובעני. בעלי, שאני נשואה לו כבר קרוב ל- 60 שנה, וכל חייו היה אדם פעיל ונמרץ לא מזהה אותי ולא מסוגל לעשות כמעט שום דבר בכוחות עצמו. עד היום למרות שאני רואה את זה בעיניי, אני מתקשה להאמין. הרבה זמן התמודדתי עם הטיפול בו לבד, לא יכולתי לצאת מהבית, הייתי מותשת נפשית ופיזית. במרפאה הפסיכוגריאטרית עשו לו אבחון שבעקבותיו פניתי גם לביטוח לאומי לקבלת הזכויות הסוציאליות וגם לביטוח הפרטי שהיה לו. אבל מעבר לזה, גיליתי שבמרכז מתקיימת אחת לשבועיים סדנה לבנות הזוג של החולים. 25 נשים שכל אחת מספרת על ההתמודדות שלה עם מחלת בן הזוג. בסדנה אנחנו מקבלות טיפים מאנשי מקצוע איך לענות, איך להתמודד עם הוויכוחים או עם ההאשמות, מתי לתקן טעויות ומתי 'לזרום' איתן. הסדנה הזו כל כך חיונית שכולנו מגיעות לשם כמו שעון, יש שם אפילו שתי משתתפות שבן הזוג כבר נפטר והן ממשיכות להגיע כדי לפרוק את המשא".


סימני האזהרה לדמנציה

אתם מרגישים שההורים כבר לא מה שהיו פעם ושואלים את עצמכם אם מדובר בתופעות שהן תולדה של הגיל המתקדם או ירידה קוגנטיבית הקשורה להתפרצות של דמנציה או אלצהיימר?
הנה 10 תמרורי אזהרה אשר מצדיקים פנייה לאבחון פסיכוגריאטרי:

1. אובדן זיכרון, שכחה לעתים קרובות: לשכוח גז דולק, מפתח בדלת, או תנור חימום פועל. שכחת שמות של אנשים קרובים, של מקומות יומיומיים.
2. אובדן חפצים או הנחת חפצים שלא במקומם (בגדים במקרר, נעליים בתנור האפייה)
3. ירידה בפעילות הפנאי וחוסר עניין באינטראקציות חברתיות
4. בית ההורה נראה מוזנח בצורה יוצאת דופן
5. בלבול בזמנים: לא יודעים איזה יום היום, איזו שנה, בני כמה הם
6. חוסר התמצאות במרחב: לא זוכרים איפה הם, איך הגיעו לשם ומה צריכים לעשות במקום
7. בעיות שפה: שכחת מילים, קושי בשליפת מילים, קושי להשלים משפטים
8. קושי להסתדר עם כספים (אי הבנה של ערך הכסף, חוסר יכולת להבין ערך של מספרים)
9. שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח ללא סיבה נראית לעין כמו כעסים, תוקפנות, התנגדויות, חרדות, האשמות של הסביבה
10. חוסר יוזמה- פסיביות לא אופיינית


צעדים ראשונים בהתמודדות עם ההורה הדמנטי

1. לפנות לאבחון כדי לקבל חוות דעת רפואית, המלצות וטיפול. אם האבחנה היא דמנציה עליכם לנקוט בצעדים הבאים:
1. להתייעץ עם עובד סוציאלי או אחות בנושא הכנסת עזרה (דרך ביטוח לאומי, עובד זר, וכדומה)
2. כתובת נוספת חשובה לפנות אליה היא מרכז יום באזור מגורי ההורה, אשר יספק תעסוקה, השגחה, עניין וחברה להוריכם. באתר משרד הרווחה תוכלו למצוא את רשימת מרכזי היום בארץ: http://www.molsa.gov.il/
3. עבורכם, בני המשפחה, מומלץ מאד לפנות לקבוצת תמיכה המיועדת לבני משפחה המטפלים בהורים עם דמנציה, בכדי לקבל כלים וידע כיצד להתמודד עם השינויים בכל שלבי המחלה וגם בכדי לקבל סיוע בהתמודדות רגשית ובשעת משבר . קשה מאד לראות את ההורה נחלש ומשתנה. רשימת קב' תמיכה ניתן למצוא באתר עמותת עמד"א: http://www.alz-il.net/
4. אם האבחנה היא דיכאון או חרדה באפשרותכם להתייעץ עם פסיכיאטר באשר לטיפול תרופתי מתאים, בכדי לשפר את איכות החיים של ההורה. בנוסף, ישנה אפשרות להוריכם לפנות לשיחות עם פסיכולוג/עובד סוציאלי.

תפריט ניווט תחתון