טראומה מינית

גם שנים אחרי הפגיעה, יש בכוחו של טיפול נפשי להקל ואף לתרום לרווחתם הנפשית של נשים וגברים שסובלים מההשלכות של פגיעה מינית שעברו. הקשר הטיפולי מהווה מרכיב חשוב ביותר בתהליך ההחלמה של נפגעי טראומה מינית ובאמצעותו ניתן להתמודד טוב יותר עם ההיסטוריה הטראומטית וליצור מציאות בינאישית חדשה. במרכז לטם מתאימים תוכנית טיפולית יחודית עבור כל אחד ואחת מהמטופלים.

טיפול פרטני מותאם למצב הפוסט-טראומטי ולהפרעות דיסוציאטיביות

הגישה הטיפולית הרווחת היא פסיכודינמית-התייחסותית. במרכז לטם רואים את התהליך הטיפולי כמפגש בין שני אנשים (שני סובייקטים) התורמים/ות באופן הדדי להתפתחות התהליך הטיפולי ומאפשרים שיח פתוח, תוך מודעות להבדלים, לדמיון, ולהשפעה הדדית, ותוך לקיחת אחריות של כל אחד מהם. הקשר הטיפולי שמתהווה בטיפול מאפשר למטופל/ת לבחון דפוסי תקשורת וקשר המושפעים מאירועים מן העבר ולאפשר יצירת דפוסי קשר יעילים ובריאים יותר עבור המטופל/ת. בעבודה משותפת זו, נעשה עיבוד של החוויות הטראומטיות והשלכותיהן. כמו כן, הקשר הטיפולי מאפשר למטופל, או המטופלת, להתבונן בעולמם הפנימי, להבין את עצמם טוב יותר, להכיר בכוחותיהם, ולאפשר להם להרחיב את אפשרויות הבחירה בתחומים שונים בחייהם.

טיפול תרופתי פסיכיאטרי

במרכז לטם ניתן לקבל טיפול תרופתי לאחר התייעצות ותוך כדי ליווי על ידי רופאה פסיכיאטרית מומחית בתחום הטיפול בטראומה מינית ובתיאום עם המטפל/ת. הניסיון הקליני העלה שלעיתים קרובות טיפול תרופתי יכול להקל מאד על הנפגע/ת ולקדם את התהליך הטיפולי. עם זאת, למרות שתרופות יכולות להועיל, הן לא מהוות תחליף לטיפול בלטם ונטילתן אינה תנאי לטיפול. מטופל או מטופלת אשר לא יהיו מעוניינים לקבל טיפול תרופתי יוכלו להמשיך בטיפול (מלבד מקרים שבהם תהיה המלצה אחרת).

טיפול זוגי

מערכות זוגיות בכלל ושל נפגעות טראומה מינית בפרט מאופיינות בדינמיקה המשחזרת דפוסי קשר טראומטיים. בתוך דפוסים אלו מתגלים קשיים שונים בתחומים של מגע, אינטימיות, מיניות, תקשורת, אמון ועוד. למרות זאת ובו בזמן, במרכז מאמינים שבזוגיות העכשווית של הנפגעת טמון גם הפוטנציאל לשבירת השחזורים ולהרחבת הנרטיב המועדף על שני בני הזוג. הנרטיב הוא האופן בו כל אחד מאיתנו מספר לעצמו את סיפור חייו ומעניק לו משמעות. בעבודה הזוגית, הנרטיב המועדף יכלול בתוכו לא פעם ערכים, שאיפות וכוונות זוגיות אשר לעיתים סותרות ומנוגדות למה שהוביל ואפיין את הטראומה (לדוגמא: שוויון בכוחות, פתיחות, אמון, כבוד וכו').

במרכז לטם מציעים התערבות קצרת מועד עבור המטופלים ובני/בנות זוגם כדי להגביר את המודעות וההבנה ההדדית, כך שיוכלו לפתח קשר שאיננו משחזר דפוסי קשרים פוגעניים מהעבר, אלא מבוסס על קרבה, אמון, הדדיות ותקווה.

טיפול מיני

נשים וגברים שנפגעו מינית בעברם עלולים לסבול מקשיים בתחום המיני בעקבות הפגיעה שעברו. הטראומה שעברו עלולה להשפיע על היכולת שלהם ליהנות ממין ולקיים קשר בעל אופי מיני. כמו כן, הם עלולים לסבול מקשיים בתפקוד המיני שישפיעו על מערכות היחסים שלהם ועל איכות חייהם. במרכז לטם משלבים טיפול בתחום המיני במסגרת הטיפול הפרטני בהתאם לצרכים ולרצונות של המטופל/ת.

טיפול קבוצתי

במרכז לטם מתקיימות קבוצות דינמיות, קבוצות לשיפור מיומנויות לפי הגישה הדיאלקטית התנהגותית – DBT, קבוצת מיומנויות להתמודדות עם הפרעה דיסוציאטיבית מורכבת וקבוצות לנשים שנפגעו מינית בעברן וסובלות מהפרעות אכילה.
הטיפול הקבוצתי ניתן רק למי שמטופל במרכז באופן פרטני, והוא מוצע למטופל/ת על פי שיקול דעת מקצועי של צוות המטפלים. 

גישות טיפוליות

• טיפול פרטני מעמדה התייחסותית - העמדה ההתייחסותית תופסת את התהליך הטיפולי כמפגש בין שני אנשים (שני סובייקטים) התורמים/ות באופן הדדי להתפתחות התהליך הטיפולי ומאפשרים שיח פתוח, תוך מודעות להבדלים, לדמיון, ולהשפעה הדדית, ותוך לקיחת אחריות של כל אחד מהם. הקשר הטיפולי שמתהווה בטיפול מאפשר למטופל/ת לבחון דפוסים של תקשורת וקשר המושפעים מאירועים מן העבר ולאפשר יצירת דפוסי קשר יעילים ובריאים יותר עבור המטופל/ת. באמצעות עבודה משותפת זו נעשה עיבוד של החוויות הטראומטיות והשלכותיהן.  
  
  
• טיפול דיאלקטי התנהגותי -DBT - טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT, הוא גישה טיפולית שפותחה ע”י הפסיכולוגית האמריקאית מרשה לינהן (Marsha Linehan, Ph.D). טיפול ה-DBT נועד לעזור לאנשים הסובלים מקשיים בוויסות הרגשי (שחווים עוצמת רגשות גבוהה, תנודתיות רבה במצב הרוח ובהתנהגות ו/ או פגיעות רגשית גבוהה) ומתקשים לשמר מצב רגשי מאוזן יחסית. קושי בוויסות רגשי עלול לגרום להפרעה בשטחי חיים שונים כמו למשל: מצב רוח, התנהגות, קשרים עם אנשים, תחושת הזהות ודרכי חשיבה. קשיי ויסות עלולים לפגוע בתפקוד ולהוביל לתגובות אימפולסיביות, לתנודות רגשיות קיצוניות, למערכות יחסים בעייתיות, להתנהגויות של פגיעה עצמית, לחרדות, לדיכאון, לקשיים הקשורים לרגשות של כעס, ריקנות, בלבול ועוד. לעתים קרובות, אנשים עם קשיים בוויסות הרגשי סובלים גם מהתמכרות לסמים ו/או לאלכוהול, מהפרעות אכילה, מהתנהגות עבריינית, מהימורים, מבזבוז כסף וכן מקושי להתמיד בעבודה ו/או בלימודים.
  הטיפול הדיאלקטי התנהגותי מכוון לשינוי דפוסים של התנהגות בלתי יעילים והרסניים ולהפחתת התנהגות של פגיעה עצמית. העבודה הטיפולית מתמקדת בהגברה של מודעות ומתן תוקף לרגשות, לתחושות ולדפוסי חשיבה של המטופל/ת. בנוסף לכך, הטיפול משלב לימוד של מגוון מיומנויות החיוניות לוויסות, לתקשורת בין אישית, ולשיפור איכות החיים של המטופל/ת.
  
  
• טיפול בשיטת Somatic Experiencing) SE) - שיטת ה-SE פותחה מתוך ההבנה שבאירועים טראומתיים מערכת העצבים מתפקדת באופן הישרדותי לפי דפוסים של לחימה, בריחה, ניתוק או עילפון. עוצמת החוויה הטראומטית, מידת ההפתעה וחוויה של אימה וחוסר השליטה מאתגרים את יכולות האדם בכלל, ומערכת העצבים בפרט, להכיל את האירוע ולהתמודד איתו. במקום זאת, כילדים או כמבוגרים, אנו נותרים 'תקועים' במצב הישרדותי, ללא היכולת לווסת את עצמנו.
  ברמה הפיזיולוגית, בתגובה הישרדותית תקינה, מופקת אנרגיה עוצמתית לצורך של בריחה (flight), לחימה ((fight, ו/או קיפאון (freeze). אנרגיה זו מווסתת באופן טבעי על ידי השלמת פעולת ההישרדות (תנועות לחימה או בריחה) ו/או על ידי העברת מסרים בין אזורים מוחיים (מהניאו-קורטקס לאמיגדלה) שהסכנה חלפה והאנרגיה מתפנה ממערכת העצבים בצורה של הופעת גלי חום, בהזעה, ברעד, בפיהוקים, בנשימות ובצורות נוספות.
  לעומת זאת, באירוע שבו הגוף נערך לתגובה הישרדותית כמו לחימה ו/או בריחה וקיפאון/עילפון, מבלי שניתנת ההזדמנות להשלים את התגובה הפיזית, החוויה 'נרשמת' והאנרגיה העוצמתית נכלאת במערכת העצבים שלנו.  אנרגיה כלואה זו מגבילה את טווח התגובות למצבי לחץ ומביאה להיווצרות של סימפטומים גופניים, רגשיים והתנהגותיים המגבילים את התפקוד ביומיום ומקשים עליו.
  בשיטת ה- Somatic Experiencing, ניתנת תשומת לב לתחושות, בשילוב עם המחשבות, הרגשות והקשר עם הסביבה. אנו נזכרים ביכולת המולדת שלנו לתרגם רגשות ומחשבות לשפת התחושות ומאפשרים למערכת העצבים ולתנועה להשלים את הפעולה ההישרדותית שנכלאה בגוף. באופן זה, ניתן לשלב ולהכיל מחדש את האירועים בדרך שאינה טראומטית, וכך לפנות מרחב להתמודד עם החיים באופן מווסת, מותאם ואינטגרטיבי. 
  
  
• הטיפול הנרטיבי - הגישה הנרטיבית הינה גישה טיפולית שפותחה על ידי מייקל ווייט ז"ל מאוסטרליה ודייוויד אפסטון מניו זילנד. גישה זו שמה במרכז את האדם כמוביל את חייו על-פי הידע שלו, כוונותיו והייחודיות שלו, ערכיו, מחויבויותיו, חלומותיו ושאיפותיו. הגישה מכירה בהשפעות של נורמות חברתיות, תרבותיות ומשפחתיות על חיי אנשים ומאפשרת בחינה של עמדת האדם (כמו גם של הזוג, המשפחה, הקהילה) כלפיהם. הגישה רואה ביחסים בינאישיים מוקד השפעה מרכזי על האדם ומכירה בחשיבותם בטיפול.
  בטיפול הנרטיבי בנפגעות ובנפגעים של טראומה מינית, המטפל עוזר לקליינט לבחון, להעריך ולשנות את יחסיו עם ההשפעות של הטראומה על חייו. במקביל לחשיבות של סיפור הטראומה והשפעותיה, בגישה זו דואגים לייצר קונטקסט המעודד הקשבה גם לסיפורים אחרים;סיפורים הכוללים את הזהות המועדפת של הקליינט - התקוות, השאיפות, הערכים, היכולות, הכישורים והאנשים החשובים בחייו.
  
  
• טיפול קבוצתי בהתמודדות עם הפרעה דיסוציאטיבית מורכבת - שימוש בהגנות דיסוציאטיביות הוא אחת הדרכים השכיחות שבהן ילדים שורדים פגיעה מינית מתמשכת בילדות. הגנות אלו של ניתוק עוזרות לילד/ה שנפגע/ת לשרוד נפשית הצפה של אירועים טראומטיים חוזרים ונשנים ומאפשרות את המשך ההשתלבות התקינה והעמידה במשימות ההתפתחותיות הנורמליות של הילדות. פעמים רבות, הגנות דיסוציאטיביות אלו מתקבעות כארגון אישיותי היוצר בבגרות סימפטומים דיסוציאטיביים. סימפטומים אלה מסבים סבל רב ופוגעים בתחומי חיים נרחבים.
  הסימפטומים כוללים: הפרעות קשות בתחושת הזהות, בעיות בזיכרון ובריכוז, אובדן זמן,  קהות רגשית מחד והצפות רגשיות מאידך (למשל התקפי חרדה, סיוטים, פלשבקים ועוד), הפרעות שינה חמורות, חוויות שעשויות להיות מבהילות כמו תחושות שהמציאות המוכרת הופכת לא מוכרת, אובדן זמני של תחושה  באזורים שונים בגוף ועוד. לצד הסבל הרב, תופעות אלו מקשות לעיתים על השתלבות תקינה ועל האפשרות למימוש עצמי.
  במרכז לטם אומץ מודל להתערבות קבוצתית שפותח ע"י סוזט בון ועמיתיה, שצברו ניסיון רב בטיפול בנשים שנפגעו מינית במרפאת הטראומה שלהם בהולנד ובנורבגיה. המודל נועד לעזור לנשים הסובלות מהפרעות דיסוציאטיביות שונות. (טרם פותח מודל דומה לעבודה עם גברים).
  בבסיס המודל, לימוד והבנה מעמיקה של ההפרעות הדיסוציאטיביות והקשר שלהן לטראומות בילדות, הבנת הסימפטומים וזיהוי חלקים באישיות שנחווים כמפוצלים ומנותקים, כמו גם זיהוי והכרה של הטריגרים המפעילים אותם. בהמשך, נלמדות מיומנויות לשליטה בדינמיקה של העולם הפנימי, בדרך של הידברות ומשא ומתן פנימי בין חלקים מפוצלים של האישיות.   
  
  
• טיפול באמנות - אירועים טראומטיים המתרחשים בילדות המוקדמת מאוחסנים כזיכרון תחושתי וחזותי ופחות כזיכרון מילולי. הטיפול באמנות מאפשר גישה בטוחה ומכילה לאותם זיכרונות לא מילוליים, שלא עברו תהליך של הסמלה. תהליך העבודה עם חומרי יצירה בטיפול מקנה מידה של מרחק מהטראומה, תחושת שליטה עליה, כמו גם מרחב בטוח לביטוי של המטען הרגשי, שיקופו והכלתו.  הביטוי הוויזואלי מאפשר גם תהליך של סימבוליזציה של חומרים נפשיים גולמיים שלא עברו עיבוד. בנוסף, בעזרת העבודה היצירתית נרכשת מיומנות להרגעה וויסות עצמי.
  
  
• טיפול רגיש תרבות - הטיפול במרכז לטם שואף להיות רגיש לשונות התרבותית של המטופלות והמטופלים ולהבדלים ברקע התרבותי, אתני, דתי, פוליטי ומגדרי. מודעות ורגישות זאת תאפשר להתאים את הטיפול באופן שיתייחס לרקע התרבותי-חברתי שלהם.
  
  
• טיפול רגיש תרבות למגזר החרדי - מרכז לטם פותח את שעריו לציבור הנשים החרדי והדתי שעברו טראומה מינית. המרכז מכיר בחשיבות של הדת, ההלכה והקהילה בחייהן של המטופלות ונותן כבוד לערכיהן ולסמכות הרוחנית אליו הן משתייכות. במרכז מעניקים תשומת לב להבדלים השונים הקשורים לדת ולרוחניות שמשפיעים על חיי המטופלות וחשובים להן. הצוות במרכז מאמין ביצירת שיתוף פעולה עם הסמכות הרוחנית אליה המטופלת משתייכת, אם היא תרצה בכך. כמו כן, המרכז שומר על פרטיות ודיסקרטיות בקשר עם המטופלת.
  הצוות במרכז לטם מכיר במורכבות הנוספת שעימה מתמודדת נפגעת טראומה שהינה חרדית וער לסוגיות השונות שעשויות להתעורר בטיפול ובחייה של המטופלת מתוך פתיחות לצרכיה השונים ולדעת התורה המנחה אותה.
  
  
• בִּיבְּלִיוֹתרפיה – טיפול באמצעות סִפרות - הטיפול הביבליותרפי הניתן במרכז לטם מתבסס על הגישה ההתייחסותית שמכירה בתהליך הטיפולי כמרחב להתרחשות של תהליכים רגשיים בין שני אנשים. בביבליותרפיה ניתנת אפשרות לצרף למפגש בין המטופל/ת למטפל/ת גם טקסט כתוב, מתוך כוונה להגדיל את המרחב הרגשי הזה. התפישה העומדת בבסיס הביבליותרפיה היא שמפגש עם טקסט ספרותי בכלל, ובהקשר הטיפולי בפרט, יכול לפתח את היכולות של האדם להביא את עצמו ליידי ביטוי דינמי ומתפתח. כמו כן, המפגש עם הטקסט מאפשר לאדם להגדיל את יכולת התנועה שלו במרחב המתקיים בין עולמו הפנימי לבין סביבתו החיצונית (בהתמודדות עם נסיבות החיים, בתקשורת בינאישית ובנקודות חיבור נוספות בין אדם לסביבתו).
  האינטראקציה עם הטקסט בטיפול יכולה להיעשות בדרך של קריאה של שיר או סיפור קיים ו/או בדרך של כתיבת טקסט של המטופל/ת. בכל דרך, מוקד העניין הטיפולי הוא לאפשר למטופל/ת להגיב לטקסט מתוך מקום של שליטה ובחירה, בהתאם לסגנון אישיותו, או אישיותה, הייחודי. השיח הטיפולי המתקיים בתוך כך מכוון הן לביטוי והן לעיבוד של תהליכים רגשיים וקוגניטיביים המתרחשים בעולם של המטופל/ת (רגשות, מחשבות, דרכי התמודדות במצבים שונים, תפיסות עולם, תפיסת הזהות העצמית ומרכיבים נוספים באישיות).