סרטן בלוטת התריס (בלוטת התירואיד/המגן)

​אנטומיה

בלוטת התריס (המכונה בעברית גם בלוטת המגן, בלועזית – בלוטת התירואיד) היא בלוטה בצורת פרפר הממוקמת בבסיס הצוואר. בלוטה זו שייכת למערכת האנדוקרינית ומפרישה מספר הורמונים המווסתים את  לחץ הדם, הדופק, טמפרטורה, משקל ומגוון תהליכים מטבוליים בגופנו.מדי שנה מאובחנים בישראל כ- 900 מקרים חדשים של סרטן בבלוטת התריס. זהו הסרטן החמישי בשכיחותו בקרב נשים בישראל והחמישה עשר בשכיחותו בקרב גברים בישראל. 

סימפטומים נפוצים

לרוב בשלבים מוקדמים של המחלה אין סימנים מכוונים כלשהם אך בשלבים מתקדמים יותר ניתן לעתים לחוש בתסמינים הבאים:

• תחושת גוש צווארי
• קושי בבליעה או בנשימה
• צרידות
• כאב צוואר או גרון
• הגדלת בלוטות לימפה צוואריות

יש לזכור כי תסמינים אלו אינם מופיעים אצל כלל החולים ואינם ספציפיים למחלה זו.

סוגים של סרטן בבלוטת התריס

• פפילרי (Papillary thyroid cancer) – הצורה הנפוצה ביותר, מקורה בתאים פפילריים המייצרים את הורמוני התריס. שכיח יותר בגילאי 30-50.
• פוליקולרי (Follicular thyroid cancer) – מקורו בתאים פוליקולריים, לרוב מעל גיל 50.
• מדולרי (Medullary thyroid cancer) – מקורו בתאי C המייצרים הורמון בשם קלציטונין.
• אנאפלסטי (Anaplastic thyroid cancer) – נדיר, מתקדם במהירות וקשה לטיפול, לרוב מעל גיל 60.
  
  

גורמי הסיכון

• מין - שכיחות גבוהה יותר בנשים לעומת גברים
• חשיפה לקרינה
• תסמונות גנטיות שונות כגון Familial Medullary thyroid cancer, Multiple endocrine neoplasia, Familial Adenomatous polyposis
  
  

אבחנה

במקרה של חשד לסרטן בבלוטת התריס יש לפנות לבדיקת רופא להמשך בירור ואבחנה אשר לרוב כוללים:

• שיחה עם הרופא המטפל הכוללת איסוף מידע לגבי מחלות הרקע של המטופל, רקע משפחתי, הרגלים ובירור התסמינים השונים
• בדיקה גופנית מלאה ע"י רופא
• בדיקות מעבדה כולל ספירת דם, כימיה מלאה ותפקודי תריס
• בדיקות הדמייה: ניתן להשתמש בשיטות שונות כולל אולטרסאונד, CT, PET-CT או MRI לפי שיקול הרופא המטפל בהתאם לפרטי המקרה. ניתן לשלב בין השיטות לפי הצורך.
• דגימת הממצא החשוד: לרוב מתבצעת באמצעות FNA (Fine-needle aspiration) – דגימת הרקמה החשודה באמצעות מחט דקה וארוכה המוחדרת דרך העור, לרוב תחת הנחיית אולטרסאונד, אל הגוש הצווארי. הדגימה מועברת בהמשך אל המעבדה הפתולוגית שם היא נבדקת תחת מיקרוסקופ לאיתור תאים סרטניים ואפיונם.

במקרים מסוימים יש צורך בביצוע ביופסיה במחט עבה (core Biopsy). זאת במידה וביופסיה במחט עדינה אינה אפשרית או לא הניבה תוצאות חד משמעיות.

טיפול

תכנון הטיפול מתבצע לרוב על ידי צוות רב-מקצועי הכולל מנתח מומחה בניתוחי ראש צוואר, אונקולוג, אנדוקרינולוג ופתולוג.
יש להדגיש כי הטיפול מותאם באופן ספציפי עבור כל מטופל בהתאם לגורמים שונים כגון מאפייני הגידול, גודלו, מיקומו, מידת התפשטותו, מצבו הרפואי של המטופל והעדפות המטופל. לעתים נדרש שילוב של שיטות הטיפול הקיימות.
טיפול ניתוחי – כריתה חלקית או מלאה של בלוטת התריס, לעתים תידרש גם כריתה של בלוטות לימפה צוואריות.

טיפולים נוספים:

• יוד רדיואקטיבי – לרוב ניתן באופן משלים לטיפול ניתוחי, היוד הרדיואקטיבי נקלט באופן ספציפי על ידי תאי בלוטת התריס הנותרים בגופנו והורס אותם בצורה סלקטיבית. הטיפול ניתן או במסגרת אשפוז או באופן אמבולטורי.
• טיפול משלים בהורמוני תריס – הן כתחליף להורמוני התריס המיוצרים ע"י הבלוטה והן במטרה לדכא את רמת ה-  Thyroid Stimulating Hormone (TSH)אשר עשוי לעודד גדילת תאים סרטניים
• טיפול בקרינה חיצונית
• טיפול תרופתי ממוקד מטרה – תרופות המיועדות לחולים עם מחלה גרורתית שאינה מגיבה לטיפול בניתוח ויוד רדיואקטיבי. תרופות אלו משפיעות על מסלולי תיווך תוך-תאיים של תאי הגידול ופועלות להפחתת השגשוג של תאים סרטניים
• טיפול כימותרפי – ניתן לעתים רחוקות בחולי סרטן בלוטת התריס. נמצא בשימוש בחולי סרטן אנאפלסטי או בחולים עם חזרת מחלה לאחר טיפול בקווי הטיפול המוזכרים מעלה.