גידולי מוח

גידולי מוח נובעים מגדילה לא תקינה של תאים בתוך המוח או קרוב אליו. קיימים סוגים רבים של גידולי מוח, חלקם אינם סרטניים, כלומר שפירים וחלקם סרטניים. ישנם גידולים שמקורם בתאי המוח עצמם או בתאים הסמוכים למוח כגון תאי מעטפת המוח (מנינגים), ואז הם נקראים גידולי מוח ראשוניים, וישנם גידולים שמקורם מתאים סרטניים מחוץ למוח ואז הם נקראים גידולים שניוניים או גרורות מוחיות.

סוג הגידול, גודלו, קצב גדילתו וכן מיקומו בתוך המוח ישפיעו על הצורה בה הגידול יתבטא קלינית. התסמינים נגרמים בעיקר כתוצאה מעליית הלחץ בתוך הגולגולת משנית לגידול או כתוצאה מלחץ של הגידול על רקמת המוח הסמוכה. התסמינים הנפוצים כוללים כאבי ראש -  אשר לרוב חמורים יותר בשעות הבוקר והולכים ומחמירים בעוצמתם עם הזמן, בחילות והקאות, הפרעות בדיבור, בראייה או בשמיעה, חולשה או הפרעה בתחושה בגפיים או בפנים אשר מתקדמת בהדרגה, חוסר שיווי משקל, בלבול, שינויי בהתנהגות, פרכוסים חדשים.  

בדיקות

כאשר עולה חשד לגידול מוחי יש צורך במספר בדיקות על מנת להגיע לאבחנה –

• בדיקה נוירולוגית מלאה- הכוללת בין ביתר בדיקת תפקודים מוטוריים, תחושתיים, שיווי משקל, תפקודי שפה ותפקודי מוח גבוהים.
• בדיקות הדמיה כגון CT מוח או MRI מוח- במקרים בהם החשד הוא כי מדובר בגידול מוח שניוני, מבצעים לעיתים בנוסף להדמיית מוח גם הדמיה כלל גופית, על מנת לאבחן מהו מקור הגידול הראשוני (למשל סרטן שד או ריאות אשר התפשט ושלח גרורות למוח).
• ביופסיה – דגימה של הרקמה החשודה. לעיתים מבוצעת כחלק מטיפול ניתוחי הכולל הסרה חלקית או מלאה של הגידול ולעיתים מבוצעת לצורך אבחנה בלבד ע"י החדרת מחט דרך חור קטן שעושים בגולגולת ודרכה לוקחים מספר דגימות מהגידול. את הדגימה שולחים לבדיקה פתולוגית ע"מ לקבוע האם אכן מדובר בגידול ומה סוג הגידול. הביופסיה הכרחית על מנת להגיע לאבחנה ולצורך החלטה על הטיפול המתאים.
  
  

טיפול

הטיפול בגידולי מוח תלוי בסוג הגידול, גודלו, מיקומו ומצב בריאותו הכללי של המטופל. הטיפול בגידול המוח הראשוני השכיח ביותר (Glioblastoma Multiforme – GBM) הינו ניתוח להסרת הגידול ולאחר מכן טיפול כימותרפי בכדורים במקביל לטיפול קרינתי. לאחר סיום הטיפול הקרינתי נהוג להמשיך את הטיפול הכימותרפי לעוד מספר חודשים. בנוסף לטיפול האנטי סרטני , ניתן גם לטפל בתסמיני המחלה ובתופעות לוואי אשר נגרמות כתוצאה מהטיפול בגידול עצמו, למשל באמצעות סטרואידים, תרופות נוגדות פרכוס, משככי כאב ותרופות נוספות בהתאם לתסמינים.