במצב של אי ספיקת כליות מתקדמת מצטברים בגוף חומרים מומסים ורעלים כגון אוראה, שאינם מפונים על ידי הכליות הכושלות, וגורמים לתסמונת האורמית שבאה לידי ביטוי בחולשה, עייפות, ירידה בתאבון, גירודים ועוד.
אחת מהמטרות החשובות של הטיפול בדיאליזה הינה פינוי אותם מומסים, המושגת באמצעות סינון הדם דרך סליל (פילטר) והחזרתו נקי יותר לגוף המטופל.
יעילות פינוי המומסים במהלך הטיפול מגדירה את איכות הדיאליזה. דיאליזה לא איכותית לאורך זמן מעלה תחלואה ואפילו תמותה, ולכן, גם אם המטופל מרגיש בטוב, חשוב מאוד להקפיד על דיאליזה איכותית ולוודא שעומדים ביעדי הטיפול!
כיצד נמדדת איכות הדיאליזה?
רמת הקראטינין בדם, בה אנו משתמשים לאמוד את התפקוד הכלייתי, איננה משקפת את איכות הטיפול בדיאליזה ולכן אנו זקוקים למדד אחר. הבדיקה המקובלת היא בדיקת Kt/V המתבצעת אחת לחודש בכל מכוני הדיאליזה, המתבססת על השינוי ברמת האוראה במהלך הדיאליזה, כאשר:
K – מבטא את פינוי המומסים.
t – משך הדיאליזה.
V – כמות הנוזלים בגוף, הקשורה במשקל הגוף.
מהו יעד Kt/V?
ערך Kt/V רצוי לטיפול, בהנחה שהמטופל מבצע 3 דיאליזות בשבוע, הינו 1.4 (ובכל מקרה לא פחות מ- 1.2).
מה משפיע על Kt/V?
- משך הטיפול הינו הגורם המשמעותי ביותר לקביעת יעילות הטיפול ועל כן יש להשלים 4 שעות טיפול כדי להגיע לאיכות דיאליזה טובה.
- הגישה לכלי דם הינה בעלת חשיבות עליונה להשגת איכות דיאליזה טובה – איכות הדיאליזה תהיה טובה יותר עם פיסטולה, שמאפשרת זרימות דם גבוהות יותר, לעומת צנתר מרכזי.
- גורמים שונים בתכנית הטיפול משפיעים על מידת פינוי האוראה. כך למשל העלאת קצב זרימת הדם מהגוף למכונת הדיאליזה, הגדלת שטח הסליל והעלאת מהירות זרימת נוזל הדיאליזט ישפרו את ה- Kt/V.
מה אם איכות הדיאליזה שלי אינה מספקת?
- יש לוודא שבדיקת הדם נלקחה בצורה נכונה ולא מדובר בחריגה חד פעמית.
- לוודא שהדיאליזה בוצעה בהתאם לתכנית, ללא קיצור משך הדיאליזה ועם הקפדה על זרימות דם גבוהות.
- לוודא שהגישה לכלי דם תקינה.
אם כל אלו תקינים, יש לפנות לצוות המטפל להערכת האמצעים לשיפור איכות הדיאליזה.
