תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מהי רדיולוגיה פולשנית (אנגיוגרפיה)?

הרדיולוגיה הפולשנית הוכנסה לשימוש לפני כ-40 שנה, כאשר רופאים רדיולוגים בעלי חזון שמו לב שניתן להשתמש באמצעי הדמיה לא רק לאבחון אלא גם לטיפול.

הדבר התאפשר, בין השאר, בזכות התפתחות חומרי ניגוד חדשים, הכנסה לשימוש של צנתרים זעירים אשר דרכם ניתן לבצע את הפעולות, וגם יכולות מתקדמות של מכשירי רנטגן.

מאז, התחום הזה מצוי בהתפתחות מתמדת עם הכנסת יותר ויותר פעולות זעיר פולשניות מונחות הדמייה (Image Guided).

אמצעי הדימות המקובלים ביותר הם שיקוף וצילום רנטגן, אולטרה סאונד, CT, ו-MRI.

הרדיולוגיה הפולשנית עוסקת במספר תחומים:

  • צנתור כלי דם עורקיים וורידיים לצורך אבחון וטיפול של מחלות כלי הדם עצמם.
  • צנתור של כלי דם לצורך שימוש בהם כמובילים שדרכם ניתן להגיע לכל איבר ואיבר בגוף לצורך טיפול באיברי מטרה שונים.
  • פעולות בדרכי המרה והשתן.
  • החדרה ממוקדת של מחטים לאיברי הגוף לצורך ביופסיות או טיפולים ממוקדים שונים.
  • הכנסת צנתרים שונים לצרכי דיאליזה, מתן כימותרפיה, אנטיביוטיקה והזנה תוך ורידית.

צנתור כלי דם

פעולות אשר מבוססות על טכניקה הכוללת הכנסה של צנתרים, ובהמשך בלונים או תומכנים, לתוך כלי הדם, לצורך פתיחה של הצרויות או חסימות על רקע טרשת עורקים.

פרט למחלה טרשתית המערבת את הגפיים, ניתן גם לטפל בכלי הדם של הבטן כמו עורקי המעי והכליה. יותר ויותר חולים עם היצרות עורקי הצוואר, אשר טופלו בעבר על ידי ניתוח, מתאימים כיום להכנסת תומכן באמצעות צנתור.

גם הרחבה מפרצתית (אנוריזמה) של עורקים בכל מקום בגוף, ניתנת לטיפול על ידי החדרת תומכנים מיוחדים, אשר נקראים Stent-Graft.

התומכנים הללו, מאפשרים להפסיק את זרימת הדם באנוריזמה ללא הפרעה לזרימה בכלי הדם. יש לציין, כי התומכנים מוכנסים באמצעות צנתור, מתוך כלי הדם, ללא צורך בניתוח.

ככלל, הפעולה מתבצעת על ידי הכנסת צנתר דרך עורק המפשעה במקביל להזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד אשר מאפשר מיפוי של כלי הדם בדומה למערכת כבישים ועוזר לרופא להגיע למיקום הרצוי בגוף.

בשלב שני, ובהתאם לאופי הבעיה, מוכנס בלון (באופן זמני לצורך הפעולה בלבד) או תומך (אשר נשאר בגוף לצמיתות) שמטרתם להרחיב כלי דם מוצרים כדי לאפשר זרימת דם תקינה לאורך זמן. לאחר הפעולה, החולה עובר לאשפוז של מספר שעות למנוחה והשגחה, ובדרך כלל משתחרר לביתו למחרת הפעולה.


חסימת כלי הדם - אמבוליזציה

באותה טכניקה של צינתור נעזרים הרופאים בפעולה הפוכה- אמבוליזציה-  הגורמת לסגירה מכוונת של  כלי הדם באמצעות חלקיקים, אלכוהול, דבק, או סלילים. מטרת הפעולה היא להפסיק את זרימת הדם לאזורים מסויימים בהתאם לצורך.

הפעולה יעילה במצבים של דליפת דם מכלי הדם , אחרי תאונות דרכים או פציעות חודרות, בטיפול במלפורמציות של כלי הדם, ובטיפול בגידולים שפירים (שרירנים ברחם) או ממאירים על מנת להקטין אותם לפני כריתתם.  הפעולה מתבצעת באמצעות הזרקת החומרים כאמור דרך צנתרים חלולים, במטרה להביא להצטמקות הגידול על ידי צריבה או גרימת איסכמיה ונמק.

לדוגמה, האמבוליזציה יעילה במקרים של גידולי כבד אשר לא מתאימים לכריתה. במהלך הפעולה מוזרקת תערובת של תרופות ישירות לתוך עורק הכבד. טיפול ממוקד זה, מאפשר להגדיל את ריכוז החומר המוחדר קרוב מאד לאזור החולה, ובמקביל מונע נזק לרקמות בריאות.


פעולות בדרכי המרה והשתן

קבוצה נוספת של מטופלים, הם החולים הסובלים מחסימות בדרכי המרה והשתן על רקע ממאיר (גידולים) או שפיר (אבנים).

עקב החסימה, נוצר מצב של הצטברות מרה או שתן בכבד או בכליות בהתאמה, המחייב ניקוז, או לשקית חיצונית, או באמצעות הכנסת מנקז פנימי לאיבר המטרה - למעי, במקרה של חסימה בדרכי המרה, או לשלפוחית השתן, בחסימות של דרכי השתן.


מכשיר חדש לבניית "מפת הדרכים" של כלי הדם

לאחרונה, רכש המרכז הרפואי תל-אביב מכשיר אנגיו ראשון מסוגו בארץ מדגם Allura Xper FD 20 Flat Detector's, הקובע סטנדרט חדש בתחום איכות הדימות ומבטיח דיוק מרבי הן בשלב האבחון והן בשלב הטיפול. יתרון נוסף שלו הוא מתן תמונה תלת- מימדית גם באיזורים קטנים ומתחומים באיכות גבוהה יותר, ומנת קרינה נמוכה יותר.

מכשיר האנגיו מאפשר בניית "מפת הדרכים" של כלי הדם שמבוצעת תוך כדי תהליך הצינתור האבחוני. באמצעות המכשיר ניתן לקבל את כל המידע והערכים הרלוונטים, לעבד אותם באופן אוטומטי ולקבל מעין מפה של כלי הדם המסייעת לרופא במהלך הטיפול הזעיר- פולשני.

התפעול האוטומטי והעצמאי של המכשיר, מאפשר גם לרופא להקדיש את מלוא תשומת הלב למטופל הנמצא לרוב בהרדמה מקומית בלבד.


סיוע מחלקות בית החולים

היחידה לרדיולוגיה פולשנית עובדת בשיתוף פעולה עם מרבית המחלקות בבית החולים, ובין השאר נמצאת  בקשר הדוק עם המחלקה הנפרולוגית, ההמטולוגית והאונקולוגית.

היחידה מסייעת למחלקות אלה על ידי מתן שירות של הכנסת צנתרים לצורך מתן טיפול ממושך דרך המערכת הורידית. מדובר בהכנת חולים להמודיאליזה באמצעות  השתלה של צנתרים לורידים מרכזיים או הכנת חולים אונקולוגיים לכימותרפיה ארוכת טווח על ידי השתלת צנתרי Portacath שיאפשרו הזלפה של חומרים ותרופות כימותרפיות מבלי לדקור את ורידי החולה כל פעם מחדש.

בעבר, השתלת צנתרים אלה בוצעה תחת הרדמה כללית בחדר ניתוח, אך היום הדבר מתבצע בהרדמה מקומית ביחידה לרדיולוגיה פולשנית.


עבודה מסביב לשעון

הצוות, המורכב משלשה רופאים שכולם בוגרי fellowship, שישה רנטגנאים ושתי אחיות, נמצא בכוננות 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה. בנוסף לעבודה היומיומית, שותף צוות זה למחקרים קליניים המתבצעים במחלקות אחרות בבית החולים.

היחידה, כאמור, הינה נדבך נוסף של חטיבת הדימות, הכוללת את היחידה לאולטרה-סאונד, היחידה לטומוגרפיה ממוחשבת, המכון לרפואה גרעינית, המכון לתהודה מגנטית, היחידה להדמיית ילדים, המרכז לחקר תפקודי המוח, היחידה להדמיית שד, היחידה לנוירורדיולוגיה, מכון הרנטגן, והשירות לטיפול מונחה הדמייה בכאבי עמוד שדרה ומפרקים.

אחת המגמות החשובות ברפואה המודרנית היא מזעור ומיקוד הפולשנות, מטרה המושגת באמצעות שילוב של טיפולים בהנחיית אמצעי הדמיה. תהליך הדימות מתחיל בזיהוי הבעיה, ממשיך בהכוונת המכשור ההתערבותי למטרה וניטור תהליך הריפוי בזמן אמת, ומסתיים במעקב אחרי התוצאות. מגמה זו, של טיפולים מונחי הדמיה בכלל, ופעילותה של היחידה לרדיולוגיה פולשנית בפרט, תלך ותגבר ותתפוס חלק מרכזי יותר בטיפול בחולים. כיום, טיפולים מסוג זה מהווים 2.5% מכלל הפעולות הרפואיות בארה"ב, כשקרוב לוודאי שגם בישראל צועדים לקראת מספרים כאלה.

לסיכום, הרדיולוגיה הפולשנית המתמחה בביצוע פעולות זעיר פולשניות מונחות הדמייה, בדרך כלל בהרדמה מקומית, מקטינה את הסיבוכים ומעלה את סיכויי ההצלחה.

תפריט ניווט תחתון