CT - טומוגרפיה ממוחשבת

מהי קרינת X ולמה היא גורמת? האם היא גורמת לסרטן?

קרני X הן צורה של אנרגיה כמו אור או גלי קול. בניגוד לאור, קרני X יכולות לחדור לגוף ומכאן יכולתן ליצור תמונות של האיברים הפנימיים. הרדיולוג בוחן תמונות אלו על מסך מחשב ומאבחן מחלות. קרני X מספקות מידע חשוב אודות בריאותינו וממלאות תפקיד חשוב ביותר בקביעת הטיפול הנכון על ידי הרופא המטפל. במקרים מסוימים נעשה גם שימוש בקרני X לצורך החדרת מכשירים וצינורות לתוך הגוף (לדוגמה בצנתור לב, בניקוז של מורסות ועוד).
קרינת X משמשת למטרות אבחון ברפואה מזה כמאה שנים ויתרונותיה אדירים ורבים בהרבה מחסרונותיה. הפיתוחים הטכנולוגיים המדהימים של השנים האחרונות, כולל מכשירי ה-CT הרב פרוסתיים והשימוש הנרחב בקרינת X ובקרינה רדיואקטיבית שיפרו את חייהם של חולים רבים והובילו בשילוב עם טכנולוגיות נוספות, למהפכה ברפואה.
ידוע מזה שנים רבות שקרינה מייננת (קרינת X) במיוחד במינונים גבוהים, מגבירה את הסיכון לסרטן. המחקר האפידמיולוגי המקיף ביותר העוסק בהשפעה המסרטנת של הקרינה הוא מחקר של השורדים מפיצוץ הפצצות האטומיות ביפן. המידע ממחקר זה הראה עליה משמעותית סטטיסטית בשיעור הסרטן בחולים שנחשפו למנות קרינה הגבוהות מ- 50 מיליסיוורט.
השאלה האם מינוני קרינה נמוכים יותר כרוכים אף הם בהגברת הסיכון מקרינה עדיין נתונה לויכוח. קיימים מחקרים אשר מצביעים על הגברה קלה של הסיכון לפיתוח סרטן במיוחד בילדים ובמבוגרים צעירים. הבעיה בניתוחים הסטטיסטים המבוססים על שורדי הפצצות האטומיות ביפן. שהם משווים למעשה, בין החשיפה לקרינה שחוו שורדי הפיצוץ האטומי, לאלו שחווים החולים אשר עוברים בדיקות אבחון הכרוכות בחשיפה לקרינה דוגמת CT.
בדיקות ה- CT מבוצעות בצורה מבוקרת ותוצאתן חשיפה מוגבלת לקרינה של חלק קטן מהגוף. שורדי הפיצוץ האטומי ביפן נחשפו לקרינה באופן מידי ולכל חלקי הגוף.
בדיקת ה-CT חושפת את החולה לקרינת X בלבד, בעוד ששורדי הפצצות ביפן נחשפו לקרינת X, חלקיקים מקרינים נוספים, נויטרונים וחומרים רדיואקטיבים נוספים. ההשפעות הביולוגיות הידועות מחשיפות אלו שונות כמובן.

מדידת נזק מחשיפה לקרינה

מנת הקרינה האפקטיבית (effective dose) היא מנת הקרינה הממוצעת שלה נחשף כל הגוף. מכיוון שרקמות שונות הן בעלות רגישות שונה לחשיפה לקרינה, מינון הקרינה לו נחשפים האיברים השונים כתוצאה מביצוע פעולות אבחנתיות שונות משתנה. הקרינה האפקטיבית מביאה בחשבון את הרגישות השונה של איברי הגוף השונים וחשוב יותר מאפשרת מדידה של הסיכון מקרינה והשוואתו לחשיפה לגורמי קרינה אחרים כגון קרינת רקע. היחידה המשמשת למדידת חשיפה לקרינה נקראת מיליסיוורט.,

חשיפה לקרינת רקע טבעית

כולנו חשופים לקרינת רקע טבעית כל הזמן. קרינה זו מורכבת מהקרינה החוצה את האטמוספירה (קרינה קוסמית) וקרינה הנובעת מן האדמה, מיסודות הפולטים קרינה (לדוגמה קרינה מגז הרדון). האדם הממוצע החי בישראל ובארה"ב נחשף לקרינת רקע בסדר גודל של 3 מיליסיוורט בשנה. אנשים הגרים במקומות גבוהים נחשפים לקרינת רקע רבה יותר (לדוגמה בדנבר קולוראדו החשיפה לקרינה גבוהה יותר ב-1.5 מיליסיוורט לשנה). בטיסה אנו נחשפים לקרינה מוגברת לדוגמה בטיסה מחוף לחוף בארה"ב ומסיבה זו קימים נהלים להגנת וניטור של צוותי אוויר מקרינה זו..
למרות שלגובה יש תפקיד חשוב מרבית קרינת הרקע נובעת מחשיפה לגז הרדון (כ-2 מיליסיורט בשנה). למרות החשיפה המוגברת לקרינת הרקע, לא נמצאה שכיחות מוגברת לסרטן במחקרים שבדקו אנשים אשר גרים במקומות גבוהים, דוגמת דנבר קולורדו בארה"ב.

חשיפה לקרינה בדימות אבחנתי

החשיפה לקרינה מצילום חזה שווה לחשיפה לקרינת רקע של כ-10 ימים.
בבדיקת CT בטן ממוצעת נחשפים בממוצע ל- 10 מיליסיורט שווה ל 3 שנות חשיפה לקרינת רקע.
ב-CT ראש נחשפים בממוצע ל- 2 מיליסיורט שווה ל- 8 חודשי חשיפה לקרינת רקע. 
ב-CT חזה נחשפים בממוצע ל- 8 מיליסיורט שווה ל-3 שנים של חשיפה לקרינת רקע.
החשיפה לרמות קרינה אלה נמוכה מאוד בהשוואה לרמות הקרינה המותרות (ולפיכך נחשבות לא מסוכנות) לעובדי קרינה כגון: רדיולוגים וטכנאי רנטגן. לעובדים אלה מותרת חשיפה שנתית של עד ל-50 מיליסיוורט, למשך כל שנות עבודתם, פי 15 מקרינת הרקע הממוצעת לשנה ופי 5-10 מבדיקת CT ממוצעת.

בטיחות של קרינת X

השימוש בקרינת X בטוח במידה ומקפידים על כללי שימוש נכון. רדיולוגים ורנטגנאים אומנו להשתמש בכמות הקרינה המינימלית הנחוצה בלבד להשגת התוצאה האבחנתית הדרושה.
כמות החשיפה לקרינה במרבית הבדיקות ובכללן בדיקות ה-CT היא נמוכה יחסית והתועלת רבה הרבה יותר מן הסיכון הכרוך בה. 
בחדר ה-CT יש קרינה רק בשניות בהן נדלקת מנורת האזהרה עם לחיצה על הכפתור המתאים ואין קרינה בחדר כל הזמן. עד היום לא הוכח קשר ישיר בין רמות קרינה נמוכות כמו של קרינת רקע או קרינת ה-CT לבין נזקים לגוף האדם.
יחד עם זאת, ברור כי קים קשר סטטיסטי בין קרינת X למחלות סרטניות (התפתחות הסרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה אורכת שנים רבות). ילדים רגישים יותר לנזקי קרינה ולפיכך יש לנהוג משנה זהירות טרם ההחלטה על ביצוע בדיקות הכרוכות בחשיפה לקרינה. במידה ויש צורך רפואי ברור יש לבצע את הבדיקה עם פרוטוקולים מתאימים נמוכי קרינה.

חשיפה לקרינת X לאורך חיינו

ההחלטה על הצורך בביצוע בדיקת CT או בדיקה אחרת הכרוכה בחשיפה לקרינה היא החלטה מקצועית רפואית המבוססת על כך שמידת התועלת שתופק מהבדיקה עולה בהרבה על הסיכון הקטן הכרוך בביצועה. חובה על הרופא המטפל להתחשב במידת החשיפה הקודמת לקרינת X ולבחור את הבדיקות בהתאם לצורך בלבד.
לא יזיק אם תספרו לרופא המטפל שלכם טרם פניתכם לביצוע הבדיקה על בדיקות שביצעתם בעבר. חשוב מאוד לברר לפני ביצוע הבדיקה האם הינך בהריון במיוחד בבדיקות הבטן והאגן.
נייר העמדה של איגוד הפיזיקאים הרפואיים בארצות הברית בנוגע לחשיפה לקרינה