לוקמיה לימפוציטית כרונית -CLL

רקע

לוקמיה לימפוציטרית כרונית (Chronic lymphocytic leukemia - CLL) היא מחלה המטואונקולוגית מאופיינת בהצטברות של תאי דם לבנים, שהינם לימפוציטים מסוג B, בדם, במח העצם, בבלוטות לימפה וטחול. המחלות הללו מסווגות יחד כמחלות שבהן מתקיים ריבוי לא מבוקר של לימפוציטים לא תקינים. בדיקות המעבדה השונות מסייעות לאבחן את הסוג הספציפי של הלימפומה, לנטר את מצב החולה ואת התגובה לטיפולים וכן להעריך את התנהגותה הקלינית הצפויה של המחלה בחולה הספציפי.

לוקמיה לימפוציטרית כרונית היא הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי. עם גיל ממוצע באבחנה של 72 שנה. המחלה שכיחה יותר בקרב זכרים, באוכלוסיה הלבנה, וביהודים ממוצא אשכנזי. הגורם למחלה כיום אינו ידוע, קיים קשר משפחתי, בעיקר בקרב קרובי משפחה דרגה ראשונה של חולי CLL.

תסמינים של לוקמיה לימפוציטית כרונית

לעיתים קשה לזהות את המחלה מכיוון שהמחלה מתקדמת באיטיות רבה, לעיתים אין כלל תסמינים. עם זאת, התסמינים יכולים לכלול:

• עייפות / תשישות בשל אנמיה

• חום

• הזעה בלילה

• ירידה במשקל.

• חוסר נוחות והגדלה של כבד או טחול.

• נפיחות של בבלוטות הלימפה 

• דימומים וחבורות

• זיהומים תכופים בגלל מחסור בתאי דם לבנים בריאים

אבחנה

המחלה מאובחנת ומטופלת במערך ההמטולוגי באיכילוב. חולים בשלב ראשוני של המחלה וללא תסמינים נדרשים למעקב בלבד. מחקרים הראו שטיפול מוקדם בחולים אלה אינו מאריך חיים בהשוואה למעקב והתחלת טיפול במועד התקדמות המחלה., בעת ביצוע ספירת דם שגרתית, בה נצפית עלייה במספר תאי הספירה הדם הלבנים. מהלך המחלה שונה מאוד בין החולים. בחלק מהחולים המחלה יציבה או מתקדמת באיטיות לאורך שנים רבות וללא צורך בטיפול מייידי, כשליש מהחולים לעולם לא יזדקקו לטיפול. לעומתם, יש חולים שמחלתם מתקדמת מהר יותר, וידרשו לטיפול זמן קצר לאחר מועד האבחנה.

מתי נדרשים לטיפול?

• כשמתפתחת אנמיה ו/ או תרומבוציטופניה כלומר ירידה ברמת ההמוגלובין ו/או במספר הטסיות
• הגדלה ניכרת של בלוטות לימפה ו/או טחול
• קצב עלייה מהיר של התאים הלבנים בדם
• תסמינים הקשורים למחלה כגון ירידה במשקל, עייפות ניכרת, חום ממושך ו/או הזעות לילה.

כיצד מטפלים בלוקמיה לימפוציטית כרונית CLL?

בהתחשב במספר המרשים של האפשרויות הטיפוליות, הבחירה של הטיפול המיטבי למטופל הופך למשימה שדורשת ניסיון, שיקול דעת קליני של המומחים במחלקת המטואונקולוגיה, ושימוש בכלי אבחון מתאימים.

לפני התחלת הטיפול מבצעים הערכה לקביעת שלב המחלה, תיעוד של תסמינים, מצבו הגופני של המטופל מחלות הרקע, וקבוצת הסיכון הגנטית של המחלה. הטיפול מבוסס בעיקרו על טיפול כימותרפי בשילוב של תרופות ביולוגיות של נוגדנים המכוונים לתאי המחלה. הטיפול הכימואימותרפי נילחם ביעילות במחלה, תוך ההשגה של הפוגה ממושכת למשך מספר שנים. לאחרונה, נכנסו לשימוש תרופות "ביולוגיות" פורצות דרך, שעכבות אנזימים או חלבונים שונים בתאי המחלה. טיפולים אלה ניתנים לרוב בכדורים, עם מעט תופעות לוואי ויעילות רבה גם במקרים עמידים לטיפול כימי.

השתלת מח עצם מתורם נחשבת לאופציה הטיפולית היחידה כיום בעלת פוטנציאל מרפא במחלה. כיום השתלה מבוצעת בחולים בודדים בלבד, עקב הסיכון הגבוה הכרוך בהשתלה והזמינות של תרופות ביולוגית חדשות שנותנת מענה טוב, כך שמיתרים את את הצורך בהשלתה.

לפנייה יש לשלוח מייל לכתובת hemato.clinic@tlvmc.gov.il
שימו לב: לצורך קביעת תור, יש לצרף הפנייה מקופ"ח.