מאת: ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופאה בכירה, המכון לאנדוקרינולוגיה מטבוליזים ויתר לחץ דם
מהן קשריות בבלוטת התריס
בלוטת המגן, המכונה גם בלוטת התירואיד, היא בלוטה דמוית פרפר המצויה בבסיס הצוואר מתחת לפיקת הגרון. לבלוטה תפקידים חשובים, ביניהם וויסות טמפרטורת הגוף וחילוף החומרים.
קשריות בבלוטת התריס הן גושים בגודל הנע בטווח של בין מספר מ"מ ועד למספר ס"מ. מרבית הקשריות בבלוטה הן קטנות. רק כ- 30% מהקשריות ניתנות למישוש בבדיקה גופנית והן מאותרות בבדיקת אולטרה אסאונד של הצוואר בשכיחות של כ - 30%-15. השכיחות של קשריות גבוהה יותר בנשים ועולה עם הגיל, בפרט באזורים דלים ביוד וכאשר וקיימת נטייה משפחתית. כאשר מתגלית קשרית בבלוטה יש לפנות בשלב הראשון לאנדוקרינולוג להמשך בירור וטיפול.
הגורמים לקשריות בבלוטת התריס והטיפול בהן
הסיבות העיקריות לאבחון וטיפול בקשריות הן:
- הרצון לשלול ממאירות שכיחות של כ - 5% ,
- פעילות יתר של בלוטת התריס, הנובעת מעודף בהפרשת הורמוני תריס מצבים של אדנומה טוקסית וטוקסיק נודולר גויטר.
- קיים לחץ על איברים סמוכים בעיקר קנה הנשימה
- כאשר הקשריות גדולות וגורמות להפרעה במראה החיצוני
במידה שנמצאה במהלך בדיקת אולטרה אסאונד קשרית בבלוטת התריס (לרוב יהיה גודלה מעל 1 ס״מ ו/או הקשרית היא בעלת מאפיינים חשודים), קיימת אינדיקציה לביצוע ניקור אבחנתי המכונה FNA, שבמהלכו מתבצעת שאיבת תאים מהקשרית באמצעות מחט עדינה תחת הדמיית אולטרה אסאונד. תשובת הניקור מתקבלת כסיווג המכונה Bethesda הנע בסולם ערכים מ – 1 עד 6 , כאשר סיווג של 1, עשוי להיות לא אבחנתי, סיווג של 2 יהיה שפיר, סיווג של 5 – 3 הוא לא חד משמעי (בכ- 10% עד 40% מהמקרים) וסיווג של 6 מעיד על ממאירות.
בעבר, בכדי לשלול ממאירות, מטופלים שעבורם נתקבלה תשובת ניקור שאינה חד משמעית (סווג Bethesda 3,4) , נשלחו לניתוח. ברבות הזמן התברר כי בכ - 70% מהמקרים הפתולוגיה היתה שפירה והניתוח התברר כמיותר. לטובת שלילת ממאירויות, פותחו בשנים האחרונות מספר שיטות לאבחון גנטי שביכולתן לסייע במקרים בהם תשובת הניקור אינה חד משמעית. נכון להיום רק בדיקה אחת זמינה בישראל - בדיקת אפירמה של חברת ורסייט האמריקאית, שלצורך ביצועה מבצעים ניקור נוסף בו מבצעים הערכה של התאים שנשאבו מהקשרית/יות. עלות הבדיקה היא כ- 3,000 דולר, עם כיסוי חלקי של ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים. מחקרים בלתי תלויים הראו כי הבדיקה יכולה לחסוך כ- 75% מהמקרים בהם הניתוח להוצאת הבלוטה היה מיותר. על מנת לצמצם שליחת מטופלים לניתוחים מיותרים, ישנה ציפייה כי בשנים הקרובות יעלה משמעותית השימוש בשיטות אלו.
