תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים


רקע

אורטיקריה (חרלת) היא תגובה אלרגית של העור, שביטויה הוא בפריחה מגרדת שנמשכת במשך מספר ימים עד מספר שבועות, והחולפת גם ללא טיפול. אורטיקריה עלולה להיווצר כתוצאה מאכילת פירות טרופיים, דגים, פירות ים, בוטנים ואגוזים, מנטילת תרופות שונות, ממחלות ויראליות או ממגע / שאיפת חומרים. עם זאת, ברוב המקרים לא ידועה הסיבה להופעת הפריחה. אורטיקריה כרונית – זוהי פריחה הנמשכת מעל ל-6 שבועות. במקרים אלה לעיתים מדובר בתגובה של העור למחלות סיסטמיות, דוגמת מחלות אוטואימוניות, הפטיטיס B / C, מחלות בלוטת התריס, טפילי מעיים ואחרו, ולכן במקרים אלה נדרש בירור מקיף יותר. אורטיקריה פיזיקלית – זהו סוג נוסף של אורטיקריה כרונית, אשר במסגרתו התגובה העורית נגרמת כתוצאה מגירוי שבא במגע ישיר או עקיף עם העור – דוגמת חשיפה לשמש, לקור או לרטט.


תסמינים

אורטיקריה מתבטאת כפריחה בצורה של רבדים אדומים, בצקתיים, בגדלים שונים, המגרדים מאוד. לרוב, נגע בודד אינו נשאר על פני העור מעבר ל-24 שעות, אלא נעלם - ללא צלקת, ולאחריו מופיעים נגעים אחרים באזורים שונים של הגוף. בכמחצית מהמקרים, הפריחה מלווה גם בקוצר נשימה, קושי בבליעה, נפיחות בשפתיים ובעפעפיים והופעת שלשולים. במקרים נדירים, הפריחה מופיעה כחלק מתגובת שוק אנפילקטי (תגובת הלם של הגוף האופיינית לאלרגיה), המתבטא ירידת לחץ דם פתאומית ובקושי בנשימה, והמצריך פעולות מצילות חיים. 


אבחון

ראשית, מתבצע תשאול מעמיק למציאת הגורמים האפשריים להופעת הפריחה: מאכלים, חשיפה לחומרים שונים, תרופות, טיולים, הרגלים, תחביבים ומחלות חום שהופיעו בסמיכות להתחלת הסימפטומים. בנוסף, האבחנה נעשית על פי המראה הקליני האופייני של הפריחה. דרך נוספת לאבחון היא דרמוגרפיזם –  "ציור" על העור באמצעות עט או מקל, כאשר לאחר מספר דקות, העור מאדים ונוצרת בצקת באזור המגורה. אם ישנם סימפטומים של קוצר נשימה או קושי בבליעה, דרושה בדיקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון על מנת לשלול בצקת בלוע וסכנת חנק. במרבית המקרים אין צורך בביצוע בדיקות מעבדה.


הטיפול

כדי למנוע את היווצרות הפריחה, חשוב לנסות לאתר את הגורמים לה. כמו כן, יש להפסיק תרופות שנלקחו בסמוך  להופעת הסימפטומים – חשוב לזכור שלעיתים גם תרופות ללא מרשם כמשככי כאבים, תוספי מזון  וויטמינים עשויות לגרום לתגובה. לרוב, הפריחה המגרדת חולפת לאחר מספר ימים גם ללא טיפול, אך במרבית המקרים יש צורך בטיפול על מנת לקצר את משך המחלה ולהקל על הגרד. הטיפול המקובל בחרלת הוא נטילת תרופות אנטי היסטמיניות מהדור החדש (H1 ANTIHISTAMINES) במשך כשבוע עד 10 ימים.  ניתן לשלבן עם תרופות אנטי היסטמיניות  מהדור הישן, אותן יש ליטול לפני השינה בשל ההשפעה המרדימה שלהן. במקרים עמידים, מקובל גם שילוב עם תרופות אנטי היסטמיניות נוגדות חומצה מסוג H2 ANTIHISTAMINS. אם אין תגובה לטיפול באנטי היסטמינים, או כאשר ישנן תופעות סיסטמיות מלבד הפריחה, מקובל לטפל בסטרואידים סיסטמיים. הטיפול ניתן למספר ימים עם ירידה הדרגתית במינון. במקרי אורטיקריה כרונית, אם בירור מקיף לא העלה דבר והטיפולים שצוינו אינם מספקים, מתן תרופות דוגמת ציקלוספורין, דפסון וקולחיצין, עשוי להועיל, כמו גם שימוש בתרופה Montelukast (סינגולאייר), המוכרת לטיפול באסתמה אלרגית. תרופה חדשה בשם אוזלימומאב (Ozalimumab)  נכנסה לאחרונה לסל הבריאות לטיפול במקרי אורטיקריה כרונית. זוהי תרופה ביולוגית הפועלת על ידי חסימת הנוגדנים מסוג IGE המשתתפים ביצירת התגובה האלרגית. היא ניתנת בזריקות תת עוריות כל  ארבעה שבועות וניתנת רק לאחר שכל הטיפולים האחרים כשלו. בנוסף לטיפול התרופתי, במקרים מסוימים יש לשקול בידוד סביבתי – כלומר ניתוק מהסביבה הטבעית של המטופל, בחשד שאחד הגורמים הסביבתיים גורם לפריחה.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון