מהי אורטיקריה?
אורטיקריה (חרלת) היא תגובה אלרגית של העור, שביטויה הוא בפריחה מגרדת הנמשכת למשך מספר ימים עד מספר שבועות, וחולפת גם ללא טיפול. אורטיקריה עלולה להיווצר כתוצאה מאכילת פירות טרופיים, דגים, פירות ים, בוטנים ואגוזים, מנטילת תרופות שונות, ממחלות ויראליות או ממגע / שאיפת חומרים. יחד עם זאת, ברוב המקרים לא ידועה הסיבה להופעת הפריחה. אורטיקריה כרונית – היא פריחה הנמשכת מעל ל-6 שבועות. במקרים אלה לעיתים מדובר בתגובה של העור למחלות סיסטמיות דוגמת מחלות אוטואימוניות, הפטיטיס B / C, מחלות בלוטת התריס, טפילי מעיים ואחרות. לכן במקרים אלה נדרש בירור מקיף יותר. אורטיקריה פיזיקלית – זהו סוג נוסף של אורטיקריה כרונית, המתבטא בתגובה עורית שנגרמת כתוצאה מגירוי שבא במגע ישיר או עקיף עם העור - לדוגמה בשל חשיפה לשמש או לקור.
מהם התסמינים של אורטיקריה?
אורטיקריה מתבטאת כפריחה בצורה של רבדים אדומים, בצקתיים, בגדלים שונים, המגרדים מאוד. לרוב, נגע בודד אינו נשאר על פני העור מעבר ל-24 שעות, אלא נעלם - ללא צלקת, ולאחריו מופיעים נגעים אחרים באזורים שונים של הגוף. בכמחצית מהמקרים, הפריחה מלווה גם בקוצר נשימה, קושי בבליעה, נפיחות בשפתיים ובעפעפיים והופעת שלשולים. במקרים נדירים, הפריחה מופיעה כחלק מתגובת שוק אנפילקטי (תגובת הלם של הגוף האופיינית לאלרגיה), המתבטא בירידת לחץ דם פתאומית ובקושי בנשימה, והמצריך פעולות מצילות חיים.
אבחון של אורטיקריה?
ראשית, מתבצע תשאול מעמיק למציאת הגורמים האפשריים להופעת הפריחה: מאכלים, חשיפה לחומרים שונים, תרופות, טיולים, הרגלים, תחביבים ומחלות חום שהופיעו בסמיכות להתחלת התסמינים. בנוסף, האבחנה נעשית על פי המראה הקליני האופייני של הפריחה. דרך נוספת לאבחון היא דרמוגרפיזם - "ציור" על העור באמצעות עט או מקל, כאשר לאחר מספר דקות, העור מאדים ונוצרת בצקת באזור המגורה. אם ישנם תסמינים של קוצר נשימה או קושי בבליעה, דרושה בדיקה על ידי רופא אף-אוזן-גרון על מנת לשלול בצקת בלוע וסכנת חנק. במרבית המקרים אין צורך בביצוע בדיקות מעבדה.
מהו הטיפול באורטיקריה?
כדי למנוע את היווצרות הפריחה, חשוב לנסות לאתר את הגורמים לה. כמו כן, יש להפסיק תרופות שנלקחו בסמוך להופעת התסמינים - חשוב לזכור שלעיתים גם תרופות ללא מרשם כמשככי כאבים, תוספי מזון וויטמינים עשויות לגרום לתגובה. לרוב, הפריחה המגרדת חולפת לאחר מספר ימים גם ללא טיפול, אך במרבית המקרים יש צורך בטיפול על מנת לקצר את משך המחלה ולהקל על הגרד. הטיפול המקובל בחרלת הוא נטילת תרופות אנטי היסטמיניות מהדור החדש (H1 ANTIHISTAMINES) במשך כשבוע עד 10 ימים. ניתן לשלבן עם תרופות אנטי היסטמיניות מהדור הישן, אותן יש ליטול לפני השינה בשל ההשפעה המרדימה שלהן. במקרים עמידים, מקובל גם שילוב עם תרופות אנטי היסטמיניות נוגדות חומצה מסוג H2 ANTIHISTAMINS. אם אין תגובה לטיפול באנטי היסטמינים, או כאשר ישנן תופעות סיסטמיות מלבד הפריחה, מקובל לטפל בסטרואידים סיסטמיים. הטיפול ניתן למספר ימים עם ירידה הדרגתית במינון. במקרי אורטיקריה כרונית, אם בירור מקיף לא העלה דבר והטיפולים שצוינו אינם מספקים, מתן תרופות דוגמת ציקלוספורין, דפסון וקולחיצין, עשוי להועיל, כמו גם שימוש בתרופה Montelukast (סינגולאייר), המוכרת לטיפול באסתמה אלרגית. תרופה חדשה בשם אוזלימומאב (Ozalimumab) המיועדת טיפול במקרי אורטיקריה כרונית, היא תרופה ביולוגית הפועלת על ידי חסימת הנוגדנים מסוג IGE המשתתפים ביצירת התגובה האלרגית. היא ניתנת בזריקות תת-עוריות מדי 4 שבועות. תרופה זו ניתנת רק לאחר שכל הטיפולים האחרים כשלו. בנוסף לטיפול התרופתי, במקרים מסוימים יש לשקול בידוד סביבתי, כלומר ניתוק מהסביבה הטבעית של המטופל, בחשד שאחד הגורמים הסביבתיים גורם לפריחה.
