מהי אלרגיה?
אלרגיה הנה תגובה של מערכת החיסון לגורמים הזרים לגוף. תגובה זו הנה על פי רב תוצאה של יצירת נוגדן בשם IgE המכוון כלפי הגורם הזר. נוגדן זה, יחד עם הגורם הזר, יושבים על פני תאים מיוחדים (תאי הפיטם) וגורמים לשחרור החומרים (כגון היסטמין) האחראים לתגובה האלרגית. תגובה זו נוצרת אמנם בעיקר באנשים עם נטיה גנטית, אך היא עלולה להתפתח בכל אדם במהלך השנים.
- הגורמים השכיחים לאלרגיה בגיל הילדות הינם: מזונות, אלרגנים באוויר, עקיצות חרקים (דבורים וצרעות), תרופות, ובמידת מה כימיקלים (כגון גומי).
- עם העלייה בגיל ניתן לזהות חומרים שגורמים לאלרגיות ממגע עם העור. תגובה זו שונה במהותה מהקודמות לה, ומתפתחת יממה ויותר לאחר המגע. שכיחות התגובות האלרגיות בשנים האחרונות נמצאת במגמה של עליה מתמדת. תגובות אלו פוגעות במספר מערכות, ובמצבים קיצוניים, כגון אלו של אלרגיה למזון, מספר מערכות חיוניות מעורבות.
- המערכת הראשונה שנפגעת הנה העור: ניתן לראות לא מעט תינוקות הסובלים מעור אלרגי - אקזמות המכונות על-ידי רופאי העור "אסטמה של העור" (בעגה המקצועית: דלקת עור אטופית).
- רבים מהתינוקות מפתחים אלרגיות למזון. אלו כאמור יכולות לערב מספר מערכות: עור, דרכי העיכול, דרכי הנשימה ובמקרים קיצוניים גם לב-ריאה. לאחר מכן, ועל-פי אותו סדר כרונולוגי, מופיעות תגובות בדרכי הנשימה: אסתמה ונזלת אלרגית. בגיל ההתבגרות תגובות אלו מתמתנות, ולעיתים אף נעלמות, לקראת גיל ההתבגרות, אך עלולות להופיע שוב בהמשך.
- אלרגיות למגע מתפתחות בגילאים מאוחרים יותר, ובעיקר לאחר שימוש חוזר בבשמים ומשחות למיניהן. עם השימוש החוזר בכימיקלים ותרופות, אנו רואים עליה בשכיחות האלרגיה ובשכיחות התגובות האלרגיות לחומרים אלו.
- תגובות אלרגיות מעקיצות דבורים וצרעות הינן תגובות עוריות על-פי רוב, אך לעיתים עלולות להיות מסכנות חיים.
כיצד מאבחנים אלרגיות?
כל התופעות האלרגיות מחייבות אבחון והערכה מקצועית של מומחים לאלרגיה, על-מנת למצוא את הגורם האלרגי, ובהתאם לבחור את הטיפול המתאים ביותר לפתרון הבעיה. לעיתים קרובות הנבדק יודע מעצמו מהו הגורם לתגובתו.
המרכז לאלרגיה ואסתמה באיכילוב מציע קשת רחבה של בדיקות, אבחון והערכה, לאיתור הגורם האלרגי:
- תבחיני עור - בדיקות בהן מטפטפים ומחדירים לעור (על-ידי דוקרן זעיר) כמות קטנה של חומרים הידועים כגורמי אלרגיה ,במטרה לבחון את תגובת העור לחומר. המטופל מתבקש להימנע מתכשירים אנטי-הסטמיניים 3 ימים לפני הבדיקה. לאחר כרבע שעה, נמדד קוטר התגובה בעור, המתבטאת בנפיחות מרכזית ובאודם היקפי וגרד. תבחיני עור יכולים להיעשות לחומרים נשאפים (במקרה של נזלת אלרגית ואסתמה), כולל קרדית האבק, בעלי חיים (כגון חתול), תיקנים, עובשים וגורמים חוץ ביתיים, כגון אבקת עשבים, דשאים ועצים; לחומרי מזון המכילים חלב, סויה, ביצים, בוטנים, אגוזים, שומשום, דגים ואחרים; לארס עקיצות דבורים וצרעות; לתרופות (כגון פניצילין, חומרי הרדמה); לכימיקלים (כגון לטקס).
- אבחון רגישות לפניצילין - הבדיקה מתבצעת בשלבים : מתחילה בתבחין עורי ובהמשך במבחן תגר על ידי מתן דרך הפה כמות קטנה מאוד של אנטיביוטיקה ממשפחת הפיניצילין. על המטופל להישאר בהשגחה במסגרת המרפאה למשך מספר שעות.
- מבחני תגר למזון (food challenge) - מבחנים אלו נעשים לאימות בדיקות אלרגיות. אם קיים חשד לרגישות למזון, ולאחר ביצוע תבחיני עור, נעשים לעתים מבחני תגר במטרה לוודא את חלוף הרגישות. גורם המזון החשוד ניתן לנבדק במנות קטנות, במינון עולה, ותחת השגחה רפואית.
- ביטול רגישות לתרופות (דהסנסיטיזציה) - תהליך בו מוחזרת תרופה אליה רגיש החולה, אך זקוק לה מאוד לאיזון מחלתו, כמו לדוגמה אספירין או תרופות נוספות. התכשיר מוחזר במינונים קטנים ביותר, תוך העלאה הדרגתית של המינונים. פרוצדורה זו נעשית במסגרת אשפוז יום, תחת השגחה צמודה של צוות המרפאה. רצוי להגיע עם מלווה.
- בדיקות מעבדה לאלרגיה - במרכז לאלרגיה ואסתמה נמצאת מעבדה, בה מתבצעות בדיקות המסייעות לרופא המטפל לאבחן את הבעיה הריאתית או האלרגית ממנה סובל המטופל. אחת השיטות הפשוטות והיעילות לבדיקת תפקודי ריאות, היא באמצעות מכשיר ספירומטר הבודק את נפח האוויר שהנבדק שואף ונושף בזמן מסוים ואת מהירות זרימת האוויר.
- בדיקת תפקודי ריאות מלאים - בדיקה זאת כוללת ספירומטריה ונפחי ריאה. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה, אולם חשוב שלא ליטול תרופות או משאף בזמן זה.
- בדיקת תגר מטכולין / אדנוזין - בדיקה זו מיועדת לבירור אסטמה ובעיות דרכי נשימה הנובעות מתגובתיות יתר של הסמפונות. הנבדק שואף כמויות הולכות וגדלות של חומרים הגורמים להתכווצות דרכי הנשימה (מטכולין או אדנוזין). אם נצפית ירידה של 15% עד 20% בתפקוד הריאה, תוך כדי שאיפת כמות ידועה של אותם חומרים, ניתן להסיק כי המטופל סובל מתגובתיות יתר של דרכי הנשימה. משך הבדיקה תלוי בתגובה של נבדק לחומר, והיא יכולה להמשך עד שעתיים.
- בדיקת תגר במאמץ - בדיקה זו כוללת בדיקות תפקודי ריאה לפני ואחרי מאמץ גופני מבוקר (ריצה על משטח ריצה במשך 10 דקות). לבדיקה זו יש להצטייד בנעלי ספורט.
- בדיקת כיח מגורה - induced sputum - הבדיקה, המבוצעת לאחר צום, מתאפיינת בגירוי דרכי הנשימה לשם קבלת דגימות כיח מאזורים עמוקים בעץ הסימפונות.
- בדיקות לאבחון מחלות ריאה ואלרגיה על רקע תעסוקתי - מחלה תעסוקתית כוללת כל בעיה בריאותית שנגרמה לעובד עקב עיסוקו.
- בדיקת דם לקביעת רמות IgE סגולי (specific IgE) - בתום האבחון ניתן ייעוץ רפואי, ונבחר הטיפול המתאים ביותר מבין מספר האפשרויות, הכוללות בין השאר: הימנעות ממגע ישיר עם גורם האלרגיה, נטילת תכשירים אנטי היסטמיניים, משאפים למיניהם ועוד.
חיסונים לאלרגיה
אחד מהטיפולים הייחודיים לנזלת אלרגית ולארס דבורים, הוא החיסון (אימונותרפיה). בשיטה זו, מקבל המטופל באופן הדרגתי מינונים הולכים וגדלים של החומר אליו הוא אלרגי, במטרה להביא לעמידות של מערכת החיסון כלפי אותו גורם.
תחילה ניתנים החיסונים פעם בשבוע (לעתים פעמיים ואף יותר בשבוע), עד אשר מגיעים ל" מנת אחזקה". בשלב זה, עוברים למרווחים של פעם ב-3-6 שבועות. משך הטיפול נע בין 3-5 שנים.
לאחר מתן חיסון המטופל יישאר בהשגחה למשך 30 דקות במסגרת המרכז לאלרגיה ואסתמה. הטיפול החיסוני דורש שיתוף פעולה והתמדה מצד המטופל.
הטיפול החיסוני הוא הטיפול היחידי שיכול לשנות את מהלכה הטבעי של המחלה, ולמנוע את החמרתה. נמצאו עדויות לכך שטיפול חיסוני בילדים עם נזלת אלרגית, עשוי למנוע הופעת אסתמה.
