מרכז לטם הוקם בשנת 1998 בשירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל-אביב, ע"י ד"ר צביה זליגמן ומטרתו לקדם את הטיפול הנפשי בנשים וגברים נפגעי טראומה מינית בישראל. במרכז לטם מומחים במתן טיפול נפשי בנשים וגברים שנפגעו מינית בילדותם ובנערותם וסובלים מההשלכות של פגיעה זו. צוות המטפלים במרכז עבר הכשרה יעודית ובעל נסיון רב בתחום הטיפול בנפגעי טראומה מינית.
תקיפה מינית היא שם כולל לקשת רחבה של מעשים בעלי אופי מיני, הנעשים בניגוד לרצונו החופשי של אדם, ללא הסכמתו ושלא מבחירתו ו/או לחילופין, ו/או תוך ניצול חולשתו.
תקיפה מינית היא חוויה טראומטית בעלת מאפיינים ייחודיים. השלכותיה עלולות לחלחל לכל תחומי החיים ולהזיק לתפקוד היומיומי של הנפגעים והנפגעות, גם שנים לאחר הפגיעה. במרכז לטם מאמינים כי קיימת חובה מוסרית וחברתית להעמיד לרשות הנפגעים מענה טיפולי ציבורי הולם, המורכב מאנשי מקצוע בעלי ידע, עם מיומנות וניסיון בתחום. עד היום, נתן המרכז מענה טיפולי למאות נשים וגברים שעברו ניצול ותקיפה מינית.
טופס פנייה חדשה לטיפול במרפאת לטם
הטיפול במרכז לטם
התפישה הטיפולית: גם שנים אחרי הפגיעה יש בכוחו של טיפול נפשי להקל ואף לתרום לרווחתם הנפשית של נשים וגברים שסובלים מההשלכות של פגיעה מינית שעברו. הקשר הטיפולי מהווה מרכיב חשוב ביותר בתהליך ההחלמה של נפגעי טראומה מינית ובאמצעותו ניתן להתמודד טוב יותר עם ההיסטוריה הטראומטית וליצור מציאות בינאישית חדשה. במרכז מתאימים תוכנית טיפולית יחודית עבור כל אחד ואחת מהמטופלים.
מרכז לטם פועל במספר מישורים:
- מתן טיפול נפשי
- הכשרה של אנשי ונשות מקצוע בתחום הטיפול בטראומה מינית
- מחקר ופיתוח ידע בתחום ההשלכות של פגיעה מינית וטיפול באנשים שנפגעו מינית
- הפצת ידע והסברה לאנשי מקצוע בתחומים לא טיפוליים
מטרות הטיפול
יעדי הטיפול
הטיפול במרכז לטם שואף לסייע למטופלים לחוש תחושה סובייקטיבית של ביטחון, לצמצם את התסמינים הפוסט- טראומתיים לממדים נשלטים, להגביר את היכולת לשאת רגשות הקשורים לזיכרונות הטראומתיים, להשיג תחושה של שליטה בזיכרונות הטראומטיים כך שלא יטרידו ויפריעו לתפקוד, להבין את ההשלכות של הטראומה ולשלב את לקחי העבר בחיים בהווה, לקדם תחושת ערך עצמי חיובי, להגביר את היכולת ליהנות ולהיות מעורבים מעורבות מלאה ביחסים עם אחרים.
סוגי הטיפול במרכז
לאחר תהליך הערכה נקבעת תכנית טיפול מותאמת אישית לכל מטופל/ת בהתאם ליכולותיו וצרכיו. תכנית הטיפול תשפיע גם על תדירות הטיפול, משך הטיפול ומהותו, סוגי הטיפול הם:
- טיפול פסיכודינמי מותאם למצב הפוסט טראומטי ולדיסוציאציה.
- לימוד מיומנויות להתמודדות עם קשיים בויסות ובשליטה (DBT, SE).
- לימוד מיומנויות להתמודדות עם הפרעה דיסוציאטיבית מורכבת.
- מעקב וטיפול תרופתי פסיכיאטרי.
- התערבות זוגית.
- התערבות במערכת המשפחתית.
- טיפולים קבוצתיים.
- טיפול באמנות.
- ביבליותרפיה.
- טיפול נירופידבק (במסגרת מחקר).
תהליך הטיפול
- השלב הראשון: הערכה והכוונה לטיפול (1-3 פגישות) - הטיפול במרכז מתחיל בתהליך של הערכה שבעזרתו מנסים לזהות ולאפיין את הפונה: האם הפונה מתאים לטיפול במרכז לטם, מהן המטרות והצרכים של הפונה, מהם הקשיים וההתמודדויות שלו, מהי הגישה הטיפולית וההרכב הטיפולי המתאים ביותר עבורו, מיהו המטפל/ת המתאים ביותר למימוש התהליך, מה יהיה משך הזמן המשוער של התהליך הטיפולי.
- השלב השני: מהלך הטיפול. שלב זה נמשך מספר חודשים עד שנה, על פי הערכת הצוות והצרכים של המטופל/ת. המפגשים הם חד שבועיים כ- 45-50 דקות בכל פעם. קיום הטיפול מותנה בהגעה רציפה לפגישות. בתהליך זה מנסים להגיע אל המטרות שאובחנו והוגדרו בתחילת התהליך.
- השלב השלישי: סיום הטיפול. סיום הטיפול נקבע במשותף ע"י המטפל/ת והמטופל/ת כאשר הם חשים שישנה הטבה משמעותית והושגו יעדים בטיפול. לעיתים, נצטרך להפסיק את הטיפול גם כאשר המטרות הושגו באופן חלקי בלבד. תהליך סיום הטיפול והפרידה מהמטפל/ת דורש זמן והשקעה של כוחות הן של המטפל/ת והן של מטופל/ת על מנת להבטיח את תוצאותיו החיוביות. לעיתים, לקראת סיום הטיפול, מתרחשת החמרה במצב הנפשי. זוהי תגובה מוכרת וידועה ואינה מעידה על כישלון הטיפול. עיבוד הרגשות שעולים לקראת הסיום עשוי להביא לתחושת הקלה.
עזרה עצמית ברגעי מצוקה נפשית
לעיתים קרובות אנשים המוצפים רגשית חסרים כלים שיכולים לסייע להם להרגיע את עצמם במצב של מצוקה. אולם, אם התחושה של ההצפה והמצוקה מתגברת יש לפנות לקבלת עזרה מיידית באחד מחדרי המיון או מוקדי הסיוע באזורכם.
עזרה ראשונה במצב חרדה
- תשומת הלב למחשבה אחת, לרגש מסוים ולתחושה אחת יכולה לסייע לכם לקבל את "מה שיש", המציאות כפי שהיא, ולהכיל אותה גם כשהיא קשה. בחרו מוקד פנימי אחד אצלכם (מחשבה, רגש, תחושה) והתרכזו בו, שימו לב לתחושה שלכם בגוף, ולמה שאזור התחושה הספציפי בגוף "מבקש" מכם (דחף לתנועה מסוימת, לנשימה מסוימת וכיוב'). במידה שמתעורר רצון להגיב בתנועה, ניתן לבצע אותה בקצב האיטי ביותר שאתם יכולים (כמו מצב של 'הילוך איטי' בסרט); לחילופין, ניתן לדמיין את עצמכם מבצעים את התנועה באותו אופן איטי. יתכן ותבחינו בתגובות גופניות שיתרחשו באופן ספונטני כמו: נשימה עמוקה וטבעית, פיהוקים, גלי חום, רעד, זיעה חמה. אלו סימנים של פורקן המתח המאפשר את ויסות המערכת העצבית. אנא הסכימו לקבלם בברכה! (לפרטים נוספים, היעזרו בספרים ומטפלים המתמחים בשיטת SE).
- פעילות גופנית בבית או בחוץ. לדוגמה: ניקיון, סידור, עבודה בגינה, סיבוב הליכה קצר וכד'.
- לטפו חיה שאתם אוהבים.
- אכלו מאכל טעים והיו מודעים לטעם.
- צרו קשר עם חבר/ה או עם המטפל/ת שלכם.
- חשבו ואמרו לעצמכם רשימה של דברים טובים ואהובים.
- הדליקו אורות.
- הקשיבו למוזיקה אהובה עליכם.
טכניקות להתמודדות עם ניתוק רגשי (דיסוציאציה)
מצבים של ניתוק רגשי (דיסוציאציה) יכולים להיחוות כמצבים מאד לא נעימים של חוסר תחושה וחוסר חיבור או כהות חושים, ערפול, מרחק וזרות מהמציאות. יש אנשים ששבמצבי ניתוק יכולים לחוות את עצמם כאילו הם שוב במציאות של הטראומה, גם אם זו מציאות שהתרחשה שנים רבות קודם לכן. אנשים הנתונים במצבים כאלה של ניתוק עלולים לפגוע בעצמם בנסיון להחלץ ממצבי הניתוק הבלתי נסבלים. למצבים כאלה, אנו מציעים מספר דרכים בלתי פוגעניות שיכולות לעזור להפסקת מצבי הניתוק.
טכניקות קרקוע (grounding) להשבת עצמכם לכדי נוכחות מלאה:
- פקחו את העיניים והביטו סביבכם. ציינו לעצמכם כ–5 פריטים שונים, שאתם מזהים ברגע זה בסביבתכם, רצוי בקול רם. לעתים כדאי גם לגעת בפריטים שבחדר. החיבור לפריטים בחדר יאפשר לכם להתחבר להווה.
- אמרו לעצמכם: 'כל זה קרה בעבר, ועכשיו אני כאן, בהווה'.
- התרכזו בנשימה איטית ועמוקה, כולל הוצאה מלאה של האוויר בנשיפה. נסו להרגיש את עצמכם בנוכחות ובתשומת לב מלאה. הניחו יד אחת על אזור הבטן ויד אחת על אזור לבכם, הרגישו כיצד אזורים אלו מתרחבים עם הכנסה איטית של האויר בנשימה. החזיקו את האוויר מספר שניות, נשפו לאט את האוויר מאזור הבטן והריאות החוצה. חזרו על התרגיל שלוש פעמים ברצף.
- שפשפו את כף רגליכם ברצפה. אם אפשר, עשו זאת יחפים.
- נועו במרחב. שימו לב למפרקים והחלו להניעם לאט מאד ובעדינות. התחילו ממפרקי אצבעות הידיים, והמשיכו לכיוון מפרק כף היד, הזרוע, הכתף וכך הלאה, לכל הגוף.
ניסיון להימנע מפגיעה עצמית
אנשים הנמצאים במצבים של ניתוק או במצבים של הצפה רגשית, מתקשים לעיתים ללהפסיק את הסבל ונוקטים בשל כך בפעולה אקטיבית של פגיעה עצמית (כמו חיתוך עצמי, אכילה כפייתית, שתית אלכוהול מופרזת וכד'). אחת הדרכים היעילות להימנע מפגיעה עצמית היא לגרום לעוררות חושית חזקה ולא פוגענית, לדוגמה:
-
להחזיק קוביות קרח, או למלא קערה גדולה בקוביות קרח ומים קרים ולהכניס לתוכה את היד והזרוע, ואף להרטיב את הפנים במים הקפואים.
- להריח ריחות חזקים שאתם אוהבים: ריח בושם מועדף, ריח קליפת תפוז/לימון שקילפתם, ריח תבלין חביב עליכם (זנגביל, קינמון, מרווה). נסו להיות בתשומת לב מלאה לריח.
- אכלו חתיכה קטנה מאוד ממאכל אהוב. טעמו אותו, התמקדו בטעם בתשומת לב מירבית.
- מלבד פעולות אלה שמטרתן להסיח את הדעת בצורה מכוונת והן יעילות להרחקה מיידית מהמצוקה, מומלץ, במידת האפשר, גם ליצור קשר עם מקור תמיכה, אם קיים.
קורסים, הכשרות והשתלמויות במרכז לטם
במרכז לטם מקיימים השתלמויות, סדנאות, ימי עיון, כנסים, הרצאות והדרכות בתחום ההתמודדות והטיפול בטראומה מינית. הקורסים וההשתלמויות מאפשרים העמקת ההבנה של התהליכים הרגשיים ואסטרטגיות ההתמודדות של נפגעות ונפגעי טראומה מינית תוך שילוב ידע תיאורטי וקליני, דרכי טיפול וטכניקות התערבותיות. הקורסים וההשתלמויות מועברים על ידי מומחים בתחום הטיפול בטראומה מינית.
הפעילות מיועדת עבור אנשי מקצוע בתחומים הטיפוליים המעוניינים לקבל כלים אבחנתיים וטיפוליים המתאימים למבוגרים שנפגעו מטראומה מינית, אנשי מקצועות הבריאות שבמהלך עבודתם מתמודדים עם נשים וגברים שסובלים מההשלכות של פגיעות מיניות. אנשי ממקצועות שונים, שאינם בתחום בריאות הנפש או הבריאות בכלל, העוסקים בתחומים המשפיעים על חייהם של המטופלים בתחום המשפט והחוק, חינוך וכד'.
מרכז לטם הינו גם מרכז הכשרה עבור מטפלים שמעוניינים להתמחות בתחום הטיפול בפגיעה המינית. על כן המרכז מאפשר למטפלים מדופלמים לטפל במרכז בתמורה להדרכה פרטנית והשתתפות בפעילות המקצועית של צוות המרכז.
בנוסף, מרכז לטם מהווה מרכז הדרכה לפרקטיקום מעשי בתוכנית הדו-שנתית באוניברסיטת בר-אילן לטיפול בנפגעות ובנפגעי טראומה מינית.
צוות המרכז:
- ד"ר צביה זליגמן, מנהלת מרכז לטם לטיפול בטראומה מינית. פסיכולוגית קלינית מדריכה, מומחית לטיפול בנפגעי טראומה מינית
- ד"ר יהודית וייס, פסיכיאטרית מרכז לטם
- ורד צ'צקס - אחראית אדמיניסטרטיבית
- הדס ארבל (MA) - פסיכולוגית קלינית פסיכותרפיסטית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני דינמי וקבוצתי וטיפולי Focusing, EMDR ו SE.
- רחלי חסון (MSW) - עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בתחום הטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני וקבוצתי בגישה דינמית וDBT.
- נועה לויתן (MSW) – עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני בגישה דינמית וSE, טיפול זוגי והדרכת הורים.
- עיינה לוזיה – (MA) מטפלת באמנות. אחראית על יחידת המגן האשפוזית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני וקבוצתי.
- ד"ר ערן לייטנר (Ph.D) - פסיכולוג קליני. מומחה בטיפול בנפגעי טראומה מינית בקרב נשים וגברים, מתבגרים והדרכת-הורים, בגישה דינמית. מדריך בתחום הטיפול בטראומה מינית.
- ד"ר נעמה נבנצל (Psy.D) – פסיכולוגית קלינית. מטפלת במוסיקה. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני דינמית, טיפול באמנות ובמוסיקה. מרכזת את תחום הטיפול באמנויות במרכז לטם.
- עמית נגר (MSW) – עובד סוציאלי קליני פסיכותרפיסט. מומחה בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול בגישה דינמית ו-.DBT
- ליהי ניר (MSW) – עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית. מומחה בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול בגישה דינמית וDBT. אחראית על תהליכי ההפניות והקליטה של מטופלים במרכז.
- חן עטיה זיני (MSW) - עובדת סוציאלית קלינית פסיכותרפיסטית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. סגנית מנהלת לטם. מרכזת את תחום ההדרכה והכשרת המטפלים. טיפול פרטני בגישה דינמית ו EMDR וטיפול קבוצתי. מדריכה בתחום הטיפול בטראומה מינית.
- רתם פוגל קוסובר – (MSW) עובדת סוציאלית קלינית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית בגישה דינמית וDBT.
- ד"ר אליאנה פליגלמן נוימן (Ph.D) - פסיכולוגית קלינית מדריכה. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. מטפלת בגישה דינמית, DBT וEMDR.
- נורה קרלטון (MSW)- עובדת סוציאלית קלינית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול פרטני בגישה דינאמית, טיפול זוגי בגישת EFT וטיפול קבוצתי.
- נעה שליט (MSW) - עובדת סוציאלית קלינית. מומחית בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול בגישה דינמית ובטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) פרטני וקבוצתי.
- ד"ר אבי ארתור שניבאום (PhD) - פסיכולוג קליני מדריך. מומחה בטיפול בנפגעי טראומה מינית. טיפול בגישה דינאמית ובגישות קוגניטיביות התנהגותיות מהדור השלישי (ACT ו – DBT).
צוות הדרכה בכיר:
- רחל סובר (MA) פסיכולוגית קלינית מדריכה
- אורית נווה (MA) פסיכולוגית קלינית מדריכה