מחלות דרכי המרה - מרפאה

מהי מערכת המרה?

המרה מופרשת ע"י הכבד לצינורות המרה התוך-כבדיים משם לצינור מרה המשותף שיוצא מהכבד למעי, חלק מנוזל המרה נשמר בכיס מרה ומופרש למעי בזמן הארוחות, תפקיד המרה לעזור בספיגת שומנים, המרה נספגת בחזרה דרך המעי הדק ועוברת שימוש חוזר.

מספר מצבים יכולים להשפיע על הרכב המרה ומבנה דרכי המרה ולגרום למחלות כולל היווצרות אבנים, דלקת בכיס מרה (cholecystitis), דלקת בדרכי מרה (cholangitis), דלקת מרתית ראשונית (PBC), דלקת מרה ראשונית צלקתית (PSC), דלקת אוטואימונית של דרכי המרה (IgG4 cholangiopathy) וגידול דרכי מרה (cholangiocarcinoma). גם פגיעה בדרכי המרה במהלך ניתוח יכולה לגרום לנזק קשה, וטיפול מוקדם או מונע יכול לחסוך ניתוחים מורכבים נוספים.

מהם התסמינים האופייניים למחלות דרכי מרה וכיצד מאבחנים?

מחלות דרכי מרה (אבנים/ גידולים/דלקות בצינורות המרה) עלולות לגרום לחסימה בצינורות המרה ודלקת משנית המאופיינת בשלב החריף בכאב בטן עליונה (בד"כ צד ימין), הופעת צהבת בעור ובלחמיות, חום וצמרמרות. מחלות כרוניות יכולות לגרום לנזק ממושך של הכבד, שחמת כבד, הפרעה בספיגת שומנים המתבטאת בשלשול והפרעה בספיגת ויטמינים והעלאת הסיכון להתפתחות של גידולים בדרכי המרה (כולנגיוקרצינומה).

הרקע הרפואי, בדיקות מעבדה, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה מכוונות עשויים לקבוע את האבחנה במרבית המקרים אצל חולים הסובלים מחסימות בדרכי מרה ותסמינים משניים (צהבת).

במקרים מסוימים יש צורך בשימוש בשיטות הדמיה מתקדמות המתבצעות במסגרת הבירור על מנת להגיע לאבחנה ולבנות תכנית טיפול מדויקת, בדיקות אלו כוללות: אולטרסאונד אנדוסקופי (Endoscopic Ultrasound- EUS), הדמיה רטרוגרדית של דרכי המרה והלבלב (ERCP), כולנגיוסקופיה ישירה לתוך דרכי המרה (SpyGlass) ותהודה מגנטית של דרכי המרה והלבלב (MRI ,MRCP).

המרפאה נותנת יעוץ מקיף בנושא האבחון והטיפול, מידי שבוע מתקיימים דיונים בישיבה רב תחומית הכוללת גסטרואנטרולוגים, כירורגים ורופאי הדמיה המומחים במחלות דרכי מרה, כבד ולבלב.

באילו מצבים רפואיים מטפלים במרפאה למחלות דרכי המרה?

• אבני מרה: אבחון, הערכה והתאמת סוג הטיפול למטופל: ניתוח, אנדוסקופיה, כולנגיוסקופיה ישירה ((SpyGlass והערכה להוצאת או ריסוק של האבנים.
• גידולי כיס מרה ודרכי מרה: אבחון (כולל לקיחת ביופסיות או הברשות מתוך דרכי המרה), הערכה טרום-ניתוחית (הערכת היקף המחלה והתפשטות לאברים סמוכים או פלישה לכלי דם), וטיפול אנדוסקופי במטופלים הסובלים מבעיות אלו ואינם נתיחים (הכנסת תומכנים לניקוז דרכי המרה, צריבה מקומית או החדרת חלקיקים רדיו-אקטיביים).
• מחלות מולדות של דרכי המרה: אלו הן מחלות, המתבטאות בהופעת ציסטות או הצטלקויות בדרכי המרה. אבחון, מעקב וטיפול מוקדם במקרים אלה, הם חשובים ביותר לאור השכיחות הגבוהה של סיבוכים זיהומיים, כבדיים והתפתחות סרטן דרכי המרה במטופלים הסובלים מבעיות אלו.
  מחלות אוטואימוניות של דרכי המרה: טיפול במחלות כרוניות כגון PBC ו- PSC, IgG4 cholangiopathy הגורמות נזק מצטבר לדרכי המרה.
  הפרעות בדרכי המרה לאחר ניתוחים: במקרים אלה, אבחון וטיפול מוקדם מונעים נזק בלתי הפיך וחוסכים ניתוחים מורכבים נוספים.

כיצד מטפלים במחלות דרכי מרה?

חסימה בדרכי מרה יכולה לגרום לדלקת הנקראת בשפה הרפואית כולנגיטיס. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת הינה אבנים שנוצרות בכיס המרה, נודדות אל דרכי המרה וגורמות לחסימה. הטיפול הראשוני בכולנגיטיס הינו באנטיביוטיקה בהמשך הוצאת אבנים וכריתת כיס המרה. הוצאת האבנים נעשית לרוב בדרך אנדוסקופית באמצעות פעולה הנקראת ERCP. בפעולה זו מגיעים למוצא צינור המרה למעי ומזריקים חומר ניגוד (יוד) לתוך דרכי המרה. תחת שיקוף רנטגן מתאפשרת הדגמה של כל העץ המרתי, איתור של אזור החסימה וטיפול בהתאם בריסוק והוצאת אבנים, הרחבת היצריות עם בלון והכנסת תומכנים (סטנט) במטרה לאפשר שחרור של החסימה ומעבר חופשי של המרה אל המעי.