טיפול בגלאוקומה - ניתוח פילטרציה

Filtration Surgery Trabeculectomy

מדוע מבוצעת הפעולה?

 

מחלת הגלאוקומה הינו שם שניתן לקבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראיה, ונובעות מלחץ תוך-עיני מוגבר. הסיבה לעלייה בלחץ קשורה לבעיה בניקוז הנוזלים מהעין החוצה. בגלל הפחתה בכמות הנוזלים המצליחים לצאת מהעין )דרך אזור עדין בעין הנקרא זווית העין), הלחץ התוך-עיני עולה. הלחץ הגבוה פוגע בעצב הראיה, פגיעה המתבטאת בנזק לסיבי עצב הראיה, שהנם אותם סיבים המובילים את אינפורמציית הראיה מהעין למוח.
ישנם סוגים שונים של גלאוקומה, כאשר "גלאוקומה של זווית-פתוחה" הינו הסוג השכיח ביותר. "גלאוקומה של זווית-פתוחה" לרוב אינה מורגשת כלל, ולכן מאובחנת בבדיקות שגרתיות של רופא עיניים, כממצא מקרי.
סוגי גלאוקומה נוספים, אם כי שכיחים פחות, כוללים: גלאוקומה של זווית-סגורה, גלאוקומה עם לחץ נורמלי, גלאוקומה מולדת וגלאוקומה משנית.
לאוקומה של זווית-פתוחה מופיעה לרוב מעל גיל 40, ושכיחותה עולה עם השנים. גורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה כוללים: בן משפחה הידוע כסובל מגלאוקומה (בפרט בן משפחה מדרגה ראשונה: הורה, אח\אחות), סוכרת, קוצר ראייה גבוה, ניתוחי עיניים בעבר ותרופות מסוימות, בעיקר סטרואידים.
כיוון שברוב המקרים בהם עולה הלחץ התוך עיני אין אנו חשים בכך, אין למחלה בשלביה הראשונים סימנים הגורמים לנו לפנות לרופא העיניים. לעתים קרובות המחלה מאובחנת רק כאשר נוצר כבר נזק מתקדם ובלתי הפיך לעצב הראיה.
לפיכך, מומלץ לכל אדם מעל לגיל 40 להיבדק אצל רופא העיניים באופן סדיר אחת לשנה, ואם יש לו גורמי סיכון למחלה יהיה צורך בבדיקות תכופות ומגיל מוקדם יותר. בדיקה יסודית של העיניים על ידי מומחה, יכולה לאתר את ממצאי המחלה הראשונים ולאבחנה בשלביה ההתחלתיים.


הטיפול בגלאוקומה

 

  • עיקר הטיפול בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני. הטיפול במחלה מתבסס על שלושה אמצעי טיפול עיקריים:
    טיפול תרופתי – בדרך כלל בטיפות ישירות לעין.
  • טיפול בלייזר - ביצוע פתח זעיר בקשתית העין בכדי לשפר מעבר נוזלים בתוך גלגל העין, הגברת ניקוז הנוזלים מהעין דרך הזוית או הפחתת ייצור הנוזלים בתוך העין.
  • טיפול ניתוחי - בניתוחים אלה יוצרים נתיב עוקף, שדרכו מנוקזים הנוזלים אל מחוץ לעין.

לרוב, יתקדם מהלך הטיפול בהדרגה מהטיפול התרופתי, דרך הלייזר ולבסוף באין ברירה תבחר האפשרות הניתוחית. עם זאת, קיימים מקרים בהם הסדר הזה לא יישמר


מהן התוצאות המצופות מהפעולה?


הצלחת ניתוח פילטרציה מגיעה עד 90%, ובמקרים שהניתוח לא הוריד את הלחץ מספיק ניתן לבצע ניתוח גלאוקומה נוסף. חולים רבים מצליחים להפחית, ולעיתים אף להפסיק, את התרופות להורדת לחץ לאחר ניתוח גלאוקומה.


כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

 

לאחר קבלת הסבר מהרופא אודות הבדיקה, בדיקות אלטרנטיביות קיימות וסיבוכים אפשריים של הבדיקה (נדירים), תתבקש לחתום על טופס הסכמה מודעת.

  • ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול בגלאוקומה:הטיפול הכירורגי השכיח ביותר נקרא "פילטרציה" (TRABECULECTOMY). בניתוח זה יוצר המנתח נתיב עוקף למערכת הסתומה, דרכו מנוקזים הנוזלים אל מחוץ לעין. שיעור הצלחת הניתוח גבוה (יותר מ-85%) והשימוש בתרופות מעכבות הצטלקות תוך כדי הניתוח, שיפר את שיעור ההצלחה לטווח הרחוק. ניתוח פילטרציה מבוצע לרוב בהרדמה מקומית בלבד. המנותח ער, אך אינו מרגיש כאב או אי נוחות משמעותית. במהלך ניתוח זה, יוצר המנתח פתח קטן בלובן העין (SCLERA) באזור החיבור עם הקשתית (IRIS) – האזור הנותן צבע לעין, ובכך מאפשר היווצרות של בועת ניקוז מתחת ללחמית (CONJUCTIVA - הקרום המצפה את לובן העין).
  • במקרי גלאוקומה קשים במיוחד, מבצעים ניתוח שונה, בו משתילים צינורית עם מסתם על פני גלגל העין, לניקוז הנוזלים מתוך העין.
  • ניתוח נוסף המבוצע במקרי גלאוקומה קשים, הוא הרס האיבר המייצר את נוזלי העין באמצעות "הקפאה" או "קריוטרפיה". ניתוח זה, יתבצע לרוב בעיניים חולות מאד - כאפשרות אחרונה להורדת הלחץ התוך עיני.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?


הפעולה מתבצעת בהרדמה מקומית בלבד.


כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?


20– 45 דקות.


מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?


ניתוח הגלאוקומה יעיל בהורדת הלחץ התוך עיני בכ–70%-80% מהמקרים. במקרים בהם הפתח שבוצע בעת הניתוח נסגר עם הזמן, דבר העשוי להתרחש אחרי ניתוחי גלאוקומה, ייתכן ויידרש ניתוח נוסף.
כמו לכל ניתוח, גם לניתוח פילטרציה קיימים סיכונים וסיבוכים. אלו כוללים: סיכון לזיהום בתוך העין, דימום, ירידה בחדות הראיה (טשטוש הראיה), כשלון הניתוח בהורדת הלחץ התוך עיני וצורך בניתוח או ניתוחים נוספים, צניחת עפעף, והתקדמות של קטרקט.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?


עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו סוכר ואוריאה לקראת הבדיקה.
אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיק את הטיפול כשבוע לפני הבדיקה. במידה וכן, יש להפסיק את הטיפול בהתייעצות רופא מטפל.


מה יקרה אחרי הניתוח?

 

שחרור מבית החולים אפשרי לרוב כבר ביום שלאחר הניתוח, אם הניתוח עבר ללא סיבוכים, ואם מצב המנותח מאפשר זאת. ברוב המקרים, קיים צורך במשחה, בטיפות אנטיביוטיקה, או בהזרקת אנטיביוטיקה לעין לאחר הניתוח, והפסקת הטיפול התרופתי ללחץ בעין המנותחת.


ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?


התחבושת שהונחה לאחר הניתוח תוסר לרוב לאחר כיממה מהניתוח. יש צורך בלבישת מגן עין בשעות הלילה לבערך חודששבוע מיום הניתוח. יש למרוח משחת סטרואידים בעין או לטפטף טיפות אנטיביוטיקה עם סטרואידים בעין המנותחת, במשך כחודש-חודשיים לאחר הניתוח.
בשבועות הראשונים לאחר הניתוח, יש להימנע מהרמה של משאות כבדים, התכופפות ופעילות מאומצת, עד להתייצבות הלחץ התוך-עיני והחלמה של העין. יתכן מעט כאב בעין בימים הראשונים לאחר הניתוח. כדור נגד כאבים (למשל אקמול או אופטלגין) יכול להועיל במקרים אלו. מומלץ להרכיב משקפי-שמש נגד תחושת אי-נוחות מאור.
בבדיקות חוזרות לאחר הניתוח בודק הרופא את אזור הניתוח (בעיקר את אזור בועת הניקוז), את המראה החיצוני של העין ואת הלחץ התוך-עיני. יתכן כי שבועות ספורים לאחר הניתוח, יהיה צורך בפתיחת תפרים שבוצעו בזמן הניתוח לצורך ניקוז טוב יותר של הנוזלים מהעין. בכל מקרה בו יופיע כאב פתאומי, ירידה חדה בראיה, אודם מתגבר או הפרשות עכורות מהעין, יש לדווח מיידית לרופא המטפל.


קישורים רלוונטיים באינטרנט

 

https://www.clalit.co.il

https://www.webmd.com