שחפת

שחפת היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י חיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis). 

רק חלק קטן (פחות מ 10%) מהאנשים שנדבקו בחיידק השחפת יפתחו מחלת שחפת במהלך חייהם. 

המחלה פוגעת בדרך כלל בריאות, אבל יכולה לפגוע גם באיברים אחרים בגוף, כגון מוח, כליות, עמוד שדרה. 

רק אנשים עם מחלת שחפת פעילה של דרכי הנשימה (ריאות או גרון ומיתרי הקול) עלולים להדביק אנשים אחרים.

ההדבקה היא מאדם לאדם, כאשר אדם עם שחפת פעילה של דרכי הנשימה (להלן חולה שחפת) משתעל או מתעטש ומפזר באוויר חלקיקי טיפות מזוהמים בחיידקי השחפת אשר נשאפים לדרכי הנשימה של אדם אחר. 

ההסתברות של אדם שנחשף לחיידק השחפת להידבק בחיידק תלויה בריכוז חלקיקי הטיפות המזוהמים בחיידקי שחפת באוויר, בזמן החשיפה ובדרגת הקרבה הפיזית בינו לבין חולה השחפת. 

אנשים העלולים להידבק בשחפת הם אלו שהיו בקרבתו של חולה שחפת (שחלקו את אותו חלל אויר איתו) ולמשך זמן ממושך של למעלה מ-24 שעות. אי לכך חשיפה במרפאות חוץ או במיון שהיא קצרה מ-24 שעות אינה מהווה סיכון להדבקה. 

התבחין מתבצע במטרה לבדוק אם נדבקת במהלך הנסיעה בשחפת, גם אם לא מופיעים אצלך סימני חולי. ביצוע תבחין טוברקולין מומלץ לנוסעים בני 6 חודשים ומעלה היוצאים למדינות עם שכיחות גבוהה של מחלת השחפת. 

מומלץ לבצע את התבחין לשתי קבוצות אוכלוסיה:

• ליוצאים לתקופה בת למעלה משנה למדינות שבהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה.
• לנוסעים עם סיכון מיוחד להידבק בשחפת (כגון עובדי בריאות שיעבדו במקצועם בחו"ל, חולים עם דיכוי חיסוני ותינוקות בגילאי 6-11 חודשים, כולל) הנוסעים לתקופה של 3 חודשים ומעלה.

השיטה המקובלת היא לבצע תבחין טוברקולין בשיטת 'מנטו'. בשיטה זו מזריקים לתוך העור כמות זעירה של תמיסת טוברקולין באזור האמה, ובודקים את גודל ההתקשות באזור ההזרקה (להלן 'תגובה') לאחר 48-72 שעות. אצל אנשים שנדבקו בחיידק השחפת תופיע תגובה לתבחין העור לאחר 48-72 שעות, ואילו אצל אנשים שלא נדבקו לא תופיע תגובה. 

הבעיה: עשויה להופיע תגובה עורית גם באנשים אשר נחשפו בילדותם לחיסון לשחפת (BCG) ולא נדבקו כעת בשחפת. בקבוצה זו של אנשים שחוסנו בעברם ב- BCG וכעת מציגים תגובה בתבחין עור ניתן לאשר שאכן מדובר בהדבקה בחיידק השחפת באמצעות בדיקת דם. 

לא כל אדם שנדבק בשחפת, יפתח מחלת שחפת. הסיכון לפתח מחלת שחפת הוא גבוה ביותר במהלך השנים הראשונות לאחר ההדבקה בחיידקי שחפת, והוא יורד לאחר מכן.

המצבים הבאים מגדירים אנשים שהם בסיכון מוגבר לפתח מחלת שחפת: 

מדוכאי חיסון (למשל נשאי ,HIV וחולי סרטן), תינוקות וילדים עד גיל 4 שנים, הדבקה בשחפת בשנתיים אחרונות, מחלות כרוניות (למשל סוכרת, אי ספיקה כלייתית). נשים בהיריון תקין ללא מחלות רקע, לא נמצאות בקבוצת הסיכון לפתח מחלה.

יעילותו של החיסון BCG כנגד שחפת ריאתית במבוגרים היא מוגבלת ביותר.

החיסון כן יעיל במניעת שחפת מפושטת ושחפת של מערכת העצבים המרכזית בתינוקות וילדים קטנים.

בארץ ניתן חיסון BCG רק לילודים וילדים ממשפחות 'עולים חדשים' ותושבים שאינם אזרחי ישראל המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה. 

ביה"ח נוקט מספר צעדים למניעת חשיפה וסיכון להדבקה:

• שוהים בלתי חוקיים בישראל מתקבלים ונבדקים בחדר יעודי ונפרד במיון נשים, עד להחלטה על עליה לחדר לידה או שחרור הביתה. 
• אם היולדת מיועדת ללידה, תעבור היא והמלווה שלה טרם העליה לחדר לידה צילום חזה לשלילה מוחלטת של שחפת ריאתית. במידה שצילום החזה אינו תקין ינקטו אמצעי הבידוד המתאימים. במידה וצילום החזה תקין יקבלו היולדת ובן זוגה אצעדה לבנה שתאפשר להם כניסה לבית החולים. לא תתאפשר כניסת מבקרים לביה"ח ליס ללא אצעדה. 
• הורים של ילדים המיועדים לאישפוז בבית החולים "דנה-דואק", יעברו גם כן צילום חזה לשלילת מחלת שחפת ריאתית. אם צילום החזה תקין יקבלו אישור כניסה לביה"ח. במידה שלא - לא יורשו להכנס. 
• מלווים של חולים המטואונקולוגים ומטופלי דיאליזה יורשו להכנס לביה"ח רק לאחר צילום חזה תקין.  
• במחלקות היולדות נעשה מאמץ להיענות לבקשת יולדות שאין ברצונן לשהות באותו חדר עם שוהים בלתי חוקיים.
  
  

על בסיס צעדים אלה בהם נקט בית החולים, אנו יודעים בביטחון שאין כיום סיכוי להיחשף לשחפת ריאתית בביה"ח "ליס" או "דנה-דואק". יש לציין, כי הדבקה בשחפת מתרחשת אך ורק בתנאים מיוחדים של שהייה ממושכת של 8 שעות לפחות, עם חולה בשחפת פעילה (לא נשא) באותו חדר.