טור אישי של ד"ר אורלי ברק, מנהלת ביה"ח השיקומי ובשביל"ם - בית החולים לשיקום פצועי מלחמה, המרכז הרפואי ת"א- איכילוב
אני עומדת בין בנייני איכילוב הגבוהים. על בניין אחד תולים את השלט החדש של "בשביל"ם", בית החולים לשיקום פצועי מלחמה, על גג הבניין שממול נוחת מסוק יסעור עם שלושה חיילים פצועים קשה. אני סומכת על האנשים שלנו שכל השלושה יגיעו אלינו לשיקום. עד הרגע הזה, הם נלחמו את המלחמה של כולנו. ברגע הזה מתחילה המלחמה האישית של כל אחד ואחת מהם. המלחמה לחזור לחיים.
מאז פרוץ המלחמה נפצעו מעל 4,500 איש במדינת ישראל, כמחציתם אנשי כוחות הביטחון. ההערכה הינה כי חלק נכבד מהם יזדקק לשיקום באשפוז וכמעט כולם יזדקק לסוג מסוים של שיקום, גופני או נפשי. לצערנו הצפי הוא לפצועים נוספים. מערכת השיקום במדינה כולה מונה כיום כ 950 מיטות שיקומיות, שבכמעט מחציתן כבר מאושפזים פצועי מלחמה. צריך לזכור שהצורך בשיקום פצועי מלחמה מצטרף לצורך השוטף בשיקום חולי שבץ, תאונות דרכים, מחלות אונקולוגיות ועוד.
באיכילוב עוד לפני המלחמה, פעלה מחלקת שיקום כללי בת 52 מיטות אשפוז ועוד 50 עמדות של אשפוז יום שיקומי. לאור הצפי לצורך משמעותי במענה שיקומי בעקבות המלחמה, הוחלט להרחיב את יכולות ביה"ח השיקומי, הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בציוד, כוח אדם, בינוי ואף נראות וחוויית המטופל. מחלקות השיקום הגריאטריות הועברו לאתרים חלופיים בבית החולים וכעת מוקדש בניין השיקום כולו, על כל 120 מיטותיו, לקליטת פצועי המלחמה. למיטות האשפוז מתווספות עוד 100 עמדות אשפוז יום (פי שתיים מבשגרה), מרפאות מומחים וTele-Rehabilitation (תמיכה ומעקב מהבית כשנדרש).
התפיסה השיקומית שלנו אומרת שהפצוע נכנס למעגל השיקומי מיד עם יציאתו מחדר הניתוח. מתאמת שיקום מלווה אותו לכל אורך האשפוז משלביו הראשונים, וביחד עם רופאי השיקום וצוות מקצועות הבריאות, תופרת לו את החליפה השיקומית המותאמת לו אישית. בין אם זה טיפול שיקומי במחלקה האורתופדית, אשפוז שיקומי, שיקום יום, מכונים ועוד.
המערך שלנו מותאם ומיועד לשיקום הפצועים המורכבים ביותר, שזקוקים לטיפול שיקומי במקביל להמשכיות טיפול כירורגי, אורתופדי, נוירוכירורגי ועוד. פצועים הזקוקים להדמיות מתקדמות ולהתערבויות ניתוחיות תכופות יעברו אותן, וימשיכו לבצע את התהליך השיקומי בין לבין ההתערבויות.
אבל אנחנו לא משקמים רק את הגוף. אנחנו שמים דגש משמעותי על השיקום הנפשי, בכל אמצעי השיקום הקיימים, לרבות אמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים חדשניים. ולבסוף, שלמעשה מתחיל מוקדם מאוד בתהליך, אנחנו דואגים לשיקום מקצועי ותעסוקתי, הקניית השכלה וכישורים שיאפשרו למשוקם לחזור לחיים פעילים, יצרניים ומשמעותיים.
אנחנו מרגישים חובה וזכות גדולה להיות שם בשביל הפצועים, אזרחים וחיילים, צעירים וזקנים, עד שישלחו לנו תמונות מזכייה באליפות, תינוק חדש במשפחה או טיול בחו״ל. עד שיחזרו לחיים!
ראיון עם מומחה
ראיון עם ד"ר אנה סג'ין, מנהלת מערך השיקום, בית החולים איכילוב
"אנחנו משקמים מטופלים עם כל סוגי הפציעות. אחרי טראומה, תאונת דרכים, לאחר ניתוחים, לאחר אירוע מוחי ועוד. הם יכולים להיות עם פגיעות שונות כמו פגיעה אורתופדית, נוירולוגית או וגם וגם".
"אנחנו דוגלים בשיטה של שיקום מוקדם ככל האפשר. מה הכוונה? מיד לאחר הניתוח והתייצבות מצב המטופל אנחנו חותרים להכנסתו לתהליך שיקומי, כל זה מתאפשר בגלל הסמיכות לבית חולים רב מערכתי ולעבודה בשיתוף פעולה עם המנתחים.
מחקרים בעולם הוכיחו שככל שההתערבות השיקומית מתחילה מוקדם יותר, התוצאה של השיקום תהיה טובה יותר. המושג המקובל כיום הוא Early rehabilitation – שיקום מוקדם, וזה מה שאנחנו יודעים לעשות וזה היתרון שלנו.
בישיבות הצוות שלנו משתתפים, יחד עם הצוות הרפואי של השיקום גם אורתופדים, נוירולוגים, נוירוכירורגים וכל צוות שנדרש למקרה הספציפי. יש פרוטוקולים כמובן, אבל כל מקרה הוא שונה והוא נידון על השולחן בפני צוות גדול".
"רופא שיקומי הוא רופא שעובר הכשרה ברפואה פיזיקלית ושיקום. ההכשרה כוללת סבבי אורתופדיה, נוירולוגיה ורפואה פנימית. זה מקצוע רב תחומי והרופאים נדרשים לדעת נוירולוגיה לא פחות מנוירולוג ואורתופדיה לא פחות טוב מאורתופד, וכן טיפול במטופלים אחרי השתלות, כירורגיה ומה לא. אסור לנו לשכוח את הרפואה וגם להתמקד בתחומים שספציפיים לאוכלוסיות שאנחנו משקמים. יש לנו כמה רופאים במחלקה שהם מומחים בנוירולוגיה ועשו התמחות נוספת בשיקום – מה שנותן שילוב יתרון מצוין בשיקום. כמו כן יש אורתופדים שעשו התמחות שנייה בשיקום".
"הרופאים והצוותים של כל מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, קלינאי תקשורת, עבודה סוציאלית ופסיכולוגים עובדים יחד ובקשר מלא עם הרופאים. אנחנו מטפלים בבן אדם עם כל הבעיות שלו ולא מטפלים רק בשבר ברגל. בן אדם ששבר את הרגל עבר טראומה והיכולת שלו להבריא קשורה קשר ישיר למצבו הנפשי. הכל עובד יחד בניהול של הרופא המשקם ובהתאמת הטיפולים הנדרשים. יש לנו גם טיפולים משותפים. למשל שהמרפא בעיסוק עובד עם הפיזיותרפיסטית וכן עם הרופאים".
"הפצועים שהגיעו אלינו מאז השבת ההיא הם ברובם פצועי ירי, כוויות, שברים מורכבים, פגיעה ברקמות רכות, פצעים מזוהמים, פגיעות עצביות, פגיעות בכלי דם ורסיסים שמפוזרים בגוף ויכולים לפגוע בעצבים ובאיברים שונים. מקרם רבים של טראומה רב מערכתית כולל נפשית. בשעות הראשונות של הפציעה האדם מגויס כדי לשרוד, אבל אחרי ההתאוששות מההרדמה והניתוח, הגוף מגויס לריפוי הפצע וכן הדרך להחלמה נפשית. הכל הולך יחד".
"יש אנשים שיש להם יכולת לעבור את הפציעה בדרך קלה יותר ויש מי שאין להם את היכולת לכך. כמו שלכל אדם יש סף כאב שונה. זה מאוד אישי ולכן בשיקום יש תכנית שמותאמת אישית לכל מטופל, לפי הטראומה, האישיות שלו והסביבה שתומכת בו".
"הוכח בעולם השיקומי שאדם שנמצאים לבדם במיטת חולים יחלימו פחות טוב ממי שיש סביבם משפחה עוטפת"
"אנחנו כמובן מאפשרים ביקורים והם מאוד חשובים בעינינו, אבל מנסים למנן אותם ולדאוג שהביקורים לא יפגעו בטיפולים".
"אני לא זוכרת ממלחמות עבר טראומה כל כך קשה אצל כל כך הרבה אנשים כמו באירוע הזה. מהסיפורים שאנחנו שומעים מהפצועים – חיילים, שוטרים ואזרחים - זאת טראומה חריפה המפתיעה בעוצמתה שלפעמים אפילו לצוות היה קושי להכיל אותה. לא היה דבר כזה. היו טראומות של חיילים, אבל פגיעה כזאת באזרחים לא מוכרת לי. אני כרופאה למדתי בשבוע הראשון למלחמה שאין פצוע קל באירוע הזה".
"בימים הראשונים הגיעו פצועים שחלקם היו עם פצעים או שברים לא מורכבים, אבל הפגיעה הנפשית בהם קשה והם צריכים לקבל את אותה מעטפת וטיפולים של פצועים קשה יותר, רק בגלל ממדי האירוע הקשה הזה. אשפזנו לאחרונה אישה פצועה שהחליטה להשתחרר ואחרי כמה ימים בבית הבינה שהיא לא יכולה לעבור את זה לבד. ולכן אני אומרת שאין באירוע הזה פצוע קל. חייבים לתת לכל פצוע, אפילו הקל שבקלים מהאירוע הזה, להתאושש מהטראומה החריפה והקשה הזאת".
"השלב הבא הוא מעבר למסגרת של שיקום יום, מסגרת שאינה כוללת לינה בבית החולים. מגיעים כל יום או כמה פעמים בשבוע לבית החולים לפגישה עם פסיכולוגים, טיפולים קבוצתיים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת וממשיכים את השיקום תוך כדי החיים בבית. אנחנו גם בונים תכנית של סיוע למטופלים בשיקום תעסוקתי – לעזור להם להשתלב בשוק העבודה ובלימודים".
