פסיכיאטריה ובריאות הנפש

טראומה מינית

סוגי הטיפולים במרכז לטם
דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

גם שנים אחרי הפגיעה, יש בכוחו של טיפול נפשי להקל ואף לתרום לרווחתם הנפשית של נשים וגברים שסובלים מההשלכות של פגיעה מינית שעברו. הקשר הטיפולי מהווה מרכיב חשוב ביותר בתהליך ההחלמה של נפגעי טראומה מינית ובאמצעותו ניתן להתמודד טוב יותר עם ההיסטוריה הטראומטית וליצור מציאות בינאישית חדשה. במרכז לטם מתאימים תוכנית טיפולית יחודית עבור כל אחד ואחת מהמטופלים.

טיפול פרטני מותאם למצב הפוסט-טראומטי ולהפרעות דיסוציאטיביות

הגישה הטיפולית הרווחת היא פסיכודינמית-התייחסותית. במרכז לטם רואים את התהליך הטיפולי כמפגש בין שני אנשים (שני סובייקטים) התורמים/ות באופן הדדי להתפתחות התהליך הטיפולי ומאפשרים שיח פתוח, תוך מודעות להבדלים, לדמיון, ולהשפעה הדדית, ותוך לקיחת אחריות של כל אחד מהם. הקשר הטיפולי שמתהווה בטיפול מאפשר למטופל/ת לבחון דפוסי תקשורת וקשר המושפעים מאירועים מן העבר ולאפשר יצירת דפוסי קשר יעילים ובריאים יותר עבור המטופל/ת. בעבודה משותפת זו, נעשה עיבוד של החוויות הטראומטיות והשלכותיהן. כמו כן, הקשר הטיפולי מאפשר למטופל, או המטופלת, להתבונן בעולמם הפנימי, להבין את עצמם טוב יותר, להכיר בכוחותיהם, ולאפשר להם להרחיב את אפשרויות הבחירה בתחומים שונים בחייהם.


טיפול תרופתי פסיכיאטרי

במרכז לטם ניתן לקבל טיפול תרופתי לאחר התייעצות ותוך כדי ליווי על ידי רופאה פסיכיאטרית מומחית בתחום הטיפול בטראומה מינית ובתיאום עם המטפל/ת. הניסיון הקליני העלה שלעיתים קרובות טיפול תרופתי יכול להקל מאד על הנפגע/ת ולקדם את התהליך הטיפולי. עם זאת, למרות שתרופות יכולות להועיל, הן לא מהוות תחליף לטיפול בלטם ונטילתן אינה תנאי לטיפול. מטופל או מטופלת אשר לא יהיו מעוניינים לקבל טיפול תרופתי יוכלו להמשיך בטיפול (מלבד מקרים שבהם תהיה המלצה אחרת).


טיפול זוגי

מערכות זוגיות בכלל ושל נפגעות טראומה מינית בפרט מאופיינות בדינמיקה המשחזרת דפוסי קשר טראומטיים. בתוך דפוסים אלו מתגלים קשיים שונים בתחומים של מגע, אינטימיות, מיניות, תקשורת, אמון ועוד. למרות זאת ובו בזמן, במרכז מאמינים שבזוגיות העכשווית של הנפגעת טמון גם הפוטנציאל לשבירת השחזורים ולהרחבת הנרטיב המועדף על שני בני הזוג. הנרטיב הוא האופן בו כל אחד מאיתנו מספר לעצמו את סיפור חייו ומעניק לו משמעות. בעבודה הזוגית, הנרטיב המועדף יכלול בתוכו לא פעם ערכים, שאיפות וכוונות זוגיות אשר לעיתים סותרות ומנוגדות למה שהוביל ואפיין את הטראומה (לדוגמא: שוויון בכוחות, פתיחות, אמון, כבוד וכו').

במרכז לטם מציעים התערבות קצרת מועד עבור המטופלים ובני/בנות זוגם כדי להגביר את המודעות וההבנה ההדדית, כך שיוכלו לפתח קשר שאיננו משחזר דפוסי קשרים פוגעניים מהעבר, אלא מבוסס על קרבה, אמון, הדדיות ותקווה.


טיפול מיני

נשים וגברים שנפגעו מינית בעברם עלולים לסבול מקשיים בתחום המיני בעקבות הפגיעה שעברו. הטראומה שעברו עלולה להשפיע על היכולת שלהם ליהנות ממין ולקיים קשר בעל אופי מיני. כמו כן, הם עלולים לסבול מקשיים בתפקוד המיני שישפיעו על מערכות היחסים שלהם ועל איכות חייהם. במרכז לטם משלבים טיפול בתחום המיני במסגרת הטיפול הפרטני בהתאם לצרכים ולרצונות של המטופל/ת.


טיפול קבוצתי

במרכז לטם מתקיימות קבוצות דינמיות, קבוצות לשיפור מיומנויות לפי הגישה הדיאלקטית התנהגותית – DBT, קבוצת מיומנויות להתמודדות עם הפרעה דיסוציאטיבית מורכבת וקבוצות לנשים שנפגעו מינית בעברן וסובלות מהפרעות אכילה.
הטיפול הקבוצתי ניתן רק למי שמטופל במרכז באופן פרטני, והוא מוצע למטופל/ת על פי שיקול דעת מקצועי של צוות המטפלים. 


טיפול נוירופידבק

מהו טיפול נוירופידבק Neurofeedback- ? 
שיטת הנוירופידבק פותחה מתוך הבנה של המנגנונים המוחיים המעורבים בחוויות רגשיות.  שיטה זו מבוססת על יצירת שינוי במנגנון של הפעילות המוחית העומדת בבסיס קשיים רגשיים שונים כמו ויסות רגשי, עוררות יתר, הצפה רגשית, ותנודות במצב הרוח.  טיפול זה מסייע למטופלת ללמוד, לאמן ולשלוט בגלי המוח שלה באמצעות מתן משוב ("פידבק") חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית, ומשוב שלילי בעקבות סוג פעילות שאינו רצוי. בטיפול זה מתמקדים בפעילות מאזור במוח הקרוי "אמגידלה" אזור מרכזי וחשוב במערכת הרגשית במוח. אזור זה מקושר עם קשיים בויסות רגשי ותגובות נוספות אחרי טראומה כמו הפרעות חרדה, קשיי שינה, שינויים בחשיבה ובמצב הרוח.
הפיתוח של שיטה זו התבצעה במעבדה לתפקודי מוח בבית החולים איכילוב והיא ייחודית בשל האפשרות שלה לה לאמן את המרכז הרגשי במוח. הטיפול הוא יעיל ובטוח, ונמצא שמסייע לסובלים מפוסט-טראומה להתמודד עם קשיים במישורי חיים רבים ובכך מוביל לשיפור תפקודי. מטופלים מדווחים כי חווית הטיפול הינה חוויה נעימה ומלמדת, וכי הם נעזרים באסטרטגיות שרכשו גם מחוץ לאימון- למשל בהירגעות בסביבות מלחיצות ביומיים וכן בהירדמות ובשינה. 
באופן כללי, נוירופידבק הינה טכניקה המבוססת על רישום הפעילות החשמלית במוח, באמצעות אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) (כפי שגם נמדדת בבדיקות נוספות כמו מעבדות שינה). רישום זה נמדד באמצעות כובע עליו משובצות שלוש אלקטרודות. אלו קולטות את הפעילות החשמלית במוח ומחזירות פידבק לגבי פעילות זו דרך מסך מחשב באופן ידידותי ופשוט.  האלקטרודות קולטות את הרישום מהמוח ואינן משדרות או מעבירות כל אות למוח. 
טיפול זה ניתן ללא עלות במסגרת מחקר דרך מרכז לטם. ניתן להשתתף בו בנוסף לטיפולים השוטפים המתקיימים במרכז.

גישות טיפוליות

  • טיפול פרטני מעמדה התייחסותית - העמדה ההתייחסותית תופסת את התהליך הטיפולי כמפגש בין שני אנשים (שני סובייקטים) התורמים/ות באופן הדדי להתפתחות התהליך הטיפולי ומאפשרים שיח פתוח, תוך מודעות להבדלים, לדמיון, ולהשפעה הדדית, ותוך לקיחת אחריות של כל אחד מהם. הקשר הטיפולי שמתהווה בטיפול מאפשר למטופל/ת לבחון דפוסים של תקשורת וקשר המושפעים מאירועים מן העבר ולאפשר יצירת דפוסי קשר יעילים ובריאים יותר עבור המטופל/ת. באמצעות עבודה משותפת זו נעשה עיבוד של החוויות הטראומטיות והשלכותיהן.  

  • טיפול דיאלקטי התנהגותי -DBT - טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT, הוא גישה טיפולית שפותחה ע”י הפסיכולוגית האמריקאית מרשה לינהן (Marsha Linehan, Ph.D). טיפול ה-DBT נועד לעזור לאנשים הסובלים מקשיים בוויסות הרגשי (שחווים עוצמת רגשות גבוהה, תנודתיות רבה במצב הרוח ובהתנהגות ו/ או פגיעות רגשית גבוהה) ומתקשים לשמר מצב רגשי מאוזן יחסית. קושי בוויסות רגשי עלול לגרום להפרעה בשטחי חיים שונים כמו למשל: מצב רוח, התנהגות, קשרים עם אנשים, תחושת הזהות ודרכי חשיבה. קשיי ויסות עלולים לפגוע בתפקוד ולהוביל לתגובות אימפולסיביות, לתנודות רגשיות קיצוניות, למערכות יחסים בעייתיות, להתנהגויות של פגיעה עצמית, לחרדות, לדיכאון, לקשיים הקשורים לרגשות של כעס, ריקנות, בלבול ועוד. לעתים קרובות, אנשים עם קשיים בוויסות הרגשי סובלים גם מהתמכרות לסמים ו/או לאלכוהול, מהפרעות אכילה, מהתנהגות עבריינית, מהימורים, מבזבוז כסף וכן מקושי להתמיד בעבודה ו/או בלימודים.
    הטיפול הדיאלקטי התנהגותי מכוון לשינוי דפוסים של התנהגות בלתי יעילים והרסניים ולהפחתת התנהגות של פגיעה עצמית. העבודה הטיפולית מתמקדת בהגברה של מודעות ומתן תוקף לרגשות, לתחושות ולדפוסי חשיבה של המטופל/ת. בנוסף לכך, הטיפול משלב לימוד של מגוון מיומנויות החיוניות לוויסות, לתקשורת בין אישית, ולשיפור איכות החיים של המטופל/ת.

  • טיפול בשיטת Somatic Experiencing) SE) - שיטת ה-SE פותחה מתוך ההבנה שבאירועים טראומתיים מערכת העצבים מתפקדת באופן הישרדותי לפי דפוסים של לחימה, בריחה, ניתוק או עילפון. עוצמת החוויה הטראומטית, מידת ההפתעה וחוויה של אימה וחוסר השליטה מאתגרים את יכולות האדם בכלל, ומערכת העצבים בפרט, להכיל את האירוע ולהתמודד איתו. במקום זאת, כילדים או כמבוגרים, אנו נותרים 'תקועים' במצב הישרדותי, ללא היכולת לווסת את עצמנו.
    ברמה הפיזיולוגית, בתגובה הישרדותית תקינה, מופקת אנרגיה עוצמתית לצורך של בריחה (flight), לחימה ((fight, ו/או קיפאון (freeze). אנרגיה זו מווסתת באופן טבעי על ידי השלמת פעולת ההישרדות (תנועות לחימה או בריחה) ו/או על ידי העברת מסרים בין אזורים מוחיים (מהניאו-קורטקס לאמיגדלה) שהסכנה חלפה והאנרגיה מתפנה ממערכת העצבים בצורה של הופעת גלי חום, בהזעה, ברעד, בפיהוקים, בנשימות ובצורות נוספות.
    לעומת זאת, באירוע שבו הגוף נערך לתגובה הישרדותית כמו לחימה ו/או בריחה וקיפאון/עילפון, מבלי שניתנת ההזדמנות להשלים את התגובה הפיזית, החוויה 'נרשמת' והאנרגיה העוצמתית נכלאת במערכת העצבים שלנו.  אנרגיה כלואה זו מגבילה את טווח התגובות למצבי לחץ ומביאה להיווצרות של סימפטומים גופניים, רגשיים והתנהגותיים המגבילים את התפקוד ביומיום ומקשים עליו.
    בשיטת ה- Somatic Experiencing, ניתנת תשומת לב לתחושות, בשילוב עם המחשבות, הרגשות והקשר עם הסביבה. אנו נזכרים ביכולת המולדת שלנו לתרגם רגשות ומחשבות לשפת התחושות ומאפשרים למערכת העצבים ולתנועה להשלים את הפעולה ההישרדותית שנכלאה בגוף. באופן זה, ניתן לשלב ולהכיל מחדש את האירועים בדרך שאינה טראומטית, וכך לפנות מרחב להתמודד עם החיים באופן מווסת, מותאם ואינטגרטיבי. 

  • הטיפול הנרטיבי - הגישה הנרטיבית הינה גישה טיפולית שפותחה על ידי מייקל ווייט ז"ל מאוסטרליה ודייוויד אפסטון מניו זילנד. גישה זו שמה במרכז את האדם כמוביל את חייו על-פי הידע שלו, כוונותיו והייחודיות שלו, ערכיו, מחויבויותיו, חלומותיו ושאיפותיו. הגישה מכירה בהשפעות של נורמות חברתיות, תרבותיות ומשפחתיות על חיי אנשים ומאפשרת בחינה של עמדת האדם (כמו גם של הזוג, המשפחה, הקהילה) כלפיהם. הגישה רואה ביחסים בינאישיים מוקד השפעה מרכזי על האדם ומכירה בחשיבותם בטיפול.
    בטיפול הנרטיבי בנפגעות ובנפגעים של טראומה מינית, המטפל עוזר לקליינט לבחון, להעריך ולשנות את יחסיו עם ההשפעות של הטראומה על חייו. במקביל לחשיבות של סיפור הטראומה והשפעותיה, בגישה זו דואגים לייצר קונטקסט המעודד הקשבה גם לסיפורים אחרים;סיפורים הכוללים את הזהות המועדפת של הקליינט - התקוות, השאיפות, הערכים, היכולות, הכישורים והאנשים החשובים בחייו.

  • טיפול קבוצתי בהתמודדות עם הפרעה דיסוציאטיבית מורכבת - שימוש בהגנות דיסוציאטיביות הוא אחת הדרכים השכיחות שבהן ילדים שורדים פגיעה מינית מתמשכת בילדות. הגנות אלו של ניתוק עוזרות לילד/ה שנפגע/ת לשרוד נפשית הצפה של אירועים טראומטיים חוזרים ונשנים ומאפשרות את המשך ההשתלבות התקינה והעמידה במשימות ההתפתחותיות הנורמליות של הילדות. פעמים רבות, הגנות דיסוציאטיביות אלו מתקבעות כארגון אישיותי היוצר בבגרות סימפטומים דיסוציאטיביים. סימפטומים אלה מסבים סבל רב ופוגעים בתחומי חיים נרחבים.
    הסימפטומים כוללים: הפרעות קשות בתחושת הזהות, בעיות בזיכרון ובריכוז, אובדן זמן,  קהות רגשית מחד והצפות רגשיות מאידך (למשל התקפי חרדה, סיוטים, פלשבקים ועוד), הפרעות שינה חמורות, חוויות שעשויות להיות מבהילות כמו תחושות שהמציאות המוכרת הופכת לא מוכרת, אובדן זמני של תחושה  באזורים שונים בגוף ועוד. לצד הסבל הרב, תופעות אלו מקשות לעיתים על השתלבות תקינה ועל האפשרות למימוש עצמי.
    במרכז לטם אומץ מודל להתערבות קבוצתית שפותח ע"י סוזט בון ועמיתיה, שצברו ניסיון רב בטיפול בנשים שנפגעו מינית במרפאת הטראומה שלהם בהולנד ובנורבגיה. המודל נועד לעזור לנשים הסובלות מהפרעות דיסוציאטיביות שונות. (טרם פותח מודל דומה לעבודה עם גברים).
    בבסיס המודל, לימוד והבנה מעמיקה של ההפרעות הדיסוציאטיביות והקשר שלהן לטראומות בילדות, הבנת הסימפטומים וזיהוי חלקים באישיות שנחווים כמפוצלים ומנותקים, כמו גם זיהוי והכרה של הטריגרים המפעילים אותם. בהמשך, נלמדות מיומנויות לשליטה בדינמיקה של העולם הפנימי, בדרך של הידברות ומשא ומתן פנימי בין חלקים מפוצלים של האישיות.   

  • טיפול באמנות - אירועים טראומטיים המתרחשים בילדות המוקדמת מאוחסנים כזיכרון תחושתי וחזותי ופחות כזיכרון מילולי. הטיפול באמנות מאפשר גישה בטוחה ומכילה לאותם זיכרונות לא מילוליים, שלא עברו תהליך של הסמלה. תהליך העבודה עם חומרי יצירה בטיפול מקנה מידה של מרחק מהטראומה, תחושת שליטה עליה, כמו גם מרחב בטוח לביטוי של המטען הרגשי, שיקופו והכלתו.  הביטוי הוויזואלי מאפשר גם תהליך של סימבוליזציה של חומרים נפשיים גולמיים שלא עברו עיבוד. בנוסף, בעזרת העבודה היצירתית נרכשת מיומנות להרגעה וויסות עצמי.

  • טיפול רגיש תרבות - הטיפול במרכז לטם שואף להיות רגיש לשונות התרבותית של המטופלות והמטופלים ולהבדלים ברקע התרבותי, אתני, דתי, פוליטי ומגדרי. מודעות ורגישות זאת תאפשר להתאים את הטיפול באופן שיתייחס לרקע התרבותי-חברתי שלהם.

  • טיפול רגיש תרבות למגזר החרדי - מרכז לטם פותח את שעריו לציבור הנשים החרדי והדתי שעברו טראומה מינית. המרכז מכיר בחשיבות של הדת, ההלכה והקהילה בחייהן של המטופלות ונותן כבוד לערכיהן ולסמכות הרוחנית אליו הן משתייכות. במרכז מעניקים תשומת לב להבדלים השונים הקשורים לדת ולרוחניות שמשפיעים על חיי המטופלות וחשובים להן. הצוות במרכז מאמין ביצירת שיתוף פעולה עם הסמכות הרוחנית אליה המטופלת משתייכת, אם היא תרצה בכך. כמו כן, המרכז שומר על פרטיות ודיסקרטיות בקשר עם המטופלת.
    הצוות במרכז לטם מכיר במורכבות הנוספת שעימה מתמודדת נפגעת טראומה שהינה חרדית וער לסוגיות השונות שעשויות להתעורר בטיפול ובחייה של המטופלת מתוך פתיחות לצרכיה השונים ולדעת התורה המנחה אותה.

  • בִּיבְּלִיוֹתרפיה – טיפול באמצעות סִפרות - הטיפול הביבליותרפי הניתן במרכז לטם מתבסס על הגישה ההתייחסותית שמכירה בתהליך הטיפולי כמרחב להתרחשות של תהליכים רגשיים בין שני אנשים. בביבליותרפיה ניתנת אפשרות לצרף למפגש בין המטופל/ת למטפל/ת גם טקסט כתוב, מתוך כוונה להגדיל את המרחב הרגשי הזה. התפישה העומדת בבסיס הביבליותרפיה היא שמפגש עם טקסט ספרותי בכלל, ובהקשר הטיפולי בפרט, יכול לפתח את היכולות של האדם להביא את עצמו ליידי ביטוי דינמי ומתפתח. כמו כן, המפגש עם הטקסט מאפשר לאדם להגדיל את יכולת התנועה שלו במרחב המתקיים בין עולמו הפנימי לבין סביבתו החיצונית (בהתמודדות עם נסיבות החיים, בתקשורת בינאישית ובנקודות חיבור נוספות בין אדם לסביבתו).
    האינטראקציה עם הטקסט בטיפול יכולה להיעשות בדרך של קריאה של שיר או סיפור קיים ו/או בדרך של כתיבת טקסט של המטופל/ת. בכל דרך, מוקד העניין הטיפולי הוא לאפשר למטופל/ת להגיב לטקסט מתוך מקום של שליטה ובחירה, בהתאם לסגנון אישיותו, או אישיותה, הייחודי. השיח הטיפולי המתקיים בתוך כך מכוון הן לביטוי והן לעיבוד של תהליכים רגשיים וקוגניטיביים המתרחשים בעולם של המטופל/ת (רגשות, מחשבות, דרכי התמודדות במצבים שונים, תפיסות עולם, תפיסת הזהות העצמית ומרכיבים נוספים באישיות).

שאלות ותשובות

תקיפה מינית היא שם כולל לקשת רחבה של מעשים בעלי אופי מיני, הנעשים בניגוד לרצונו החופשי של אדם, ללא הסכמתו ושלא מבחירתו ו/או לחילופין, ו/או תוך ניצול חולשתו.

פגיעה מינית בילדים מוגדרת כהתנהגות בעלת אופי מיני; בין אם היא נעשית למעשה או רק נרמזת; בין אם קיים איום מפורש או לא; ובין אם הדבר נעשה בניגוד לרצון הקטין/ה או בהסכמה.
התנהגות בעלת אופי מיני יכולה להיות כל התנהגות מחשיפה של אברי מין ועד לקיום יחסי מין שמופנית כלפי ילד/ה באמצע גיל ההתבגרות או צעיר/ה יותר על ידי אדם מבוגר ממנו/ה (שיכול להיות בעצמו קטין).

תקיפה מינית בבגרות היא אקט בעל אופי מיני שנעשה ללא הסכמה חופשית של שני הצדדים ו/או תוך ניצול של פערים בעמדות כוח ו/או ניצול יחסי מרות.

פגיעה מינית נחשבת גילוי עריות כאשר התוקף הוא בעל קשר דם או קרבה משפחתית לקורבן.

הטרדה מינית היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני שבו אחד הצדדים אינו מסכים לה מרצונו החופשי, כגון: סחיטה בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסויות מיניות חוזרות לאדם, התנהגות מבזה ומשפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. ההתנהגות יכולה להיות מפנית כלפי:
1. קטין או חסר ישע – תוך ניצול יחסים של מרות, תלות, חינוך או טיפול. 
2. מטופל במסגרת טיפול נפשי או רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל.
3. עובד במסגרת יחסי עבודה, או אדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.

תקיפות מיניות שכיחות במידה רבה מכפי המקובל להניח.  על פי נתונים מהעולם המערבי, אחת מכל ארבע נשים ואחד מכל חמישה גברים היו קורבן לפגיעה מינית בילדותם. אחת מבין שבע נשים ואחד מכל אחד עשר גברים היו קורבן לגילוי עריות.
ממצאים אלה דומים בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדלים של גיל, גזע, דת, מעמד סוציו-אקונומי או רמת הדתיות/שמרנות.

תקיפה מינית היא חוויה המעמתת את הנפגע או הנפגעת עם מצב קיצוני של חוסר ישע ואימה, ועל כן מערערת את תחושת הביטחון הקיומי בעולם כמו גם את האמון באחרים.
תקיפה מינית ממוטטת את מערכות ההתמודדות הרגילות המעניקות לאדם הרגשת שליטה, תחושת שייכות, ותחושת משמעות.
תקיפה מינית מביאה לעתים קרובות לשינוי עמוק בנפגע/ת. אחרי הפגיעה, הקרבן אינו/ה אותו/ה אדם שהיה קודם. שינוי זה ישפיע על כל תהליך ההתפתחות של הנפגע/ת ועל מבנה האישיות.
האירועים הטראומטיים מחוללים שינויים עמוקים ועמידים בעוררות התחושתית של הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. יתר על כן, הפונקציות המנטליות והפיזיות האלה של האדם, הפועלות בדרך כלל בשילוב ובתיאום, עלולות להתנתק זו מזו ולפעול ללא תיאום, כתוצאה מאירועים טראומטיים מסוג זה.

נפגעים ונפגעות רבים מפתחים בעקבות הפגיעה המינית סוגים שונים של הפרעה-פוסט-טראומטית.
ניתן להבחין בין שני סוגי מצבים עיקריים:

אירועים חד פעמים עלולים לגרום להפרעה פוסט טראומטית, ואילו אירועים טראומטיים מתמשכים עלולים לגרום להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית מורכבת ולהפרעות דיסוציאטיביות.

נשים וגברים שנפגעו מינית בילדותם סובלים לעיתים קרובות ממגוון רחב של קשיים הפוגעים באיכות חייהם. טיפול נפשי מסייע  לאדם להבין טוב יותר את המחשבות, הרגשות, וההתנהגות שלו, ולהפחית את הסבל  הכרוך בהם במידה שיבחר. הטיפול יאפשר לך ללמוד להחזיר לעצמך תכונות שהפגיעה המינית גזלה ממך, כמו תחושה של בטחון וערך עצמי ו אמון בסיסי באחרים ובעולם.

נדרש אומץ רב כדי לזהות את הבעיות הללו ולהכיר בהן ולחפש עזרה. ההחלטה להתחיל טיפול היא צעד גדול לקראת החלמה. לא מדובר בתהליך קל או מהיר. נדרשים זמן, השקעה רגשית, כוחות נפש וסבלנות על מנת להחלים מההשלכות של הטראומה המינית.

הזמן המוקצב לטיפול במרכז לטם הוא עד שנה. אולם משך הטיפול תלוי, בין השאר, ביכולות שלך ובצרכים האישיים שלך. המטפל/ת שלך ידון/ תדון איתך בנושא משך זמן הטיפול, בשלבים שונים של הטיפול. בעוד שישנם אנשים הנזקקים רק למספר פגישות, ישנם אחרים הזקוקים לזמן ממושך יותר על מנת להתמודד עם מה שמטריד אותם. המטופלים מחוייבים להגיע לכל פגישה. לא נוכל להמשיך לטפל במטופלים שיעדרו מיותר משתי פגישות ברצף, או ירבו באיחורים והעדרויות.

הטיפול במרכז לטם מסובסד על ידי המדינה. יתכן שבעתיד לפעילות מסוימת במרכז תהייה עלות סמלית. קבלת הטיפול מותנית בהגעה רציפה לפגישות הטיפוליות, ובשיתוף פעולה בתהליך הטיפולי. 

על כל המידע הנמסר למרכז לטם חל חסיון רפואי. זאת אומרת שלא יימסר מידע כלשהו אודות הטיפול ואודותיכם ללא הסכמתכם, מלבד מצבים בהם המטופל/ת מהווה איום לעצמו/ה או לאחרים, במקרים שנודע לנו על התעללות בילד או בקשיש. או במקרה שהתרשומת הרפואית/טיפולית שלך תידרש על פי צו של בית משפט, אנו ניידע אותך ונעבוד איתך על מנת להחליט כיצד לפעול.

במרכז לטם אין שירותי שמירה על ילדים בזמן הפגישות ולא ניתן להשאיר ילד ללא השגחה באזור ההמתנה.

טעות רווחת בציבור היא שרק נשים נפגעות מינית. בשל טעות זו, גברים שנפגעו מינית חשים לעיתים קרובות בודדים מאד, חוששים לשתף אחרים במה שקרה להם ונוטים להכחיש את עובדת פגיעתם. לכן, הם גם פחות מדווחים על כך. כל אדם, צעיר או מבוגר, הטרוסקסואל או הומוסקסואל עלול להיות קורבן של תקיפה מינית. ילדים, נערים וגברים דואגים הרבה פעמים מתגובת הסביבה במקרה שיגלו שנפגעו, ומהאופן שבו התקיפה השפיעה על גבריותם.

אם עברת פגיעה מינית בעברך, יתכן שאתה מרגיש בלבול ותוהה האם העובדה שהותקפת מינית השפיעה על זהותך המינית, או שזה מה שאחרים יחשבו עליך. אתה עלול לחשוב שבגלל שאתה גבר, היית צריך להגן על עצמך. מחשבה כזאת יכולה לגרום לך להרגיש חסר אונים, ללא  כוח, או חסר שליטה, ויתכן שתחוש שהגבריות שלך לא תקינה.

חשוב להדגיש כי תקיפה מינית או התעללות מינית היא פשע של אלימות וכוח ולא של תשוקה ומיניות. לכן אין זה נכון שתקיפה מינית כנגד ילדים, נערים או גברים מתרחשת בעיקר על ידי גברים הומוסקסואליים.
הרבה מהרגשות שגברים שנפגעו מרגישים זהים לאלה שנשים נפגעות מרגישות: אשמה, פחד, חוסר אונים וכו'. כגבר יכול להיות שתזדקק לתמיכה מיוחדת. במרכז לטם, תוכל לקבל את התמיכה והחיסיון להם אתה זקוק.

  • נשים וגברים מגיל 18 ומעלה, שנפגעו מינית בעברם וסובלים מההשלכות של הפגיעה המינית. סוג הפגיעה המינית יכול להיות: פגיעה שהתרחשה בתקופת הילדות או בגיל ההתבגרות, פגיעות מיניות בבגרות.
  • פונים שעל פי ההערכה הראשונית, עולה כי מוקד הטיפול המרכזי שלהם הוא ההשלכות של הפגיעה המינית ולא תחום אחר (אלימות, הורות וכד').
  • פונים שנמצאו בעלי יכולת ומוטיבציה לעמוד בתנאי הטיפול ובתהליך הטיפולי.
  • הטיפול מוגבל לשנה אחת. אפשרות הארכת תקופת הטיפול תישקל במצבים מיוחדים על ידי מנהלת המרכז והצוות הטיפולי.
  • פונים עם מוגבלות פיזית יוכלו להתקבל לטיפול במרכז אם קיימת ניידות מספקת על מנת להגיע עצמאית למרכז.

  • נשים או גברים עם רמת תוקפנות שמסכנת את הנוכחים במרכז ו/או את רכושו. במקרה של ביטוי תוקפנות במרכז, הטיפול יופסק באופן מידי וללא דיחוי.
  • מי שאובחנו ונמצאים במצב פסיכוטי פעיל, אשר מצבם הנפשי אינו מאפשר פניות להתמקד בעבודה הטיפולית ולהיתרם מהטיפול. 
  • פונים עם התמכרות פעילה לחומרים פסיכואקטיביים.  במקרה ובמהלך הטיפול תהיה חזרה לשימוש קבוע, יופסק הטיפול והמטופל יופנה לגמילה. חזרה לטיפול תבחן בהתאם להערכת הצוות המטפל. 
  • פונים הסובלים מהפרעות אכילה קשות ברמה המסכנת חיים לא יוכלו להתקבל לטיפול במרכז. כדי להתקבל לטיפול במרכז, יש לקבל טיפול בהפרעת האכילה במרכז המתמחה בתחום. מקרים בודדים יתקבלו, לאחר בדיקה מעמיקה והבניית תוכנית טיפול, אם יתברר שכל ניסיון טיפולי אחר נכשל.
  •  גברים ונשים שפגעו מינית לא יוכלו להיות מטופלים במרכז, גם אם נפגעו מינית בעצמם בעברם. פונים אלה יופנו למסגרות אחרות המתמחות בטיפול בפוגעים.

הפניה לטיפול במרכז

הפניה יכולה להיות פניה עצמית או פניה ע"י גורם טיפולי, רפואי או מהרווחה. יחד עם זאת, כל מי שמעוניינים בטיפול צריכים לפנות במייל באופן אישי כדי להתחיל את תהליך הקליטה.
יש ציין כי גם אם הפונה עונה על כל הקריטריונים המוזכרים לעיל, הצוות הטיפולי יערוך הערכה מקצועית ויכריע לגבי מידת ההתאמה של הפונה לטיפול.
במרכז לטם ניתנים טיפולים בשפות: עברית, אנגלית, וערבית.

תהליך הקבלה למרכז לטם

  • על הפונה לפנות באופן אישי במייל על מנת לקבל מידע נוסף או כדי לבקש להירשם לטיפול. lotemcenter@tlvmc.gov.il 
  •  טופס פנייה ישלח אליכם בעקבות קבלת המייל.
  • בטופס הפנייה תתבקשו לצרף מסמכים רלוונטים.
  • קשר טלפוני ייווצר לאחר כמספר שבועות עם מטפל או מטפלת בכירים מצוות המרכז על מנת לקבל פרטים נוספים ולצורך הערכה ראשונית ביחס להתאמה לטיפול במרכז. 
  • במקרה שהפונה נמצאת מתאימה, היא תכנס הפונה לרשימת ההמתנה. 
  • כשיתפנה מקום לטיפול נפנה למועמדת ונזמינה לפגישת אינטק לשם הערכה.
  • פגישת/פגישות הערכה במרכז לטם: פגישות הערכה מתקיימות לרוב עם שני אנשי צוות כאשר בדר"כ אחד מהם יהיה גם המטפל האישי, במקרה שיוחלט להתחיל טיפול במרכז. בפגישות אלו יינתן מידע על המרכז וגבולות הטיפול. 
  • המטופל/ת יקבל עם תחילת הטיפול הסכם הדדי בו ינוסחו הקווים המנחים והגבולות של הקשר הטיפולי.
  • כאמור, הטיפול במרכז לטם מותנה בקבלת התייחסות קופת חולים. באחריות המטופלת לדאוג לקבלת טופס 17. ללא התחייבות תקפה לא נוכל להתחיל וגם לא להמשיך בטיפול.  

יצירת קשר

  • ניתן להתקשר למרכז לטם בימים א'-ה', בין השעות 08:00-15:00 מספר הטלפון: 03-6974166      
  • כמו כן ניתן לשלוח פקס: 073-2447177, או לשלוח הודעה למייל: lotemcenter@tlvmc.gov.il