Pneumonia - דלקת ריאות

מהי דלקת ריאות?

• דלקת ריאות היא זיהום של רקמת הריאה הנגרמת לרוב על ידי חיידקים ולעיתים על ידי נגיפים (וירוסים).

מה ההבדל בין דלקת ריאות ודלקת בדרכי הנשימה העליונות?

• דלקת בדרכי הנשימה העליונות (URTI – Upper respiratory tract infection) כוללת תסמינים כגון חום, שיעול, כאב גרון, נזלת, כאבי שרירים, הרגשה כללית רעה ולעיתים גם כאבי ראש ושלשולים. כשאומרים ״הצטננות״ (common cold) מדובר בדרכי הנשימה העליונות
• זיהום בדרכי נשימה עליונות נגרם לרוב מנגיפים כדוגמת שפעת וקורונה ולא על ידי חיידקים.
• מכיוון שמדובר במחלה נגיפית, אנטיביוטיקה אינה יעילה במצבים אלו. לאנטיביוטיקה אין כל השפעה על נגיפים (חשוב להדגיש שטיפול אנטיביוטי מיותר עלול לגרום לתופעות לוואי ולהתפתחות של חיידקים עמידים).
• לעיתים נגיף יכול לגרום לדלקת של הריאה עצמה ולא רק של דרכי הנשימה העליונות.

מה התסמינים של דלקת ריאות?

• חום גבוה מעל ל38 מעלות – נדיר מקרה של דלקת ריאות ללא חום, באוכלוסיות עם מערכת חיסון מוחלשת כגון קשישים ותינוקות לעיתים אין חום
• צמרמורת
• שיעול (יבש או ליחתי)
• קוצר נשימה
• לעיתים כאב חזה בעת שיעול או נשימה עמוקה
• בחולה מבוגר, בעיקר אם קיימת ירידה קוגניטיבית, לעיתים הופעת בלבול או ירידה במצב הכרה

מה גורמי הסיכון לפתח דלקת ריאות?

• גיל מעל 65 שנה
• עישון
• אסטמה ומחלות ריאה כרוניות
• סוכרת
• צריכת אלכוהול מופרזת
• דיכוי חיסוני לדוגמא עקב HIV, כימותרפיה וכריתת טחול

איך מאבחנים דלקת ריאות?

האבחנה נעשה על ידי רופא על סמך:

• תסמינים מתאימים
• ממצאים בבדיקה גופנית בהאזנה לריאות עם סטטוסקופ
• צילום חזה אשר מראה ״תסנין״ בריאות
• בדיקות דם יכולות לעזור להעריך חומרת המחלה ולתת רמז לגורם המחלה
• לעיתים בדיקות ספציפיות עם יכולות לאבחן חיידק או נגיף מסוים דרך בדיקות דם וכיח או מטוש מאף/לוע

איך מבדילים בין דלקת ריאות חיידקית לדלקת ריאות נגיפית?

• קשה להבדיל בין דלקת ריאות חיידקית לדלקת ריאות נגיפית על בסיס תסמינים וממצאים בבדיקה הגופנית, לעיתים גם צילום חזה לא עוזר להבדיל ביניהם.
• לחולה מאושפז בבית חולים אפשר לקחת בדיקות דם, כיח ושתן למחוללים מסוימים וגם מטושים של אף/לוע.

מה הטיפול בדלקת ריאות?

• הטיפול בדלקת ריאות הוא לרוב טיפול באנטיביוטיקה.
• ההחלטה אם לטפל בקהילה (בבית או באשפוז יום) או באשפוז בבית חולים מתבצעת על פי גיל ומחלות רקע של המטופל ועל פי מצבו הקליני.
• למטופל עם סיכון נמוך לתחלואה קשה - למשל מטופל צעיר ובריא, ללא מחלות רקע ובמצב כללי טוב - יומלץ לנוח בבית ולקבל טיפול אנטיביוטי דרך הפה.
• את סוג האנטיביוטיקה לדלקת ריאות בוחר הרופא לפי נתוני הרקע של המטופל ולפי מצבו.
• מטופל אשר בסיכון גבוה יותר יתאשפז לטיפול אנטיביוטי דרך הוריד.
• במקרה של זיהום נגיפי של שפעת או קורונה – יינתן לעיתים טיפול אנטי-נגיפי מתאים.

מי בסיכון גבוה לסיבוכים של דלקת ריאות?

• אנשים בגיל מתקדם או תינוקות.
• מחלה כרונית משמעותיות בעיקר מחלות ריאתיות ומצבים של דיכוי חיסוני.
• סימנים חמורים של דלקת ריאות – קוצר נשימה חריף, ירידה בסטורציה של חמצן, בלבול חדש, ירידת לחץ דם, החמרה מעבדתית.

אילו סיבוכים יש לדלקת ריאות?

• ברוב המקרים, המטופל מחלים באופן מלא, ללא כל סיבוך.
• סיבוך אפשרי הוא הוא אי-ספיקה נשימתית והזדקקות להנשמה מלאכותית.
• בנוסף, באופן נדיר, יש הצטברות של נוזל מוגלתי בין הריאה ודופן החזה או בתוך הריאה עצמה – מצבים אשר מצריכים פרוצדורות לניקוז המוגלה וטיפול אנטיביוטי ממושך יותר.

מה משך טיפול אנטיביוטי לדלקת ריאות?

• מינימום 5 ימים .
• ניתן להפסיק טיפול רק במידה שאין חום במשך 48 שעות והמטופל במצב יציב ומרגיש יותר טוב.

בתוך כמה זמן מחלימים מדלקת ריאות?

• זמן ההחלמה תלוי במידת החומרה של המחלה.
• לחולים עם דלקת ריאות קלה אפשר להחלים תוך ימים בודדים בלבד לעומת החלמה ממחלה קשה אשר יכולה לקחת מספר שבועות.

האם דלקת ריאות מדבקת?

• דלקת ריאות של נגיף כמו קורונה או שפעת יכול להיות מדבקת לעומת דלקת ריאות חיידקית שבדרך כלל לא מדבקת מאדם לאדם.
• במידה שיש חשד גבוה לדלקת ריאות נגיפית, יש צורך לבודד את החולה ב״בידוד טיפתי״ במחלקת האשפוז, כדי למנוע העברה למטופלים נוספים. בידוד טיפתי הינו אשפוז המטופל בחדר בודד או לפעמים חולים נוספים עם הקפדה על וילון סגור סביב המיטה,  כאשר על הצוות המטפל ולמבקרים לחבוש מסכה כירורגית.
• בכל אופן, בין עם מדובר בדלקת ריאות נגיפית, חיידקית או מגורם לא ידוע, יש תמיד להקפיד על כללי היגיינה בסיסיים – חדר מאוורר, רחיצת ידיים, במיוחד לאחר עיטוש או שיעול.
• מומלץ לא לבוא במגע עם אנשים אשר סובלים מדיכוי חיסוני.

מה משך הזמן שדלקת ריאות נגיפית מדבקת?

• משך ההדבקה הוא כמשך התסמינים של המחלה (בדר"כ 5-7 ימים).

כיצד ניתן למנוע דלקת ריאות?

• הפסקת עישון.
• חיסוני עונתיים לשפעת וקורונה כל שנה, חיסון לדלקת ריאות (פרבנר 20) מעל גיל 65 וחיסון RSV מעבר לגיל 60.
• למטופלים עם גורמי סיכון כגון מחלת ריאה כרונית, דיכוי חיסוני ועוד גם בגילאים מוקדמים יותר, מומלץ להיוועץ ברופא/ה המשפחה לגבי חיסונים.