צלוליטיס ואריסיפלס - שושנה

• כאמור מדובר באודם, נפיחות, כאב, וחום מקומי של אזור העור הנגוע.
• בדרך כלל מתרחשים בגפה התחתונה ובעיקר בשוק אך גם בעור הפנים, בגפה עליונה ולמעשה בכל אתר עורי ובעיקר סמוך לפצעים.
• לעיתים יש גם חום גבוה, צמרמורת והרגשה כללית לא טובה.

זיהומי עור יכולים לקרות לכל אדם ללא קשר לגיל או למחלות רקע אך יש מצבים המגבירים את הסיכון להתפתחות זיהומים אלה:

• סוכרת – סיבוכי סוכרת עלולים להגביר סיכון לזיהומי עור, הפחתת תחושה בכפות הרגליים (״נוירופטיה סוכרתית״) עלולה לגרום לסוכרתיים להפצע בכפות הרגליים, ורמות סוכר גבוהות על פני זמן תורמות לירידה במערכת החיסון המעידה לזיהומים.
• פטרת בציפורניים – יש חשיבות לזהות מצב זה ולטפל בו.
• בצקת כרונית של הרגליים בשל מחלה סיסטמית כגון אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות או מחלת כבד.
• בצקת כרונית של הגפה בשל בעיה בניקוז הלימפטי בעיקר אצל אנשים שעברו ניתוח להוצאת בלוטות לימפה כגון ניתוח לממאירות של השד.
• בצקת כרונית של הרגליים כתוצאה מבעיה בניקוז הורידי כגון דליות.
• אנשים מדוכאי חיסון.
• אנשים עם מחלות עור כמו אקזמה או פסוריאזיס.

• האבחנה היא אבחנה קלינית – כלומר מתבצעת על פי הסיפור הקליני והממצאים בבדיקה הגופנית אצל הרופא: אודם, נפיחות, רגישות וחום מקומי. במקרים קשים יותר גם חום גוף גבוה, צמרמורת והרגשה כללית לא טובה.
• לעיתים יסומנו גבולות האזור הנגוע בעזרת טוש כדי לאפשר מעקב אחרי נסיגה או התרחבות של האדמומיות.
• לפעמים יש גם מעורבות של בלוטות הלימפה המנקזות את האזור, לדוגמא למשל בצלוליטיס של השוק, בלוטת לימפה מפשעתית באותו צד יכול להיות נפוחה וכאובה. לעיתים יש פס אדום בין האזור הנגוע בשוק לכיוון בלוטת הלימפה.
• במקרים קשים יותר יש מעורבות של מבנים סמוכים לזיהום העור – בשכבות תת-עוריות של מעטפת שרירים ״פציה״, עצם או מפרק.
• לפעמים מתפתחים שלפוחיות (״בולות״), דימומים בתוך העור או פצע פתוח מפריש מוגלה.
• בדיקות דם יכולות לרמז על המצאות של דלקת בגוף ולעיתים רחוקות החיידק הגורם יכול לצמוח בתרבית הדם.
• אם יש פצע פתוח, תרבית מהפצע יכולה לסייע בזיהוי החיידק.

• הטיפול העיקרי הוא טיפול אנטיביוטי.
• במקרים קלים יותר אפשר לטפל באנטיביוטיקה דרך הפה במסגרת הבית.
• במקרים קשים יותר (חום גוף גבוה, הרגשה כללית לא טובה, התפשטות מהירה, חוסר שיפור או מעורבות של שכבות עמוקות יותר) יש צורך בטיפול באנטיביוטיקה דרך הוריד באשפוז.
• במידה של צלוליטיס או אריסיפלס של יד או רגל, מומלץ להרים את הגפה (בעזרת סד או להגביה את הגפה בעזרת כריות וכדומה) כדי לסייע ליציאה מהגוף של נוזלי הבצקת ורעלנים של החיידקים.
• לעיתים הזיהום עמוק יותר ומגיע למעטפת השריר (״פציה״) יש צורך בביצוע הטרייה כירורגית של שכבות העור הנמקיות; במקרים של של אבסס יש לבצע ניקוז.

• כדי למנוע זיהום עור חוזר, יש גם לטפל בגורמי הסיכון – טיפול לפטרת בציפורניים, שמירת עור שלם בעיקר אם יש סוכרת לאור עיכוב בריפוי פצעים, וטיפול בבצקות כרוניות ברגליים בעזרת תחבושת אלסטית.
• אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי טיפול אנטיביוטי מונע.

• חום גבוה, צמרמורת, הרגשה כללית לא טובה
• התפשטות מהירה של האזור האדום
• החמרה תחת טיפול אנטיביוטי
• כאב קשה באזור הנגוע

• שיפור בסימנים המקומיים של אודם, כאב, ונפיחות אמור לקרות תוך יומיים-שלוש.
• נסיגה מוחלטת יכול לקחת עד שבוע-שבועיים ולעיתים אף יותר -תלוי במידת החומרה של המחלה וגם במחלות הרקע של החולה.
• בדרך כלל זיהומים אלה הם חד פעמיים אך יש אנשים שסובלים מצלוליטיס חוזר באותה בגפה.