חשוב לדעת על אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה משמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים. זיהומים שכיחים:
• דלקת ריאות
• דלקת בדרכי השתן
• זיהומי עור ורקמות רכות
• זיהום אגני לאחר לידה
• דלקת קרום המוח
• זיהום בפצע ניתוח
לעיתים, טיפול אנטיביוטי ניתן באופן מניעתי לפני ניתוח או פרוצדורות אחרות, על מנת להפחית את הסיכון לזיהום.

• רק בהוראת רופא.ה
•  יש לקחת את התרופה למשך הזמן שקבע.ה הרופא.ה ובמינון שנרשם עבורך, מבלי לדלג על מנות.
• יש לשים לב להוראות נוספות:
  1.  נטילה עם אוכל או על קיבה ריקה
  2.  המנעות מתרופות נוספות העלולות לשבש את פעולת האנטיביוטיקה או להעלות את הסיכון לתופעות לוואי
  3. לעיתים תדרשו לביצוע בדיקות בעת נטילת התרופה, כגון בדיקות מעבדה, צילומים או אק"ג.

• תרופות אנטיביוטיות אינן מיועדות לטיפול במחלות ויראליות, כגון שפעת או קורונה.
• טיפול אנטיביוטי לרוב איננו נחוץ לטיפול בסינוסיטיס, כאב גרון, או ברונכיטיס.
• אין לקחת תרופות אנטיביוטיות שנשארו בבית ללא הוראת רופא.
• אין לקחת אנטיביוטיקה שנרשמה עבור מישהו אחר.
• ככלל, אין לקחת אנטיביוטיקה כדי למנוע מחלה בעתיד (פרט למקרים מיוחדים בהתאם להוראת הרופא.ה).

נגיפים הגורמים לצינון או שלשול לרוב יחלפו תוך 7 עד 10 ימים, ללא צורך באנטיביוטיקה. כדי להישאר בריאים ולשמור על אחרים בריאים, מומלץ:

• קבלו את החיסונים המומלצים

• הישארו בבית

• כסו פה ואף בזמן שיעול או עיטוש

• שמרו על היגיינת ידיים

כל תרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי. תופעות לוואי שכיחות של אנטיביוטיקה כוללות שלשול, טעם לוואי בפה, תגובות אלרגיות (פירוט בהמשך), ובנשים פטרת הנרתיק. שאל את הרופא.ה על תופעות מיוחדות לתרופה שהומלצה עבורך.
תופעות הלוואי עלולות להיות חמורות, למשל דלקת מעי הנגרמת על ידי החיידק C. difficile ותגובות אלרגיות קשות
אנטיביוטיקה מצילה חיים! כאשר אנטיביוטיקה ניתנת בהתוויה מתאימה, במינון ולמשך הזמן הנכונים, היתרונות עולים על הסיכונים.

חשוב לדווח לרופא.ה על תגובות שאירעו בעבר לאחר נטילת אנטיביוטיקה.
אלרגיה לאנטיביוטיקה יכולה להתבטא בפריחה וגרד. תגובות חמורות יותר כוללות פריחה עם נפיחות, התנפחות שפתיים ולשון. לעיתים נדירות, תגובה אלרגית יכולה להיות מסכנת חיים – קוצר נשימה, השתנקות, הלם ואובדן הכרה. תגובות כאלו מכונות אנפילקסיס ודורשות טיפול רפואי דחוף.

כאשר מדווחים לרופא על רגישות לתרופה, חשוב לפרט את המידע הבא:
• איזו תרופה גרמה לתגובה?
• במה התבטאה האלרגיה? האם נדרש טיפול רפואי?
• באילו תרופות אנטיביוטיות השתמשת ללא בעיה?

לא כל תגובה לתרופה הינה אלרגית. למשל, תופעות של שלשול, בחילה או כאב בטן הן תופעות לוואי שכיחות לאנטיביוטיקה, ואינן מונעות את מתן התרופה בעתיד.

עמידות לאנטיביוטיקה מתרחשת כאשר חיידקים מפסיקים להגיב לתרופות שנועדו להרוג אותם. בכל פעם שנעשה שימוש באנטיביוטיקה, היא עלולה לעודד הופעת חיידקים עמידים.
עמידות לא בהכרח תבוא לידי ביטוי בזמן נטילת האנטיביוטיקה. לעיתים החיידק העמיד יתגלה רק כעבור זמן, כאשר מתפתח זיהום חדש או בבדיקת סקר.

חיידקים, ולא הגוף, נעשים עמידים לאנטיביוטיקה  שנועדה להרוג אותם > כאשר חיידקים נעשים עמידים, אנטיביוטיקה אינה יכולה להילחם בהם, והחיידקים מתרבים >
חלק מהחיידקים העמידים יכולים להיות קשים יותר לטיפול ויכולים להתפשט לאנשים

פרוביוטיקה הוא שם לתכשירים המכילים חיידקים "ידידותיים", המסייעים לגוף האדם ומונעים זיהום בחיידקים אלימים.
מחקרים מדעיים לא מצאו תועלת ברורה בשימוש בפרוביוטיקה בזמן נטילת אנטיביוטיקה, והשימוש בהם אינו מומלץ. תכשירים פרוביוטיים שונים מאד זה מזה בהרכבם, ואינם נתונים לבקרה הדוקה בדומה לתרופות. עבור אנשים מסויימים עם מערכת חיסונית פגועה, פרוביוטיקה אף עלולה להיות מסוכנת.