דימות

בדיקת CT

מידע למטופל אודות בדיקת ה-CT
דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

מכשיר ה-CT

מכשיר ה-CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הוא כלי אבחנתי אשר משלב קרינת X  עם טכנולוגית מחשבים מתקדמת ליצירת תמונות של הגוף. בתמונות אלה נראים האברים הפנימיים, כלי הדם, העצמות והרקמות בפירוט רב. סריקת הסיטי מהירה, לא כואבת ונמשכת ברוב המקרים מספר עשרות שניות בלבד. זמן השהיה בחדר הבדיקה הוא בין 5-15 דקות לערך.


תורים בבדיקות ה-CT

אנו מנסים להעניק לכם את השרות הטוב והמתחשב ביותר ומשתדלים שתעברו את הבדיקה בהקדם. לצערנו דבר זה לא תמיד מתאפשר. מכוון שבבית החולים ובחדר המיון מאושפזים חולים קשים, יתכן לעיתים עיכוב עקב ביצוע בדיקות שאינן סובלות דיחוי, לחולים דחופים.

אין לפנות למזכירות הסיטי במיון לבירור מועד הבדיקה או בבקשה לזרז את הזמנת החולה. הזמנת החולים לפי קדימות רפואית ולא לפי זמן הגעה למיון.


הבדיקה

עם כניסתכם לחדר הבדיקה תושכבו על מיטת מכשיר הסיטי. סורק הסיטי הוא מכשיר גדול, מרובע עם חלל במרכזו. המכשיר מצויד במיטת בדיקה עליה שוכב הנבדק. מיטה זו נעה לתוך ואל מחוץ למכשיר הסיטי במהלך הבדיקה תוך כדי רכישת תמונות. בזמן הבדיקה תדרשו לשכב ללא תנועה ותקבלו הוראות נשימה מהרנטגנאי המבצע אותה. למרות שתהיו בחדר הבדיקה לבדכם, הרנטגנאי רואה ושומע אתכם במשך כל הבדיקה.


חומר ניגוד בשתיה

בבדיקות בטן ואגן ניתן חומר ניגוד בשתיה, אשר מאפשר הערכה טובה של הקיבה, המעי הדק והמעי הגס. תתבקשו לשתות 4 כוסות של חצי ליטר של יוד מדולל במים, בהדרגה במשך כשעתיים. חשוב לשתות כוס אחת כל חצי שעה, בהדרגה ולחלק את הכמות שאתם שותים בצורה שווה ככל האפשר, להשגת צביעה אחידה של המעי.


חומר ניגוד בהזרקה

לפי סוג הבדיקה נדרשת לעיתים הזרקת יוד תוך ורידית. היוד צובע את כלי הדם והאברים הפנימיים ומשפר במידה רבה מאוד את איכות הבדיקה. היוד מדגיש את ההבדל בין רקמות חולות ובריאות וכן מדגים היטב את כלי הדם והכליות. הזרקת יוד חשובה במיוחד בחשד או במעקב אחר מחלות ממאירות. חשוב שתספרו על מחלות רקע כגון מחלת לב, סכרת, מחלת כליות, מחלות בלוטת התריס וכן על אלרגיות לתרופות ובמיוחד ליוד. מצבים אלה מגבירים את הסיכון לתגובות רגישות ליוד. חלק קטן מהחולים יכול לסבול מתגובת רגישות ליוד, אך ברב המקרים היוד נסבל ללא תגובות לוואי. הזרקת היוד מלווה לעיתים קרובות בתחושת חום ולעיתים בטעם מעט מריר.


דגשים לנשים הרות, ילדים ומלווים

מיפויים, הנקה וליווי לנשים הרות

  • מיפויים – מיפויים לנשים הרות מתבצעים רק במקרים מיוחדים, כאשר המידע המתקבל מהמיפוי הינו חיוני לטיפול באם ההרה. במקרים אלה כמות החומר הרדיואקטיבי הניתנת הינה מותאמת, כך שלא ייגרם נזק לעובר.
  • ליווי –  אנו מבקשים מנשים בהריון להימנע מלהתלוות לקרובי משפחה המבצעים אצלנו את הבדיקה.
  • הנקה –  אימהות מניקות שביצעו מיפוי מתבקשות להימנע מהנקה במשך 24 שעות לאחר ההזרקה, אלא אם יינתנו הוראות אחרות על ידי צוות המכון.

מיפוי במצלמת גמא עבור ילדים:

ילדים המגיעים למכון לצורך ביצוע בדיקה, מותקן להם, ע"י צוות מיומן, "ונפלון" בוריד (החדרת המחט מאפשרת גישה לכלי דם ללא צורך בדקירות נוספות) דרכו יוזרק החומר הרדיואקטיבי במכון. ילדים צעירים, אשר אינם מסוגלים לשתף פעולה יקבלו סירופ על מנת שישנו בעת ביצוע הבדיקה. לא מדובר ב"הרדמה", הילד ישן שינה קלה ומתעורר לאחר הבדיקה. פעולה זו, הנקראת "סדציה", מבוצעת על ידי צוות רפואי שהוכשר לשם כך ומותנית בחתימת ההורים על הסכמה לכך וליווי מכתב מרופא הילדים המאשר זאת. ביצוע באופן המתואר, מאפשר ביצוע מדויק של הבדיקה.

בדיקות PET-CT לילדים בהרדמה:

ילדים המיועדים לבצע בדיקת PET-CT בהרדמה ידרשו על ידי צוות מזכירות המכון לרפואה גרעינית לשלוח טרם קביעת התור טופס 17 ל- PET- CT טופס 17 להרדמה וכן הפנייה מהרופא. 

נבקש לציין על ההפניה שההרדמה מאושרת ולא קיימת הוראת נגד להרדמה. מועד הבדיקה יהיה שילוב של דחיפות הבדיקה וזמינות צוות ההרדמה. מכיוון ששעת ההרדמה תלויה גם במרדימים, חישוב לוח זמני הצום יעשה בהתאמה אחורה לשעת ההרדמה. תאום לוח זמנים פרטני יבוצע בעבור כל ילד באופן אישי.

נהלי מלווים לבדיקת PET:

מכיוון שמשך ההמתנה משתנה מבדיקה לבדיקה ועלול להגיע למספר שעות, והנבדקים נמצאים בחדר בידוד בין ההזרקה לבין ביצוע המיפוי, מומלץ כי מלווים יעזבו לאחר הזרקת החומר וישובו לאסוף את יקיריהם, ולא ימתינו במכון.

אנו מבקשים מנשים בהריון ומילדים, להימנע מלהתלוות לקרובי משפחה המבצעים אצלנו את הבדיקה.


סיעוד באגף הדימות

צוות הסיעוד ביחידות הדימות, מעניק טיפול סיעודי תומך למטופלים המאושפזים במהלך שהותם ביחידות השונות וכן למטופלים אמבולטוריים המגיעים במסגרת אשפוז יום. הצוות מונה אחיות שעברו הכשרה בכל תחומי הסיעוד ביחידות השונות.

תפקידי צוות הסיעוד:

  • בנוסף לבדיקות הרגילות מתבצעות גם פעולות פולשניות כגון: ביופסיות וניקוזים ביחידות ה-US, CT, וה-MRI.
  • הצוות הסיעודי מדריך את המטופלים ובני משפחותיהם לפני כל פעולה, במהלכה ולפני שחרורם.
  • הצוות מכין את כל הציוד הנדרש לפעולה הפולשנית ומסייע בידי הרופא במהלכה, וזאת על פי אותם עקרונות הקיימים חדרי ניתוח.
  • ביחידות ה-CT, ה-MRI וה-US, מתבצעות בדיקות בהרדמה לילדים וכן למבוגרים הסובלים ממקומות סגורים. ההרדמה מתבצעת על ידי מרדים ובליווי אחות. צוות האחיות משגיח על המטופלים במהלך הבדיקה ולאחריה עד להתעוררות מלאה וחזרה לשגרה של הנבדק.
  • המטופל ובני משפחתו מקבלים הדרכה לפני כל פעולה, במהלכה ולפני שיחרור הביתה והצוות הסיעודי משמש כתובת לכל שאלה והתייעצות. תמיד עם חיוך - אצלנו המטופל במרכז.

אחרי הבדיקה

לאחר ביצוע הסיטי תוחזרו לחדר המיון. במידה וקבלתם זריקת יוד מומלץ להרבות בשתייה לאחר הבדיקה' להגברת פינוי חומר הניגוד מן הגוף.
לאחר הבדיקה יועברו התמונות לפענוח על ידי הרדיולוג. אין לפנות למזכירת הרנטגן או לרדיולוג בנוגע למתן התשובות או לצורך זירוז מתן התשובה.


דיסקים

עם התקדמות הטכנולוגיה עברנו לצריבת דיסקים ואיננו מצלמים את בדיקות ה-CT. הדיסקים ניתנים לצפייה בכל מחשב ומאפשרים אבחנה טובה יותר מאשר הצילומים הישנים. ניתן לקבל דיסקים נוספים לפי הזמנה מיוחדת. אנו מציעים שרות חדש לרווחת הנבדקים במכונינו. באפשרותכם להמתין ולקבל את דיסק הבדיקה לאחר שהסתיימה (זמן ההמתנה לפחות כ- 30 דקות). תשובת הפענוח תשלח אל הרופא המפנה ואליכם בדואר או בפקס לפי בחירתכם וכך יחסך מכם ביקור נוסף בבית החולים לצורך לקיחת הדיסק והתשובה. כמובן שאם אין ברצונכם בשירות זה תוכלו לשוב ולקבל את הדיסק ותשובת הפענוח בבית החולים.

ניתן לקבל דיסקים של הבדיקה בתשלום, לדיסק לפי הזמנה מיוחדת בימים א' עד ה' באגף ה' (קופת הרנטגן), קומת קרקע, בשעות 08:30 עד 13:30 בלבד.

ניתן לפנות אלינו לסיטי מיון בטלפון: 03-697-3827 
אנו מאחלים לכם בריאות שלמה,
תודה, צוות יחידת ה-CT.


שאלות ותשובות: קרינת X

קרני X הן צורה של אנרגיה כמו אור או גלי קול. בניגוד לאור, קרני X יכולות לחדור לגוף ומכאן יכולתן ליצור תמונות של האיברים הפנימיים. הרדיולוג בוחן תמונות אלו על מסך מחשב ומאבחן מחלות. קרני X מספקות מידע חשוב אודות בריאותינו וממלאות תפקיד חשוב ביותר בקביעת הטיפול הנכון על ידי הרופא המטפל. במקרים מסוימים נעשה גם שימוש בקרני X לצורך החדרת מכשירים וצינורות לתוך הגוף (לדוגמה בצנתור לב, בניקוז של מורסות ועוד).

קרינת X משמשת למטרות אבחון ברפואה מזה כמאה שנים ויתרונותיה אדירים ורבים בהרבה מחסרונותיה. הפיתוחים הטכנולוגיים המדהימים של השנים האחרונות, כולל מכשירי ה-CT הרב פרוסתיים והשימוש הנרחב בקרינת X ובקרינה רדיואקטיבית שיפרו את חייהם של חולים רבים והובילו בשילוב עם טכנולוגיות נוספות, למהפכה ברפואה.

ידוע מזה שנים רבות שקרינה מייננת (קרינת X) במיוחד במינונים גבוהים, מגבירה את הסיכון לסרטן. המחקר האפידמיולוגי המקיף ביותר העוסק בהשפעה המסרטנת של הקרינה הוא מחקר של השורדים מפיצוץ הפצצות האטומיות ביפן. המידע ממחקר זה הראה עליה משמעותית סטטיסטית בשיעור הסרטן בחולים שנחשפו למנות קרינה הגבוהות מ- 50 מיליסיוורט.

השאלה האם מינוני קרינה נמוכים יותר כרוכים אף הם בהגברת הסיכון מקרינה עדיין נתונה לויכוח. קיימים מחקרים אשר מצביעים על הגברה קלה של הסיכון לפיתוח סרטן במיוחד בילדים ובמבוגרים צעירים. הבעיה בניתוחים הסטטיסטים המבוססים על שורדי הפצצות האטומיות ביפן. שהם משווים למעשה, בין החשיפה לקרינה שחוו שורדי הפיצוץ האטומי, לאלו שחווים החולים אשר עוברים בדיקות אבחון הכרוכות בחשיפה לקרינה דוגמת CT.

בדיקות ה- CT מבוצעות בצורה מבוקרת ותוצאתן חשיפה מוגבלת לקרינה של חלק קטן מהגוף. שורדי הפיצוץ האטומי ביפן נחשפו לקרינה באופן מידי ולכל חלקי הגוף.

בדיקת ה-CT חושפת את החולה לקרינת X בלבד, בעוד ששורדי הפצצות ביפן נחשפו לקרינת X, חלקיקים מקרינים נוספים, נויטרונים וחומרים רדיואקטיבים נוספים. ההשפעות הביולוגיות הידועות מחשיפות אלו שונות כמובן.

מנת הקרינה האפקטיבית (effective dose) היא מנת הקרינה הממוצעת שלה נחשף כל הגוף. מכיוון שרקמות שונות הן בעלות רגישות שונה לחשיפה לקרינה, מינון הקרינה לו נחשפים האיברים השונים כתוצאה מביצוע פעולות אבחנתיות שונות משתנה. הקרינה האפקטיבית מביאה בחשבון את הרגישות השונה של איברי הגוף השונים וחשוב יותר מאפשרת מדידה של הסיכון מקרינה והשוואתו לחשיפה לגורמי קרינה אחרים כגון קרינת רקע. היחידה המשמשת למדידת חשיפה לקרינה נקראת מיליסיוורט.

קרינה זו מורכבת מהקרינה החוצה את האטמוספירה (קרינה קוסמית) וקרינה הנובעת מן האדמה, מיסודות הפולטים קרינה (לדוגמה קרינה מגז הרדון). האדם הממוצע החי בישראל ובארה"ב נחשף לקרינת רקע בסדר גודל של 3 מיליסיוורט בשנה. אנשים הגרים במקומות גבוהים נחשפים לקרינת רקע רבה יותר (לדוגמה בדנבר קולוראדו החשיפה לקרינה גבוהה יותר ב-1.5 מיליסיוורט לשנה). בטיסה אנו נחשפים לקרינה מוגברת לדוגמה בטיסה מחוף לחוף בארה"ב ומסיבה זו קימים נהלים להגנת וניטור של צוותי אוויר מקרינה זו.

למרות שלגובה יש תפקיד חשוב מרבית קרינת הרקע נובעת מחשיפה לגז הרדון (כ-2 מיליסיורט בשנה). למרות החשיפה המוגברת לקרינת הרקע, לא נמצאה שכיחות מוגברת לסרטן במחקרים שבדקו אנשים אשר גרים במקומות גבוהים, דוגמת דנבר קולורדו בארה"ב.

החשיפה לקרינה מצילום חזה שווה לחשיפה לקרינת רקע של כ-10 ימים.

בבדיקת CT בטן ממוצעת נחשפים בממוצע ל- 10 מיליסיורט שווה ל 3 שנות חשיפה לקרינת רקע.

ב-CT ראש נחשפים בממוצע ל- 2 מיליסיורט שווה ל- 8 חודשי חשיפה לקרינת רקע.

ב-CT חזה נחשפים בממוצע ל- 8 מיליסיורט שווה ל-3 שנים של חשיפה לקרינת רקע.

החשיפה לרמות קרינה אלה נמוכה מאוד בהשוואה לרמות הקרינה המותרות (ולפיכך נחשבות לא מסוכנות) לעובדי קרינה כגון: רדיולוגים וטכנאי רנטגן. לעובדים אלה מותרת חשיפה שנתית של עד ל-50 מיליסיוורט, למשך כל שנות עבודתם, פי 15 מקרינת הרקע הממוצעת לשנה ופי 5-10 מבדיקת CT ממוצעת.

השימוש בקרינת X בטוח במידה ומקפידים על כללי שימוש נכון. רדיולוגים ורנטגנאים אומנו להשתמש בכמות הקרינה המינימלית הנחוצה בלבד להשגת התוצאה האבחנתית הדרושה.

כמות החשיפה לקרינה במרבית הבדיקות ובכללן בדיקות ה-CT היא נמוכה יחסית והתועלת רבה הרבה יותר מן הסיכון הכרוך בה.

בחדר ה-CT יש קרינה רק בשניות בהן נדלקת מנורת האזהרה עם לחיצה על הכפתור המתאים ואין קרינה בחדר כל הזמן. עד היום לא הוכח קשר ישיר בין רמות קרינה נמוכות כמו של קרינת רקע או קרינת ה-CT לבין נזקים לגוף האדם.

יחד עם זאת, ברור כי קים קשר סטטיסטי בין קרינת X למחלות סרטניות (התפתחות הסרטן כתוצאה מהחשיפה לקרינה אורכת שנים רבות). ילדים רגישים יותר לנזקי קרינה ולפיכך יש לנהוג משנה זהירות טרם ההחלטה על ביצוע בדיקות הכרוכות בחשיפה לקרינה. במידה ויש צורך רפואי ברור יש לבצע את הבדיקה עם פרוטוקולים מתאימים נמוכי קרינה.

ההחלטה על הצורך בביצוע בדיקת CT או בדיקה אחרת הכרוכה בחשיפה לקרינה היא החלטה מקצועית רפואית המבוססת על כך שמידת התועלת שתופק מהבדיקה עולה בהרבה על הסיכון הקטן הכרוך בביצועה. חובה על הרופא המטפל להתחשב במידת החשיפה הקודמת לקרינת X ולבחור את הבדיקות בהתאם לצורך בלבד.

לא יזיק אם תספרו לרופא המטפל שלכם טרם פניתכם לביצוע הבדיקה על בדיקות שביצעתם בעבר. חשוב מאוד לברר לפני ביצוע הבדיקה האם הינך בהריון במיוחד בבדיקות הבטן והאגן.

בדיקות CT מתבצעות במסגרת יחידת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) באגף הדימות במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחה באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.