אנמיה

תסמינים של אנמיה

תסמיני אנמיה משתנים בהתאם לחומרת המצב, סוג האנמיה וקצב ההתפתחות שלה. בין התסמינים האפשריים:

- עייפות קבועה וירידה באנרגיה
- חיוורון של העור או הקרקפת
- קוצר נשימה במאמץ
- דופק מהיר או לא סדיר
- סחרחורת, כאבי ראש, ירידה בריכוז
- תחושת עילפון או עייפות פתאומית
- נשירת שיער, שינויים בציפורניים ובעור
- תסמינים עצביים (בחסר B12): נימול, הפרעות בזיכרון, חוסר יציבות

האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לאנמיה

קשישים, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות או ריבוי מחלות, נשים צעירות בגיל הפוריות הסובלות מדימום יתר, אנשים עם מגבלות תזונתיות, כגון: טבעונים או צמחונים

אנמיה בגיל המבוגר

בעבר, היה נהוג לחשוב שאנמיה היא חלק מתחייב מתהליך ההזדקנות. היום ידוע שאנמיה היא תהליך לא תקין שצריך לבחון אותו ולטפל בו. אנמיה יכולה להיות סמן למחלות שכיחות בגיל המבוגר, דלקתיות או ממאירות. ומכאן, שחולה מבוגר עם אנמיה, דורש התייחסות רצינית ומקיפה, מעבר לטיפול באנמיה עצמה.

מבחינה פיזיולוגית, לאוכלוסיה המבוגרת יש בדרך כלל רקע רפואי מורכב יותר, ובכלל זה הפרעות הליכה וירידה תזונתית, כמו גם נטילת תרופות ו/או תוספי תזונה שונים, הגורמים לתופעות לוואי ומסבכים את פרופיל המחלה. בנוסף, חילוף החומרים איטי יותר והתגובות של הגוף איטיות יותר.

גם מבחינת הנפש מדובר באוכלוסייה בעלת איפיונים ייחודיים: בגיל השלישי נאלצים לא אחת להתמודד עם ירידה בתפקודיות וירידה בעצמאות האישית, המעמד החברתי משתנה עם היציאה לפנסיה, נוצרים קשיים רגשיים הקשורים לחיי החברה, כגון: בדידות או דכאון, ויש גם קשיים בחיי המשפחה, כגון: ילדים המתגוררים רחוק, מוות של בן או בת הזוג ועוד. מכל הסיבות האמורות, הטיפול באוכלוסייה המבוגרת מהווה אתגר ומחייב גישה ייחודית.

אנמיה - גורמים 

אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל וממחסור בויטמינים. חוסרים בברזל, חומצה פולית וויטמין 12-B פוגעים בייצור של כמות מספקת של תאי דם אדומים ובריאים. תזונה לקויה עלולה להביא למצב של ירידה ביצירת תאי הדם האדומים. יתר על כן, ישנם בני אדם שגופם לא מסוגל לספוג את ויטמין ה 12-B בצורה יעילה.

נשים בגיל הפוריות נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר ללקות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, יחסית לגברים, בשל איבוד דם בזמן המחזור החודשי שלהן.

אנמיה כרונית כתופעת לוואי של מחלה כרונית. ישנן מספר מחלות כרוניות שעלולות להשפיע לרעה על ייצור תאי הדם האדומים ולגרום למצב של אנמיה כרונית, למשל: סרטן, איידס, שגרון, מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות כרוניות נוספות

אנמיה אפלסטית. זן נדיר ומסכן חיים של אנמיה, הנגרם על ידי ירידה ביכולת של מח העצם לייצר את שלושת הסוגים של תאי הדם – תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם. 

אנמיה כתוצאה ממחלה במח עצם. מחלות מח עצם המטואונקולוגיות כגון לוקמיה ומילודיפלאסיה (Myelodysplasia) כולות לגרום להתפתחות אנמיה. ההשפעות של הפרעות הסרטן ודמויי הסרטן הללו עלולות לנוע בין שינוי מתון מאוד בכמויות הייצור של תאי הדם ועד להשבתה מוחלטת ומסכנת חיים של ייצור תאי הדם.

אנמיה כתוצאה מהמוליזה של הדם. קבוצה זו של זני אנמיה מתפתחת כאשר תאי הדם האדומים מושמדים מהר יותר מייצור של תאי דם חדשים. אנמיה מסוג זה יכולה להתפתח מהפרעות במערכת החיסונית או מנטילת תרופות מסוימות.

אנמיה חרמשית. אנמיה חריפה העוברת בתורשה, אופייני אצלך מטופלים ממוצא אפריקני או ים תיכוני. זן זה של אמניה נגרם כתוצאה מפגם בהמוגלובין אשר גורם לתאי הדם האדומים להיות בעלי צורה חריגה הדומה לחרמש. צורה חריגה זו של תאי הדם האדומים גורמת לתאי הדם להתנוון ולמות בטרם עת, ולגרום למחסור כרוני בתאי הדם האדומים.

זני אנמיה נוספים: זנים נדירים יותר כגון תלסמיה (Thalassemia) וזני אנמיה הנגרמים כתוצאה מפגמים בהמוגלובין.

אנמיה בזמן הריון. נשים בהריון נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לסבול מאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל,מאחר ומצבורי הברזל של נשים בהריון תומכים בנפח דם גדול עבור העובר.

אנמיה - אבחון

אנמיה - טיפול

הטיפול באנמיה תלוי בסוג ובחומרת האנמיה, לרוב מדובר בטיפול תזונתי ו/או תרופתי. במקרים חמורים ייתכן צורך בעירוי דם.
אם מדובר בדימום, יישלח המטופל לבדיקות הדמיה לאיתור מקור הדימום, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה הבודקות את מערכת העיכול. 

טיפול תזונתי:

• הגברת צריכת מזונות עשירים בברזל: בשר אדום, הודו אדום, דגים, ביצים, קטניות, עלים ירוקים ופירות יבשים. 
• הגברת צריכת מזונות עשירים בויטמין B12 וחומצה פולית:  בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב. מזונות עשירים בחומצה פולית כוללים ירקות בעלי עלים ירוקים, פירות הדר וקטניות. 
• שילוב מזונות עשירים בברזל וויטמין C המסייע בספיגת הברזל. 

טיפול תרופתי:

• תוספי ברזל: בצורת כדורים או טיפות. 
• זריקות ויטמין B12
• טיפול בתרופות המגבירות את ייצור תאי הדם: במקרים מסוימים, במיוחד במצבי אנמיה כרוניים. 
• עירויי דם: במקרים חמורים של אנמיה. 

טיפול במחלות רקע:
במקרים בהם האנמיה נובעת ממחלת רקע, יש לטפל במחלה הבסיסית

לסיכום הטיפול באנמיה מותאם לגורם:
- טיפול תזונתי: תפריט עשיר בברזל (בשר, קטניות, ירקות ירוקים), ויטמין C לשיפור הספיגה, B12 וחומצה פולית.
- וספים תרופתיים: ברזל בכדורים או בעירוי, זריקות B12, חומצה פולית.
- טיפול במחלות רקע: לדוגמה, טיפול בהורמון שמפעיל את מוח העצם בחולי כליות.
- עירוי דם: במקרים חמורים בהם ההמוגלובין נמוך מאוד.
- טיפול מדכא חיסון: לאנמיה אוטואימונית.
- כימותרפיה או השתלת מח עצם: במחלות המטולוגיות חמורות.
לרוב, כאשר מדובר באנמיה תזונתית – התגובה לטיפול מהירה וטובה. במחלות כרוניות, ייתכן צורך במעקב וטיפול מתמשך.

יש אנשים עם אנמיה כרונית שמרגישים טוב ולא נדרשים לטיפול, יש מצב שנקרא טלסמיה – המוגלובין נמוך מולד שחיים איתו במקרים רבים ללא טיפול. במקרים בהם יש ירידה מהירה או משמעותית בהמוגלובין לרוב נראה תסמינים של אנמיה. בכל מקרה חובה לעשות בירור.