הדיכאון הלא מדובר

בתקופה שבה מצופה מאישה להיות שמחה לקראת התינוק שבדרך, יש מי שחוות עצב, חרדה ואפילו חרטה

דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

ד"ר גבי אייזנברג רומנו, מנהלת המכון הפסיכיאטרי ומרפאת פעימה, מסבירה איך מזהים דיכאון בהיריון, האם טיפול תרופתי עלול להזיק לעובר ולמה חשוב לא לחכות עד אחרי הלידה.

 

עד כמה דיכאון בהריון הוא תופעה נפוצה?
"דיכאון אחרי לידה הוא נושא שכבר נמצא בשיח הציבורי ויש סביבו מודעות רבה יותר. לעומת זאת, דיכאון במהלך ההיריון פחות מוכר ופחות מדובר, וגם העשייה הרפואית הממוסדת בתחום מצומצמת יותר. שיעור  דיכאון במהלך ההיריון דומה לשיעור באוכלוסיית הנשים הכללית, עם זאת השיעור משתנה בין הטרימסטרים עצמם, כאשר בטרימסטר האחרון הוא הגבוה ביותר".

למה דווקא בשליש האחרון?
"בתחילת ההיריון יש חששות מהמצב עצמו, במיוחד אם הוא לא היה מתוכנן או רצוי, ויש שינויים הורמונליים מהירים. אבל בשליש האחרון מצטרפים גורמים נוספים. אחד המרכזיים שבהם הוא חסך שינה. נשים רבות ישנות פחות טוב בסוף ההיריון, ולחסך שינה יש השפעה משמעותית על מערכת העצבים המרכזית. חשוב להבין שהפרעות פסיכיאטריות הן הפרעות פיזיולוגיות של המוח. כאשר המוח נמצא במצב של עוררות מוגברת בעקבות חסך שינה, אצל אישה שיש לה נטייה לפתח הפרעות מצב רוח או חרדה, התסמינים עלולים להתבטא בעוצמה רבה יותר.

נוסף על כך, ככל שהלידה מתקרבת, מתגברים גם החששות מפניה ומההורות עצמה. פתאום השאלות הופכות למוחשיות יותר: איך אסתדר עם תינוק? איך החיים שלי ישתנו? האם נוכל לעמוד בזה כלכלית?

ובישראל של השנים האחרונות יש גם גורמי דחק משמעותיים נוספים. עדיין אין לנו מספיק מחקר על ההשפעות הנפשיות של המציאות הביטחונית הנוכחית על נשים בהריון, אבל ברור שמדובר במציאות מלחיצה מאוד. דוגמא מוחשית היא אישה בהריון שצריכה לרדת כמה פעמים בלילה למקלט בזמן אזעקות, אולי כשיש לה גם ילד נוסף בבית, חווה אירועי דחק משמעותיים".


איך אפשר להבדיל בין תנודות טבעיות במצב הרוח לבין דיכאון
?
"זו אחת הבעיות המרכזיות בזיהוי דיכאון בהיריון. יש חפיפה בין תסמינים של דיכאון לבין תופעות גופניות רגילות של ההיריון. למשל, עייפות וחוסר אנרגיה, שינויים בתיאבון והפרעות בשינה. אלה תסמינים שגם נשים בהריון שאינן סובלות מדיכאון עשויות לחוות.

מעבר לכך, לפעמים יש תגובה רגשית לקשיים הגופניים של ההיריון. למשל, אישה שרגילה להיות פעילה מאוד, ופתאום סובלת מבחילות קשות שמגבילות את התפקוד שלה. היא יכולה להרגיש תסכול או קושי רגשי, אבל לא בהכרח מדובר בדיכאון. לפעמים זו תגובת הסתגלות למצב החדש.

כדי לאבחן דיכאון אנחנו משתמשים בקריטריונים פסיכיאטריים מוגדרים. יש תשעה קריטריונים, ומתוכם צריכים להתקיים לפחות חמישה במשך שבועיים לפחות, ברוב שעות היום וברוב הימים. אחד התסמינים חייב להיות מצב רוח ירוד או אנהדוניה, כלומר אובדן היכולת ליהנות מדברים שבעבר הסבו הנאה, או אובדן עניין בסביבה. לכך יכולים להתווסף תסמינים כמו ירידה באנרגיה, תחושת חוסר ערך, שינויים בשינה ובתיאבון, קושי בריכוז ובקבלת החלטות, ולעיתים גם מחשבות אובדניות.

חשוב לזכור שהקריטריונים האלה הם כלי אבחוני. הם לא תמיד משקפים את מלוא עולמה הרגשי של האישה ואת המצוקה האישית שלה. לכן, גם כשאישה אינה עומדת בכל הקריטריונים של דיכאון כפי שהוא מוגדר ברפואה, חשוב להתייחס למצוקה שהיא מתארת".

 

האם נשים שמפתחות דיכאון בהריון הן בדרך כלל נשים שסבלו מדיכאון בעבר?
"היסטוריה של אפיזודות דיכאוניות היא אכן גורם סיכון משמעותי לדיכאון במהלך ההיריון. דיכאון הוא במקרים רבים הפרעה שמופיעה באפיזודות, ואישה שחוותה דיכאון בעבר עלולה לחוות אפיזודה נוספת במהלך ההיריון.

יש גם נשים שהיו מטופלות תרופתית לפני ההיריון, וברגע שהן מגלות שהן בהריון, הן מחליטות על דעת עצמן ולעיתים בעצת מטפלים מתחומים שונים, להפסיק את הטיפול מתוך חשש שהתרופות יפגעו בעובר. הפסקה פתאומית של טיפול תרופתי עלולה לגרום להחמרה משמעותית במצבן. לכן חשוב מאוד להדגיש שאסור להפסיק טיפול פסיכיאטרי, אלא רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.

מצד שני, יש בהחלט נשים שההיריון הוא הפעם הראשונה שבה הן חוות דיכאון. גורמי הסיכון מגוונים, והם כוללים בין היתר גורמים פסיכו-סוציאליים כגון, גיל צעיר מאוד או גיל מבוגר יחסית, הריון לא רצוי, אלימות בתוך הזוגיות, רקע טראומטי ונסיבות חיים מלחיצות. מבחינה פיזיולוגית, כיום המחקר בתחום הפסיכיאטריה של הפריון מתמקד באוכלוסיית נשים הרגישות כנראה לשינויים הורמונאליים מהירים- כאשר מראיינים נשים אלה הן מדווחות על תסמונת קדם ווסתית משמעותית או  שינויים רגשיים סביב גלולות.

למשל, טיפלתי באישה צעירה עם רקע טראומטי ואפיזודות דיכאוניות קודמות שככל הנראה לא טופלו. היא הייתה בהריון בתקופה שבה בן זוגה היה מגויס למלחמה. במקרה שלה הצטברו גורמי סיכון רבים: הרקע הנפשי, השינויים הפיזיולוגיים של ההיריון והמציאות החברתית והביטחונית. זו הייתה מעין 'סערה מושלמת'".


יש גם ציפייה חברתית להיות מאושרת בהריון. מה קורה לאישה שלא מרגישה את השמחה הזאת
?

"זה בהחלט משהו שאנחנו פוגשים. ישראל היא מדינה מאוד מעודדת ילודה, והבאת ילדים נתפסת כאן במקרים רבים כהמשך טבעי של זוגיות ונישואים. יש סביב הנושא הזה ציפיות חברתיות ומשפחתיות חזקות מאוד.

אבל לא כל אישה מגיעה להריון כשהיא באמת שלמה עם ההחלטה. לפעמים ההיריון מגיע בתזמון שלא מתאים למהלך החיים שלה. היא בדיוק התחילה ללמוד, התקבלה לעבודה חדשה או נמצאת בשלב שבו היא רוצה להתפתח מבחינה מקצועית, ופתאום היא מרגישה שההיריון קוטע את הרצף הזה.

יש גם נשים שהרות מתוך לחץ של בן הזוג או המשפחה. לכאורה הן הסכימו, אבל בפנים הן לא בהכרח שלמות עם ההחלטה או עם המשמעות של להפוך לאם.

ובשנים האחרונות עולות גם שאלות רחבות יותר: לאיזה עולם אני מביאה ילד? האם אוכל להגן עליו? האם אני בכלל רוצה להיות אמא? צריך לזכור שבחברות שונות בעולם מימוש עצמי של אישה לא בהכרח מזוהה עם אימהות, בעוד שבישראל עדיין יש לחץ חברתי משמעותי בכיוון הזה".

ומה לגבי אישה שמאוד רצתה להיכנס להריון, אולי אפילו חיכתה לו שנים, ופתאום כשהיא בהריון היא לא מרגישה מאושרת?

"גם זה בהחלט יכול לקרות. לפעמים ההיריון היה מאוד רצוי, אבל ברגע שהוא הופך למציאות, מתחילות לצוף תהיות, חששות, חרדות ואפילו חרטות. היריון הוא אירוע שיכול לעורר רגשות אמביוולנטיים. אישה יכולה לרצות מאוד ילד ובו בזמן לחשוש מהשינוי בחייה. היא יכולה לשמוח עליו וגם להתאבל במידה מסוימת על החיים שהיו לה לפניו. כמו בכל צומת משמעותי בחיים, יכולים להתקיים רגשות סותרים.

חשוב להבין שהיעדר שמחה או תחושות מעורבות אינם מעידים בהכרח על דיכאון. אבל כאשר מתפתחים תסמינים משמעותיים ומתמשכים, צריך לבדוק אם מדובר בהפרעה דיכאונית".


איך מטפלים
?

"הטיפול תלוי ברקע של האישה, בחומרת הדיכאון ובשאלה אם היא כבר מטופלת או שמדובר באירוע ראשון. אם מדובר באישה שהייתה מטופלת תרופתית עוד לפני ההיריון, חשוב מאוד שלא תפסיק את הטיפול בלי להתייעץ עם פסיכיאטר. הפסקת טיפול עלולה לגרום להחמרה כפי שציינתי , ולפעמים הסיכון שבהחמרת הדיכאון גדול יותר מהסיכון הכרוך בהמשך הטיפול התרופתי.

אם מדובר באישה שלא טופלה בעבר, אנחנו מתאימים את הטיפול לחומרת הדיכאון. במקרים של דיכאון קל עד בינוני אפשר לעיתים להתחיל בטיפול פסיכולוגי, כלומר טיפול שיחתי. כאשר הדיכאון משמעותי יותר, במיוחד בדרגה בינונית עד קשה, יש פעמים רבות צורך לשלב גם טיפול תרופתי. המטרה היא תמיד להתאים לאישה את הטיפול היעיל והבטוח ביותר, תוך התחשבות גם בהריון ובעובר".


תרופות נוגדות דיכאון לא עלולות להזיק לעובר
?

"זו אחת השאלות החשובות ביותר, והיא גם אחת הסיבות לכך שנשים חוששות לקבל טיפול. כיום חלק גדול מהתרופות שאנחנו משתמשים בהן לטיפול בדיכאון שייכות למשפחת ה-SSRI. אלה תרופות שיש לגביהן מידע מחקרי רב, והן יכולות לשמש גם במהלך ההיריון, בהתאם לשיקול רפואי פרטני.

כמובן שלכל טיפול תרופתי עשויות להיות השלכות, וצריך להכיר אותן. אבל מול הסיכונים האפשריים של הטיפול התרופתי צריך להציב גם את הסיכונים של דיכאון פעיל שאינו מטופל.

דיכאון במהלך ההיריון עלול להפעיל את מערכות הדחק בגוף ולהשפיע על תהליכים פיזיולוגיים שונים. מחקרים מצביעים על קשר בין דיכאון בהיריון לבין תוצאות מיילדותיות פחות טובות, ובהן לידות מוקדמות, משקל לידה נמוך וגם סיכון מוגבר לרעלת הריון".


מה הקשר בין דיכאון לרעלת הריון?

"יש כמה מנגנונים אפשריים שנחקרים בהקשר הזה. בין היתר, מדובר בתהליכים דלקתיים, בהפרשת הורמוני סטרס כתוצאה ממצבי דחק ובהשפעה על כלי הדם, כולל כלי הדם שמעורבים באספקת הדם לרחם. התהליכים האלה עשויים להשפיע על התפתחות ההיריון ועל גדילת העובר. לכן ההחלטה על טיפול תרופתי בהריון היא תמיד החלטה של איזון בין סיכונים לתועלת".


כלומר, לפעמים דווקא לא לטפל בדיכאון עלול להיות מסוכן יותר מאשר לקחת תרופות
?

"בהחלט. זו בדיוק הנקודה. צריך לבחון כל מקרה לגופו, אבל אסור לצאת מנקודת הנחה שהימנעות מתרופות היא בהכרח האפשרות הבטוחה ביותר.

במרכז פעימה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ד"ר חגית קליגר מבית החולים ליס ליולדות ונשים, שמנהלת מרפאה לייעוץ תרופתי בהריון ובהנקה ומתמחה בטרטולוגיה, תחום העוסק בהשפעות של חשיפה לתרופות וחומרים שונים על התפתחות העובר.

הפסיכיאטריות במרכז פעימה, מתייעצות איתה במקרים המתאימים וגם מפנות אליה מטופלות, כדי שיוכלו לקבל מידע מסודר על ההשלכות האפשריות של הטיפול התרופתי. זה חלק חשוב מהסכמה מדעת. האישה צריכה להבין את היתרונות ואת הסיכונים, ולקבל החלטה מתוך ידע ולא מתוך פחד".


מה עלול לקרות אם לא מזהים את הדיכאון בזמן
?

"קודם כול, האישה עצמה ממשיכה לסבול. מעבר לכך, דיכאון במהלך ההיריון הוא גורם סיכון משמעותי לדיכאון לאחר לידה, ולדיכאון לאחר לידה עלולות להיות השלכות קשות על האם ועל התינוק.

אנחנו יודעים שאובדנות היא גורם משמעותי בתמותה אימהית ולכן אסור להקל ראש בהפרעות נפשיות בתקופה הזאת. בנוסף, מחקרים מצביעים על קשר בין דיכאון אימהי לאחר הלידה לבין קשיים מסוימים בהתפתחות הילד, במיוחד כאשר הדיכאון משמעותי ומתמשך ואינו מטופל. זו הסיבה שאני תמיד אומרת שהגישה צריכה להיות מניעתית. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו אנחנו רק מכבים שריפות. אנחנו רוצים לזהות נשים בסיכון ולטפל בהן לפני שהמצב מחמיר".


אישה שסבלה מדיכאון אחרי לידה בהיריון קודם צריכה להיות במעקב כבר בהריון הבא
?

"בהחלט. במרכז פעימה, למשל, אנחנו מלוות נשים שסבלו בעבר מדיכאון או טופלו אצלנו בעקבות דיכאון לאחר לידה, גם במהלך הריונות נוספים. המעקב יכול להתקיים גם אם האישה אינה נוטלת טיפול תרופתי, כדי שנוכל לזהות מוקדם ככל האפשר סימנים להחמרה ולהציע טיפול מתאים. זה לא אומר שבהכרח יהיה לה שוב דיכאון. אבל אנחנו יודעים שלדיכאון לאחר לידה יש שיעורי הישנות משמעותיים, ובמחקרים מסוימים הם מגיעים לכ-50% עד 70%, בהתאם לאוכלוסייה ולהגדרות המחקר. כמו כן אנו יודעים שחלק מהנשים שיאובחנו עם דיכאון לאחר לידה תפגנה תסמינים כבר במהלך ההריון ובמידה ואנו מסוגלים לזהות תסמינים אלה במועד, אנו מסוגלים למנוע החמרה בהמשך.


את יכולה לספר על מקרה של אישה עם דיכאון בהריון שנחרת בזיכרונך
?

"אני זוכרת מטופלת שהגיעה אליי בשבוע מתקדם יחסית של ההיריון הראשון שלה. היא הייתה אישה צעירה בשנות ה-20 לחייה, נשואה, גרה במושב ועוסקת במקצוע חופשי.

היא הגיעה מלווה בבן זוגה, וכבר במהלך הבדיקה היה ברור שהיא סובלת מדיכאון מז'ורי משמעותי. אחרי תשאול ואבחון היה ברור לי שהיא זקוקה לטיפול תרופתי".


ומה קרה עם אותה אישה
?

"כשהמלצתי על טיפול תרופתי, בן הזוג שלה התנגד. הוא אמר שהוא לא מוכן לחשוף את העוברית שלהם לתרופות, משום שהוא חושש שהן יגרמו לה נזק. הסברתי להם שבשלב המתקדם שבו היא הייתה בהיריון, הסיכונים שונים מאלה שקיימים בשלבים המוקדמים של ההריון בו נעשה החלק הארי של  התפתחות האיברים. כמובן, גם בשלבים מאוחרים יש שיקולים שצריך להביא בחשבון, כמו תסמיני הסתגלות אפשריים של היילוד לאחר הלידה, אבל היה ברור לי שבמצבה היא זקוקה לטיפול. למרות ההסברים, בן הזוג המשיך להתנגד".


והיא עצמה, היא לא אמרה שהיא רוצה לקבל טיפול
?

"היא הייתה במצב נפשי קשה מאוד, ונראה שלא היו לה הכוחות להתנגד לעמדה שלו. חשוב לי להדגיש שהיא לא הייתה שרויה במצב פסיכוטי, לא הייתה חסרת ישע ולא הייתה במצב של מסוכנות מיידית ולכן לא הייתה עילה חוקית לכפות עליה טיפול. ניסיתי להסביר ולשכנע, אבל זה לא הצליח. נתתי לה מכתב לרופאת המשפחה שלה, כדי שתוכל להמשיך את הבירור והמעקב, והזמנתי אותה לחזור אליי.

חשוב לזכור שכאשר אישה מגיעה עם תסמינים דיכאוניים, צריך גם לשלול גורמים גופניים שעשויים לתרום למצב. למשל, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, שיכולות לגרום לתסמינים דיכאוניים או להחמיר אותם. היא לא חזרה למעקב שנקבע, ורק כמה שבועות לאחר הלידה יצרו איתי שוב קשר כשהמצב שלה החמיר.

מעבר לסבל שלה, יש חשיבות גדולה לקשר שנבנה בין ההורה לתינוק בחודשים הראשונים לחיים. התקופה הזאת משמעותית להתפתחות הקשר הרגשי וההתקשרות בין האם לתינוק, דבר שהוא בעל השלכה התפתחותית על התינוק עצמו. כאשר האם סובלת מדיכאון משמעותי, הדבר עלול להקשות על יצירת הקשר ועל האינטראקציה ביניהם. זו לא גזירת גורל, וכמובן שאפשר להתערב ולטפל, אבל ככל שמזהים את הקושי מוקדם יותר, כך אפשר לעזור לאם ולתינוק בצורה טובה יותר.

וזו בעצם כל המטרה של איתור וטיפול בדיכאון במהלך ההיריון: להביא את האישה ללידה כשהיא במצב הנפשי והגופני הטוב ביותר האפשרי ".


לפנייה למרכז פעימה באיכילוב: שלחי הודעה לווצאפ
052-3020745

מייל: peima@tlvmc.gov.il