"בדיקת מי שפיר פחות קשורה היום לגיל האם"
ראיון עם פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב

אילו בדיקות חשוב לבצע לפני כניסה להיריון?
"לפני הכל, רצוי שכל אישה תגיע לפני תכנון ההיריון לרופא.ה שיבדקו את מצב הבריאות שלה. כדאי לבצע בדיקות דם כלליות כדי לבדוק אם יש חוסרים תזונתיים, אנמיה או מצבים רפואיים אחרים שאינם מאוזנים.
אם יש עודף משקל נדרש להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי ירידה במשקל והכוונת תזונה או התאמת טיפול תרופתי אם נלקחות תרופות למחלות כרוניות כמו תרופות פסיכיאטריות, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות מעי דלקתי ואחרות - כדאי גם להתייעץ עם הרופא לגבי חלון הזמן המתאים לכניסה להיריון. זריקות הרזיה יש להפסיק חודשיים לפני הכניסה להיריון".
אנחנו מאוזנים. מה השלב הבא?
"מפה אפשר להתחיל בבדיקות גנטיות, כאשר המתווה הוא הסתכלות על שני בני הזוג וגם על כל אחד בנפרד. החל מנובמבר 2024, משרד הבריאות מציע סקר גנטי אחיד ללא תשלום שבודק את שני בני הזוג. מתחילים בבדיקה גנטית של האישה, ואם היא נמצא חיובית למוטציה גנטית ספציפית בודקים גם את בן הזוג ספציפית".
איפה מתבצע הסקר הזה?
"הסקר מתבצע במכונים הגנטיים בבתי החולים או בקופות החולים. ניתן לבצע סקר גנטי רחב יותר בתשלום בו נבדקים שני בני הזוג למוטציות נוספות שאינן נבדקות בסקר הגנטי האחיד של משרד הבריאות".
מזל טוב, אנחנו בהריון. מה בודקים עכשיו?
"בטרימסטר הראשון עושים את השלמות הנדרשות לבדיקות דם ושתן כולל סרולוגיה למחלות זיהומיות והתחלת מעקבי מדדים ואולטרסאונד שימשכו עד סוף ההיריון.
ניתן גם לוודא בבדיקת דם האם קיימת חשיפת עבר לוירוס ה-CMV. אם התשובה שלילית ועולה מהבדיקות שהאישה לא נחשפה לווירוס היא צריכה לקבל הדרכה איך להימנע מהידבקות ע"י הקפדה על להימנע ממגע קרוב עם ילדים קטנים חולים, להימנע מלחלוק כלי אוכל עם ילדים חולים, לרחוץ טוב ידיים אחרי החלפת חיתולים וכד'".
אילו בדיקות נוספות יש לבצע בטרימסטר הראשון?
"בשבוע שבין 11 ל-13 יש לבצע את בדיקת השקיפות העורפית, בדיקת אולטרסאונד שאינה פולשנית הבודקת את הצטברות הנוזל התת עורי בעורף התינוק ואליה אפשר להוסיף גם בדיקת סקר ביוכימי, בדיקת דם שמטרתה לשקלל נתונים ביולוגים עם ממצאי השקיפות.
ניתן גם, החל משבוע 9-10, לבצע בדיקת NIPT, זאת בדיקת סקר בתשלום שבודקת הפרעות כרומוזומליות נפוצות, ובעיקרם תסמונת דאון".
מה החשיבות של בדיקת NIPT?
"הערך הגדול שלה הוא הערך המנבא השלילי. זאת אומרת שבמידה והבדיקה שוללת תסמונות כרומוזומליות קרוב לוודאי שהבדיקה תקינה. אך בדיקה חיובית מחייבת ברור נוסף על-ידי בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר".
אם עולה ממצא כלשהו מהבדיקות האלה?
"במידה ויש ממצא, קרוב לוודאי שנדרש להשלמה של בדיקה אבחנתית כמו בדיקת סיסי שלייה או בדיקת מי שפיר. בדיקת סיסי שלייה מבוצעת בין שבועות 11 ל-13 תחת אולטרסאונד בגישה נרתיקית או בטנית. לעומתה, בדיקת מי שפיר מתבצעת בין שבוע 17 ל-22, בשתי הבדיקות הללו מתבצעת הערכה של הצ'יפ הגנטי וניתן להרחיב גם לבדיקת אקסום ובמקרים מסוימים גם לבדיקת גנום"..
איך זוג יידע איזו בדיקה עדיף לו לבצע?
"בהתייעצות עם הרופא.ה יוחלט תוך בדיקת הממצאים של הבדיקות הקודמות איזו בדיקה מומלץ לעשות ומתי".
מהם הסיכונים של הבדיקות האלה?
"הסיכון היום בבדיקת סיסי שלייה ובמי שפיר הוא סיכון דומה לשתי הבדיקות - ועומד על בין אחד לאלף לאחד לאלף ושלוש מאות אובדני היריון כתוצאה מהבדיקה, והסיכוי לממצא גנטי משמעותי אצל זוגות ללא גורמי סיכון נוספים עומד על 1/100-150 הריונות".
מה לגבי בדיקת אקסום?
"החומר הגנטי מורכב מרצפי גנים ומרצפי בקרה הנמצאים בין הגנים. הגנים עצמם מורכבים מאקסונים, שהם הקוד ליצירת החלבונים באדם, ומאינטרונים שהם רצפי בקרה תוך גנים. האקסונים אמנם מהווים כאחוז אחד בלבד מכלל החומר הגנטי, אולם מקובל ששינויים בהם אחראים לכ-80% מהמחלות התורשתיות באדם.
בדיקת אקסום היא בדיקה לקביעת רצף החלקים המקודדים בחומר התורשתי ואיתור שינויים בעלי משמעות בהם מתוך מטרה לאבחן מחלות גנטיות בנבדק.
שיעור הבדיקות החיוביות (בעלות משמעות) הינו כ-1/150 בדיקות. זאת אומרת, ב-1 מתוך 150 עוברים לאחר סקירת מערכות תקינה, בדיקת מי שפיר (צ׳יפ גנטי) תקין תיתכן מחלה גנטית משמעותית שיכולה להיות קשורה בפיגור שכלי והפרעות התפתחות קשות".
מהן בדיקות ריצוף מתקדמות?
"בדיקות אלה עושות שימוש בטכנולוגיה המאפשרת בדיקה בו זמנית של גנים רבים הקשורים לתפקוד ולתחלואה. טכניקות אלה הפכו לכלי חשוב באבחון של מחלות ותסמונות גנטיות. הבדיקות כוללות:
ריצוף כלל גנומי (WGS ,Sequencing Genome Whole)הוא בדיקה של כל רצף האותיות של הדנ"א המהווה את הקוד הגנטי, כשלושה מיליארד אותיות הכולל כ-20,000 גנים והמרווחים בתוכם וביניהם. שינוי ברצף הדנ"א המקודד לחלבון עלול לגרום למחלה גנטית ונקרא: 'שינוי גנטי גורם מחלה' או 'שינוי פתוגני'. זיהוי השינוי הגנטי הגורם למחלה חשוב לצורך הטיפול במחלה והייעוץ הגנטי לבני המשפחה. "
לפעמים בבדיקות גנטיות מתקבלים ממצאים המצויים בתחום האפור.
"במקרים האלה משלימים בדרך כלל גם הערכה גנטית נוספת של המשפחה וההורים, וייעוץ גנטי, ובמקביל אפשר ללכת ולבדוק אה אם יש סימנים סונוגרפיים (הנראים בבדיקות אולטרסאונד) אחרים שתומכים בממצא. למשל כמו כליות מורחבות. אבל אם הכול תקין, הסיכוי לעניין משמעותי הוא קטן. נכון שזה יכול להוסיף חרדה, אבל לא עושים את הבדיקות הגנטיות אפשר לפספס הפרעות קשות".
מאיזה גיל מומלץ לבצע בדיקות מי שפיר וגנטיקה?
"היום אנחנו כבר לא מדברים על גיל לבדיקות האלה, למעט לתסמונת דאון שהסיכוי למצוא אותה עולה עם הגיל. חלק גדול מהממצאים שמגלים היום הם חסרי משמעות לגיל כמו הפרעות כרומוזומליות שמגלים בצ'יפ הגנטי והפרעות באקסום, ולכן בייעוץ הכללי הגיל של האישה הוא הרבה פחות חשוב ממה שהיה מקובל בעבר".
זאת אומרת שההתייחסות לאישה בגיל 25 ו-35 זהה?
"כן, מלבד ההתייחסות לתסמונת דאון".
מה הלאה?
"לקראת שבוע 14 ל-16 אפשר כבר לעשות סקירת מערכות ראשונה שהיא סקירה אנטומית, ואנחנו משלימים בין שבוע 16 ל-18 סקר ביוכימי שנקרא בלשון העם 'חלבון עוברי'. מטרת הבדיקה היא לאתר סיכון סטטיסטי לתסמונת דאון ומומים במערכת העצבים המרכזית. תוצאה שמצביעה על סיכון גבוה תפנה להמשך ייעוץ גנטי. בשבועות 22 ל-24 נעשה סקירת מערכות שנייה, שנקראת סקירת מערכות מאוחרת. בשבוע שבין 24-28 תתבצע בדיקת העמסת סוכר שהיא בדיקת סינון לסוכרת הריון".
מה לגבי סקירה שלישית – מתי היא נדרשת?
"בין שבוע 31 ל-33 ניתן לבצע סקירת מערכות שלישית. אם שתי הסקירות תקינות, הערך של סקירה שלישית, במיוחד בהתוויה של לחפש ממצאים שקשורים למוח, כליות או לב, הוא בערך אחוז אחד. כל זוג יקבל את ההחלטה שלו, יחד עם הרופא המטפל, לגבי האם לעשות או לא סקירה שלישית".
מה קורה כשלא מקפידים על ביצוע בדיקות המעקב?
"מעקב ההיריון נועד להגדיל את הסיכוי לאתר עוברים בעלי מומים. אנחנו עושים זאת על ידי הערכות סונוגרפיות לתקינות העובר, בדיקות גנטיות ובדיקות אימהיות. אנחנו יכולים להפחית, כמובן שלא לאפס, אבל להקטין באופן משמעותי את הסיכונים. בסוף כל זוג צריך לבחור לעצמו את סל הבדיקות שנכון עבורו".
מה השתנה בתחום הבדיקות בעשורים האחרונים?
"הרבה טכנולוגיות השתפרו מאוד. דיקור מי שפיר, למשל, השתנה לחלוטין. בעבר, הבדיקה הסטנדרטית הייתה בדיקת קריוטיפ (הסתכלות במיקרוסקופ על מספר ומבנה הכרומוזומים). הבדיקה זיהתה הפרעות מספריות גדולות ברזולוציה גסה יחסית. כיום, בדיקת הבסיס היא צ'יפ גנטי שמסוגל לזהות חסרים והכפלות מזעריים ברצף ה-DNA ברזולוציה גבוהה פי מאה מזו של קריוטיפ וגם בטיחות ההליך עלתה.
בנוסף, בדיקות ההדמיה בסונר נעשות ברזולוציה גבוהה בהרבה ממה שהיה לפני 30 שנה. בדיקת האקסום והגנום המלא לא היו בעבר ולכן מזהים היום הרבה יותר הפרעות כרומוזומליות".
האם חיסון שפעת מומלץ בהיריון?
"אנחנו מאוד ממליצים על חיסון שפעת בכל שלבי ההיריון, לצורך הגנה על האם ובכך גם על העובר וכמו כן חיסון שעלת שמומלץ לבצע בין שבוע 27 ל-35. המטרה לחסן את האם כדי שהנוגדנים שהיא תפתח יעברו לעובר שיהיה מוגן עד שיקבל את החיסון בגיל כמה חודשים".
מה קורה לקראת הלידה מבחינת בדיקות?
"לקראת הלידה, סביב שבועות 35–36, משלימים כמה בדיקות חשובות וממשיכים במעקב אחר בריאות האם והעובר:
- ספירת דם :לבדיקת רמת ההמוגלובין ולאיתור אנמיה, וכן להערכת מספר הטסיות, המשתתפות בתהליך קרישת הדם. הבדיקה מסייעת להיערך ללידה ולטפל באנמיה במידת הצורך.
- משטח מהנרתיק ומפי הטבעת ל־GBS : מבוצע בשבועות 36-37 לאיתור נשאות של חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B. החיידק לרוב אינו גורם לתסמינים אצל האם, אך עלול לעבור לתינוק בזמן הלידה. אם התוצאה חיובית, מתכננים מתן אנטיביוטיקה במהלך הלידה כדי להפחית את הסיכון לזיהום אצל התינוק.
- הערכת גדילת העובר ומצגו : במסגרת מעקב האולטרסאונד בשליש השלישי מעריכים את גדילת העובר, כמות מי השפיר והאם הוא במצג ראש. הצורך בבדיקה נוספת לקראת הלידה נקבע בהתאם לבדיקות שכבר נעשו ולמהלך ההיריון.
- מדידת לחץ דם ובדיקת שתן לחלבון : ממשיכים בהן במסגרת המעקב השגרתי, כדי לזהות ממצאים שעלולים לעורר חשד לרעלת הריון.
- מוניטור עוברי ובדיקות נוספות מבוצעים בהתאם לצורך הרפואי. לאחר תאריך הלידה המשוער, המעקב כולל גם מוניטור ואולטרסאונד בתדירות מוגברת.