המהפכה הרובוטית בחדרי הניתוח


דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק
בית החולים איכילוב הציב לעצמו מטרה להיות מוביל בתחום הטכנולוגי. מחלקת הנדסה ביו-רפואית באיכילוב (המרכז הרפואי תל אביב) היא החוליה המקשרת בין טכנולוגיה רפואית מתקדמת לצוות המטפל. בראש המחלקה עומד דוד דקל, וצוותה מונה מעל 20 מהנדסים שאחראיים על כיול, תחזוקה, בטיחות והטמעה של כלל המכשור הרפואי בבית החולים. המחלקה פועלת מסביב לשעון כדי להבטיח את תקינותם של מכשירים מצילי חיים, החל ממוניטורים פשוטים ועד למערכות הדמיה ורובוטים מתקדמים.

תפקידה המרכזי של המחלקה הוא לוודא שכל המכשירים והציוד הרפואי פועלים בצורה תקינה ויעילה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. זוהי מחלקה טכנית שמורכבת ממהנדסים ומהנדסות וכן מהנדסאים שאחראים על כל המכשירים שנמצאים בבית החולים, החל ממכשירים קטנים כמו מדי לחץ דם, גלוקומטרים וכלה במכשירי MRI, CT ,מאיצי קרינה ורובוטים לניתוחים.

המחלקה מעורבת בתהליך רכישת מכשור רפואי חדש, החל משלב הגדרת הדרישות ועד קבלת ההחלטה הסופי. הצוות בוחן את המכשור, מוודא שהוא עומד בתקנים הנדרשים ומתאים לצרכי בית החולים. לאחר רכישת המכשור, קליטתו והתקנתו בבית החולים אנו דואגים להדרכת הצוות הרפואי בשימוש בו. כמו כן, הצוות מבצע תחזוקה שוטפת ומונעת של המכשור.

רובוטים בשירות חדרי הניתוח

בבית החולים הוקם מתחם חדרי רובוטים ניתוחיים. זהו מתחם ייעודי בחדרי הניתוח החדשים המאכלס שלושה רובוטים ניתוחיים, דבר שלא קיים בעוד מקומות בארץ. שני מכשירים מסוג "דה וינצ'י" ואחד מסוג "הוגו".

הניתוח עובד בצורה כזאת שהרובוט ממוקם במרכז החדר מעל המנותח, כאשר המנתח יושב בקצה השני של החדר מול קונסולה. המנתח רואה את הפעילות בתלת-ממד ובאמצעות ארבעת הזרועות של הרובוט ועם הכלים שלו הוא מבצע את הניתוח ומגיע למקומות בגוף שהגישה אליהם לא פשוטה ובדיוק מקסימלי.

הרובוטים מאושרים לעשרות רבות של ניתוחים. אנחנו באיכילוב משתמשים בו בצורה נרחבת באורולוגיה, כירורגיה, ראש צוואר, חזה וגניקולוגיה

עלות מכשיר רובוט ניתוחי משתנה בהתאם לדגם, יצרן וספסיפקציה. המחיר יכול לנוע בין מאות אלפי דולרים למיליוני דולרים.

ההחלטה על רכישת רובוט ניתוחי נוסף היא החלטה מורכבת הדורשת בחינה מעמיקה של מגוון גורמים. מטרתו העיקרית של רכישת הרובוט היא לצמצם את התורים וזמן ההמתנה של המטופלים לניתוח. מספר הניתוחים שאפשר לבצע בעזרת רובוט גדולה מזאת שניתן לעשות בלעדיו. ככל שמתווספים רובוטים ניתוחיים ניתן להקדים תורים למי שממתינים זמן רב. משך הניתוח עם רובוט קצר יותר. שימוש ברובוט מאפשר עבודה באזורים קטנים יותר שלא נגישים בסוגי ניתוחים אחרים ללא הרובוט. הרובוטים הניתוחיים מאפשרים לבצע ניתוחים בצורה מדויקת יותר באופן משמעותי.

תפקיד נוסף של המחלקה הוא בהטמעת טכנולוגיות רובוטיות בתחום הרפואה. להכניס לפעילות רובוטים חדשים, לבצע בדיקות ולוודא את ההתאמה של תשתיות חדרי הניתוח להגדרות של הרובוט כדי להביא לתפקודיות מיטבית.

תחום הרובוטים ברפואה מתפתח בקצב מהיר מאוד. ישנו צפי שרובוטים ישחקו תפקיד משמעותי עוד יותר בריפוי וטיפול בחולים בעתיד. לא רחוק היום בו תהיה אוטומציה ברובוטים שתתרחב מפרוצדורות פשוטות לפרוצדורות יותר מורכבות. ברור שמדובר בתחום מרתק עם פוטנציאל עצום לשנות את פני הרפואה כפי שאנו מכירים אותה

אחד מתפקידיה המרכזיים של המחלקה הוא הטמעת טכנולוגיות רפואיות חדשות, ובהן מערכות רובוטיות מתקדמות. התהליך כולל בחינה מקיפה של כל מכשיר חדש, התאמת תשתיות חדרי הניתוח לדרישותיו וליווי מלא של תהליך ההתקנה, במטרה להבטיח תפקוד מיטבי ובטיחות מרבית.

עוד לפני שמכשיר רפואי נכנס לבית החולים, נבדקים האישורים הרגולטוריים הנדרשים, התאמת התשתיות, היבטי אבטחת המידע וחיבור המכשיר לרשת בית החולים. במקביל נבחנות כל הדרישות הטכניות של המערכת, ובהן משקל המכשיר, צריכת החשמל, דרישות למים, ביוב ומיזוג אוויר, ולעיתים אף הצורך ברצפה אנטי־סטטית או בהקמת חדר ייעודי. רק לאחר סקירה ואפיון מלאים של סביבת העבודה מתבצעת התאמת החדר למכשור החדש.

מכשור רפואי שאינו מחזיק באישורים הרגולטוריים הנדרשים, ובהם אישור אמ"ר של משרד הבריאות ליבוא ציוד רפואי, אינו נכנס לשימוש בבית החולים עד לקבלת כל האישורים הנדרשים.

גם בסיום חייו הטכנולוגיים של המכשיר מתבצע תהליך מסודר. ברוב המקרים ציוד שהתיישן, גם אם הוא עדיין תקין, מוחזר ליצרן או מושמד בהתאם לנהלים. במקרים מסוימים נשמר ציוד תקין לטובת משלחות סיוע רפואיות הפועלות באזורים שונים בעולם, וכך הוא ממשיך לשרת אוכלוסיות הזקוקות לו.

עובדות על הרובוטים המנתחים

עם פרופ' עופר יוספוביץ, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב

המרכזים הרפואיים הגדולים בעולם, וגם בישראל, משקיעים יותר ויותר ברכישת רובוטים רפואיים מתקדמים לשיפור התהליכים הכירורגיים וכבר כיום אלפי יחידות פרוסות ברחבי העולם. אחד הרובוטים הנפוצים ביותר הוא רובוט "דה וינצ'י" של חברת אינטואיטיב סרג'יקל, המאפשר לבצע ניתוחים בדיוק רב באמצעות זרועות רובוטיות ומצלמות זעירות. לאחרונה הצטרפה גם חברת מדטרוניק עם הרובוט הכירורגי "הוגו".

המרכז הרפואי איכילוב נמנה עם בתי החולים המובילים בעולם בשימוש בטכנולוגיות רובוטיות מתקדמות. "יש כיום כמעט בכל בתי החולים רובוטים רפואיים, ובלי להצטנע אצלנו יש הכי הרבה", מסביר פרופ' יוספוביץ'. "ההשקעה הזו משתלמת בטווח הארוך בזכות הדיוק והיכולת של הרובוט לבצע ניתוחים מורכבים בצורה יעילה". ההשקעה ברובוטים רפואיים מאפשרת לבתי החולים לשפר את הטיפול הרפואי, להציע למטופלים פתרונות חדשניים ומתקדמים ולשפר את התוצאות הרפואיות.

מדובר בניתוחים מורכבים הדורשים דיוק רב וגישה למקומות עדינים בגוף האדם. בתחום האורולוגיה, כיום, רובוטים מנתחים משמשים בין היתר לניתוחים של סרטן הערמונית, ניתוחי שלפוחית השתן וניתוחי כליה מורכבים.

בנוסף, הטכנולוגיה הרובוטית נמצאת בשימוש נרחב בתחומי הכירורגיה הכללית, הגיניקולוגיה, כירורגית חזה, ניתוחי ושט, ניתוחי כבד, ניתוחי מעי גס מורכבים, כריתות ריאה, כריתות רחם וניתוחי רצפת אגן.
"הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, והרובוטים הכירורגיים יהפכו לכלים חיוניים ביותר עבור מנתחים בכל העולם", אומר פרופ' יוספוביץ'. "הם ישפרו את הדיוק והבטיחות בניתוחים, ויאפשרו טיפולים מורכבים שלא היו אפשריים בעבר.

הטכנולוגיה הרובוטית מציעה שילוב אולטימטיבי של מיומנות אנושית וטכנולוגיה מתקדמת, מה שמאפשר למנתחים לבצע ניתוחים ברמה הגבוהה ביותר. הזרועות המיוחדות של הרובוטים דה וינצ'י והוגו יודעות לבצע שלל פעולות מדויקות, ברמת דיוק של כירורג בכיר עם עשרות שנות ניסיון, בעזרת "תרגום" מכני של תנועות המנתח בתוך גוף המטופל. כך מתאפשר לבצע חתכים קטנים בגוף המטופל, תפירות ושימוש בכלים שונים בצורה אופטימלית.

כמובן שלצורך הפעלתו דרושה יד מקצועית ומיומנת וחשיבה כירורגית נכונה. פרופ' יוספוביץ' מבהיר: "זרועות הרובוט יודעת לנוע בהתאם לתנועות היד שלי, ותוך כדי לצלם, לחתוך ולתפור בדיוק רב, כאילו אני מבצע את הפעולות בעצמי. התרגום המכני הזה מאוד מתוחכם, כי הוא מאפשר לי לצלם תוך כדי, ועדיין לשמור על חופש תנועה מלא בכפות הידיים.

הניתוחים הרובוטיים לא רק מדויקים יותר, אלא גם מאפשרים למטופלים להתאושש מהר יותר בהשוואה לניתוחים המסורתיים. הודות לדיוק הרב של הרובוטים, חתכים קטנים יותר, פחות איבוד דם וכמות קטנה יותר של כאבים לאחר הניתוח, המטופלים יכולים לחזור לשגרה תוך זמן קצר יותר. הרובוטים מאפשרים גם הפחתה משמעותית בזמן האשפוז ובסיכוי לזיהומים פוסט-ניתוחיים.

"לדוגמה, בניתוחים אורולוגיים, כמו כריתת ערמונית בעזרת רובוט דה וינצ'י, המטופלים יכולים לצפות לחזור לפעילות יומיומית תוך ימים ספורים במקום שבועות, הזמן שלקח בעבר להחלים", מדגיש פרופ' יוספוביץ. "גם בניתוחים גינקולוגיים, כמו כריתת רחם, השימוש ברובוטים מוביל לזמן התאוששות קצר יותר ולפחות סיבוכים".

פרופ' עופר יוסיפוביץ, על שימוש בכירורגיה רובוטית באורולוגיה באיכילוב

ראיון עם מומחה- רובוטיקה בכירורגיה

נחשפתי לראשונה לרובוטיקה לפני כעשור, במהלך התמחותי. את המעבר המלא לרובוטיקה עשיתי בהתמחות-העל במילאנו אצל פרופ' פאולו ביאנקי, אחד מהאנשים הבולטים ביותר בתחום הרובוטיקה בעולם הכירורגי. מאז התאהבתי בתחום. הוא עצמו התחיל לנתח באמצעות הרובוט עוד ב-1998, כשיצא הרובוט הראשון של חברת אינטואיטיב סרג'יקל. זו הייתה חוויה מעלפת ללמוד ממנו.

הכל. זה מתחיל בניתוחי כיס מרה ובקעים פשוטים, עובר דרך כריתות מעי גס למיניהן, תיקונים של בקעים סרעפתיים, שחזורי דופן בטן  מורכבים, כריתת גידולים, כריתת קיבה ועוד. ניתוחים דחופים לא נהוג לעשות היום בארץ עם רובוט, אבל השאיפה היא לבצע כל ניתוח באמצעות הרובוט. זה כלי נהדר לכל תהליך כירורגי. בשל תוספת העלות יש ניתוחים ספציפיים שלא משתלם כלכלית לעשות, אבל זה ברור שחובה לקיים אותם לפחות ברמה של לימוד מתמחים והכשרת דור העתיד על הטכנולוגיה הזו.

חשוב לציין שלא מדובר בעתיד, מדובר בהווה! יש שיגידו שהטכנולוגיה בה אנו משתמשים היום היא נחלת העבר – כבר הושקו רובוטים חדשים יותר עם טכנולוגיה מתקדמת יותר. ניכר שהרובוטיקה הולכת ומשתלטת על כל תחום בעולם הכירורגיה, וזה גם מה שאני מנסה לעשות בהתפתחות המקצועית שלי.

אני חושב שיש היום תחומים, בעיקר מורכבים יותר כירורגית, שהולכים ונשענים יותר ויותר על רובוטיקה. זה הולך בשני כיוונים: כיוון אחד הם ניתוחים מאוד מורכבים ברמה הטכנית כמו ניתוחי ושט, לבלב, כריתת כבד, קיבה וגידולים באזורים מורכבים בגוף האדם, שם היתרון הגדול של הרובוט מתבטא באפשרות לבצע דיסקציה (חיתוך) בקלות יחסית ולצלם באיכות גבוהה. 
"המצלמות של הרובוט מייצרות עבור המנתחים תמונת K4 תלת-ממדית, דבר שהוא בל יתואר בחשיבותו ככלי עבודה במהלך ניתוחים מורכבים. בכיוון השני, הרובוטיקה מתפתחת בהיעדר פתרונות לפרוסקופיים טובים לניתוחים מסוימים. למשל, ניתוחים הדורשים זוויות מיוחדות לצילום ועבודה שהטכנולוגיה הקיימת לא מאפשרת, והרובוט כן מאפשר.

אין ספק ש-AI זה חלק מהסיפור. ההתפתחות של הבינה המלאכותית בתחום הכירורגיה, כמו בעוד תחומים, היא בשלבים. בהתחלה אנו נהיה עדים למערכות שימליצו לכירורג מה לעשות ובאיזה גישה, בהמשך נראה מערכות (בחלקן קיימות) שמזהירות מטעויות ומשיקול דעת לקוי, עוד נראה שהרובוטים מתחילים לקחת חלקים קטנים בניתוח וזאת בפיקוח ויכולת השתלטות של המנתח ולבסוף יגיע הצעד הבלתי נמנע של ניתוחים מלאים שמבוצעים ע״י הרובוטים.
ממש לפני כמה חודשים הושק הדגם החמישי והחדש של רובוט הדה וינצ'י, שטרם הגיע לארץ. הסרטונים שפורסמו עליו מהממים, אבל לצערנו הוא עדיין נמכר רק בארצות הברית. בסוף, כשמסתכלים על הסרטונים האלו ועל התמונה הכללית שעולה מהם, אפשר להבין שבעתיד נגיע למצב שהרובוטים יוכלו לבצע ניתוחים לבד. ישעוד זמן, אבל כבר היום אנחנו יודעים לייצר תבנית של פעולות, מעין אפליקציות מובנות וקבועות, שהרובוט יודע לעשות כפרוצדורות בזמן הניתוח.

זה לא עניין של מתי עדיף. באופן עקרוני, כנראה שבכל הניתוחים אפשר להרוויח מהרובוט, אבל צריך לזכור שמדובר במשאב יקר מוגבל שצריך לעשות בו שימוש מושכל וחכם. למשל, ניתוח תוספתן עם הרובוט מבוצע במספר מקומות בעולם – נראה שאין הצדקה כלכלית לכך, עם זאת חשוב לזכור שנדרש להכשיר את דור הכירורגים הבא, דור שיסתמך יותר ויותר על הרובוטיקה ופחות ופחות על לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני). לשאלה האם נכון לעשות כל ניתוח באמצעות רובוט, אני עונה שלשם העולם הולך בכל מקרה – יש שמרנים שמתנגדים לכך אבל זו כבר לא שאלה של 'האם זה יקרה?', זה רק עניין של זמן (וכסף).

ברור, יש הרבה, אבל זה לא משהו שהוא לא בר-תיקון לאורך זמן והשקעה. כיום הרובוט מתקשה לבצע פעולות עצמאיות וניווט ברקמה רכה, כזו שכל הזמן זזה כשנוגעים בה – זה פתיר אני בטוח בכך.

בשורה התחתונה - לא. אני חושב שהרובוט הוא עוד כלי עבודה. הוא לא חוסך ממך כרופא וככירורג את הצורך ללמוד ולדעת אנטומיה באופן מושלם, להכיר את הפיזיולוגיה על בוריה וכמובן את המחלות והפתולוגיות השונות כמו גם את האפשרויות לטיפול וריפוי. הרובוט לא משנה את הצורך להכיר באופן לא מתפשר את הטיפולים והניתוחים השונים כמו גם את הסיבוכים שלהם ואופן הטיפול בהם.
בטח שהרובוט לא משנה את הצורך הבלתי מתפשר באינטראקציה עם החולה ומשפחתו בכל מהלך הטיפול. הרובוט הוא כלי בארגז הכלים שלנו כמנתחים, שמקנה יכולות לבצע דברים מורכבים במינימום פולשנות ומקסימום תוצאות. אני לא חושב שהכירורגיה הפתוחה תיעלם. יש מקרים שצריך, ואפילו חובה, להשתמש בה.

יש הרבה לאן להשתפר בעיקר בהתייחסות קופות החולים ומשרד הבריאות לרובוטיקה. לגבי העולם, זה מאוד תלוי במערכת הבריאות הספציפית בכל מדינה. בארה"ב, למשל, כל מערכת הבריאות ממומנת על ידי חברות הביטוח הפרטיות, והתגמול הכלכלי לבתי החולים הוא גבוה יותר עבור כל ניתוח המבוצע ברובוט. בישראל המצב שונה, בתי החולים לא מתוגמלים באופן שונה על ידי משרד הבריאות באם הניתוח מבוצע באופן רובוטי, מה שגורם לכך שבתי החולים צריכים לספוג כלכלית את עקומת הלימוד של הצוותים הרפואיים החדשים בשימוש ברובוט.
לשם השוואה, בארה"ב יש בתי חולים בגודל שלנו עם מעל 10 רובוטים שעובדים בכל משמרת, אפילו בניתוחים פשוטים באמצע הלילה. אפשר לומר, אם ככה, שאנחנו איפשהו באמצע. לנו באיכילוב היום, לאחר מאמצים ענקיים, יש שלושה רובוטים שעובדים באופן קבוע, ומשמשים גם להכשרות".
בהקשר זה חשוב לציין את הפרויקט המשותף של בית החולים איכילוב ובית החולים מעיני הישועה בו אני נוטל חלק כמנהל המחלקה. שיתוף פעולה זה מנגיש את היכולות הכירורגיות והרובוטיות של איכילוב לאוכלוסייה נרחבת ומגוונת יותר.

אם אנחנו רוצים להמשיך ולהוביל את הכירורגיה בארץ ולהיות מיושרים עם העולם, אז כן, היום זו חובה – חד משמעית. אין מתמחה בכירורגיה באיכילוב שלא עובר הכשרה כזו. אנחנו דואגים לכך שכל מתמחה יעבור שתי סדרות של הכשרות רובוטיות. בראשונה הוא לומד איך מתפעלים את הרובוט ואיך עוזרים למנתח שמפעיל אותו על הקונסולה. בסדרה השנייה, המתקדמת יותר, עובר המתמחה הכשרה שחושפת אותו לעבודה על הקונסולה בניתוחים השונים.