מערכת זימון תורים
WhatsApp בוט
פניות ציבור
טלפונים חשובים
התמצאות בבית החולים
שירות ומידע
תסמונת המעי הרגיז (הרגיש)
מהו מעי רגיז (רגיש)?
בתסמונת המעי הרגיז (או: תסמונת המעי הרגיש) המעיים בריאים מבחינה אורגנית אולם תפקודם פגום והם אינם עובדים כראוי. דפנות המעי בגופנו, מרופדות בשרירים העוברים תהליך של כיווץ והרפיה בזמן העברת המזון מהקיבה, דרך המעיים, אל החלחולת. במצב תקין, מתכווצים השרירים האלה והופכים רפויים בקצב מתואם. בחולים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש, התכווצויות השריר בדופן המעי בעלות עוצמה חזקה יותר ונמשכות זמן רב מהרגיל. שינויים אלו מאיצים את מעבר המזון במערכת העיכול, ומביאים לידי ריבוי גזים, תחושת נפיחות ושלשול. הסיבות לתסמונת המעי הרגיש אינן ידועות. יש חוקרים המייחסים את ההפרעה לשינויים בעצבי השרירים במעי, או במערכת העצבים המרכזית המשפיעה על תפקוד המעי הגס. חוקרים אחרים מייחסים את התסמונת למחלה אחרת (כמו התקף חריף של שלשול זיהומי) או לשימוש באנטיביוטיקה הפוגעת באוכלוסיית החיידקים הקבועה של המעיים. כמו כן, גם שימוש יתר במשלשלים או בתרופות מסוימות נגד שלשול עלול לתרום להיווצרות הבעיה. שכיחות המחלה בנשים גבוהה פי שלושה מאשר בגברים. יש הרואים בעובדה זו רמז לחלקה של המערכת ההורמונלית בגרימת התסמונת. נמצא גם כי נשים רבות סובלות מתסמינים קשים יותר סביב ימי הווסת.
תסמיני המעי הרגיז משתנים מאדם לאדם, הנפוצים הם:
אצל רוב החולים, תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני. תיתכנה תקופות בהן עוצמת התסמינים גבוהה ואיכות החיים נפגעת. אולם, תיתכנה גם תקופות בהן עוצמת התסמינים נמוכה ותדירות הופעתם נמוכה.
החולים בתסמונת המעי הרגיש מוצאים לעתים קרובות שעוצמת התסמינים נוטה להחמיר בעת לחץ נפשי. אולם ראוי לציין כי מתח, גם אם הוא מחמיר את התסמינים, איננו גורם להם.
אבחון תסמונת המעי הרגיש נעשה, במידה רבה, על פי ראיון רפואי במסגרתו מתקבלת ההיסטוריה הרפואית של הנבדק ובדיקה גופנית. מכיוון שאין לתסמונת המעי הרגיש סימנים פיזיים, מבוסס האבחון בדרך כלל על תהליך השלילה.
הרופא עשוי להמליץ על ביצוע בדיקות הכוללות בדיקת צואה לבירור נוכחות זיהום או הפרעות בספיגת מזון במעי, ובדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול התחתונה: סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה. סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת הסתכלות ישירה אל חלקו הסופי של חלל המעי הגס. הבדיקה מתבצעת באמצעות אנדוסקופ - צינור דק וגמיש הבנוי מסיבי זכוכית ומסביבו מעטה פלסטי. קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית המאפשרת הסתכלות לאורך כל המעי הגס. בדיקות אלו מסייעות בשלילת מחלות חמורות כמו קרוהן, קוליטיס כיבית וסרטן המעי הגס. במקרים מסויימים יומלץ על ביצוע בדיקת סבילות ללקטוז. לקטוז הוא אנזים במעי הדק שתפקידו לפרק את הסוכר שבמוצרי החלב ולסייע בספיגתו. חסר חלקי או מלא באנזים זה עלול לגרום לתסמינים דומים לאלו של תסמונת המעי הרגיש, כגון כאב בטן, גזים או שלשול. שינויים פשוטים בתזונה ובאורח החיים עשויים להקל באופן משמעותי את תסמיני המחלה. חשוב לא להתייאש במידה שההקלה אינה מידית שכן הופעתה לרב הדרגתית:
התמודדות עם מתח נפשי טיפול תרופתי כמו כן חשוב לשמור על אורח חיים רגוע במידת האפשר ולהקפיד על שנת לילה מספקת. "מעי רגיש (IBS) היא תסמונת שמאופיינת בכאב בטן כרוני המלווה בשינויים ביציאות, ונמשך לפחות שישה חודשים. השינויים ביציאות יכולים להיות לכיוון של שלשול או עצירות. בעבר כינו את התסמונת ׳מעי רגיז׳ (Irritable Bowel Syndrome), אבל בשנים האחרונות, עם הבנה טובה יותר של התסמונת, השתנה המונח ל׳מעי רגיש׳. ההבנה היא שהתסמונת לא קשורה רק להפרעות בתנועתיות של מערכת העיכול, אלא גם לחישה בבטן". "לרוב אנחנו לא יודעים. בחלק מהמטופלים ייתכן שהיה זיהום של מערכת העיכול עם וירוס או חיידק. מחלימים מהזיהום, אבל הרגישות נשארת. התסמונת יכולה להופיע בכל גיל, אך אופיינית יותר בצעירים בגילאי 20-30, ובנשים יותר מגברים.״ "זה רק נדמה כך, מכיוון שאין בדיקה ספציפית שמאבחנת מעי רגיש. אבל למרות זאת מקובל היום לבצע אבחנה חיובית (לא על דרך השלילה) של התסמונת על פי תסמינים אופייניים וקריטריונים הנקראים ROME. האבחנה מתבצעת על ידי תשאול סבלני ומפורט של המטופל. מעבר לכך אנו מבצעים בדיקה גופנית ובדיקות דם לאנמיה, מדדי דלקת, צליאק ועוד, על מנת לשלול אבחנות נלוות. רק במידה ויש תסמינים לא אופייניים כמו חום או ירידה במשקל - נרחיב את הבירור עם בדיקות הדמיות או אנדוסקופיה על מנת לשלול מחלות כמו מחלה דלקתית של המעי או גידול. " "בתוך מערכת העיכול יש מערכת עצבים עצמאית (Enteric Nervous System) תחת בקרה עצבית פנימית (אוטונומית). מערכות אלו מגיבות בצורה ברורה לשינויים נפשיים. למערכת העצמאית של מערכת העיכול יש מעל 500 מיליון תאי עצב והיא מכונה ה'מוח השני'. מהסיבה הזאת, מצבי סטרס ומצוקה משפיעים על הבטן. למרות שגם באנשים בריאים ניתן לראות תגובה בטנית למצבי סטרס, לסובלים מהתסמונת יש רגישות יתר ותגובה חזקה יותר למצבי מתח, חרדה ודיכאון". "יש מרכיב גנטי, אבל הוא חלש יחסית למחלות אחרות כמו מחלות מעי דלקתי". "כאבים פנימיים בגוף, כמו בבטן, נחווים שונה מכאבים במעטפת הגוף. הם קשים לתיאור ומיקום, ומעוררים תגובה רגשית עזה של חוסר אונים ואי ודאות. יש מחקרים שמראים שאזורים במוח הקשורים לתגובות אלו מפועלים ביתר כשיש כאבי בטן". "כן בהחלט. קודם כל חשוב לתת אבחנה והסבר למטופל: להסביר שזאת תסמונת אמיתית, לא משהו ׳בראש׳ כמו שלפעמים הסביבה משדרת, ולא אבחנה שניתנת כשלא מוצאים סיבה אחרת. חשוב להסביר כי התסמונת שכיחה מאד, כרונית, אך לא מסוכנת. בהמשך נתחיל לטפל לפי פירמידת טיפול: מתחילים בטיפולים לא תרופתיים כגון תזונה ופרוביוטיקה. גם טכניקות להפחתת מתח נפשי כגון מיינדפולנס, טיפול CBT, דיקור והיפנוזה הוכחו כיעילים ואנו עושים בהם שימוש. במידת הצורך ניתן גם טיפול תרופתי, שאותו נכוון לפי סוג התסמינים. לצערנו אין תרופה או ניתוח שמרפאים לגמרי את התסמונת, אבל תמיד יש איך לעזור". "לא. התסמונת לא קשורה לסיכון לסרטן או לסיבוכים נוספים. הבעיה העיקרית היא ההשפעה על איכות חיים, שיכולה להיות משמעותית מאד". "שלא כמו במחלות כמו סכרת או יתר לחץ דם, כאן אין חובה לטפל, מכיוון שלתסמונת אין נזקים ארוכי טווח. במקרים קשים אנחנו כן ממליצים לטפל מכיוון שהתסמינים יכולים לשבש מאד את איכות החיים, לגרום לבושה, להימנעות חברתית, לאובדן ימי עבודה וכדומה". "בחלק מהמטופלים, אבל לא בכולם, יש חשיבות לתזונה בטיפול. אנחנו נעזרים בדיאטה ייעודית הנקראת דיאטת FODMAP, המבוססת על הפחתת מרכיבי מזון ספציפיים. את הדיאטה מתחילים עם הימנעות ממזונות רבים לזמן קצר, ולאחר מכן בכל פעם מוסיפים בהדרגה מוצרי מזון מקבוצות שונות, על מנת לבדוק את ההשפעה שלהם על התסמינים. לפעמים יש אי-סבילות לגלוטן, לפעמים ללקטוז ולפעמים פירות מסוימים עושים את כאבי הבטן. זאת הדרך הכי טובה לבחון את העניין, ומומלץ לבצע את ההתאמות בליווי דיאטנית מוסמכת. לצערי, חלק מהמטופלים מנסים דיאטות קיצוניות שאינן יעילות ואף יכולות לגרום לחסרים תזונתיים ונזק.״ "התרופות ניתנות לפי חומרת התסמינים וכיוון השינוי ביציאות. לרוב נתחיל מתרופות הנלקחות לפי הצורך, וכוללות מרפי שריר חלק (לכאבי בטן) ותרופות לעצירות או לשלשול. במקרים אחרים ניתן להשתמש באנטיביוטיקה ייחודית (ריפקסימין) ובמקרים קשים יותר נעזר בתרופות ספציפיות ממשפחת נוגדי הדיכאון והחרדה, אשר הוכח כי במינונים נמוכים הן פועלות במערכת העצבים של מעי, מפחיתות את רגישות המעי ומשפרות תסמינים". "לא. רק אם יש בעיה נפשית משמעותית. עם זאת, איכות החיים של רובנו תשתפר אם נפחית מתח בכך שיהיה לנו עם מי לדבר ולהתייעץ. אני ממליץ על ליווי מקצועי נפשי לכלל המטופלים עם מחלות כרוניות ובעיקר מחלות של כאב, המושפעות, אך גם משפיעות, על מצב הרוח". "מדובר בממשק בין מערכת העצבים למערכת העיכול – תנועתיות, חישה, רגישות ועיבוד עצבי של התחושות. בהכשרה אני רופא גסטרו והתמחיתי גם בנוירו-גסטרו בהמשך. אל השירות מגיעים אנשים שעשו כבר הרבה בירורים, ולא גילו להם שום דבר ובעיקר לא קיבלו אבחנה ברורה או ניסיון טיפול מתאים. אנחנו עוברים על הבדיקות, עושים השלמת בירור כשנדרש ומנסים לגבש את התמונה הכללית עד האבחנה ותוכנית טיפולית. אנחנו עובדים עם צוות מצוין שכולל דיאטניות, פיזיותרפיסטית, מומחית בהיפנוזה, מטפלים נפשיים ומדקר סיני, כולם מומחים בתחומם, ואנחנו משתדלים לעזור ככל הניתן.״
במקרים מסוימים קורה ההפך: המזון עובר לאט יותר, והצואה נעשית קשה ויבשה. תסמונת המעי הרגיש, בשונה ממחלות מעיים אחרות, אינה גורמת לדלקת או לשינויים ברקמת המעי, ואינה מגדילה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.
הגורם לתסמונת
תסמיני המעי הרגיז
הבדיקה לאבחון מעי רגיז
על פי 'קריטריוני רומא' (קריטריונים שפותחו לאבחון התסמונת המעי הרגיש ולמחלות מעיים תפקודיות אחרות בהן נראה המעי תקין אבל אינו מתפקד בצורה תקינה), הוחלט על אבחון התסמונת במקרים בהם קיים כאב בטן, שלשול או עצירות במשך שלושה חודשים לפחות ובנוכחות שניים מהתסמינים הבאים למשך שלושה שבועות או יותר:
הטיפול בתסמונת המעי הרגיז
עסקו בפעילות ספורטיבית באופן סדיר ספורט מסייע בהקלה על דיכאון ומתח, מעודד התכווצויות תקינות של המעיים ועשוי לגרום לכם להרגיש יותר טוב. נסו לעסוק בפעילות ספורטיבית כחצי שעה, בכל יום. אם אינכם עוסקים בפעילות ספורטיבית, החלו זאת באופן הדרגתי.
התמודדות עם מתח נפשי באמצעות שיטות שונות, עשויה לסייע מאוד בהקלת התסמינים. בשל שכיחות ועוצמת התסמינים הנובעים ממתח, מומלץ להשתמש באחת מהשיטות הבאות להורדת הלחץ הנפשי:
אם התסמינים הם בחומרה בינונית או קשה, לא יספיקו שינויים באורח החיים לבדם ויוצע טיפול תרופתי. אם תסמיני המחלה כוללים כאב בטן או דיכאון, עשוי הרופא להמליץ על טיפול בתרופות ממשפחת התרופות נוגדות הדיכאון הטריציקליות, או תרופות הפועלות במנגנון של עיכוב ברירני של ספיגת סרוטונין. תרופות אלו עוזרות בהקלת הדיכאון וגם מעכבות את פעילות תאי העצב השולטים במעיים. להקלה על עוויתות מעיים מכאיבות יוצע שימוש בתרופות המשפיעות על מערכת העצבים (אנטיכולינרגיות).
טיפול בדיקור סיני
ראיון עם מומחה