קרוהן
מהות המחלה
קרוהן הינה מחלה הכרוכה בהתפתחות תהליכים דלקתיים בעיקר במעיים אך גם באיברים אחרים. ברב המקרים חלקו הסופי של המעי הדק נגוע בדלקת. במקרה של השפעה על המעי הגס ועל הרקטום, עלולות להתפתח פיסטולות ומורסות באזור פי הטבעת.
מחלת קרון פוגעת במידה שווה בנשים ובגברים ודומה כי לעתים קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלה. לכ-20% מהסובלים ממחלה זו יש קרוב משפחה הסובל ממחלה דלקתית כלשהי של המעי. במרבית המקרים הקרבה היא ישירה (אח או אחות) ולעתים מדובר בהורה או בצאצא.
קיימות מספר השערות לגבי הגורמים למחלת קרוהן אולם אף לא אחת מהן הוכחה בוודאות. התיאוריה השכיחה ביותר גורסת כי גורם זר כלשהו, כגון נגיף או חיידק, משפיע על המערכת החיסונית של הגוף וגורם לתגובה דלקתית בדופן המעי.
למרות שקיימות עדויות רבות לכך שהסובלים ממחלה זו סובלים גם מהפרעות שונות של המערכת החיסונית, עדיין אין יודעים אם הבעיות במערכת החיסון הן הגורם למחלה או שמא הן נגרמות על-ידה.
תסמיני המחלה הנפוצים הם כאב בטן (בדרך כלל בחלק הימני התחתון של הבטן), שלשול טורדני, חולשה כללית, אובדן משקל, ועיכוב התפתחות גופנית אצל מתבגרים.
כאשר מתלונן אדם על כאב בטן כרוני, שלשולים, חום, ירידה במשקל ואנמיה, עולה החשד לקיומה של מחלת קרוהן. לצורך אבחנה מדוייקת יבקש הרופא לקבל היסטוריה רפואית, וידאג לעריכת בדיקות גופניות מקיפות ובדיקה אנדוסקופית של החלחולת והמעי הגס. במידת הצורך, תוסר דגימת רקמה (ביופסיה) מדופן המעי הגס לבדיקה.
לעיתים ימליץ הרופא על בדיקות רנטגן של מערכת העיכול, כדי לקבוע את טיבה של המחלה ואת היקפה.
הטיפול במחלת קרוהן מבוסס בעיקר על נטילת תרופות. תסמיני המחלה נעלמים עם הטיפול אצל מרבית החולים. למרות זאת, יש לצפות להישנות המחלה בכל עת.
ההתערבות הניתוחית מתבצעת לשם הקלת תסמינים כרוניים שלא הושפעו מן הטיפול התרופתי, וכדי לפתור סיבוכים של המחלה כגון חסימת מעיים, התנקבות המעיים, מורסות או דימום.
ניתן לסייע לטיפול במחלת הקרוהן באמצעות ניתוחים. אולם, הניתוח אינו יכול לרפא את המחלה. בדרך כלל נוטה הדלקת לחזור אל אזורי המעי הסמוכים לחלקים שהוסרו בניתוח. בשל כך, חשוב שהמטופל והרופא ישקלו בקפידה את היתרונות והסיכונים הגלומים בניתוח בהשוואה לאופני טיפול אחרים.
יש לזכור, בדרך כלל מרבית החולים במחלת קרוהן ממשיכים בחיים פעילים ורגילים. בין התקופות שבהן המחלה פעילה עשויים החולים להרגיש טוב וכמעט שלא לסבול מתסמינים כלשהם. למרות שיש לעתים צורך בטיפול רפואי מתמשך ואף באשפוז בבית החולים, הרי שמרבית המטופלים עובדים, מתחתנים, מקימים משפחות ומתפקדים בהצלחה בבית ובחברה.
על קרוהן וקוליטיס קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות ששמן נאמר במקרים רבים בנשימה אחת, אך למעשה לא מדובר באותה מחלה למרות שלפעמים יש חפיפה ביניהן והתסמינים די דומים. קרוהן היא מחלה שיכולה לבוא לידי ביטוי בכל מערכת העיכול או בחלקים ממנה – מהפה ועד לפי הטבעת. קוליטיס, לעומת זאת, היא מחלה של אזור המעי הגס בלבד - היא מתחילה מהרקטום וממשיכה עד קצה המעי. המחלות מתפרצות בעיקר אצל צעירים בשנות העשרה, עשרים ושלושים, אבל יש גם גל שיכול להפתיע ולהגיע בגיל חמישים ואף שישים. הערכה היא שכאחוז מהאוכלוסייה סובלים ממחלת קרוהן או קוליטיס, כלומר יש בין 90,000 ל-100,000 חולים בישראל. "המחלה קשורה לאורח חיים בריא, אבל לא רק, מכיוון שיש לה מרכיב גנטי חזק. בכל זאת יודעים, למשל, שמהגרים ממדינות שבהן השכיחות של מחלות מעי דלקתיות נמוכה ולא סבלו מהמחלות האלה, התחילו לסבול בדור השני מהמחלה כשעברו לחיות בארה"ב. מניחים שבגלל המעבר לחיים בסביבות מתועשות ולתזונה מעובדת הם התחילו לפתח את המחלות האלה." "כשיש כאבי בטן שלא חולפים מעל שבועיים כדאי לגשת לבירור אצל רופא המשפחה. הבירור הבא יהיה אצל רופא כירורג שיבדוק את הבטן ואת פי הטבעת. אם לא מדובר בטחורים ויש רירית שנראית מודלקת, השלב הבא יהיה ביקור אצל רופא גסטרואנטרולוג. במקרה שהבטן תפוחה, לא רכה, קצת כמו בלון מחוייב לעשות בירור. אנחנו לא אמורים להרגיש בחיי היום יום את הבטן שלנו ואם בבדיקת הבטן המטופל.ת זזים באי נוחות יכול להיות שיש פה משהו. כמובן שנשאל על שינויים ביציאות, גזים וכד'. הבירור כולל הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה, בדיקה שנעשית על ידי החדרת צינור עם מצלמת וידיאו דרך פי הטבעת למעי ומטרתה לאתר דלקות, פוליפים, דימומים או גידולים. תיתכן גם הפנייה לבדיקת צואה או בדיקות אחרות, לפי המקרה" "ייתכן שנשלח לבדיקת קפסולה למעי הדק שלא משתקף בקולונוסקופיה - אולי שם מסתתר הקרוהן. אצל חולי קרוהן במקרים רבים המחלה תהיה בין המעי הדק לגס". "מעקב אצל רופא גסטרואנטרולוג, טיפול תרופתי ותזונתי. בעבר חצי מחולי מחלות מעי דלקתיות היו מגיעים תוך עשור לניתוח. היום, למרבה השמחה, בזכות השיפור בטיפול התרופתי - המספרים ירדו משמעותית". "אחרי כמה שנים עם המחלה לפעמים מגיעים למצב שהטיפול התרופתי לא עובד, שמטופל תלוי מדי בסטרואידים או שיש שינויים מבניים במעי שלא מאפשרים לטיפולים לעבוד יותר. במצב הזה יתכנס צוות רב-תחומי הכולל רופאי גסטרו, כירורגיה והדמיה וידונו על המקרה והאם זה הזמן המדויק לבצע ניתוח. הניתוח משפר את איכות החיים. בקוליטיס כורתים את כל המעי ובמקומו משחזרים את המשכיות מערכת העיכול בעזרת יצירת פאוץ' (פנימי) או סטומה (חיצוני). אבל זה באמת הקו האחרון ויעשה כשאין ברירה – כאשר המעי כולו מודלק או שיש חשש שהדלקת תחזור. בשיטת הפאוץ' אנחנו יוצרים מעין לולאה פנימית ממעי דק שיכולה להכין תוכן של המעי. החיים איתה יותר נוחים. בניתוח במצב קרוהן, ידוע לנו שאם נכרות את החלק החולה המחלה יכולה לחזור. בעבר כשכרתו חלק גדול מהמעי נוצר מצב של מעי קצר מדי שגרר סיבוכים, ולכן היום מקובל לכרות רק את החלקים שנראים לא בריאים. אגב, החשש להתקנת סטומה בחולי קרוהן לא גבוה. בניתוחים האלה נבצע השקה – מחברים חלק של מעי לחלק אחר כמו חיבור של שני חלקי צינור, תלוי איפה נמצא החלק החולה. כבר לא יהיו כאבי בטן ומותר יהיה לאכול תזונה עשירה יותר כמו פירות וירקות. איכות החיים משתפרת פלאים. בשנים האחרונות מקובל לבצע גם בקרוהן וגם בקוליטיס ניתוחים זעיר פולשניים ולא לפתוח את כל הבטן. הניתוח משפר את ההחלמה, את מראה הצלקת ומקטין סיבוכים. משך הניתוח תלוי בהיקף המחלה ויכול להימשך כשעתיים עד שלוש". האבחון והטיפול בקרוהן מתבצעים במסגרת היחידה למחלות מעי דלקתיות (IBD) במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחה באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.
הגורם למחלה
תסמיני המחלה
הבדיקה לאבחון המחלה
הטיפול במחלה
ראיון עם מומחה
