גסטרו, דרכי עיכול, כבד

קוליטיס כיבית

דלקת כיבית בכרכשת
דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

מהות המחלה

קוליטיס כיבית (דלקת כיבית בכרכשת) הינה מחלה דלקתית המופיעה בציפוי הדופן הפנימית של המעי הגס והחלחולת. בדרך כלל, המחלה מתחילה בחלחולת ובחלק התחתון של המעי (הפרשדון), ומתפשטת כלפי מעלה אל עבר המעי הגס כולו. רק לעתים נדירות פוגעת דלקת זו במעי הדק, למעט בחלקו התחתון (המעי העקום, או האילאום).

דלקת זו גורמת למעי הגס להתרוקן לעתים תכופות, מצב הגורם בסופו של דבר לשלשול. ככול שתאים נוספים בדופן המעי הגס מתים ונושרים, נוצרים כיבים (פצעים פתוחים קטנים) המייצרים מוגלה, ריר ודימומים.

דלקת כיבית בכרכשת שכיחה אצל בוגרים צעירים בגילאי 15-40 (אף-על-פי שהיא מתפתחת לעתים גם אצל צעירים יותר או מבוגרים יותר) תוקפת גברים ונשים במידה שווה.


הגורם למחלה

הגורם לדלקת כיבית בכרכשת אינו ידוע. אולם, ההשערה המקובלת ביותר היא כי ישנו גורם חיצוני כלשהו, נגיף או חיידק, המשפיע על המערכת החיסונית של הגוף וגורם לה לעורר תגובה דלקתית בדופן המעי. כמו כן, כיום יש עדויות להשפעת המרכיב הגנטי על הופעת המחלה.

אף-על-פי שישנן עדויות רבות לכך שאנשים הסובלים מדלקת כיבית בכרכשת סובלים גם מהפרעות במערכת החיסונית, לא ברור אם הפרעות אלה הן הגורם לדלקת או שהן נגזרות ממנה.

תסמיני המחלה

התסמינים הנפוצים ביותר של דלקת כיבית בכרכשת הנם כאב בחלל הבטן ושלשול דמי. כמו-כן עלולים להופיע תסמיני עייפות, ירידה במשקל, ירידה בתיאבון, דימום בחלחולת ואיבוד נוזלי גוף. (במקרים של דימום חמור עלול להיגרם חסר דם). לעתים מופיעים גם פצעים בעור, כאבי מפרקים, דלקות עיניים או הפרעות בכבד. איש אינו יודע בוודאות מה הקשר בין הדלקת להפרעות מחוץ למערכת העיכול, אולם המדענים סבורים כי סיבוכים אלה נובעים מן הפגיעה במערכת החיסונית של הגוף. הפרעות נלוות אלה הן בדרך כלל קלות ונעלמות עם תחילת הטיפול.

המחלה מאופיינת בתקופות פעילות ובתקופות לא פעילות. ייתכנו תקופות הפוגה, הנמשכות חודשים ואף שנים, אולם במרבית המקרים יחזרו התסמינים. דפוס לא קבוע זה של המחלה מקשה לעתים על הערכת הטיפול.


הבדיקה לאבחון המחלה

כאשר מופיעים תסמינים העלולים לרמז על דלקת כיבית בכרכשת, יבדוק הרופא את החלחולת ואת המעי הגס באמצעות בדיקה אנדוסקופית במהלכה ניתן, במקרה הצורך, ליטול גם דגימת רקמה (ביופסיה) מדופן המעי הגס לשם בדיקה במעבדה. כמו-כן ייתכן שיבוצעו חוקן בריום וצילום רנטגן של המעי הגס כדי לעמוד על טיב המחלה והיקפה.

הרופא יערוך בדיקה גופנית מקפת, כולל בדיקות דם, כדי לשלול חסר דם וכדי לבדוק את ספירת כדוריות דם לבנות (ספירה גבוהה מעידה על קיומה של דלקת). באמצעות בדיקת צואה ניתן להעריך את מקור התסמינים ולודא שאלו לא נגרמו בשל זיהום.

הטיפול במחלה

ניתן לטפל במחלה בתרופות שונות ובתצורות שונות (טבליות, פתילות וחוקן) בהתאם לדרגת וחומרת המחלה. במקרים של סיבוכים, ניתוח עלול להיות הכרחי.

עקב הדימום החזק, התנקבות המעי, הסיכון ללקות בסרטן, ותופעות לוואי של הסטרואידים (או של תרופות אחרות) המאיימות על בריאותו של המטופל, יזדקקו כ-20% מהחולים לעבור ניתוח לכריתת המעי הגס.

מרבית החולים בדלקת כיבית בכרכשת לא יזדקקו לניתוח. אם בכל-זאת מתעורר הצורך בניתוח, חשוב לזכור כי הניתוח מרפא לחלוטין את הדלקת, ומרבית המטופלים יכולים להמשיך בחיים פעילים ונורמליים.

קיימים מספר ניתוחים שונים לטיפול בדלקת כיבית בכרכשת. כל ניתוח מאופיין ביתרונות וחסרונות ומידת התאמתו למטופל תלויה בהעדפותיו ובאפניוני מחלתו.

הניתוח הנפוץ ביותר הוא ניתוח כריתת החלחולת והכרכשת, כלומר, הסרת המעי הגס בשלמותו, ופיום המעי העקום. במהלך הניתוח פותחים פתח (המכונה גם 'סטומה') בדופן חלל הבטן ומוציאים את קצה המעי העקום אל פני שטח העור כדי לאפשר ניקוז הפרשות.

קוטר הפתח הוא כ- 2 ס'מ ובדר'כ נקבע בפינה הימנית התחתונה של הבטן, בגובה החגורה. אל הפתח מצמידים שקית לאגירת ההפרשות, והמטופל צריך לרוקן את השקית לעתים מזומנות.

ניתוח אחר הוא כריתת החלחולת והכרכשת עם כיס מחוץ למעי העקום, בתוך חלל הבטן התחתונה (Continent Ilestomy). החולה יוכל לרוקן את הכיס על-ידי החדרת צינור דרך פתח מיוחד ואטום בצד הגוף. שסתום טבעי מעין זה מאפשר למנוע את הצורך בשקית הפרשות חיצונית. אולם, גם במקרה זה יהיה על המטופל להשתמש בשקית חיצונית, לפחות במשך החודשים הראשונים אחרי הניתוח.

לעתים ניתן לבצע ניתוח שבו אין צורך גם ביצירת כיס פנימי. בניתוח זה מסירים את חלקי המעי הגס הפגועים, מבלי להסיר את שרירי החלחולת החיצוניים. המנתח מחבר את המעי העקום אל פי הטבעת ויוצר כיס, או מאגר, שבו נאגרת הפסולת (Ileoanal Anastomosis).

המטופל יוכל להפריש צואה דרך פי הטבעת באופן רגיל, אם כי פעולות התרוקנות המעיים עלולות להיות תכופות יותר מן הרגיל, והיציאות תהיינה נוזליות יותר.

הבחירה בסוג הניתוח תלויה בצרכיו של כל מטופל, בציפיותיו ובסגנון חייו. בטרם קבלת ההחלטה על סוג הניתוח, ממולץ לקבל מידע רב ומפורט מהרופא ומאחיות המטפלות בחולים העוברים ניתוחים שונים במעי הגס, ממטופלים אחרים ומקריאת ספרות בנושא.

מטופלים רבים סבורים שדיאטה יכולה להקל את תסמיני המחלה. מאחר שטיפול המסייע לחולה מסוים עלול שלא לסייע לחולה אחר אין המלצה לתזונה מסויימת.

יש להתאים את הטיפול התזונתי באופן אישי לכל מטופל ומטופל.

ראיון עם מומחה

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול ויש להן תופעות קליניות גם מחוץ למערכת העיכול. השכיחות של המחלות האלה עולה בעשורים האחרונים, כשההערכה היא כי ככל שהמדינות מפותחות יותר ומאופיינות באורח חיים מודרני אשר בא לידיי ביטוי בין היתר בהיגיינה רבה יותר, צריכת יתר של מזון מעובד ושימוש נרחב באנטיביוטיקה, כך גדלים הסיכויים לפתח מחלות אלו.

תסמינים של מחלות מעי דלקתיות יכולים להיות משמעותיים ולהתבטא בשלשולים, כאבי בטן, דמם רקטלי, יציאות דחופות ועייפות ויכולות גם להיות להיות קלים ולעתים ללא כל תסמינים. בחלק מהמקרים המחלה יכולה לגרום לסיבוכים, שעלולים להביא לאשפוז, ניתוחים ופגיעה קשה באיכות החיים.

לקרוהן יש קשר גנטי יותר מקוליטיס. אם יש חולה אחד במשפחה מדרגה ראשונה, הסיכוי לחולה נוסף במשפחה הוא 2% עד 5%. ואם יש שני חולים הסיכון עוד עולה.

המחלות מתפרצות ככל הנראה בשל פעילות יתר של מערכת החיסון כנגד אנטיגנים מיקרובאלים במערכת העיכול, וכן בשל חשיפה גנטית בשילוב של חשיפה סביבתית שמהווה טריגר להתפרצות. זה קורה בדרך כלל סביב גילאי 15 עד 30, אבל הן יכולות להופיע גם בגיל 60 או 70 וגם בגיל שנתיים.

טריגרים להתפרצות הם בדרך כלל סטרס, נטילת תרופות מסוג NSAID (ולטרן, אדוויל, נקסין) שפוגעות במחסום האפיטל במעי, עישון במחלת קרוהן או הפסקת עישון בקוליטיס ועוד.

קוליטיס כיבית היא מחלה המערבת את המעי באופן רציף מפי הטבעת ויכולה לערב חלק מהמעי הגס או אף את המעי הגס כולו. המחלה ע"ש קרוהן יכולה לערב כל חלק במערכת העיכול מפי הטבעת עד לפה, אך במרבית החולים היא מערבת את החיבור בין המעי הדק לגס. אי אפשר להגיד שאחת המחלות קשה יותר מהשנייה, שתי המחלות יכולות להיות קלות מאוד או קשות מאוד.

"בזמן התלקחות הדלקת פוגעת בדופן המעי וגורמת לסיבוכים קצרי טווח או ארוכי טווח. קצרי טווח – אי נוחות כמו עודף יציאות, ירידה במשקל, חום או חור במעי שיכול להוביל לניתוח. בקרוהן יכולה להיות היצריות במעיים וחסימות מעיים ואף עלולות להתפתח פיסטולות – חיבורים לא טבעיים בין חלל המעי לאברים נוספים או לעור. סיבוכים ארוכי טווח כוללים ניתוחים, פגיעה בתפקוד המעי, סרטן או פוליפים טרום סרטניים".

"הסיכון לסרטן קשור במיקום המחלה (סיכון גבוה יותר במעי הגס), היקף המחלה, משכה, מידת הפעילות שלה, הרקע גנטי ואורח החיים. לפי הסיכון אנחנו מחליטים מתי לזמן את המטופלים לבדיקות סקר כמו קולונוסקופיה".

"במחלה קשה בהחלט יכולה להיות פגיעה באספקטים שונים של החיים – באיכות החיים, במישור החברתי, בזוגיות ובתפקוד בעבודה. יש קושי לצאת מהבית בגלל כאבי בטן, שלשולים או אי שליטה בסוגרים. בהחלט לא נעים. המחלה בעוצמה הקשה שלה גורמת לנכות אמיתית, עד נכות של 100%"

"עשרים השנים האחרונות אפשרויות הטיפול השתפרו מאוד. הטיפולים האפשריים הם תרופתיים, ניתוחיים וכאלה שמתייחסים לאורחות החיים. אם נדרש ניתוח – נסיר את המקטע החולה, אך נישאר במעקב כי המחלה נוטה לחזור. מבחינת תרופות – יש מגוון של תרופות מתקדמות, כולל ביולוגיות הניתנות בזריקות, או מולקולות קטנות אשר ניתנות דרך הפה. כל הזמן נכנסות תרופות עם מנגנונים שונים שחלקן גם נכנסו לסל התרופות. אנחנו מבצעים גם מחקרים מסחריים ומחקרים ביוזמת חוקר ומזמינים חולים להשתתף במקרים האלה".

"בגלל שמערכת החיסון לא פועלת בצורה מושלמת אנחנו דואגים למטופלים ולמטופלות לחיסונים של שפעת, דלקת ריאות, שלבקת חוגרת והפטיטיס. אנחנו בודקים צפיפות עצם וממליצים לחולים במחלת קרוהן להפסיק לעשן, היות והעישון מפחית תגובה לטיפול התרופתי וקשור בסיבוכים רבים יותר של המחלה. בקוליטיס התברר שהעישון דווקא מגן מהמחלה, אבל אנחנו עדיין נבקש מהם להפסיק לעשן בגלל החשש להתפתחות של מחלות אחרות"

"לתזונה יש תפקיד מאוד משמעותי במחלות המעי. יש דיאטות מיוחדות שכוללת הורדה של מזון מעובד, הוספה של סיבים כשאין היצרות במעי, מתן של פורמולות מיוחדות ועוד. גם כאן, היינו גורם מרכזי בביצוע מחקר תזונתי גדול בחולי קרוהן מבוגרים (דיאטת CDED), אשר נכנסה כיום לשימוש קליני בישראל ובעולם וכעת אנו מקיימים מחקר דומה (מחקר REDUCE) המיועד לחולים בקוליטיס כיבית".

האבחון והטיפול בקוליטיס כיבית מתבצעים במסגרת היחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחה באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.