שפעת

שפעת (אינפלואנזה) היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד שמלווה אותנו משחר ההיסטוריה. היא קיימת כל השנה, אבל יש זנים שונים שגורמים לשפעת העונתית. בחורף אנחנו נמצאים במקומות סגורים ופחות מאווררים, המהווים מצע טוב יותר להתפרצות השפעת. בכל שנה חולים במחלה 20%-30% מהילדים ו-5%-15% מהמבוגרים בכלל האוכלוסייה. דרכי ההדבקה הן ע"י פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה, שמפיצים תרסיס של טיפות מיקרוסקופיות המכילות כמות גדולה של הנגיפים. הנגיף תוקף את דרכי הנשימה ומידת ההדבקה גבוהה מאוד. המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה, עייפות ואיבוד תיאבון.

סיבוך אופייני של השפעת הוא דלקת ריאות, שבגינה זקוקים החולים לעיתים לאשפוז, בעיקר ילדים קטנים, נשים בהיריון, קשישים וחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. השפעת עלולה להיות קטלנית.

ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ממליץ כל שנה איזה זנים יכללו בחיסון, על סמך ניטור באופן סדיר של זני השפעת. בהתאם הוא קובע את הרכב החיסון בכל שנה שיהיה זהה בכל העולם. הם מגלים את הזנים הדומיננטיים לפני העונה וכך מרכיבים את החיסון. הנגיפים העיקריים הם אינפלואנזה A ו-B ומהם נגזרים זנים שהם הכי דומיננטיים. כרגע הזן השלט הוא H3N2 שהוא זן של אינפולואנזה A והוא נמצא בחיסון. הבעיה שתת- זן שלו - נגזרת בשם K לא קיים בחיסון. תמיד צצים תתי-זנים חדשים.

משרד הבריאות ממליץ על חיסון נגד שפעת לכל האוכלוסייה מעל גיל 6 חודשים כל שנה לקראת החורף. החיסונים מעניקים הגנה טובה נגד שפעת למשך חורף אחד. החיסון מומלץ במיוחד לקבוצות אוכלוסייה עם סיכון גבוה לסיבוכי המחלה, ולאלו שנמצאים איתם במגע קרוב: אנשים מעל גיל 65 ואנשים עם מחלות רקע, נשים הרות וילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 5.

ההמלצה להתחסן חשובה במיוחד לאנשים שעלולים לסבול מסיבוכי השפעת ואנשים המטפלים בהם: חולים במחלות ממושכות וחולים עם פגיעה במערכת החיסונית, נשים הרות, תינוקות וכן עובדי מערכת הבריאות.

ההעברה של מחלת השפעת בתוך מערכות בריאות מעמידה את המטופלים ועובדי הבריאות בסיכון להדבקה. בכל שנה 20%-30% מאנשי הצוות נדבקים בנגיף השפעת (ע"פ סרולוגיה). מניעת השפעת במוסד נעשית ע"י יישום נהלי עבודה לבקרת זיהומים, שמירה על כללי היגיינה אישית (כיסוי הפה והאף בזמן שיעול והקפדה על חיטוי ידיים), וחיסון.

10 מיתוסים על חיסון השפעת

1. "לא מתחסן/ת כי השפעת מחלה לא מזיקה" - השפעת מלווה בחום גבוה, כאבים בכל הגוף ותשישות קיצונית העלולים להמשך עד שבוע! שפעת עלולה לגרום לסיבוכים קשים, אשפוז, ואפילו מוות גם באוכלוסיה בריאה.
   
   
2. "לא מתחסן/ת כי החיסון גורם למחלה" - חיסון השפעת הוא חיסון של נגיף מומת ובשום אופן אינו יכול לגרם למחלת השפעת. אפשר להרגיש קצת חולשה או חום ביום החיסון - שום דבר מעבר לזה. מי שחלה אחרי חיסון ייתכן שכבר נדבק לפני החיסון ויתכן שנדבק אחרי החיסון, אבל קיבל מחלה פחות חריפה ממה שהייתה יכולה להיות אם לא היה מתחסן. יתכן גם שנדבק בנגיפים אחרים שמסתובבים בחורף כמו RSV, רינו-וירוס ואחרים. אנשים שחלו אוהבים למצוא הסבר למה הם חלו ויש מי שאוהבים להגיד שחלו בגלל החיסון, כשהם שוכחים שיש להם ילדים קטנים בבית שמביאים הביתה מדי יום שלל וירוסים.
   
   
3. "לא מתחסן/ת כי התחסנתי שנה שעברה" - נגיפי השפעת העונתית עוברים שינוי משנה לשנה ולכן בכל שנה מפתחים המומחים תרכובת חיסון חדשה. אפילו אם תרכובת החיסון מכילה אותם זנים, יש להתחסן מחדש כל שנה בשל ירידה בהגנה החיסונית.
   
   
4. "לא מתחסן/ת כי אני אף פעם לא חולה" - כ 20%-30% מהנדבקים בשפעת לא מפתחים תסמינים אך עדיין יכולים להעביר את הנגיף לחולים ולעמיתים לעבודה. חיסון לשפעת זאת הדרך היעילה ביותר למניעת תחלואה!
   
   
5. "לא מתחסן/ת כי החיסון מסוכן" - החיסון בטוח מאוד. תופעת הלוואי השכיחה ביותר בעקבות חיסון היא תגובה מקומית של אודם וכאב באזור ההזרקה. אחוזים בודדים מפתחים חום וכאבי שרירים הנמשכים יום עד יומיים במיוחד בפעם הראשונה שמתחסנים. תופעות אלרגיות חמורות ו- GBS הן נדירות ביותר.
   
   
6. "לא מתחסן/ת כי התחסנתי שנה שעברה ובכל זאת חליתי בשפעת"- החיסון מונע 70%-90% ממקרי השפעת בעקבות הזנים המיוצגים בתרכובת החיסון. ישנים מספר סיבות מדוע אנשים חולים על אף החיסון: נגיף אחר – מחלות דמויות שפעת הנגרמות ע"י נגיפים אחרים שכיחות פי 4 משפעת ומייצרות רושם של "חוסנתי ובכל זאת חליתי", אך בד"כ מדובר במחלות קלות יותר ועם פחות סיבוכים. זן אחר של נגיף השפעת שאינו נכלל בתרכיב החיסון – תרכיב החיסון מכיל בד"כ 3 זנים הצפויים לגרום לתחלואה בעונת השפעת הנוכחית ע"פ קביעת מומחים. הדבקה בסמוך לקבלת החיסון – החשיפה לנגיף השפעת עלולה להתרחש זמן קצר לפני קבלת החיסון או במהלך תקופה של שבועיים לאחר החיסון, הזמן הלוקח לגוף לפתח הגנה חיסונית. לכן יש חשיבות להתחסן מוקדם ככל האפשר לאחר הגעת החיסונים.
   
   
7. "לא מתחסן/ת כי חיסון כל שנה מחליש את מערכת החיסון" - ההיפך הוא הנכון: החיסון לשפעת מחזק את מערכת החיסון ולא מחליש אותה.
   
   
8. "לא מתחסן/ת כי אני רגיש לביצים" - רק תגובה אלרגית חמורה (מסוג אנאפילקסיס) מהווה הוריית נגד לחיסון. במקרים של תגובות קלות יותר ניתן לקבל את החיסון ולהמתין 30 דקות בהשגחה במרפאה.
   
   
9. "לא מתחסנת כי אני בהריון" - נשים בהריון הן בדיוק אוכלוסיה בסיכון לפתח תחלואה קשה מנגיף השפעת. החיסון בטוח בהריון ולנשים מניקות.
   
   
10. "לא מתחסן/ת כי אין לי זמן להגיע למרפאה להתחסן" - צוות מרפאת הסגל יגיע לחסן במחלקות, בנוסף תהיה אפשרות להתחסן בחדר האוכל ובמחלקות.

מתי מומלץ לא לקבל את החיסון?

• בזמן מחלת חום חדה יש לדחות את החיסון עד להחלמה.
• אין לקבל את החיסון אם הייתה תגובה חמורה לאחר קבלת מנה קודמת שלו
• אם ידועה אלרגיה חמורה לביצים (שוק אנפילקטי).

יתכנו תופעות לוואי קלות כגון אודם וכאבים במקום ההזרקה וכן חום מעט מוגבר (<5% מהמתחסנים). תופעות לוואי נדירות כוללות תגובות אלרגיות ותסמונת גיליאן-ברה (מתפתחת בפחות מ-1 למיליון מתחסנים).

תרופה לשפעת

יש תרופה אנטי ויראלית שנקראת טמיפלו. היא ניתנת בדרך כלל לחולים שיש להם סיכון מוגבר לסיבוכים של המחלה. בבית חולים נותנים את הטיפול לכל מי שמתאשפז עם שפעת כדי למנוע סיבוכים וגם כדי למנוע הדבקה. שאר הטיפול הוא תמיכה בחמצן ואנטיביוטיקה במקרה שיש חיידק משני לשפעת.