מחלות לב - סימפטומים, טיפול ודרכי מניעה

רבים מאיתנו חשים מידי פעם כאבים: בחזה, בכתף בזרוע או אפילו בחלק העליון של הבטן. הכאבים באים לידי ביטוי באופנים שונים: כאב עמום, חד ומפלח, דקירות, תחושת פצע עמוק, צרבת וכיו"ב. חלקנו מרגישים בלחץ גואה, המלווה בהזעה ובדפיקות לב מואצות. יש המתארים תחושה של אבן כבדה הרובצת על ליבם במלוא משקלה עד כי קשה להם לנשום, אחרים מרגישים פשוט נהדר ובאופן מפתיע, לכאורה, בבוקר בהיר אחד- מתמוטטים. תופעות אלה עלולות להופיע בעת פעילות גופנית מתונה/מאומצת, לאחר ניקיונות ובישולים לקראת השבת, במהלך ויכוח עם הילדים, לעיתים עם סיום ארוחה דשנה במסעדה מפנקת עת יציאתנו לאוויר הקריר וכן, אפילו בעת מנוחה בכורסת הטלביזיה בתום יום עבודה מפרך ורווי מתח.

ללב חוקים משלו

הידעתם שכלי הדם בקרב גברים שונים במעט בקוטרם מכלי הדם בקרב נשים? אותות המשוגרים מליבנו גברים ונשים כאחד, יש לקרוא בערנות ולפעול בהתאם, וודאי שאין להתעלם מקיומם!

הלב הוא, ללא ספק, המכונה הטבעית המופלאה ביותר בעולם, המתקתקת כשעון שוויצרי 60-100 פעימות בדקה, 80 שנה בממוצע בלי הפסקה.  מכונה שיש לבדוק ולתחזק לא פחות ממה שאנו עושים לטובת המכונית שלנו.  למרות כל זאת,  כמה מאיתנו החשים בליבם פשוט לוקחים נשימה עמוקה ואפילו אינם מטרידים את עצמם כל שכן את בן/ת הזוג ב"זוטות" מסוג זה? פוטרים עצמנו "בלמה לעשות עניין משום דבר". ובכן, ברוב המקרים התופעה חולפת ואינה מעידה בהכרח על התפתחות מחלות לב, אולם בחלק אחר מהמקרים, לא מדובר ב"שום דבר" וסוף הסיפור עלול להסתיים אחרת לחלוטין.

מחלות לב

מחלות לב מהוות את הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה כלל עולמית. כשבעה עשר מליון בני אדם מתים מידי שנה בעולם עקב מחלות לב וכלי דם. מכלל מחלות הלב מחלות לב כלליות, הקשורות בטרשת של עורקי הלב (עורקים הכליליים) מהוות את החלק העיקרי. הצרויות בעורקים הכליליים, גורמות להפחתה באספקת דם מחומצן לשריר הלב. היצרות חלקית, או חסימה מלאה של עורק כלילי גורמת להפרעה בזרימת דם מחומצן אל איזור שריר הלב. התקף לב, או בשמו המדעי אוטם חד בשריר הלב מתרחש כאשר עורק כלילי נחסם לחלוטין ואותו איזור שחדל מלקבל דם, הופך לרקמת צלקת שאינה מתפקדת יותר, הפרעה זו היא בלתי הפיכה. הביטויים הקליניים של מחלת לב כלילית חסימתית הינם: כאבים בחזה, אי ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בהולכה החשמלית של הלב – חסמים לסוגיהם ומוות פתאומי.

גורמי הסיכון

גורמי הסיכון העיקריים הם: רמת שומנים גבוהה בדם (כולסטרול וטרי-גליצרידים) יתר לחץ דם, המכונה ה"רוצח השקט" מאחר שרבים כלל אינם חשים בקיומו, גיל, עישון, סכרת, היעדר פעילות גופנית מספקת, השמנת יתר והפרעות נפשיות שונות, היסטוריה משפחתית של מחלות לב מצביעה על פוטנציאל גנטי למחלות לב.

לדברי דר' ישראל תמרי, קרדיולוג בכיר במערך לרפואה מונעת בבי"ח איכילוב, "לא הכל בשליטתנו, את הגנטיקה לא נוכל לשנות, אולם את יתר הגורמים ניתן לאתר בשלבים מוקדמים ואף למנוע ע"י ניהול אורח חיים בריא והקפדה על בדיקות תקופתיות".

דרכי מניעה

טיפול תרופתי- כיום ידוע כי ניתן להפחית את הסיכון למחלות לב גם באמצעות טיפול תרופתי מותאם, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. מחקרים עדכניים מצביעים על יעילותן של תרופות חדשות למניעת שבץ מוחי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים – תרופות שעשויות להוות חלופה נוחה ובטוחה יותר לקומדין, מאחר שאינן דורשות ניטור ובדיקות דם תכופות. בנוסף, מחקרים הראו כי טיפול בסטטינים עשוי לסייע במניעה ראשונית של מחלות לב גם בקרב אנשים עם רמות כולסטרול תקינות, במיוחד כאשר קיימות רמות גבוהות של מדד הדלקת CRP. נמצא כי הטיפול מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם אצל נשים וגברים כאחד. לכן מומלץ לאנשים עם גורמי סיכון כמו עישון, עודף משקל או נטייה למחלות לב לבצע בדיקת CRP, לצורך הערכת הסיכון והתאמת טיפול מונע.

פעילות גופנית- בנוסף לתרופות המסייעות כיום במניעת מחלות לב באוכלוסיות "מועדות", ישנן דרכים קלות ו'בריאות' יותר למנוע את התחלואה בקרב הציבור הרחב והבריא. לדברי אורלי וקסלר ינאי, מנהלת מכון הפיזיותרפיה במרכז הרפואי ת"א, בוצעו מאות מחקרים בארץ ובעולם, אשר בדקו את הקשר הישיר בין בריאות הלב ופעילות גופנית. ההמלצה הגורפת העולה ממחקרים אלה, היא שביצוע פעילות גופנית, בקרב בריאים וחולים כאחד, מסייע במניעת חולי ובשימור בריאות הלב. "פעילות גופנית מוגדרת ככל תנועה של הגוף, הדורשת אנרגיה. פעילות זו משפרת את צריכת החמצן של הגוף ואת סיבולת לב-ריאה, מורידה את לחץ הדם, משפרת את פרופיל השומנים בדם (כולסטרול), את תפקודי הגוף במאמצים גופניים (מפרקים, שיווי משקל) ואת התפקוד ככלל. במקביל, היא משפיעה לטובה על מצב הרוח ועל איכות החיים", היא אומרת.

וקסלר ינאי מספקת מספר המלצות דינאמיות לשמירה על הלב, הן לבריאים והן לכאלה הסובלים ממחלות לב:

• רצוי להיבדק על ידי רופא טרם התחלת פעילות גופנית, גם אם התחלת בפעילות אחרי שנים של חוסר פעילות.
• הפעילות הגופנית המומלצת כוללת 3-5 פעמים בשבוע פעילות אירובית, הנמשכת בין 30-40 דקות, בדופק גבוה מזה של מנוחה (כ-75% מהדופק המירבי, אשר מחושב לפי: 220 פחות הגיל).
• פעילות אירובית מומלצת היא הליכה בקצב בו כבר קצת קשה לדבר, ריצה, אופניים, שחייה.
• בבית - עבודה בגינה, הליכה לסופר ברגל או נסיעה באופניים, הגברת קצב ההליכה באופן הדרגתי, צפייה בטלוויזיה בזמן דיווש באופנים נייחים.
• במשרד - במקום כריזה או טלפון - לכו למצוא את מי שאתם מחפשים, ליגת ספורט במקום העבודה, לרדת מהאוטובוס 2 תחנות לפני מקום העבודה, וללכת ברגל.
• פנאי: חופשות משפחתיות הכוללות פעילות גופנית, טיול עם הילד או הנכד, ריקוד, משחקים, פגישה עם חבר לספורט ולא לדרינק בבר.
• כיום מומלץ להוסיף גם פעילות שאינה אירובית - חיזוק שרירים ואימוני כוח המותאמים לגיל וליכולת, ותרגילי גמישות לשמירה על טווח התנועה וגמישות המפרקים.
• מומלץ לבנות תוכנית אימון אישית, המותאמת על ידי איש מקצוע כמו פיזיותרפיסט, פיזיולוג, או מורה לחינוך גופני.

תזונה- לדברי ד"ר אולגה רז, לשעבר מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי ת"א, לתזונה ישנו תפקיד משמעותי במניעה ובטיפול במחלות לב וכלי דם: "היום אנו מבינים שמזונות שונים, משפיעים על אופן פעולתם של גנים שונים - גם "רעים" וגם "טובים". ישנם מזונות המסייעים בהורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, ויש כאלה התורמים לעלייתם. מזונות מסויימים גורמים להתפתחות דלקת כרונית נמוכת עוצמה, המהווה סיכון למחלות לב וכלי דם, ומזונות אחרים מסייעים במניעת היווצרותה של הדלקת. כלומר - האוכל יכול 'גם להציל וגם להרוג'", היא אומרת, ומספקת מספר עצות לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות לב וכלי דם, דרך הצלחת:

 לעשות:

• לשמור על משקל תקין.
• לאכול ארוחות קטנות כל 3-4 שעות.
• להוסיף כל יום 2-3 כפות שמן זית או קנולה לארוחה.
• לאכול שפע של ירקות בכל הצבעים ובכל צורת הכנה.
• לבחור רק סוגי בשר רזים: עוף בלי עור, הודו, בקר (סינטה, פילה או שייטל), דגים ללא שומן וציפוי ובלי רטבים שמנים.
• לאכול ביצים 4-7 פעמים בשבוע, בכל צורת הכנה, גם אם רמת הכולסטרול גבוהה.
• לבסס את הארוחות על פחמימות מרוכבות: לחם מחיטה מלאה, אורז בסמטי או מלא, פסטה מקמח דורום או מלא, גריסים וקטניות מכל הסוגים.
• לשתות 8-10 כוסות נוזלים שאינם מכילים סוכר.
• להגביל את כמות הפירות ל-2 ביום; לא לשתות מיצי פירות.
• לאלו הנוהגים לשתות אלכוהול - להעדיף יין אדום יבש או בירה בהירה, משקה אחד ביום, להימנע מיינות מתוקים, ליקרים ומרגריטות.
• ליטול תוספי תזונה במידת הצורך, לאחר התייעצות עם דיאטנית קלינית.

להימנע:
להתרחק מסוגי בשר שמנים, נקניקים, נקניקיות, קבבים, שמנת, קצפת, גבינת שמנת, מזון מתוק ושמן, חטיפים, פיצוחים מלוחים, בורקס, ג'חנון, משקאות ממותקים בסוכר, מאכלים מקמח לבן.

למעשנים- המלצה לצמצם עד כמה שאפשר עד הפסקה של עישון. צמצום גורם סיכון זה חשוב לא פחות מאשר סוגים נוספים של טיפול מונע, כמו הורדת רמת הכולסטרול, נטילת אספירין או תרופות אחרות. הפסקת עישון משפרת את הסיכוי לשרוד אחרי התקף לב במידה דומה לטיפול בצנתור להרחבת כלי דם כליליים והשיפור חשוב יותר מאשר לשמור על לחץ דם מאוזן או לא לסבול מסוכרת.

סקר לב ייעודי - בדיקות לב תקופתיות

סקר לב מקיף המתבצע ע"י מיטב המומחים במערך לרפואה מונעת נותן מענה מושלם בדיוק לצורך הזה. סקר זה מאפשר לכולנו להיות עם האצבע על הדופק ומטרתו לאתר את אותם גורמי סיכון למחלות טרשתיות, לפני שהמחלה תבוא לידי ביטוי קליני. הסקר עוסק ברפואה מונעת, על מנת לא להגיע לרפואה מטפלת, שלרוב ניתנת באיחור, כשהנזק כבר בלתי הפיך.

במסגרת סקר הלב: הקרדיולוג מראיין את הנבדק ולומד האם קיימים גורמי סיכון, בהמשך מבצע בדיקה גופנית המאתרת אם קיימים: יתר לחץ דם במנוחה, הפרעות בקצב הלב במנוחה, אוושות שייתכנו בשל מחלת מסתמי הלב, סימני אי ספיקת לב ומחלות כלי דם היקפיים כגון עורקי הצוואר והגפיים.

בבדיקות דם הנלקחות במסגרת סקר הלב ימדדו רמות: השומנים בדם, רמת הגלוקוזה בדם (סוכר) וכן בדיקות כלליות שונות כגון: ספירת דם, תפקודי כליות, תפקוד בלוטת המגן, אלקטרוליטים בדם ועוד. עוד מבוצעות בדיקת אק"ג וארגומטריה שמטרתן לאתר: מחלת לב כלילית חסימתית, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בהולכה החשמלית של הלב, יתר לחץ דם במנוחה ובמאמץ, וכן קביעת הכושר הגופני של הנבדק.

בנוסף מבוצע אקו לב במנוחה- הבודק את מבנה הלב ומסתמי הלב ומאפשר אבחון מחלות של שריר ומסתמי הלב, זאת לצד בדיקת דופלר קרוטידים של עורקי הצוואר המאתרת אם קיימת היצרות בעורקי הצוואר, שעלולה להעיד על מחלה טרשתית של הלב. כל הבדיקות מבוצעות תוך מספר שעות ע"י מיטב המומחים של בי"ח איכילוב, העושים שימוש בציוד חדיש ומתקדם, המאפשר קבלת תמונה מהימנה על מצבך הבריאותי. בהתאם לממצאים, יתכן ויומלץ על בדיקות משלימות כגון: אקו לב באמץ, מיפוי לב תאליום במאמץ, הולטר אק"ג (רישום רציף של אק"ג במשך 24 שעות), או הולטר לחץ דם. במקרים מסוימים יופנה הנבדק לצנתור לב כלילי. בנוסף להמלצות על בדיקות נוספות וטיפול תרופתי, תינתנה המלצות בהתאם לכושר הגופני על ביצוע פעילות ספורטיבית, שינוי הרגלי תזונה למניעה, או כטיפול בעודף משקל, המלצה על דיאטה מתאימה לאיזון סכרת ויתר שומנים בדם וכיו"ב.

לדברי דר' ישראל תמרי: "מידי יום מאותרים גורמי סיכון בנבדקים רבים, שכלל לא חשדו בקיומם, ע"י טיפול נכון בגורמי הסיכון נמנעות מחלות הלב ובמקרים בלתי מבוטלים ניצלים חיים רגע לפני ההתקף, עת הנבדק מובהל לצינתור מיידי".

מומלץ לבצע סקר לב במרווחים קבועים אחת לשנה/לשנתיים, תוך תלות בגיל הנבדק ו/או בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב כלילית טרשתית. 

רוצים להסיר אבן מהלב? אל תחשבו פעמיים, בריאותכם במקום הראשון - פרטים נוספים או קביעת תור לסקר ניתן לקבל בטל': 03-6973716/3498