בריאות השד - מרכז

מרכז רב-מקצועי לטיפול בנשים עם סרטן שד
לזימון תור למרפאה יש ללחוץ כאן

מה עלייך לעשות במקרה שהתגלה ממצא בשד?

סרטן שד - הנחיות ומידע שימושי

מרכז השד באיכילוב- הבית השלם לבריאות השד

 

  1. טיפול רב תחומי משולב - שילוב מומחים מתחומי כירורגיית שד, אונקולוגיה, רדיולוגיה ופלסטיקה המאפשר תוכנית טיפול מותאמת אישית ומקיפה לכל מטופלת. לאחר שקלול נתוני הבסיס של המטופלת ורצונותיה, החלטות הטיפול תתקבלנה באופן אובייקטיבי ע"י צוות רב-תחומי ייעודי בעל ניסיון מצטבר של שנים רבות, כשהשיקולים היחידים העומדים לנגד עיניו הם טובת המטופלת, בריאותה ואיכות חייה.
  2. מומחיות מובילה - צוות רופאים מומחים מהשורה הראשונה בכל תחום עם ניסיון וידע עדכני בטכניקות וטיפולים חדשניים.
  3. ליווי אישי - גישה טיפולית הדוגלת בחוויית טיפול בטוחה, עוטפת ואמפתית תוך ליווי צמוד של המטופלת לאורך התהליך ע"י כירורג/ית שד קבוע/ה, אחות מלווה ייעודית ועובדת סוציאלית העומדים לרשות המטופלת לצורך סיוע בקשיים הצפים.
  4. טיפול בחזית המדע והרפואה - סל כלים הכולל את אמצעי ההדמיה המתקדמים ביותר, טכנולוגיות תוך ניתוחיות חדשניות, טכניקות זעיר-פולשניות לטיפול בגידולים שפירים וממאירים של השד וטיפולים תרופתיים פורצי דרך.
  5. הגשמת שאיפותיה האסתטיות של המטופלת – במקרים מתאימים, בניתוח ישתלב צוות כירורגיה פלסטית, שתפקידו לעצב או לשחזר את השד החולה, לעתים תוך התאמת השד הנגדי. במרכז השד באיכילוב קיים צוות מוביל של כירורגים פלסטיים עם התמחות-על ממוקדת בתחום שחזורי השד, ושליטה בכל הספקטרום של סוגי השחזור המודרניים והמתקדמים ביותר (שחזור באמצעות שתלים, שחזור באמצעות רקמות גוף, אונקופלסטיקה ועוד).
  6. גישה הוליסטית - מעבר להיבט הרפואי, התייחסות גם לאיכות החיים, דימוי הגוף וההיבטים הרגשיים והנפשיים של המטופלת.
  7. יתרון הרצף הטיפולי - מעבר חלק בין שלבי הטיפול השונים (אבחון, בירור משלים, ניתוח, שחזור וטיפול אונקולוגי) תחת קורת גג אחת.
  8. חיסכון בזמן - תיאום מראש בין הצוותים מאפשר תהליך רציף וללא המתנה בין התייעצויות ובין שלבי הטיפול.

 

בשורה כירורגית משמעותית במרכז בריאות השד

כריתת שד בטכניקה זעיר פולשנית - לפרוסקופית ורובוטית, טכנולוגיה פורצת דרך בתחום ניתוחי השד שהגיעה לראשונה לאיכילוב.
בשבוע שעבר בוצע לראשונה בישראל בהצלחה ע״י צוות כירורגיית השד והמערך לכירורגיה פלסטית הניתוח הראשון בגישה זו ומעתה ניתוח זה יבוצע במקרים נבחרים, למען המטופלות שלנו.

למה זה מהפכני?
• ⁠זיהוי טוב יותר של הגבולות האנטומיים בין רקמת השד לעור, באופן המוביל לכריתה שלמה ומדויקת יותר של השד
• צמצום מספר החתכים - חתך אחד (בבית השחי) במקום שניים (בשד ובבית השחי)
• ביצוע הניתוח דרך חתך קטן באזור גוף נסתר (בית השחי) באופן המוביל לתוצאות אסתטיות מיטביות
• ⁠קיימות עדויות לכך שטכניקה זו אף עשויה לשפר תחושה בעור השד המשוחזר, ונושא זה מצוי כיום תחת מחקר פעיל

חדש בארץ: כריתת שד בניתוח בגישה חדשנית זעיר פולשני I ד"ר יניב ברגר

צוות רפואי

סרטן שד - עובדות שחשוב לדעת

  • מדי שנה מאובחנות בישראל למעלה מ- 5,400 נשים עם סרטן שד.
  • הסיכון לחלות בסרטן השד - כ- 1 מכל 8 נשים (12.5%) צפויה לחלות בסרטן השד במהלך חייה.
  • אצל רוב החולות אין גורמי סיכון משמעותיים ידועים. 
  • המחלה שכיחה יותר אחרי גיל 50 אך אינה נדירה בגילאים צעירים יותר וכ-25% מהאבחנות הן בגיל צעיר מ-50 שנה. 
  • כ-5% מהמטופלות מאובחנות בגיל צעיר מ-40.
  • כ- 50% מכלל מקרי סרטן השד בנשים בישראל מתגלים במסגרת בדיקות סקר.  
  • גילוי מוקדם של סרטן השד מעלה את סיכויי ההחלמה לכ-90%. 
  • המעקב השגרתי כולל בדיקות ידניות, ממוגרפיה / ממוגרפיה עם אולטרה סאונד ובמצבים מסוימים, בעיקר בסיכון מוגבר – בדיקה בתהודה מגנטית (MRI) של השדיים.
  • ממוגרפיה - ההמלצה הסטנדרטית בישראל היא לממוגרפיה (צילום רנטגן של השד) אחת לשנתיים מגיל 50 לנשים עם סיכון רגיל. בארץ ובמדינות אחרות יש התייחסות לגיל 74 כגיל שעד אליו יש להמשיך המעקב. יחד עם זאת אין המלצות חותכות לגבי גיל סיום המעקב. הנטייה היא להמשיכו וההחלטה על הפסקתו היא בדרך כלל פרטנית.
  • לנשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן שד לקרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות) מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה החל מגיל 40. 
  • בדיקת שד ידנית - מקובל להמליץ על בדיקת שד ידנית אחת לשנה החל מגיל 30, יחד עם זאת אין הנחיות אחידות או המלצה חד משמעית לכך, ובדיקת שד ידנית אינה מוכחת בספרות כמפחיתה באופן ברור את התמותה מסרטן השד.
    *מידע מפורט ניתן למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.

סימני אזהרה מחשידים לסרטן השד
יש צורך במודעות לשינויים בשד העלולים להיגרם מגידול וכיניהם:

  • שינוי צורה של השד
  • גוש בשד
  • הפרשה מהפטמה
  • בלוטות לימפה נפוחות מתחת לזרוע או באזור עצם הבריח
  • נפיחות בכל השד או בחלקו
  • גירוי בעור או 'גומות' בעור
  • כאב בפטמה או בשד
  • 'נסיגה' חדשה של הפטמה
  • אדמומיות, קילוף או התעבות של עור הפטמה או השד

 

שרשרת הטיפול הרב-מקצועי

  • בדיקת שד
    ביחידת השד הכירורגית תוכלי לעבור בדיקת שד ידנית ולקבל הכוונה לאופן המעקב המתאים לך. אנו מקפידים על זמינות גבוהה בכל מקרה של צורך בהחלטות או בטיפול עקב ממצא חריג.

  • בדיקות הדמיה
    ממוגרפיה     – בדיקת רנטגן של השד באמצעותה ניתן לזהות גושים חשודים בשד. *בבדיקת ממוגרפיה נעשה שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה נמוכה.
    אולטרה סאונד שד - בעזרת הבדיקה ניתן לזהות הבדלים בצפיפות רקמת השד. אולטרה סאונד שד מבוצע כבדיקה משלימה לממוגרפיה, מאחר שבדיקה זו יעילה להבחין בין גוש מוצק לבין ציסטה שהיא גוש המכיל נוזלים.
    ביופסיית שד - בדיקה הכוללת לקיחת דגימת רקמה מהשד במטרה לאבחן האם גוש שאובחן בבדיקות הדמייה הוא גידול סרטני (ממאיר). הביופסיה מבוצעת בהנחיית מכשיר אולטרה סאונד, בהרדמה חלקית. הדגימה נשלחת לבדיקה במעבדה הפתולוגית של בית החולים. תוצאות צפויות בתוך כשבוע. המרכז לבריאות השד מצויד במכשיר מתקדם לצילומי ביופסיה לממוגרפיה.
    ישנם ארבעה סוגים של בדיקות ביופסיה של השד:
    1. ביופסיית מחט עבה מיועדת לדגימת גושים.
    2. ביופסיית מחט עבה בסיוע ואקום, מיועדת לדגימת גושים קטנים.
    3. ביופסיית מחט דקה מיועדת לדגימת ציסטה בשד.
    4. ביופסיה ניתוחית, המבוצעת רק במקרים בהם התשובה בבדיקת ביופסיה רגילה אינה חד משמעית.

    *טל. היחידה להדמיית השד : 03-6973645

  • יעוץ אונקולוגי
    היעוץ האונקולוגי ניתן במסגרת היחידה לטיפול בסרטן השד
    בהתבסס על תוצאות הביופסיה, נבנית תכנית טיפול מותאמת אישית בשיתוף עם האונקולוגים מהיחידה לטיפול בסרטן השד. הטיפול האונקולוגי עשוי לכלול כימותרפיה, טיפול הורמונאלי, ביולוגי, קרינה או שילוב של טיפולים.

    *טלפון היחידה לטיפול בסרטן השד: 03-6972061.
    *טלפון מכון הקרינה: 03-6973997.


  • טיפול ניתוחי
    צוות הכירורגים שלנו כולל רופאים מובילים, בעלי מיומנות וניסיון עשיר והם מקיימים דיון רב-מקצועי בנוגע לכל מטופלת, לפני בחירת הטיפול.
    במרכזנו מבוצעים ניתוחים אונקופלסטיים בהם טכניקות של כירורגית שד אסתטית המסייעות לקבל תוצאות אסתטיות מוצלחות לאחר כריתת גושים גידוליים מהשד. בניתוחי כריתת שד מלאה, מבוצעים שחזורי שד מידיים בכל סוגי הטכניקות הקיימות כולל בטכניקות מורכבות של מיקרוכירורגיה, ברמה הגבוהה ביותר.

 

מה עלייך לעשות במקרה שהתגלה ממצא בשד?

אבחנה של סרטן שד מתקבלת על ידי דגימת רקמה מממצא העשוי להתגלות במישוש או באמצעי הדמיה (ממוגרפיה, אולטרה סאונד, MRI). הדגימה נלקחת ע"י סוגים שונים של מחטי דגימה ומבוצעת בד"כ תחת הדמיה על ידי רופא הרנטגן. האופן השכיח ביותר הוא דגימה תחת אולטרה סאונד, אך לעתים הדגימה נעשית בהנחיית ממוגרפיה (ביופסיה סטריאוטקטית) ולעתים תחת תהודה מגנטית – MRI. כל עוד אין הוכחה בבדיקה פתולוגית לקיום גידול סרטני, אין אפשרות לקבוע אבחנה של סרטן שד גם אם דרגת החשד לכך גבוהה בבדיקות ההדמיה. את תשובת המעבדה יכול למסור הרופא הדוגם – הרנטגנולוג, הרופא המטפל או הרופא שהפנה אותך לבדיקה – בד"כ כירורג או רופא משפחה.

האבחנה "סרטן", היא מהקשות ביותר שאנו עלולים לקבל. יחד עם זאת, חשוב לציין כי כיום לעיתים קרובות מאד, סרטן השד מאובחן בשלבים מוקדמים עם סיכויי החלמה גבוהים מאד. במפגש הראשון עם הכירורג או האונקולוג, פעמים רבות ניתן לעמוד על פער משמעותי בין האבחנה סרטן למצב הרפואי לאשורו. על מנת להפיג את חוסר הבהירות ריכזנו עבורך מידע חיוני אל מי עלייך לפנות, אלו בדיקות יש לעבור ומהם שלבי הטיפול.

המדריך - שאלות ותשובות

  • לבקש מהרופא בקופת החולים – רופא משפחה או כירורג שד מכתב הפנייה למרכז לבריאות השד בבית החולים איכילוב.
  • לתאם תור עם מזכירות המרכז בטלפון: 03-6973112 (משיבון להשארת הודעות). מזכירת המרכז לבריאות השד

  • תוצאות של בדיקות הדמיה: ממוגרפיה, אולטרה סאונד, MRI שדיים אם בוצע
  • תוצאות בדיקת PET CT אם בוצעה
  • דיסקים של כל הבדיקות הנ"ל
  • תשובה פתולוגית מלאה של אבחנת הגידול הסרטני ורצוי עם מאפייניו (קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון – ER,PR,  Her2neu ו- KI67)
  • סיכומים ככל הניתן על מחלות עבר ומחלות רקע, כולל התייחסות לצורך בניתוח ובהרדמה כללית - למחלות רקע, טיפול תרופתי, הרגלים ורגישויות יכולות להיות השפעות על הטיפול הניתוחי, ההרדמתי והתרופתי. יש טיפולים נוגדי קרישה שצריך להפסיקם טרם הניתוח ובאופן הנכון, מחלות לב, ריאה ואחרות יכולות להשפיע על אופן ההרדמה ולעתים יצריכו השלמת בדיקות נוספות / יעוץ הרופא המטפל לפני תחילת טיפול. טיפולים בסטרואידים עשויים להצריך תוספת סטרואידים סביב הניתוח ועוד.
  • במקרה של רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות, בקרובות משפחה מדרגה ראשונה או מספר קרובות - חשוב לברר האם היה יעוץ גנטי ואם כן מהן תוצאותיו.
    ברוב הנשים עם אבחנה של סרטן שד (70-80%), אין רקע משפחתי של סרטן שד. כאשר קיים רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות, יתכן שקרובות שחלו עברו בירור גנטי. בירור זה יכול לזהות לעתים שינויים גנטיים (מוטציות) אשר עלולים להשפיע על הטיפול בגידול. כמובן שלרקע אישי של סרטן שד השפעות אפשריות על הטיפול וכל המידע הרלוונטי חשוב.  
  • התחייבות מקופת החולים, טופס 17 

הרופא עמו תפגשי לראשונה יוכל לתת לך אינפורמציה רבה על הממצאים ועל מצבך כבר בפגישתכם הראשונה. בהמשך ישתתפו בטיפול עוד אנשי צוות רב-תחומי הכולל רנטגנולוגים, פתולוגים, כירורגים, אונקולוגים, גנטיקאים, כירורגים פלסטיים ועוד

בפגישה הראשונה הרופא ילמד ויכיר את פרטי האבחנה, הממצאים הפתולוגיים ואת הממצאים הרנטגניים. בנוסף ילמד הרופא על מצבך הרפואי הכללי ועל הרקע הבריאותי הרלוונטי: מוצא עדתי ורקע משפחתי של גידולים סרטניים. לנתונים אלה עשויות להיות השלכות על הבירור הנדרש ולעתים על הטיפול. חשוב גם שאת תכירי את הכירורג ותוכלי לשאול שאלות. השלמת הבירור והטיפול דורשים שיתוף פעולה וקשר בין שניכם. לאחר עיון בכל התוצאות והרקע הרפואי, הרופא יסכם את הפרטים הידועים, יסביר את ההשלכות שלהם ויציין מהם הפרטים שעדיין צריך לאסוף ולהשלים. בשלב זה ניתן לעיתים קרובות לדעת על לפחות חלק מהטיפולים שידרשו ולהתוות כיוון טיפולי משוער. ככל שהמידע מלא יותר, כך הסבירות לשינויים בתכנית הטיפולית נמוכה יותר. חשוב לדעת שטיפול ברמה גבוהה דורש מידע ברמה גבוהה ויש להקדיש לכך את הזמן הנדרש.

גידולים סרטניים בשד ברובם גדלים לאט והזמן הנדרש להשלים בדיקות נוספות בד"כ אינו משמעותי רפואית. כמובן שנדרש כל מאמץ לזרז תהליכים ולו בכדי לקצר את משך חוסר הוודאות לגבי המצב לאשורו.

  • בדיקות דם שכיחות שגרתית: ס"ד, SMAC (אלקטרוליטים, סוכר, תפקודי כליה, תפקודי כבד) תפקודי קרישה. חלק מהרופאים יבקשו "מרקרים בדם", בדר"כ:  CEA  CA 15-3
  • בדיקות דם לפי צורך: 
  • במקרה של סוכרת: המוגלובין מסוכרר HbA1C
  • במחלות בלוטת התריס: תפקודי בלוטת תריס
  • צילום חזה
  • בדיקת אק"ג
  • על פי צורך יתכן שיומלץ על יעוץ או בדיקות בשל מחלת רקע
  • יעוץ גנטי - אם סביר שעשויה להימצא מוטציה ובמידה שכן, האם הימצאותה עשויה להשפיע על הטיפול בשלב מוקדם
  • יעוץ לשימור פוריות - לנשים צעירות המעוניינות בסיכוי גבוה ככל הניתן להריונות בעתיד 

השכיחות של פיזור של מחלה לאיברים מרוחקים מחוץ לשד וקשרי הלימפה באזור השד היא נמוכה בשלב האבחנה באופן שניתן לזהות בהדמיה. לכן בד"כ לא מבוצעות בדיקות לאיתור מעורבות מרוחקת. הבדיקות בהן ניתן להשתמש לאיתור מחלה מרוחקת כללו בעבר אולטרה סאונד בטן, מיפוי עצמות וצילום חזה (הנדרש גם מסיבות שקשורות להרדמה), CT חזה בטן ואגן וכיום בד"כ בדיקת PET CT: שילוב של מיפוי כל גופי ובדיקת CT. 
* ישנן התוויות שונות לבדיקת נוכחות פיזור המחלה, לעתים גם במחלה מוקדמת, ותינתן המלצה על כך ע"י הרופא שקיבל את ההחלטה על צורך בבדיקה. 

טיפול מקומי - שד וקשרי לימפה אזוריים, בעיקר בבית השחי וטיפול סיסטמי - טיפול בשאר אברי הגוף הכולל סוגים שונים של תרופות. 

  1. ניתוח - כולל הסרת הגידול מהשד בדרך כלל ודגימה של קשרי לימפה העשויים להיות נגועים בתאי גידול. מצב קשרי הלימפה מתייחס לשלב המחלה ולעתים משפיע על החלטות טיפוליות. במצבים מסוימים לא משמרים את השד ומתבצעת הסרה מלאה שלו. הניתוח בשד ובבית השחי מהווים ניתוח אחד המבוצע בהרדמה כללית ונמשך בד"כ כשעה וחצי.
  2. שיפור בתוצאות אסתטיות - כאשר מבוצע ניתוח מלא בשד (מסטקטומיה), כיום בדרך כלל מקובל לבצע שחזור מידי של השד, על ידי כירורג פלסטי. חלק זה של הניתוח מבוצע בטכניקות שונות המצריכות זמני ניתוח שונים והגישה מסוכמת עם הפלסטיקאי טרם הניתוח. ניתן לבצע שחזור גם בשלב מאוחר יותר.
    כאשר מבוצע ניתוח חלקי, עם שימור השד, תיתכן אפשרות של פגיעה אסתטית בשד. במקרה זה נהוג להשתמש בטכניקות המאפשרות תוצאה אסתטית טובה, גישה המכונה "אונקופלסטיקה". הניתוח נמשך מעט יותר זמן מניתוח חלקי שאינו אונקופלסטי ומבוצע ע"י כירורג השד או בשיתוף פלסטיקאי.
  3. קרינה - בניתוח חלקי משמר שד (למפקטומיה) מוסיפים בד"כ קרינה לשד בכדי ששיעור חזרת גידול תהיה נמוכה כבניתוח מלא (מסטקטומיה). במצבים מסוימים ניתנת קרינה גם אחרי ניתוח מלא. לעיתים ניתן לתת קרינה תוך-ניתוחית בלבד במקום הקרינה הסטנדרטית הנמשכת בדרך כלל כארבעה שבועות.

בדומה לגידולים סרטניים רבים אחרים תאי גידול עלולים להתנתק ממנו טרם תחילת הטיפול או הניתוח ובתנאים מסוימים להצליח להגיע, להיקלט ולהתפתח באיברים מרוחקים, עם התהוות גרורות בהמשך. ככל ששלב המחלה מוקדם יותר בעת האבחנה, כך הסבירות לפיזור תאים בגוף נמוכה יותר. יחד עם זאת גם בגידולים בשלב מוקדם קיימת אפשרות כלשהי של פיזור של תאים. לכן מקובל בסרטן השד לתת טיפול סיסטמי תרופתי כבר בשלבים מוקדמים ליתר ביטחון. לחלק מהטיפולים הסיסטמיים יכולת גם להוריד את הסבירות לגידולים חדשים בשדיים לאחר ההחלמה.

סרטן השד הוא למעשה קבוצה של גידולים עם מאפיינים שונים. שלב המחלה (STAGE) עוסק במידה בה הגידול התקדם, מגידולים מוקדמים שגודלם קטן וקשרי הלימפה האזוריים, בעיקר בבית שחי, שליליים (שלב 1 - הראשון מארבעה) ועד מחלה שהתפשטה לשאר הגוף – שלב 4. דירוג נוסף ונפרד מתייחס לדרגת השונות של הגידול במראהו במיקרוסקופ מרקמת שד תקינה. ככל שהגידול דומה יותר לרקמה תקינה דרגתו (GRADE) נמוכה והתנהגותו נוטה להיות פחות אגרסיבית, החלוקה היא מ-1 ל-3. גידולים שמקורם בבלוטות החלב אינם מצוינים בדרגתם ונחשבים דרגה 2: גידול לובולרי חודרני – INVASIVE LOBULAR CARCINOMA. רוב הגידולים הם ממקור של צינוריות החלב והם אלו שמדורגים: INVASIVE DUCTAL CARCINOMA.
*יש להפריד בין דרגת הגידול (GRADE) לשלב המחלה (STAGE). כל השילובים קיימים ותיתכן מחלה מינימלית בשלב ראשון עם גידול שדרגתו 3 (לא נדיר שמטופלות מגיעות בטעות למסקנה ששלב המחלה 3 בעודו למעשה 1).
חלק מגידולי השד הסרטניים רגישים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. בדגימת הרקמה בה מאובחנת המחלה מבוצעות צביעות מיוחדות היכולות לזהות קולטנים (רצפטורים) להורמונים אלה בתאי הגידול. מדובר ב:

  •  ESTROGEN RECEPPTORS (ER)
  •  PROGESTERON RECEPTORS (PR) 

בנוכחות קולטנים אלה, ההורמון אסטרוגן גורם לגידול להתקדם. קיימת קבוצת תרופות שחוסמות השפעה זו וגורמות לגידול לסגת. התרופות ניתנות ככדורים במשך מספר שנים.
מאפיין נוסף של הגידולים נקרא Her2neu. מדובר בחלבון הקשור לחלוקת התא. כשצביעה נוספת מזהה חלבון זה על פני שטח התא ניתן לדעת שהגידול רגיש לתרופה הביולוגית הרצפטין ותרופות דומות נוספות. ערכי תשובת בדיקת ה-Her2neu הם: 0/1 – בדיקה שלילית, 3 – בדיקה חיובית ו2 - מצב לא ברור, נדרשת בדיקה נוספת לקביעת מצב ה-Her2 (בדרך כלל "FISH").
תת סוג נוסף בסרטן שד הינו טריפל נגטיב- בסוג סרטן זה התאים הסרטניים של הגידול אינם מבטאים קולטנים לאסטרוגן ולפרוגסטרון וכן אינם מבטאים כמות מוגברת של החלבון HER2. כ-10-20% מכלל מקרי סרטן השד הם מסוג זה .

לפני ניתוח יתכן מידע חשוב חסר, בעיקר מצב קשרי הלימפה בבית השחי. לעיתים ידוע על קשרי לימפה מעורבים בעת האבחנה מהדמיה (כאולטרה סאונד עם דגימת קשריות לימפה) לפני תחילת הטיפול. כשקשרי הלימפה נראים תקינים, עדיין יש אפשרות למעורבותם בגידול והדבר יתברר אחר דגימתם בניתוח בלבד.
ניתן להתייחס למספר קבוצות גידולים:
גידולים בם אין קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון וגם לא Her2neu, אלו גידולים המכונים תלת שליליים (TRIPPLE NEGATIVE). גידולים אלה לא יגיבו לטיפול אנטי-הורמונלי וגם לא לטיפול ביולוגי, ולכן הטיפול הוא בדרך כלל בכימותרפיה.

גידולים ללא רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון אך עם Her2neu חיובי. במצב זה אין מקום לטיפול אנטי-הורמונלי. יש צורך בטיפול ביולוגי כהרצפטין. טיפול ביולוגי מלווה כיום בהכרח בטיפול כימותרפי.

גידול תלת חיובי (TRIPLE POSITIVE) בו קיימים קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון וגם להרצפטין. במצב זה ינתנו כל שלשת סוגי הטיפול (טיפול אנטי-הורמונאלי, כימותרפי וביולוגי).

גידולים רגישים להורמונים אך עם Her2neu שלילי: בגידולים אלו ינתן טיפול אנטי הורמונלי. החלטה על תוספת טיפול בכימותרפיה תתבסס על אינפורמציה נוספת כולל מאפייני גידול נוספים, מידת מעורבות קשרי לימפה בבית השחי ולעתים בדיקות מולקולריות ברקמת הגידול שנכרת כגון בדיקת "אונקוטייפ" ו"פרוסיגנה".
בגידולים זעירים ובמטופלות אצלן יש שיקולים חריגים כגיל מופלג או רקע רפואי מורכב הטיפול עשוי להיות שונה מהמקובל.

בטריפל נגטיב - שהטיפול לרוב כולל כימותרפיה. בחולות בסיכון גבוה, עם מחלה בשלב המוקדם, ישקל משלב של כימותרפיה עם אימונתרפיה כטיפול קדם ניתוחי ואימונתרפיה כטיפול בודד משלים לניתוח. במחלה גרורתית, בחולות עם ביטוי גבוה של החלבון PDL-1 (CPS≥10 / IC≥1), ישקל מתן משלב של כימותרפיה עם אימונתרפיה.

  • ניתוח
  • אם נדרש – טיפול כימותרפי
  • הקרנות
  • טיפול אנטי הורמונלי (לעתים יחל לפני הקרנות)
    טיפול ביולוגי נמשך כשנה, במצב זה הקרנות, במידה שנדרשות, ניתנות בסיום הכימותרפיה וטרם סיום הטיפול הביולוגי.