שינויים במבנה העור והפנים

הבלתי נמנע

הזדקנות העור היא תוצאה של גורמים פנימיים והשפעות חיצוניות של הסביבה. גנטיקה, במשולב עם הגיל הכרונולוגי, תורמים להזדקנות הפנימית המתבטאת באובדן מסת עצם, הידלדלות השרירים והעור שמעליהם ופיזור מחדש של רקמת השומן. גם העור הופך דק ויבש, עם הדגשה של קמטי הבעה. הגורמים החיצוניים להזדקנות העור, כוללים חשיפה לקרינת השמש, עישון, חומרים כימיים והשפעת כוח המשיכה. הגורם המשמעותי ביותר, הוא החשיפה לשמש והנזק הנגרם עקב כך למראה העור. כתוצאה מהשפעת קרינת השמש, נוצרת שרשרת של תהליכים, אשר בסופם מתרחשים הרס ושבירת הקולגן והסיבים האלסטיים בשכבת הדרמיס, והתמעטות החומצה ההיאלורינית (חומר השוכן  בין התאים ומעניק לעור את המראה התפוח והצעיר). אובדנם של כל אלה מתבטא בעור בעל מרקם גס ולא אחיד, דק ומצומק כשזיף מיובש, בעל קמטים וקמטוטים למיניהם, נושא גוון צהבהב ומכוסה כתמים וגידולי עור.

כתמי גיל

גברים ונשים שעברו את העשור הרביעי לחייהם וודאי מכירים את אותם כתמים חומים המופיעים באזורים חשופים לשמש, המכונים גם "כתמי גיל", "כתמי כבד" או "פיגמנטציה". המונח הרפואי לתופעה זו הוא SOLAR LENTIGENES. התופעה מבטאת בהופעת כתמים אובאליים שטוחים בצבעי אפור-חום, ובגדלים הנעים ממילימטר ועד סנטימטר ויותר. לעתים מספר נגעים מתקבצים לשטח חום כהה בעיקר בגב היד ובאמות, אך גם על הפנים, בזרועות, בכתפיים, בשוקיים ובירכיים.

בשכבה העליונה של העור (אפידרמיס) קיים פיגמנט הנקרא מלנין, אשר מעניק לעור את צבעו. קרינת השמש מגבירה את ייצור המלנין, ובכך נוצרת הגנה על השכבות העמוקות יותר של העור מפני קרינת השמש. עם זאת, לאחר שנים של חשיפה מצטברת לקרינת השמש נוצר פיזור לא אחיד של המלנין, שיוצר את הכתמים הכהים על העור. גם ההזדקנות הטבעית תורמת לתהליך זה, ששכיח יותר בקרב בעלי עור בהיר (אולם מופיע גם בכהי עור ברבות השנים).

במרבית המקרים מדובר בנגעים שמשמעותם העיקרית היא אסתטית בלבד. עם זאת, חשוב להיבדק על ידי רופא עור לפני שמתחילים בטיפול אסתטי, כדי לוודא שלא מדובר בשומות חשודות כממאירות. אם הכתם הגדל במהירות, משתנה בצבעו, בעל מספר גוונים כולל ורוד ושחור, מגרד או מדמם באופן ספונטני – הטיפול בו יהיה שונה מטיפול אסתטי בכתמי גיל. במקרה כזה חשוב להיבדק בהקדם על ידי רופא עור.

טיפול בכתמי גיל

כתמי גיל שפירים קלים יחסית לטיפול, בשל מיקומם בשכבה העליונה של העור. כאשר מדובר בנגע או שניים, הקפאה עם חנקן נוזלי תגרום להעלמתם. נגעים כאלו מגיבים בחלק מן המקרים גם להבהרה באמצעות תכשירים כימיים (דוגמת התרכובות המכילות הידרוקינון). ואולם, כאשר מדובר בשטחי עור נרחבים טיפולים אלו לא יתאימו עוד, והאלטרנטיבה היא קילוף כימי או מכני או טיפול בעזרת מכשירי IPL ולייזר.

בטיפול בקרני לייזר או אור, הקרן "מתבייתת" על ריכוזי הפיגמנט, מחממת אותם והורסת אותם בתהליך שנקרא SELECTIVE PHOTOTHERMOLYSIS. התגובה לטיפול מוצלח תהיה התכהות של הנגעים, ולאחר מכן קילוף הגלדים הדקים והכהים והשבת גוון העור המקורי בהדרגה במהלך מספר שבועות או חודשים. טיפול זה יעיל בהעלמת "כתמי גיל" - בייחוד במקומות שבהם נוכחותם מסגירה את הגיל - גב היד. חשוב לדון עם הרופא המטפל ביתרונות וחסרונות של כל טיפול, כולל תופעות לוואי אפשריות. הבחירה בטיפול המיטבי תיעשה מתוך הערכת גורמים שונים כולל גיל המטופל, מצב בריאותו, תרופות שהוא נוטל בקביעות, אורח חייו, ועוד.

לעצור את הזמן

חלק מהגורמים התורמים להזדקנות הפנים הם ברי מניעה, והחשיפה לשמש בראשם. גורמים אחרים כמו כוח המשיכה, השפעות סביבתיות (מלבד שמש) או דפוס ההזדקנות התורשתי, אינם ניתנים לשינוי. יחד עם זאת, אורח חיים בריא והימנעות מעישון, בהחלט משמעותיים במניעת הזדקנות העור. ניתן לשמור על מראה העור ולהאט את תהליך ההזדקנות בדרכים הבאות:

הכל על רטינול
ידוע כי רטינול וחומצה רטינוית (LOCACID, RETIN-A, RETAVIT) משפרים מרקם של עור מחוספס, מפחיתים גידולי עור הנובעים מנזקי השמש ואף מבהירים כתמים מסוימים. הרטינול מופיע בצורתו הטבעית בירקות ובפירות אדומים, כתומים וצהובים. הרטינול מגביר את ייצור הקולגן והאלסטין, מעודד את ייצור כלי הדם בעור, מאט את הרס הקולגן הקיים, ומפחית את ההפרשה השומנית מבלוטות בעור. מוכח כי מדובר בחומרים בעלי השפעה מובהקת, נוגדת הזדקנות כאשר מורחים אותם על העור. חשוב להדגיש שההשפעות מושגות בשימוש בקרם בריכוז הרפואי (אשר ניתן לקנות רק עם מרשם רופא). בתכשירים קוסמטיים הוא נמצא בריכוז נמוך יותר ולכן ההשפעות פחותות.

אלפא ופולי
כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, הבחינו שחומצות אלפא הידרוכסיות ופולי הידרוכסיות יעילות בטיפול בעור יבש, בהחלקת מרקם העור ובעלות השפעות מצעירות. יעילותן של חומצות אלו גבוהה בהענקת לחות לעור, כמו גם השפעות נוגדות חמצון (אנטיאוקסידנטיות). תכונות אלו, בשילוב עם התאמתן לסוגי עור רגישים במיוחד, הופכות אותן לפופולאריות בשימוש קוסמטי.

מילוי
רופאים שהזריקו חמרי מילוי לקמטים, הבחינו כי השפעתם נשמרה גם לאחר שהחומר נספג והתפוגג לכאורה. בשנים האחרונות איששו זאת מחקרית; הזרקת חומצה היאלורונית לתוך העור מעודדת את התאים שבדרמיס - הפיברובלסטים, לייצר קולגן חדש. כיום מזריקים את החומצה ההיאלורונית לא רק לקמטים, לשקעים ולהחזרת נפח, אלא גם לשטחי עור נרחבים בפנים, כדי לעודד את ייצור הקולגן ולהחזיר את החומצה ההיאלורונית שאבדה.

דקירה מתקנת
MICRONEEDLING – פעולה המתארת כיצד באמצעות יצירת מאות דקירות זעירות על פני העור, מעודדים תגובה לתיקון הנזק בתוך הדרמיס, תגובה אשר בסופה נוצר קולגן חדש וצעיר.
פעולה זו מעוררת את ייצור הקולגן בפנים, ויש לה השפעות נוספות כמו שיפור מרקם וקמטים והטבת מראה צלקות וסימני מתיחה. הפעולה ניתנת לביצוע אצל הרופא, וגם באמצעות מכשיר לשימוש ביתי.

לייזר
בשנים האחרונות, החלו להופיע מכשירים המשתמשים באנרגיות אור ואחרות (טיפולי לייזר IPL ו- RF), לשיפור מרקם העור ומיצוקו. העיקרון דומה לזה של ה- MICRONEEDLING. יצירת פגיעות מזעריות (מיקרו-טראומה) בעור, מבלי להסיר את כל שכבת האפידרמיס, גורמת לתגובת ריפוי אשר בסופה נוצר קולגן חדש בדרמיס.

שכבת האפידרמיס השטחית מחלימה תוך שעות עד ימים, והטיפול כולו אינו דורש זמן התאוששות ממושך או הפסד ימי עבודה. הספקנות לגבי יכולתם של מכשירים אלה, מתפוגגת בהדרגה ככל שמופיעות עבודות המוכיחות כי ניתן ליצור שינוי נראה לעין (ולתחזק אותו לאחר מכן בטיפולים חוזרים), לא רק במה שנוגע למרקם (חלק יותר) או לגוון (אחיד יותר), אלא גם במיצוק ובהרמה של עור נפול ומדולדל.

קילוף ושיוף
הסרת שכבות העור השטחיות, הבינוניות או העמוקות יותר, מביאה להתחלפות התאים הזקנים בתאים צעירים יותר. עומק הקילוף משפיע על עוצמת ההשפעה והתוצאה. קילוף קל ישפר עור שניזוק משמש באופן קל, נמשים ומלזמה (מסיכת הריון); קילוף בינוני ישפר עור שניזוק משמש המתבטא בכתמים למיניהם וגידולי עור שטחיים, יעדן מעט את מראה צלקות האקנה (פצעי בגרות), וייטיב גם מראה של קמטוטים; הקילוף העמוק מטפל בקמטים בינוניים ועמוקים, ובנזקים קשים של שמש, עישון וגיל.

ומה בעתיד?

תאי הגזע מעסיקים רבות את המדע והמחקר. נחקרת ההשפעה של החדרת תאי גזע לדרמיס. המחשבה היא, שתאים אלה יעוררו מסלולים מולקולאריים ותאיים, שבסופם יתבצע ייצור של קולגן ואלסטין על ידי התאים האחראים לכך.