הפרעות שינה
מה אנחנו מרגישים במהלך השינה? אנחנו יכולים להתעורר עם חיוך אחרי חלום מתוק או בבהלה מתוך סיוט, אבל מרביתנו לא באמת מרגישים את השינה. אלא אם כן אנחנו סובלים מהפרעות שינה. הפרעות שינה הינן רצף של הפרעות, החל בקשיי הירדמות וקשיי השכמה, וכלה בעייפות וישנוניות כרונית, נחירות, התעוררות באמצע הלילה עם תחושת "חנק" או התנהגויות חריגות ולא רצויות במהלך שינה כגון הליכה או תנועות רבות.
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום רפואת השינה שהביאה להכרה כי הפרעות שינה הן שכיחות ובעלות השלכות רבות ומשמעותיות על בריאותנו ואיכות חיינו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
20%-30% מהציבור המערבי סובל מאחת או יותר מהתופעות הפרעת השינה. המשמעות המיידית והברורה היא כמובן עייפות ותפקוד לקוי במהלך יום העבודה, אבל לאחרונה הולך ומתבהר הקשר הרפואי בין מחסור כרוני בשינה איכותית לבין שלל מחלות כמו יתר לחץ דם, תחלואה לבבית, השמנת יתר ואפילו סוכרת.
מחקרים בשנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה לא רק כאחראית על הערנות היומית התקינה, אלא גם כמגנה מפני תחלואה וכמשפרת את תוחלת החיים ואת איכות החיים. מחקרים הראו שאנשים שישנים פחות מ־7 שעות בלילה נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להידבק בזיהומים ויראליים, כמו הצטננות, נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפתח סכרת סוג 2, בעלי סיכון גבוה פי שלושה לפתח לחץ דם גבוה וגם הסבירות שלו לפתח מחלת לב עלה משמעותית. בנוסף, שינה מועטה קשורה לעלייה במשקל בגלל שיבוש בהורמונים שמווסתים רעב ותיאבון, ובגלל עייפות שמפחיתה פעילות גופנית, קשר שנמצא חזק במיוחד אצל ילדים.
על פי מחקר נוסף, אנשים הסובלים מנדודי שינה, נמצאים בסיכון גבוה יותר פי ארבעה לפתח דיכאון במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר תחילת הפרעות השינה, לעומת אנשים שישנים רגיל.
הטיפול בהפרעות שינה מתחיל קודם כל בזיהוי מקור הבעיה: האם היא מופיעה על רקע פיזיולוגי של הפרעות נשימה שמובילות להתעוררויות רבות בלילה (שאת מרביתן לא זוכרים בבוקר), או שמא הרקע הוא מתח נפשי שמתבטא במחשבות מטרידות הגורם לך להתהפך מצד לצד במיטה? לדברי ד"ר טאומן, אנשים רבים סובלים ממה שהיא מכנה "היגיינת שינה לקויה" הקשורה להתמכרות של רבים מאיתנו למכשירי סמארטפון ומחשבי טאבלט. כשהמכשירים הדיגיטליים נכנסים איתנו למיטה, אנחנו ממשיכים להעסיק את מוחנו אל תוך הלילה ולא מצליחים להגיע אל ההירגעות הנחוצה להירדמות, גם אחרי שכבר כיבינו את המכשיר. דום נשימה בישנה במבוגרים תופעה זו נובעת מחסימה מלאה או חלקית של דרכי האוויר העליונות בזמן שינה ומתבטא בהפסקות נשימה, הפרעה בחילוף הגזים וקיטוע של השינה. ההסתמנות הקלינית העיקרית היא נחירות בשינה בד"כ בנוכחות עייפות ו/או ישנוניות יומית ושינה לא מרעננת. שכיחות נחירות באוכלוסייה הבוגרת מגיעה ל-40%. שכיחות תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה היא 9% בגברים ו-4% בנשים. גורמי הסיכון העיקריים להפרעות נשימה בשינה הם: מין זכר, גיל, השמנה, עליה בהיקף הצוואר והיסטוריה משפחתית. סיבוכי דום נשימה בשינה הם רבים וכוללים ישנוניות יומית, הפרעות ריכוז וזיכרון, תאונות, יתר לחץ דם, קושי באיזון של לחץ הדם, סכרת, תחלואה מטבולית, תחלואה לבבית, ואירועים מוחיים. דום נשימה בשינה הינו גורם סיכון לחסימה חוזרת של העורקים גם לאחר הכנסת תומכנים בלב וגם לאירועים מוחיים חוזרים באנשים שעברו אירוע מוחי. כשעולה חשד לדום נשימה בשינה יש לבצע בדיקת שינה. בדיקת השינה יכולה להתבצע במעבדת השינה או בבית המטופל. הטיפול העיקרי בדום נשימה בשינה בדרגה בינונית-קשה הוא CPAP (continuous positive airway pressure). טיפול זה יעיל מאוד בתיקון הבעיה הנשימתית, הפסקת הנחירות ושיפור הישנוניות היומית. הבעיה העיקרית בטיפול זה היא ההיענות ולכן מידת השיפור הקליני תלויה במידת השימוש של המטופל במכשיר. אופציות טיפוליות אחרות הן: ניתוחי אא"ג, התקנים דנטליים וירידה במשקל. דום נשימה בשינה בילדים הפרעות נשימה בשינה נובעות מחסימת דרכי אוויר עליונות בד"כ על רקע גדילה של השקדים והאדנואידים. בשנים האחרונות עם מגיפת ההשמנה חלה עליה בתרומה של ההשמנה להפרעות הנשימה בשינה גם בילדים. כ-10% מהילדים נוחריים וכ 2-5% סובלים מדום נשימה בשינה. סיבוכי הפרעות נשימה בשינה בילדים כוללים הפרעות התנהגות שיכולות לחקות התנהגות היפאקטיבית, הפרעות בהתפתחות השפתית, קשיי למידה, הפרעות בצמיחה, כמו גם התפתחות יתר לחץ דם והאצה של טרשת עורקים. האבחנה מתבצעת בבדיקת שינה במעבדת שינה. הקו הראשון בטיפול בילדים עם הפרעות נשימה בשינה הוא כריתת שקדים ואדנואידים. אינסומניה (נדודי שינה) שכיחות אינסומניה עולה עם הגיל ומגיעה ל-20-30% מהאוכלוסיה הבוגרת. השכיחות גבוהה יותר בנשים בכל גיל. אינסומניה יכולה להתבטא בקשיי הרדמות, התעוררויות ליליות מרובות או השכמה מוקדמת. אינסומניה מביאה לקיצור משך השינה ולתחלואה הנלווית לכך. יש קשר דו כיווני בין אינסומניה ודכאון/חרדה. כשעולה חשד לאינסומניה בד"כ אין מקום לביצוע בדיקות שינה. הקו הראשון בטיפול הוא CBT-I (cognitive behavioral therapy for Insomnia) . הקו השני הוא תרופתי וכולל תרופות כמו סירקדין, z drugs ועוד. אינסומניה של הילדות קיימת בד"כ בילדים עד גיל 3 שנים ("אינסומניה של הילדות"), שכיחותה כ 20-30% והביטוי העיקרי שלה הם התעוררויות ליליות מרובות או קשיי הרדמות. תהליך CBT-I ,Cognitive behavioural therapy לטיפול באינסומניה הוא תהליך קצר ומרוכז במהלכו זוכים להבין את העקרונות מאחורי הפיזיולוגיה של השינה, לחקור ולהבין את הרגלי השינה שלנו ולרכוש שיטות שיעזרו לשפר את הרגלי השינה ולהילחם בנדודי השינה. התהליך דורש מאמץ והשקעה, בדיוק כמו תכנית תזונתית שמטרתה להקנות הרגלי תזונה בריאים וטובים ולוותר על חלק מההרגלים הרעים, כך תכנית ה-CBT-I מקנה הרגלי שינה טובים. המטופל לומד לזהות מחשבות שליליות ודאגות אשר משאירות אותו ער וכן התנהגויות אשר משאירות אותו ער כגון שינה באור, שתיית קפאין לפני השינה, שימוש מוגזם במסכים לפני השינה. תכנית CBT-I בבי"ח איכילוב כוללת מפגשים שבועיים במשך חמישה שבועות, בקבוצות של כ- 5 משתתפים (יותר מחמישה במקרים חריגים). כל מפגש נמשך בין שעה לשעתיים על מנת לאפשר ״זמן אישי״ לכל אחד מהמשתתפים. המידע המועבר אמנם עובר לכל הקבוצה, אך אין חובה לשתף מידע אישי בין המשתתפים. השיטות המועברות בשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי מכוונות לעזור למשתתפים להירדם ולהפחית יקיצות. כמו כן לעזור להרגעות נפשית ופיזית. ניתן להתחיל כבר מהשבוע הראשון ליישם שיטות הנלמדות במקביל לניהול יומן שינה לאורך התוכנית לצורך מעקב אחר התקדמות וקשיים. המטרה היא למצוא את התוכנית המותאמת אישית לכל משתתף. קשיי הרדמות יכולים להיות תוצאה של שעון ביולוגי דחוי במתבגרים ומבוגרים צעירים. הגישה, האבחון והטיפול בהפרעה זו שונים לגמרי מאינסומניה. המסקנה היא כי שינה טובה ומספקת, מהווה גורם חשוב לא פחות מגורמים אחרים שאחראים לבריאותינו, כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית, או טיפול מקיף בשיניים. שינה טובה אינה שייכת למותרות או פינוקים, אלא מרכיב בסיסי לאורח חיים בריא. המרכז לרפואת שינה באיכילוב עוסק באבחון, הערכה וטיפול בילדים, תינוקות ומבוגרים הסובלים מהפרעות שינה, הפסקות נשימה בשינה, חסימות בדרכי הנשימה וקשיי שינה. אחת התופעות ששמנו לב אליהן היא שמאז השבעה באוקטובר יש עלייה בפניה של מטופלים עם נדודי שינה ובפרט עליה בפנייה של צעירים אלינו. יותר צעירים וצעירות בגילאי עשרים ושלושים, מי שנחשבו בעבר ל-good sleepers, סובלים פתאום מנדודי שינה. השינה הטבעית והאוטומטית שלהם התחילה לחרוק והם הראשונים שמגיעים לקבל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ולא כדורי שינה. אנשים ירצו להיפטר מהבעיה של נדודי השינה בלי להתבסס על כדורי שינה שיכולים לפגוע בערנות בשעות היום, בחדות ובריכוז - וגם מי רוצה להיות תלוי בכדורי שינה בגיל כל כך צעיר? המטופלים הצעירים גם יחפשו פתרונות לבעיית השינה אונליין. חלק מהפתרונות שמוצעים עלולים להיות פחות מתאימים להם וחלקם לא יעזרו. חלק מהפתרונות יהיו תוספי תזונה שעליהם אין פיקוח מיטבי, לא ברור מה הרכב החומר או מהו המינון. אנשים שסובלים מנדודי שינה מתאפיינים ברמת עוררות גבוהה הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה המנטלית והקוגניטיבית. "המחשבות שלנו יכולות להדיר שינה. בשנה האחרונה אנחנו פותחים את העיניים בבוקר לידיעות ולמצבים שמעלים סטרס. סטרס מתבטא, בין היתר, בהפרשה גבוהה של הורמון הסטרס, הקורטיזול. זהו גם ההורמון שמכין אותנו להיות בפעולה, שעוזר לנו לצאת מהמיטה ולהיות פעילים, אבל אם הוא מאוד גבוה הוא משפיע על השינה. המחשבות שמדירות שינה פועלות עלינו בשני כיוונים – גם גורמות לעוררות ומפעילות את מנגנוני הערות במוח, שאמורים להיכנס למצב רגיעה וגם מעירות אותנו בהמשך הלילה אחרי שנרדמנו. כדי לייצר לילה טוב צריך להתחיל מבוקר טוב. זה לא יכול להתחיל רגע לפני שנכנסים לישון. אם ננסה להיות במשך היום יותר בתנועה וניחשף יותר לאור יום זה יכול לעזור. אם נשתה למשל את הקפה של הבוקר ליד חלון או נצא לאור לרבע שעה – זה יעשה מעין תהליך של "הארקה" לגוף. כשהורמון השינה פוגש אור יום הוא יורד לרמה הכי נמוכה שלו. כמו כן, שמירה על היגיינת שינה - כגון, הקפדה על חדר שינה חשוך היטב, טמפ' וסביבת שינה נעימה - גם היא מסייעת לתהליך. המנגנונים הטבעיים של השינה והערות עוצבו כשחיינו בטבע, חשופים לאור וחושך טבעיים. כך למשל, בבוקר יצאנו מהמערה שהגנה עלינו ובגלל שאנחנו עוצבנו כ"חיות יומיות" שפעילות ביום וישנות בלילה, הגוף שלנו לקראת הבוקר הפריש קורטיזול שהשאיר אותנו במצב ערני שאיפשר לנו להתמודד עם הסכנות שאורבות ביציאה החוצה לאור היום וכמובן אפשר לנו להיות פעילים כדי לצוד וללקט את המזון שלנו. עם רדת החושך, כשנכנסו חזרה למערה, הגוף הפריש מלטונין כדי להתחיל את השינה. זה חלק ממנגנוני הערות והשינה שטבועים בנו. הוא צריך להקפיד להיות יותר בתנועה ולהיחשף לאור היום, אפילו מספר הפסקות של חשיפה לאור ותנועה יכולות להועיל. אורכי הגל של האור משתנים לאורך היום וחשוב לנו להיחשף לשינוי באורכי הגל, כך המנגנונים הטבעיים שלנו מבינים שחל שינוי באור ביום עד לרדת החשיכה ונערך בהתאם. החשיפה שלנו במשך הערב ולעיתים גם בלילה לאור מלאכותי, מפריעה למנגנוני הערות והשינה לפעול באופן מיטבי. כדאי לסדר לפחות שלוש גיחות כאלה לחלון או לאור יום כדי שהקולטנים ברשתית העין יבינו שאנחנו בשעות היום ואור היום משתנה. זה נועד לסנכרן את השעונים הפנימיים שלנו ולאותת להורמון השינה להיות מופרש בזמן. זה בהחלט קורה וכאן אני מציעה דווקא לדאוג שתהיה תנועה ביום למחרת כדי לשפר את השינה בלילה הבא. כדאי לעשות במשך היום הפסקות קצרות של תנועה מעט יותר לעומת הרגיל, זה עוזר להפחתת מפלס הסטרס. נכון שעייפים ואין כוח, אבל פעילות גופנית עשויה לתרום לתחושת רעננות. אפשר לנסות תהליך של טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה (CBTI) – זה נחשב לקו הראשון בטיפול בנדודי שינה היום, לפני המעבר לקו השני של שימוש בכדורי שינה. הטיפול עובד גם על התנהגות וחיזוק המנגנונים הטבעיים של השינה וגם על ידי טיפול במחשבות שמטרידות ומדירות שינה – מקבלים טכניקות שמלמדות איך לנהל את המחשבות בלילה. אם מתעוררים בלילה יש פעולות שמתאימות להורדת סטרס בלילה, זה שונה מהורדת סטרס ביום. פה ה-CBTI לבדו לא יכול לעזור והוא צריך להיות משוב עם אסטרטגיות טיפול נוספות. צריך להרגיע את מערכת העצבים הסימפטטית שמופעלת כתגובה למצבי דחק. יש פה צורך גם בטכניקות של הירגעות וטיפול בחרדה יומית. היום יודעים ששינה לא טובה עלולה להאיץ כניסה למצב של פוסט טראומה. אם בחודש הראשון הסמוך לטראומה חווים שינה לא טובה – זה יכול להאיץ פוסט טראומה. מאוד חשוב לא להזניח בעיות שינה. כן, זה בד"כ לא יעבור מעצמו. אם סובלים מנדודי שינה מעל 3 חודשים עם קושי בהרדמות, התעוררויות עם קושי לחזור לישון במהלך הלילה או השכמה מוקדמת - ממש כדאי לטפל. משך השינה המומלץ במבוגרים בגילאי 18 עד 64 הוא 7 עד-9 שעות, ומגיל 65 ההמלצה היא ל- 7 עד8 שעות. כך שהמיתוס שמבוגרים צריכים לישון הרבה פחות לא נכון. השעות הנספרות הם ליממה ואנשים מבוגרים ישלימו הרבה פעמים את שעות השינה בצהריים. לכל אחד יש חלון שינה משלו וזה הרבה פעמים גנטי, יש מי שיסתפקו בשש שעות וחצי שעות ויש מי צריכים 9 שעות. אם קל לקום מהמיטה יש סיכוי טוב שהשינה הייתה טובה". אם משך השינה שלנו לאורך כל השבוע קבוע זה סימן שאנו ישנים מספיק שעות. אם, לעומת זאת, יש יממות שבהם אנחנו ישנים הרבה יותר, זה סימן לכך שמשך השינה לא מספיק. אם לוקח מעל חצי שעה להירדם או/ו מתעוררים הרבה פעמים בלילה וקשה לחזור לישון או/ו שמתעוררים שעה או שעתיים לפני הזמן שרוצים ורגילים לקום וזה נמשך לאורך תקופה של 3 חודשים– יש בעיה. בנוסף, אם מרגישים שהשינה לא טובה/לא מרעננת – זה כנראה נכון. שינה מרובה יכולה להיות סימן להפרעות שינה שמתבטאות בישנוניות יומית ואפילו לדיכאון. אז יש מקום להערכה במסגרת מכון השינה. צריך לזכור שיש בינינו גם long sleepers. אלה אותם אנשים שנדרשים לישון יותר שעות בלילה, אולם הם ערניים ותפקודיים ולא ישנוניים במשך היום. זה לא סוכריות. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולראות מה נכון ומה לא. ההיצע כל כך גדול וכל כך קל לקחת מחבר או להזמין אונליין – כדאי להבין אם זה נכון או לא נכון לנו. האבחון והטיפול בהפרעות שינה מתבצעים במסגרת המכון לרפואת שינה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המתמחה באבחון, טיפול ומעקב רפואי בתחום זה.
"הקשר בין מחסור שינה לבין השמנת יתר הוא דו-כיווני", מסבירה ד"ר ריבי טאומן, מנהלת המרפאה להפרעות שינה במרכז הרפואי ת"א. "מצד אחד, אנשים שמנים נוטים יותר לסבול מנחירות ומדום נשימה בשינה, הפוגעת קשות באיכות השינה גם אם אותו אדם מקדיש 7 או 8 שעות לשנת לילה רצופה. מאידך, המחסור בשינה עצמה – בין אם מקורו בבעיית נשימה, בלחץ נפשי או פשוט בהזנחת הצורך של הגוף בשינה – עלול בעצמו לשבש את פעילות חילוף החומרים של הגוף ולהוביל להשמנת-יתר".הפרעות שינה שכיחות
המרכז לרפואת שינה
ליצירת קשר:
03-6974614
03-6974000 - זימון תורים
פקס: 03-6974634טיפול בניתוח רובוטי לדום שינה
נדודי שינה וסטרס