אוסטיאופורוזיס

מהו אוסטיאופורוזיס

אוסטיאופורוזיס היא מחלה מטבולית של העצם שבה תהליך השחלוף מתנהל בצורה לא תקינה, מה שבא לידי ביטוי במסת עצם נמוכה ובשינוי במבנה קוריות העצם, שינוי המלווה בעלייה בסיכוי לשברים. העצמות בגוף האדם עוברות תהליך שיחלוף מתמיד, במהלכו מסולקים מרכיבי עצם ישנים או בלתי תקינים באמצעות תאים הורסי עצם, הנקראים אוסטיאוקלסטים. בד בבד מופיעים תאים בוני עצם, הנקראים אוסטיאובלסטים; תאים אלו אחראים על ייצור עצם חדשה ובריאה במקום זו שסולקה. זהו תהליך חיוני, וכל עוד קיים איזון בין תהליכי הבניה והפירוק, נשמרת מסת העצם. 

 

כיצד ניתן לזהות את המחלה

המחלה מתפתחת לאט והתהליך הינו פנימי, כך שהשינויים אינם נראים לעין עד להופעת השברים. הסימנים הראשונים מתבטאים בכאבים, הגבלות בתנועה ועיוות בשלד. התופעה השכיחה והקשה ביותר הינה הופעת שברים בעיקר בראש עצם הירך, בשורש כף היד ובעמוד השדרה. התפתחותה האיטית של מחלת האוסטיאופורוזיס, גורמת לכך שאנשים אינם מודעים לה ולעיתים היא מתגלית עקב הופעת שבר, או בבדיקת שיגרה של צפיפות העצם.

בנשים עם צפיפות עצם נמוכה מאוד, יופיעו על פי רוב גם סימנים נוספים כמו איבוד גובה והופעת גבנון.

הגורמים לאוסטיאופורוזיס

במצבים בהם מטבוליזם העצם לא תקין, יש הפרעה של המאזן בנייה-הרס לטובת התהליך ההורס, מה שמביא לאיבוד עצם.

מחלת האוסטיאופורוזיס שכיחה ביותר בקרב נשים בגיל המעבר, כאשר פעילות השחלות נפסקת ועמה גם ייצור האסטרוגנים והפרשתם. בתקופה זו חל תהליך מואץ של איבוד מסת עצם הנמשך כמה שנים. גם גברים מועדים לפתח באוסטיאופורוזיס, אולם בשכיחות נמוכה יותר: עד לא מכבר על כל עשר נשים החולות באוסטיאופורוזיס אובחן רק גבר אחד. עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת במספר הגברים המאובחנים כחולי אוסטיאופורוזיס.  

אוסטיאופורוזיס יכול להופיע גם במחלות אנדוקריניות ומטבוליות דוגמת פעילות יתר של בלוטת התריס, תת פעילות בלוטת יותרת המוח, יתר פעילות של בלוטת הפרא-תירואיד, מצבים הכרוכים בעודף קורטיזול, טיפולים כרוניים בקורטיקוסטרואידים, אלכוהוליזם, מחלת פאג'ט וכן מחלות אחרות כמו מיאלומה וגרורות סרטניות בעצם. הדרך לאתר נשים וגברים הסובלים מאוסטיאופורוזיס היא באמצעות מדידה ישירה של צפיפות העצם.

דרכי הטיפול

טיפול תרופתי

הטיפול באוסטיאופורוזיס הוא תרופתי וניתן במסגרת מרפאת העצם, או במסגרת מרפאת גיל המעבר. הוא כולל בין השאר:

*במהלך הטיפול, חשוב לבצע מעקב אחר השפעתו באמצעות מדידה של סמנים לשחלוף ובנייה של עצם. 

טיפול פיזיותרפי

התעמלות בונה עצם עשויה לשפר את ספיגת התרופות ואף לעצור את התקדמות המחלה. הטיפול הפיזיותרפי מתמקד בהעמסה על הפרקים, וכן בהגמשה, מתיחה וחיזוק השרירים כנגד התנגדות. הטיפול נעשה באופן הדרגתי ובהתאמה אישית לכל מטופל. השירות הפיזיותרפי מציע גם טיפול הידרותרפי שהינו טיפול ייחודי המתבצע בבריכה הטיפולית שבמרכז הרפואי ת”א. התרגול נעשה בדרך כלל בעמידה כשהמים מגיעים עד גובה בית-החזה. במקרים בהם נעשה שילוב בין התעמלות בונה עצם לבין טיפול הידרותרפי, הוכחה עליה בצפיפות העצם.

תזונה נכונה

תזונה נכונה ומותאמת מהווה מרכיב חשוב ביותר במניעת התפתחות מחלת האוסטיאופורוזיס וכן בטיפול תומך כשהמחלה כבר קיימת.
טיפול פרטני - תוכנית תזונה תומכת בהתאם לסוג הטיפול התרופתי והעשרת התזונה במזון ובתכשירים כאשר המטופל אינו מקבל טיפול תרופתי.

בדיקות מעבדה

לצד הטיפולים החדשים באוסטיאופורוזיס, הולכות ומתפתחות גם בדיקות חדשות, העוקבות אחר יעילותו של הטיפול. שלוש בדיקות מוצעות ומבוצעות במכון האנדוקריני באיכילוב:  

• בדיקת DPD

כ-90% מהעצם בנוי מחלבון הנקרא קולגן מסוג 1, חומר המיוצר ברובו בעצם. את חוזקה מקבלת העצם מ-Crosslinks – מולקולות שונות, ובהן חומר הקרוי דאוקסיפירידינולין (DPD - Deoxypyridinoline), המחברות בין מולקולות הקולגן. כיוון שבתהליך פירוק העצם ה-DPD משוחרר ומופרש בשתן, הוא מהווה סמן מתאים למעקב אחרי תהליך זה.

לבדיקה נדרשת דגימה של השתן הראשון של הבוקר, ויש להביא אותה למעבדה כשהיא מכוסה בנייר כסף, כדי למנוע חשיפה לאור, העלול לפרק את החומר. הבדיקה מתאימה לנשים וגברים כאחד ומבוצעת במעבדה בתדירות של פעם בשבועיים. יצוין כי נוכחות בילירובין והמוגלובין בשתן מפריעות לביצועה.  

• בדיקת בטא- CTX

בחילוף חומרים תקין של העצם, הקולגן מסוג 1 מתפרק לחלקים קטנים, העוברים לזרם הדם ומופרשים דרך הכליות. במצבים של פירוק עצם מוגבר, כמו באוסטיאופורוזיס, גם פירוק הקולגן מתגבר וריכוז החלקים הקטנים בדם גבוה מהרגיל.

בדיקת ריכוז חלקי הקולגן (β-CrossLaps) מומלצת למעקב יעילות הטיפול באוסטיאופורוזיס או מחלות עצם אחרות. זוהי בדיקת דם, המבוצעת בתדירות של פעם בשבוע, ומתאימה לנשים וגברים.  

• בדיקת P1NP

בעוד המדדים הקודמים מספקים מידע על עוצמת תהליך הפירוק הפעיל בעצם, בדיקת P1NP, מהווה סמן לבניית רקמת עצם. P1NP, קיצור של המונח Total Procollgen Type 1 Amino-Terminal Propeptide. זהו חלק ממולקולת הקולגן מסוג 1, אשר רמתו בדם עולה ככל שבניית העצם מואצת.

היכולת להעריך גם את מידת פירוק העצם הפעיל, וגם את שיעור בניין העצם בהווה, מסייעת לרופא המטפל באוסטיאופורוזיס לכוון נכון את סוג הטיפול ואת משכו ולהעריך את יעילותו.

לסיכום

למרות החידושים הבלתי פוסקים באבחון ובטיפול באוסטיאופורוזיס, כמו תמיד מניעת המחלה היא קלה יותר ובטוחה יותר. אורח חיים בריא, המבוסס על שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון ומשתייה כבדה של אלכוהול, הוא הדרך הטובה ביותר למנוע אוסטיאופורוזיס ולהקטין את הסיכון להתפתחותה.